דילוג לתוכן

פרשת "שוברים שתיקה" והדובר יששכרוף / איך מסתבכים השקרנים בפעם נוספת בקורים שטוו לעצמם

נובמבר 22, 2017

השקר של דובר "שוברים שתיקה", דין יששכרוף, הולך ומסתבך, כמאמר השיר, מסתבך והולך.

זה אחרי שגם הפלשתיני השני שהועלה בחכה, כמי שהיה אמור לחטוף  מהדובר ברכיות, לדמם ולהתעלף, לא מספק את הסחורה.

תחילה ניזכר בשקר המקורי של יששכרוף: ביום שישי אחד בחברון, הוא מספר און קאמרה ומעל לבמה, הוא שירת כמ"מ בפיזור הפגנה. והנה, אחד ממיידי האבנים נתפס, ומפקד פלוגת הנח"ל הורה למ"מ יששכרוף לאזוק את העציר. יששכרוף סיפר שלא ידע איך לגשת למילוי ההוראה, כי הוא "לא מדבר ערבית". ואז, הוא מוסיף ומספר, הוא עבר לדיבור בשיטת הברכיות. הוא תפס בעורפו של העצור, והכניס לו ברכיות קשות לפנים ולחזה.

קשות עד כדי כך, שהעצור דימם ואף התעלף, סיפר יששכרוף. כך שאפשר היה לאזוק אותו ולהוביל אותו "מסוחרר" למעצר.

דין יששכרוף עם "קורבן אכזריות" ראשון, חסן ג'ולאני: טען שלא הוכה

בעקבות הסיפור, והזעם של חבריו ופקודיו של יששכרוף על הקצין שלהם, שלמעשה האשים אותם במשתמע בשתיקה ובחוסר מעש לנוכח מעשיו האכזריים והמחפירים, הם הגישו תלונה, והפרקליטות החלה לחקור את הפרשה.

בניגוד לשקרים של "שוברים שתיקה", לא היה שום דבר מיוחד בחקירת הקצין-הדובר-השקרן. כשיש תלונות ועדויות בדבר מעשים בלתי חוקיים, מתנהלות חקירות, ואפילו רבות.

והנה מה שמתברר על חקירת יששכרוף:

א. הוא סירב לתת שמות של של חיילים העשויים לתמוך בגרסתו. אפילו לא שם אחד(!).

ב. על פי דבריו בדבר מיקומו ועיתויו של הארוע המדובר, ניתן היה לאתר את העצור שבו מדובר, כי רק הוא התאים לתאור התקרית: פלשתיני ושמו חסן ג'ולאני.

ג. לקראת סיום חקירתו, מסר יששכרוף לחוקרים גירסה שונה בתכלית מזו שמסר מעל הבמה של שוברים שתיקה. לדבריו, לא היתה הכאה אכזרית ומיותרת, אלא רק שימוש סביר בכוח מצידו כדי לאפשר את איזוקו של העצור. באשר ל"דימום", הודה יששכרוף, שאולי רק זלגו לעצור כמה טיפות דם מהאף. ובאשר ל"התעלפות" הוא סיפר שאולי העצור רק עצם לרגע את העיניים.

ד. יששכרוף טען בתחקיר שהוא לא יצליח לזהות את העציר שאותו היכה.

*****

הבעיה התעוררה, כאשר העצור חסן ג'ולאני סיפר בחקירתו כי  לא הוכה שלא לצורך בעת מעצרו.*

אי לכך שיחררה הפרקליטות הודעה, שבה טענה כי "מהראיות עולה, שהחשוד בחר מטעמיו, להעצים את הסיטואציה של שימוש בכוח, שהיה כדין, כאשר אף 'נפגע העבירה' הלכאורי עצמו לא ראה אותו (את השימוש בכוח מצד יששכרוף) כבלתי תקין."

ההודעה הזאת, שמוציאה את הדובר שלהם כמגזימן עד שקרן, עיצבנה כמובן את עמותת המלשנים והשקרנים, והמנכ"ל, שקרן מועד בפני עצמו, בשם אבנר גבריהו, טען שתי טענות עיקריות בהופעתו ביום ב' בלנודון וקירשנבאום בערוץ עשר:

א. יש עד מהפלוגה שיכול לאשר את העובדות בווידוי של יששכרוף.

ב. את עדותו הלא-מספקת של הפלשתיני ג'ולאני הסביר גבריהו כך: "כששוטרים מחברון מוציאים פלשתיני מהבית וחוקרים אותו על ארוע שקרה לפני שלוש שנים, יש להניח שהוא יעשה הכל כדי לרצות אותם ולספק להם את מבוקשם."

גבריהו גם הביע זעם על כך שהעד מהפלוגה לא נקרא להעיד בפרקליטות. אולי הוא לא ידע שיששכרוף סירב לספק לחוקריו אפילו שם אחד של מי שיכול להעיד על מה שהתרחש.

*****

הכל נראה מבטיח, מבחינת "שוברים שתיקה" והדובר השקרן שלהם, עד שהתפרסם הסרטון המובטח ובו עדותו של העד שהיה אמור לבסס את עדותו של יששכרוף. והנה אסון:  גם העד, חייל בודד בשם רובן סילברסטון, לא סיפק את הסחורה. הוא דיבר על ה"ברכיות" שהכניס יששכרוף לעצור כדי לאפשר את האיזוק, אבל האכזריות המיותרת, הדימום והעילפון שעליהם סיפר יששכרוף – יוק!

יששכרוף עם "קורבן התאכזרות" מס 2., פייסל אל-נתשה: 10 חיילים רעולי פנים

בשלב זה התברר ל"שוברים שתיקה" שהם נחשפו כשקרנים גמורים, והם חיפשו במהירות שקר חדש, שישלוף אותם מצפורני השקר הקודם.

השקר החדש התאפשר בזכות  ארגון אחר של מלשנים ושקרנים מקצועיים – "בצלם". שם מצאו במחסן תיעוד של מעצר אחר בחברון, במועד אחר לגמרי מזה שדיווח עליו יששכרוף במקור, אבל בכל זאת רואים שם את יששכרוף מוביל עצור פלשתיני אחר, לא ג'ולאני.

יששכרוף עצמו, שכח לגמרי, שמסר בחקירתו שלא יצליח לזהות את הפלשתיני שאליו הוא התאכזר, והפיק עכשיו סרטון חדש, שבו זעם על שלא הציגו לו תצלום של ג'ולאני.

והזיכרון שלו התעורר עד כדי כך, שהוא היה יכול לאשר בפסקנות שהקורבן מס. 2 שלו, באדיבות "בצלם", הוא-הוא זה שספג ממנו את הברכיות, דימם והתעלף וכל היתר.

וגם העד סילברסטון העביר בלי בעיות את העדות שלו, שהתייחסה למקרה של חסן ג'ולאני, והסב אותה על מעצרו של העצור מס. 2.

מה שכנראה מוסיף גם אותו לרשימת השקרנים, ומעמיד בספק כבד את עדותו על עצמו, כאילו אין לו שום הטיה פוליטית.

*****

העציר מס. 2 הוא פייסל אל-נתשה.

והוא המיט אסון שני על "שוברים שתיקה".

גם  פייסל אל-נתשה, שנמצא על פי תצלומו ונחקר, לא סיפק את הסחורה.

הנסיבות של מעצרו לא מסתדרות כלל עם התיאור של יששכרוף.

אל-נתשה מספר כי הוכה ונעצר על ידי כמה חיילים רעולי פנים. הוא לא זכר שום יששכרוף או משהו דומה לו.

"החיילים הרביצו לי בידיים וברגליים," סיפר אל-נתשה, "עשרה חיילים עצרו אותי ואת מי שהיה איתי".

חיילים מיחידת הנח"ל של יששכרוף, שהכחישו את עדותו כאשר התייחסה למעצרו של ג'ולאני, ונכחו גם במעצרו של אל-נתשה,  העידו שוב שאין שחר לתיאור של יששכרוף את מעצרו של אל-נתשה, ככזה המתאים לתיאור המקורי שלו.

התברר, שלא יתכן שהיה מצב שבו  נמצא יששכרוף במצב של אחד-על-אחד עם אל-נתשה, כפי שסיפר מעל הבמה של "שוברים שתיקה" על נסיבות האיזוק שביצע.

הדובר של "שוברים שתיקה", דין יששכרוף התברר כשקרן בפעם נוספת.

*****

ומכאן גם ברור, מדוע סירב יששכרוף על הסף להצעה שהפנה אליו עיתון "ידיעות אחרונות", לעבור בדיקת פוליגרף.

*****

שעשוע בפני עצמו אפשר למצוא בדיווח של העיתון לאנשים חושבים, חה-חה, על הפרשה. רק העיתון הזה, עם ההיקף, העומק והרוחב של שקריו, מסוגל להתחרות בווליום של השקרנות המקצועית, שמפגין "שוברים שתיקה".

קבלו, למשל, את הכותרת של "הארץ"  ברשת, כאשר כבר ידעו על עדותו של העצור מס. 2, אל-נתשה: הארץ טוען כי פייסל אל-נתשה, המופיע כקורבן מס. 2 של יששכרוף, "תומך בעדות הדובר".

זהו פשוט שקר, חד וחלק, של "הארץ". לא רק שאל-נתשה לא "תומך בעדות הדובר" – הוא פשוט קובר אותה. לדבריו הוא נעצר על  ידי עשרה חיילים רעולי פנים, ואין מצב שזיהה את יששכרוף או היה איתו במצב של אחד-על-אחד.

 

 

ומצחיקה לא פחות הכותרת בעמוד הראשון היום של המהדורה המודפסת. הפעם במקום המילה "תומך" מהאינטרנט, מופיעה המילה "מאשר", אך השקר הוא אותו שקר.

"הארץ", היום, עמוד ראשון: הכותרת אומרת שהעצור אל-נתשה "מאשר: חיילים היכו אותי". אבל הוא בכלל לא מאשר שדין יששכרוף היכה אותו.

מה בדיוק "מאשר" העציר הפלשתיני, פייסל אל-נתשה? האם הדובר יששכרוף טען אי פעם שכמה חיילים היכו את העציר מס. 2 שלו? האם הוא טען שהיה מדובר ב-10 חיילים רעולי פנים, כפי שסיפר אל-נתשה?

לא. יששכרוף תיאר מצב ברור של עימות בינו ובין העצור, אחד-על אחד. אין לזה זכר בעדותו של אל-נתשה. הוא לא "מאשר" כלום.  הוא רק קובר את הווידוי של יששכרוף.

נא לשים לב, שהידיעה בעמוד הראשון אינה חתומה. נראה שאפילו ב"הארץ" לא הצליחו למצוא מי שיסכים לחתום בשמו על ערימת השקרים שפירסמו בעמוד הראשון שלהם. הזאת.

————————————————————————————————————–

*כשהתפוצצה הפרשה, שינה ג'ולאני את טעמו וסיפק כמה גירסאות שונות לתקשורת: שהוכה על ידי אנשי מג"ב ושוטרים, וגם שהוכה על ידם עד שאיבד את הכרתו ואינו יודע אם ומי היכה אותו אחר כך. מי שרוצה לראות שקרן משקר און קאמרה, כדאי לו לחפש את הסרטון.

בערוץ עשר (14), איפה שפרסמו את עדותו החדשה, לא סיפרו לטמבל, ג'ולאני,  שהשקרים המאוחרים שלו כבר מיותרים. זה בגלל שמועמדותו כקורבן של יששכרוף כבר נפסלה על ידי "שוברים שתיקה", שגילו קורבן מדומה אחר להתעללות כביכול של הדובר שלהם.

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: