Skip to content

הדתה 3/ על הפיתרון המעשי ליחסים בין הכת האתאיסטאית הקטנה לרוב היהודי בישראל

אוגוסט 21, 2017

בפוסט הקודם בסדרה הזאת טענתי שבישראל מתנהלת מלחמת דת. את המלחמה מנהלת הכת הדתית האתאיסטית הקטנה – אחוזים ספורים מהאוכלוסיה – וסיסמת הקרב של הכת הזאת, "כפייה דתית", התחלפה לאחרונה ב"הדתה".

הטענה השקרית של הכת הקטנה הזאת, המשמשת אותה במאבק נגד "ההדתה",  היא, שהכת האתאיסטית מייצגת את "הרוב החילוני".

הטענה היא שקרית משתי בחינות:

האחת: כפי שהראיתי, אין רוב חילוני בישראל.

והשניה:  החשובה לא פחות, היא, שהכת האתאיסטית הקטנה כלל אינה מייצגת את המיעוט החילוני. היא מהווה חלק קטן גם ממנו, וכלל אינה משקפת את רצונותיו ואת האינטרסים שלו.

ההתיימרות של הכת הזאת ריקה מתוכן.

*****

מטעמים טקטיים, מרכזים דוברי הכת האתאיסטית את מתקפותיהם נגד שתי קבוצות בולטות בציבור הדתי: החרדים והימין הציוני-דתי.

קל להבין מדוע הם עושים זאת: לרבים מאוד בציבור היהודי בישראל יש "אנטי" נגד חרדים. הם נתפסים כמשתמטים מהצבא, משתמטים מעבודה, ולכן סוג של טפילים. הם גם נראים מוזרים – התחפושות של פריצים פולנים מן המאה ה-18 של החסידים,   ומדי הפרקליט – חליפה כהה, חולצה לבנה ועניבה – שעוטים על עצמם הליטאים.

בתעמולה האתאיסטית האנטי חרדית אפשר להבחין  גם ביסודות בולטים של גזענות שמאלנית רגילה כלפי מזרחיים, המתבטאת ביחס אל החרדים המזרחיים של ש"ס.  ברור שהריבוי הטבעי של החרדים, אשכנזים כמזרחיים, מוצג כאיום חמור על עתידה של ישראל, החברה והמדינה.

וכך גם כשמדובר במתקפה האתאיסטית מול הימין הציוני דתי, ובמיוחד המתנחלים. גם פה אפשר להבחין בטיעון דומה בדבר הטפילות המאפיינת את הציבור הזה: המון כסף שפונה להתנחלויות, על חשבון הפריפריה ו"ישראל השניה". גם במקרה הזה מופיע הריבוי הטבעי בציונות הדתית כאיום על עתידה של ישראל הנאורה והדמוקרטית. וחמור מזה: הדרך המדינית שאותה מוביל הימין הדתי מוביל את ישראל לעימות מול העולם הערבי ומול העולם המערבי.

כמו כן מככבת בתעמולה של הכת האתאיסטית הטענה נגד שתי המטרות המובהקות של מאבקם: הן החרדים והן המתנחלים הדתיים הם שתלטנים. הם עוסקים במסיונריות מסוכנת. הם מבקשים לשנות מן היסוד את אופיה "החילוני" של המדינה, לשטוף את מוחם הרך של הילדים והנוער ולהפוך את ישראל למדינת הלכה חשוכה. משהו מסוג איראן, או סעודיה, או טורקיה, או גרוע מזה (אם יש).

אלא שכאמור, המאבק של הכת האתאיסטית מרוכז בחרדים ובימין הדתי מסיבות טקטיות.

הבלוף של "הרוב החילוני": רוב החילוניים הם בעצם מסורתיים. רק 16% מצהירים ש"אינם שומרים כלל" וגם זה לא מדוייק (ראו הערה בסוף הפוסט). רק 3% אתאיסטים אנטי-דתיים, שמספרם נחתך בחצי לעומת סקר קודם (מתוך הסקר של בית אבי חי ומכון גוטמן, בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה)

המאבק האמיתי שלהם הוא נגד היהדות. נגד היהדות כלאום ונגד היהדות כדת. נראה להם שקל יותר לגייס תמיכה במאבקם כשהם מרוכזים בחרדים ובימין הדתי. אך בפועל הם מנהלים מאבק אנטי יהודי, המערער על עצם האפשרות של קיומה של מדינת לאום לעם היהודי.

ולכן לא מפתיע, שפה ושם מבצבצת במאבק של הכת האתאטיסטית הקטנה גם נימות אנטישמיות בולטות.

*****

לרגל 9 באב האחרון, כתב יוסי קליין (לשעבר עורך "חדשות") מאמר ובו הוא מביע את הבוז ואף התיעוב העמוק שלו כלפי המנהג היהודי הזה.

"אפילו גרם אחד מהאבל על חורבן הבית לא נדבק אלי בתשעה באב", כתב קליין. "בערב יום האבל ישבתי בבית והתמרמרתי על כך שבתי הקולנוע סגורים. עם איסור החמץ בפסח אני מסתדר, ביום כיפור אני משתלב, אבל השבתון בערב ט' באב לא בא לי בטוב. הפגנתי נגדו. הפגנה פרטית, בבית. עשיתי שם כל מה שיהודי לא עושה באבלו…" 

ולא נותר לנו אלא לדמיין מה עשה קליין בערב ט' באב, ש"יהודי לא עושה באבלו". אכל קדירת פאייה עם שרצים מהים ובשר חזיר? שר "אווה מריה" בקריוקי, כשהוא חוגג עם שלוש בלונדיניות לוהטות?

ברור שקליין אינו מוותר במאמרו על השימוש בשקר הרגיל של הכת האתאיסטית הקטנה, כביכול יש פה "רוב חילוני" שהוא מתיימר לדבר בשמו, אבל הקרביים הרקובים של הטיעון האתאיסטי נחשפים כשהוא מתייחס לשאלת "זכותנו על הארץ", והמסקנה די ברורה, הגם שהיא מוסווית בסימני שאלה:

"חיבור בין הממלכה לאתר הפולחן הדתי היה מקובל לפני 2,400 שנה. היום הוא לא רק סוגר את בתי הקפה בתשעה באב, הוא נוגע גם בשאלת 'זכותנו על הארץ'…חילונים שאינם מקבלים את ההבטחה האלוהית כתשובה לשאלת זכותנו לא יודעים אם יש לנו בכלל זכות כזאת, ואם כן מהי: היסטורית? קולוניאליסטית?"

הכל ברור. "זכות" "קולוניאליסטית" הוא ביטוי אוקסימורוני, השולל את עצמו.

טוב, קליין הוא צמחוני יחסית לחומרים המסתובבים בעיתון לאנשים חושבים.

איור מאתר אנטישמי: השליטה היהודית בהון העולמי. "החצוף שבעמים", ו"שיעור ההון העולמי שמרוכז בידיים יהודיות", ככתוב ב"הארץ".

במאמר של קרולינה לנדסמן יוצא המרצע האנטישמי מהשק האתאיסטי ומוצג לראווה במלוא תפארתו:

"משהו במסר של העולם לחצוף שבעמים כנראה לא עובד. הגיע הזמן להסביר את ההתנגדות לכיבוש באמצעות פעולות. ואפילו, רחמנא ליצלן, תוך פגיעה ברגישותנו לכסף הידועה לשמצה… להקניט בעניין הרגישות לכסף, במקום להתחנף לעצמנו עם סטטיסטיקות על שיעור ההון העולמי שמרוכז בידיים יהודיות? לעולם לא."

"החצוף שבעמים"? זוכרים את היציאה האנטישמית הפרועה  של שארל דה גול*?

"רגישותנו לכסף הידועה לשמצה"? מאיפה זה בא? ובכן,  זוכרים את המאמר "לשאלת היהודים" של קרל מרקס? "הממון הוא אלוהיהם הקנא של ישראל ואין להם אלוהים אחרים על פניו", כתב בן המומר מרקס כשרצה להתחנף לחסידיו הנוצרים "… השטר הוא אלוהיו הממשי של היהודי…לאומיותו הדמיונית של היהודי היא לאומיותו של הסוחר, של איש הממון בכלל."

ומה באשר להברקה של לנדסמן בדבר "שיעור ההון העולמי שמרוכז בידיים יהודיות"? ובכן, זהו בהחלט אחד הנושאים החביבים ביותר על הניאו נאצים, בדיוק אלה שהפגינו לא מזמן בשרלוטסוויל וירג'יניה. כשמדובר ב"חצוף שבעמים" אין לאנטישמית הקטנה מ"הארץ" שום בעיה להתייצב איתם באותה חזית.

ולקינוח אחד המתחרים העיקריים על תואר הטיפש מס. 1 בעיתון לאנשים חושבים, מאותה כת אתאיסטית קטנה, שממש בימים האחרונים כתב במסגרת ביקורת טלוויזיה את המילים הבאות:

"מאחר שאין אלוהים, חבל בדיעבד שמדינת הלאום היהודית לא קמה באוגנדה."

כלומר, בינינו, חבל שבכלל קמה, אם קוראים את שאר כתביו.

*****

טוב, כל אחד מבין עם מה ועם מי יש לנו עסק כאן.

כת דתית קטנה וקיצונית, של קנאים אתאיסטים, אנטישמים למדי, המתעבים את עמם, את המדינה שהקים, ואת דתו.

כמעט כולם מרוכזים במפלגה קטנטונת, על סף אחוז החסימה.  כמעט כולם קוראים נאמנים של עיתון מסויים, שלפי הסקרים נחשף לשיעור דומה באוכלוסייה, וגם לפי הסקרים השונים הם מהווים פחות מ-5% מהאוכלוסיה.

ונמאס כבר מהעמדת הפנים שלהם, כאילו הם מייצגים איזה רוב חילוני שאינו בנמצא.

והשאלה: מה עושים איתם?

שהרי, בלי קשר לשטויות שמאמיני הכת האתאיסטית הזעירה חושבים על הרוב היהודי פה, או על עצמם, הם בכל זאת יהודים.

נכון, יהודים שטופי שנאה לעמם, לדתו ולמדינתו, אבל יהודים.

ולכן הרוב היהודי הגדול של הישראלים המאמינים באלוהים (80% מהיהודים, לפי סקר אבי-חי) או לא מאמינים (16% של חילוניים "חופשיים", אך כאלה שאינם מגדירים את עצמם כ"אנטי-דתיים"), אמורים להתייחס אליהם כבני עמנו, עצמנו ובשרנו. לכבד את דיעותיהם ואת זכויותיהם, ולהניח להם לחיות כרצונם, במידת האפשר.

כמו שנוהגים בחרדים.

שהרי הם  אזרחים לגיטימיים פה, ולפחות בינתיים הם חיים פה (הטיפש מהתחרות אמנם כבר הודיע לפני שנים, שבעצם הוא "צריך לעזוב" אותנו.  אבל הוא שטותניק עם ותק, ואין טעם להתייחס להבטחות שלו  ברצינות יתרה).

ובכן, תתפלאו, אבל את התשובה המעשית אפשר למצוא במאמרו של קליין:

"הפתרון לחוסר ההתאמה בין דתיים לחילונים הוא הפרדה. דתיים פה וחילונים שם. דתיים בכותל, חילונים בקפה. חילונים ודתיים מתנהלים כמו זוג נשוי שהכריז על פרידה אך ממשיך לגור באותה דירה."

קליין  אומנם מדבר על "חילוניים" בכלל, אבל זה סתם.

רק עם הכת האתאיסטית הקטנה, פחות מ-5% מהאוכלוסיה היהודית בישראל, יש בעייה.**

והנה, מכיוון שהשיעור שלהם באוכלוסיה אינו רחוק משיעורם של החרדים (החרדים מהווים 8% מהיהודים, לפי הלמ"ס וגם לפי הסקר של בית אבי-חי), כדאי ליישם את הפתרון הנוהג לגבי החרדים גם לגביהם:

החרדים בוחרים לקיים את אורחות חייהם בשתי דרכים.

האחת: בערים, שכונות וגטאות משלהם. למשל, בני ברק או שכונת מאה שערים בירושלים.

והשניה – במגורים בערים ושכונות מעורבות. למשל, המושבה החרדית בלב תל אביב, שינקין והסביבה.

וזו, כמובן, גם הדרך הנכונה באשר למאמיני הכת האתאיסטית, כפי שמאבחן יוסי קליין.

ירצו – יחיו בעיירות, כפרים או בשכונות  משלהם. בלי בית כנסת שיקלקל להם את הנוף. עם תחבורה ציבורית בשבת ובחגים. עם מנגלים של חזיר בחצרות הבתים ביום כיפור או ב-9 באב ומסיבת טראנס חגיגית בפארק העירוני דווקא  בצום גדליהו או בתענית אסתר. וצפירה לרגל יום אבל, כשהיהודים האחרים חוגגים פורים או את יום העצמאות.

ירצו – יחיו בשכונות מעורבות, ואז יצטרכו לסבול קצת מהמסורת היהודית הימי-בינימית המפגרת  של שכניהם החרדים, הדתיים, המסורתיים והחילוניים, כמו שסובלים החרדים של שינקין.

אכילת בשר חזיר: "נשמת אפה של הדמוקרטיה" לפי האתאיסט מהעיתון לאנשים חושבים (צילום מהוויקיפדיה)

החרדים גם מתחזקים רשתות חינוך משל עצמם, וגם את זה יש לאפשר גם לילדיהם של בני המיעוט הזעיר של הכת האתאיסטית. הם יוכלו ללמוד בבתי הספר האלה בשפה האנגלית, או אפילו בשפה הגרמנית החביבה על רבים מהוריהם כהכנה למעבר לברלין או לאוגנדה.  יהיה להם רק מינימום הכרחי של לימודי "ליבה" יהודית, כדי שיהיו לילדיהם מושגי יסוד המשותפים לרוב הגדול של בני עמם, כמו מה זה בכלל "תנ"ך", מה זו "שבת", וכך גם יבינו הזאטוטים האתאיסטים למה דווקא ביום מסויים ("יום כיפורים") הם חוגגים עם הוריהם על בשר חזיר.

אגב, הטיפש שכבר הזכרתי פה? מהעיתון לאנשים חושבים (חה-חה)? קבלו מה שהיה לו לומר בזמנו על חזיר ויהדות, מילה במילה:

"החזיר היה נשמת אפה של הדמוקרטיה היהודית… החזיר הגדיר את היהדות החדשה. החזיר של מזרע סימל איזו חירות מחשבתית, רוחנית וקיומית…הוא סימל השתחררות מרוחות הרפאים של העבר ומכבליו הרעיוניים…החזיר כאידיאולוגיה של מרד במוסד דכאני…אין כמו ריח בייקון על הבוקר…"

——————————————————————————————————————————-

*"עם אליטיסטי, בוטח בעצמו ושתלטן", אמר דה-גול.

**לפי הסקר של בית אבי-חי ומכון גוטמן, בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה, הרוב הגדול של היהודים הישראלים (85%) סבורים שחשוב לחגוג את חגי ישראל לפי המסורת. רובם המכריע (90%) סבורים כך לגבי סדר פסח, ושיעור גבוה (82%) מעידים שהם נוהגים להדליק נרות בחנוכה. שיעורים נמוכים יותר נוהגים שלא לאכול חמץ בפסח (67%), לצום ביום כיפור (68%), לשמוע את קריאת מגילת אסתר בפורים (36%) או לערוך תיקון ליל שבועות (20%). מרבית הישראלים היהודים אוכלים אוכל כשר בבית (76%) ומחוץ לו (70%) ומעידים שהם מקפידים שלא לאכול בשום מצב בשר חזיר (72%).

 

מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: