דילוג לתוכן

הכנסת כבר הצביעה על הפסקת השוד הגדול של תאגידי המים – אבל הצרכנים הקטנים ימשיכו להיגנב

נובמבר 6, 2017

עם כל העניינים החשובים שעל סדר היום, הנצחת רצח רבין, חקירות ראש הממשלה, ההטרדות המיניות, הימין והשמאל, הצפון הסורי והדרום העזתי, המזרחי המדוכא והמערב האשכנזי, וכל היתר, הרשו לי לעסוק לרגע בנושא הנוגע לנו אישית, בלי הבדל דת, מין, צבע, עדה, השקפה פוליטית ומיקום גיאורפי – והוא השוד הגדול של כספי המים והביוב.

ותהיה זו תרומתי לאחדות הלאומית.

כי אתמול, מידיעה קטנה בעיתון, התברר לי שהשוד הגדול הזה עומד להימשך, למרות כל החקיקות החשובות בכנסת ובוועדת השרים.

מיליארדי שקלים ימשיכו לזרום כסידרם מידי המון הפראיירים, שזה אנחנו הצרכנים, לידי חבורת הגנבים והשודדים, אם תסלחו לי על הצרפתית, הנקראת "מערכת פוליטית" בהופיעה כ"תאגידי המים".

*****

קצת היסטוריה: פעם, עד 2008, עסקו מחלקות מיוחדות לעניין ברשויות המקומיות ובעיריות באספקת המים ובפינוי הביוב, וגבו על כך תשלום ממשלמי הארנונה. היו עם זה בעיות, מהרגילות ברשויות המקומיות, מושב ידוע של שחיתות, גניבות, בזבוז, שוחד וגזל. חלק ניכר מהכסף נגבה בתואנות שווא, שכן העיריות התרשלו בטיפול במתקני המים והביוב, והעבירו חלקים ניכרים מהכספים שגבו על החשבון הזה, למטרות שאין להן קשר לנוזלים שאנו שותים או מפרישים, ולעומת זאת קשורות בקשר הדוק לצרכים הפינאנסיים של עובדי העיריות וחשבונות הבנק שלהם.

וכך יצא שעוד ב-2001, בתקופת ממשלתו של אריאל שרון, ותחת מסך העשן, ההרוגים והכותרות המפחידות של האינתיפאדה השניה, החליטה הממשלה להעניק לבעיה טיפול שורש: להוציא את הטיפול במים ובביוב מהעיריות, ולהעבירו לידי "תאגידי המים".

ולמה היה צורך במסך העשן של האינתיפאדה כדי להעביר החלטה נבונה שכזאת, לכאורה?

בגלל שהיה ברור למקבלי ההחלטה, שהם עומדים להחליף שחיתות קטנה יחסית, בשחיתות גדולה באופן מוחלט.

בדיוק מה שקרה, כמובן.

נראה שהאופי הגנבני של ההחלטה גם הביא לעיכובה, כי רק ב-2008, בעוד אהוד אולמרט משמש כראש ממשלה, התחיל המהלך בשטח, והוקמו 15 תאגידי מים.

ממשלות נתניהו המשיכו את התהליך בכיף, ולא פלא, ומספר התאגידים עלה ל-28, ואחר כך ל-52 ול-55, עד ל-60 התאגידים של היום.

*****

מה זה תאגידי המים? ובכן, מדובר במוסדות הנשלטים באופן מוחלט על ידי המערכת הפוליטית. הרוב הגדול של העובדים במוסדות, ובטח המוני המנהלים,  מגיעים לשם כי הם חברי מרכזים, ועידות, מועצות, הם ובני המשפחה שלהם, חברים ומקורבים. וכך גם המכרזים שמוציאים המוסדות האלה החוצה, כשהם משלמים בכספי הציבור על עבודות שונות. תמיד מקורבים, מכרזים מפוקפקים וכל הטריקים והשטיקים הידועים.

וכמה כסף?

המון.

מיליארדים.

מאז שנת 2001, עת התקבלה ההחלטה הממשלתית על הקמת תאגידי הגנבים (המים) האלה, עלו מחירי המים ביותר מ-100%, לעומת עליה של 75% בערך במחירי החשמל. עד 2008, שאז החלו להקים את התאגידים בפועל, היתה עליית המחירים במים ובחשמל מקבילה בהיקפה. אך מאז פתחו מחירי המים פער גדול לעומת מחירי החשמל.

ואיך זה לעומת העולם?

מבדיקה שעשתה מחלקת המחקר של הכנסת לטובת ועדת הכספים, התברר כי תעריפי המים עלו אצלנו בין השנים 2005 ל-2013 בשיעור מצטבר של 43%  לעומת עליית  המחיר הממוצעת במדינות ה-OECD שעמדה על 9.8% .

התפתחות מחירי המים אצלנו ובעולם, לפי מחלקת המחקר של הכנסת

קפיש? השודדים המקומיים בתאגידי המים שלנו העלו את המחירים פי 4.5 לעומת הממוצע במדינות המפותחות.

וכמה זה במזומנים? יש לי מספרים מהשנים 2012 ו-2013. אפשר להביא בחשבון שהגניבה מאז רק גדלה.  ובכן, בשנת 2012 הסתכמו ההכנסות של תאגידי המים ב-4.5 מיליארד ש"ח, בעוד ש"העלות" (כלומר, ההוצאות) של התאגידים הגיעה ל-3.7 מיליארד ש"ח. ואילו בשנה שאחריה הסתכמו ההכנסות ב-4.1 מיליארד ש"ח, וההוצאות – ב-3.3 מיליארד ש"ח.

זאת אומרת, בשנתיים האלה נכנסו לכיסיהם של שודדי התאגידים 8.2 מיליארדי שקלים, כלומר, ממוצע של 4.1 מיליארד ש"ח בשנה. אבל למטרה שלשמה הוקמו התאגידים (ובלי להביא בחשבון כרגע את הבירוקרטיה המנופחת פי כמה מהדרוש) הוצאו רק 7 מיליארד ש"ח, כלומר "רווח" של 19 אחוזים בערך, 600 מיליון ש"ח בשנה.

ולאן זרם הכסף הזה? ובכן, כ"דיווידנד" לבעלים, שזה העיריות והממשלה, וכן בצורת העברות לעיריות ולמועצות המקומיות, העושות בכסף כרצונן.

ובכמה זה עולה לכל צרכן בממוצע?

ובכן, אם מביאים בחשבון 6 מיליון צרכנים בשנים המדוברות (בינתיים נוספו עוד 300 אלף) אז כל צרכן ממוצע שילם לתאגידים 683 ש"ח בשנה, והתאגידים ובעליהם "הרוויחו" על כל צרכן, בלי שום הצדקה, 100 ש"ח בממוצע (חוץ מהוצאותיו של הצרכן על הבזבוז הבירוקרטי של התאגידים).

*****

המציאות העגומה הזאת, והזעקות שהגיעו מהציבור, הביאו לכך, ששורה של חברי כנסת מכמה מפלגות החלו לפעול לצמצום מספרם של תאגידי המים, כדי לצמצם את מימדי הגניבה. תחילה דובר על 15 תאגידים במקום ה-60 הקיימים, ולבסוף, בחוק שהתקבל, על 11 תאגידים בלבד. מה שאמור לצמצם באופן דראסטי את הבזבוז העצום של המערכת הגנבנית הזאת.

הח"כ איציק שמולי, ממגישי הצעת החוק אמר כי "את עלות המנגנונים המנופחים של תאגידי המים סופג הציבור כולו והגיע הזמן לעצור את החגיגה הזאת. הכוונה המקורית הייתה לחסוך לצרכן בעלות המים, אבל מאז הקמתם התעריף זינק ביותר מ-100% וכולנו משלמים ביוקר". 

ח"כ אלי כהן, גם הוא ממגישי הצעת החוק, אמר כי "תאגידי המים, זהו המקרה הקלאסי בו הגולם קם על יוצרו. חלק מתאגידי המים מנופחים ומיותרים והיו בין הגורמים שתרמו לעלייה המשמעותית במחירי המים. אין מוצר בסיסי יותר ממים ועלינו לפעול במטרה להוזיל את המחירים. תאגידי המים הוכיחו לאורך שנים התנהלות כלכלית מנופחת ובזבזנית."

הח"כ אורן חזן, השותף גם הוא לחוק, אמר כי "מדינת ישראל היא אחת המדינות הקטנות בעולם ובכל זאת צמחו בה כבר כמעט 60 תאגידי מים שונים: שכירות במגדלי פאר, משכורות מנכ"לים וסמנכ"לים, רכבים – והכל על חשבון (המים של) הציבור. את החגיגה הזאת הגיע הזמן לעצור." 

דברים כדורבנות.  "מנגנונים מנופחים", "חגיגה", "התנהלות כלכלית מנופחת  ובזבזנית", "שכירות במגדלי פאר."

נו, ומה לדעתכם קרה עם כל הכוונות הטובות האלה, אחרי שהחוק עבר בקריאה שלישית בכנסת?

הוא נכנס להקפאה.

למה?

כי בקרוב יש בחירות לרשויות המקומיות.

מי עובדים בתאגידים, כבר אמרנו: פעילי המפלגות. אלה שהולכים להיות הפעילים המרכזיים במערכת הבחירות. אלה שהולכים להביא את הקולות. מבחינת ראשי הערים והמועצות המקומיות, לא בא בחשבון לפטר 70% או 80% מהם, כמו שמתחייב, כנראה, מצמצום מספר התאגידים מ-60 ל-11.

פרוטקציונרים. פרזיטים. בטלנים מקצועיים. שום סימפטיה, קוראים וחברים.

גם כשהם מגיעים לעבודה ומחתימים כרטיס, הם לוקחים הרבה כסף שלא מגיע להם, מהצרכנים הנגזלים, שבחלקם הגדול יש להם הרבה פחות. שלא לדבר על שכבת ההנהלה, על שכרה המנופח והוצאותיה הנפוחות.

וחוץ מזה, העודפים העצומים של הגביה, גם מבטיחים את ההמשך הסדיר של העברת "הרווחים" לקופות של הרשויות המקומיות.

ומה עושים עם הרווחים האלה בתקופת בחירות?

פרסום, מבצעים מיוחדים, וסתם קניית קולות.

*****

אז מה תגידו, שאחרי שיעברו הבחירות לרשויות המקומיות,. אפשר יהיה לגשת לבסוף להפסקת מסע השוד הזה, הקרוי "תעריפי המים"?

ספק גדול.

כי אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, יהיו הבחירות לכנסת קרובות למדי.

ואותם חברי מרכזים, בני משפחותיהם וקרוביהם המועסקים בתאגידי המים, יודעים להביא קולות גם בבחירות לכנסת.

אז מה דעתכם, שבדיוק לפני הבחירות החשובות ההן לכנסת הבאה, שבהן יקבע גורלנו הפוליטי, יזרקו לרחוב, נעבעך, את המוני אוכלי החינם מתאגידי המים?

וכל זה רק כדי שכמה מיליוני צרכנים ישלמו מחירים סבירים תמורת אספקת המים ופינוי הביוב?

לא, לא נראה לי.

 

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: