Skip to content

על הטרטיפים מברקלי קליפורניה שצינזרו את הפרופסור דוקינס, ועל הטרטיף המקומי שהצדיק רצח גזעני בבני עמו

אוגוסט 13, 2017

הוי, מה צחקתי, כשקראתי בסופ"ש בידיעות, בטור של בן דרור ימיני, על המקרה המוזר שקרה לפרופסור הידוע, הביולוג ריצ'רד דוקינס ("הגן האנוכי" ו"אשליית האל" שתורגם לעברית כ"יש אלוהים?"), שהרצאה שלו בעיר ברקלי שבקליפורניה, מעוז ידוע של שמאליברלים נאורים ומתקדמים ושל קפה לאטה (הייתי שם!), בוטלה במפתיע, בלי שאפילו יטרחו להודיע לו על כך.

מדובר בהרצאה שאירגנה תחנת רדיו מקומית, נאורה ומתקדמת, איך לא, הרצאה שהיתה אמורה להתקיים בשבוע שעבר, שכבר נמכרו לה כרטיסים, ושהכנסותיה היו אמורות לזרום לקופת התחנה.

עניינה של ההרצאה המתוכננת היה בספרו החדש של הפרופסור.

הצבוע הבורגני הרב פרצופי על פי דומייה. שם הציור: "עבר, הווה, עתיד".

אך כבר בשליש האחרון של החודש הקודם, יולי, התבשרו רוכשי הכרטיסים, והציבור הרחב, שההרצאה בוטלה (ידיעות על כך פורסמו בהרחבה בעיתונות הבינלאומית, אך למרבית הפלא העתונות העברית שלנו לא מצאה עניין בפרשה. אפילו לא העיתון לאנשים חושבים, שענייני מדע הם בבת עינו,  וגם לא אתר "הידען" שמחזיק מאוד מדוקינס ודעותיו).

ולמה בוטלה ההרצאה? כי "פעילים" ("אקטיביסטים") מקומיים גילו לאנשי הרדיו, שהפרופסור הידוע אשם בחטא כבד: הוא נתפס בפרסום "הערות מעליבות" כלפי האיסלם! זה היה הנימוק שהעניקו בעלי התחנה לביטול ההרצאה, ועם רוכשי הכרטיסים הסליחה.

וזה מה שמצחיק פה.

ראשית גילוי נאות, אני לא אוהד של דוקינס. מבינים גדולים ממני במדע הביולוגיה טוענים שהוא מומחה גדול בתחום התמחותו, ולא אתווכח איתם.

אלא מה, שבשלב כלשהו בחייו, החליט הביולוג דוקינס, שהשכלתו, מחקריו ותובנותיו בתחום מדעי הטבע, מספיקים גם לעיסוק בתיאולוגיה ובפילוסופיה של מדעי הרוח.

ופה, לדעתי, התחילו הבעיות שלו.

כי הוא ממש לא בעניין .

הספר שהקדיש הפרופסור דוקינס לשאלת קיומו או אי קיומו של אלוהים, הוא, אם תסלחו לי על הצרפתית,  מופת של פטפטת שרלטנית, בלבלת-מוח פסאודו-אינטלקטואלית, טיעוני סרק, גידופים ריקים, טפיחות עצמיות על השכם, חזרות אינספור ושאר שטויות מתיימרות.

איור למחזה של מולייר "הקמצן" : האינטליגנציה השמאליברלית מכסת"חת את הזרמים הכי רצחניים של האיסלם.

ולכן גם אין זה מפתיע,  שהספר התקבל כרב-מכר היסטרי וכאורים ותומים בקרב האספסוף של הדיליטנטים האתאיסטים השליש עד חצי-משכילים מחד; ומאידך – זכה למעט מאוד התייחסויות, אם בכלל, מצד תיאולוגים ופילוסופים רציניים.

ובכל זאת, ולמרות כל האמור לעיל, בכל מה שנוגע לצנזורה המבישה שהטיל עליו הרדיו של ברקלי, אני מוצא את עצמי בצד של הפרופסור (וכבר זו סיבה לצחוק).

קראתי על הפרשה במהדורות הרשת של כמה עיתונים מכובדים (הגארדיאן והאינדפנדנט הבריטיים והניו-יורק טיימס). מצאתי, שהסופר והפרופסור איש הארווארד, סטיבן פינקר, טען כי החלטת הביטול של הרדיו מברקלי היא "בלתי סובלנית, חסרת ביסוס וספוגת בורות…הוא (הפרופסור דוקינס) העביר ביקורת על דוקטרינות של האיסלם ביחד עם ביקורתו על דוקטרינות של דתות אחרות, אך ביקורת אינה 'מעליבה'. אנשים יכולים להיפגע בגלל ביקורת הוגנת, אך זה אינו יכול להוות הצדקה לצנזורה כלפי  המבקר…(הצעד הזה, הצנזורה) מעניקה מתנה יקרת-ערך לימין הפוליטי, היכול לומר, שתקשורת המוטה לשמאל כופה קונפורמיות חסרת-דעת לדוגמות צרות-אופקים…"

ואילו אנשי תחנת הרדיו ציטטו, להגנתם, מובאות מדברי הפרופסור דוקינס, כולל אחת בה אמר "אני חושב שהאיסלם הוא הכוח הגדול ביותר התומך ברוע בעולמנו היום".

אך הם "שכחו" לציין, שדוקינס ממשיך וטוען כי "זה חשוב נורא ("terribly important") למתן את האמירה,  כי זה אינו אומר כמובן שכל המוסלמים הם רעים. רחוק מאוד מזה. מוסלמים כפרטים סובלים מן האיסלם יותר מכל אחד אחר."

גם הפרסום וגם השיכחה מאפיינים את רמת ההגינות הנהוגה בחוגי האינטליגנציה השמאליברלית.

דוקינס גם ציין, כי הוא העביר ביקורות חריפות מאוד גם על הדת הנוצרית, ומעולם לא צונזר מסיבה זו.

כל זה מאוד מצחיק אותי, בדיוק מאותן סיבות שבגללן מצחיקים מחזותיו של מולייר, או גם הקריקטורות של אונורה דומייה: בגלל שהצנזורה מטעם הרדיו השמאליברלי חושפת בבוטות את הצביעות התהומית.  את הפער שבין היומרה האינטלקטואלית והמוסרית של האגף הפוליטי הזה ובין האיוולת הנלעגת והשחיתות הפחדנית והרקובה שהוא מפגין בפועל.   זו הכת שמקורה באינטליגנציה הבורגנית, איפה שמרוכזים ה"טרטיפים" ו"שונאי הבריות", "האוהבים הנפלאים" ו"הענוגות הנלעגות" (שמות מחזות של מולייר).

*****

ברור שאין צורך להרחיק עד לברקלי הרחוקה כדי להיחשף לטרטיפים ושונאי הבריות הנ"ל, המכסת"חים בחדווה את האגפים הרצחניים ביותר של האיסלם. לא חסרים מהם גם אצלנו, בתל אביב הקטנטנה.

צילום דף הפייסבוק של הרוצח בחלמיש: "אני הולך למות למען אל אקצא"

לדוגמא מה שקרה בעיתון לאנשים חושבים לרוצח מחלמיש, שבחודש שעבר הגיע כדי לרצוח כמה יהודים בביתם.

ותנחשו מה, הטרטיף המקומי – שכמו ההוא במחזה של מולייר, הוא  נוכל וצבוע המתחזה לאיש מוסר – שלח אותנו לקרוא את צוואתו של הרוצח הנתעב.

"כל ישראלי הגון חייב לקרוא את צוואתו של עומר אל־עבד…עם כל החלחלה ממעשהו הנורא, כל ישראלי צריך לשים לב לדבריו של אל־עבד ולהסיק מהם את המסקנות הבלתי נמנעות…ככה נראה כיבוש וככה נראית ההתנגדות לו — דם רב שניגר לשווא."

הכל בגלל "הכיבוש", מסביר לנו הטרטיף שלנו. נכון שהטקסט של הצוואה "מלווה במשפטים דתיים, כי כותבם מאמין באלוהים", הוא טוען, אבל, נא לא לשכוח את העיקר: מדובר ב"מאבק שחרור".

נו, ותנחשו מי מתברר כישראלי לא הגון, אחד שמשקר במצח נחושה לגבי תוכנה של הצוואה, מתוך הנחה סבירה שקוראיו (אנשים חושבים, חה-חה)  לא ממש ילכו לחפש מה בדיוק כתב הרוצח?

נכון. זהו הטרטיף שלנו. הוא הישראלי הלא הגון.

כי למי שקורא את הצוואה, ברור לגמרי שהטקסט לא "מלווה במשפטים דתיים", אלא שמדובר בטקסט דתי וגזעני. המילה "כיבוש" לא מוזכר בצוואה. אין בצוואה שום זכר ל"מאבק שחרור". זה הכל המצאות של הטרטיף.

מה יש שם בתור הצדקה לרצח שמתכנן כותב הצוואה? קבלו:

"צוואתי לכם (בשם אללה הרחמן והרחום)… הנשים והצעירים שלנו נרצחים בלא עוול בכפם, והם (היהודים) מטנפים את אל אקצה שלנו, מקום המסע הלילי של אהובנו מוחמד, ואנחנו ישנים. האם זו לא בושה? האם זו לא בושה שאנחנו יושבים בשתיקה?… הם הכריזו מלחמה נגד אללה…

הו בני הקופים והחזירים! ("הקופים והחזירים" הם כמובן בני העם היהודי, הזוכים לתואר הזה מצד איסלמיסטים אנטישמים לאורך הדורות, כולל המטיפים וממלאי תפקידים רשמיים מטעם הרשות הפלשתינית בימינו אלה, שלא לדבר על החמאס)  אם לא תפתחו  את שערי אל אקצא אני מקווה שאחריי יצאו גברים שיכו אתכם ביד ברזל… מה טוב הוא המוות וההקרבה למען אללה ושליחו ומקום המסע הלילי של שליחו…אני הולך לגן עדן. שם ביתי…

כולנו אחד, יש לנו דם אחד, אויב אחד ואל-אקצה אחד…"

אז מה? זה נראה לכם צוואה של לוחם שיחרור הנאבק נגד הכיבוש?  אחד ש"מלווה במשפטים דתיים" את שאיפותיו הפטריוטיות הלגיטימיות?

או שמדובר בצוואה של קנאי דתי, מי שרואה ביהודים, באשר הם יהודים, "קופים וחזירים" (כלומר, מי שאינם זכאים ליחס אנושי), כולל, כמובן, הטרטיף מתל אביב?

*****

אז גם בברקלי הרחוקה וגם אצלנו בתל אביב אסור לדבר, בחוגי הכת של הצבועים ואוכלי הנבלות,  על הגזענות הנתעבת ועל תאוות הרצח והביצועים שלה בשטח מטעם האיסלמיסטים הקנאים המטביעים את כל מי שסובב אותם בדם (וקודם כל את בני עמיהם ודתם).

בברקלי הרחוקה מצנזרים הטרטיפים את הפרופסור לביולוגיה שמעיז לומר את האמת הידועה לכל.

ואצלנו מחפש הטרטיף המקומי תירוצים, הסברים, הצדקות והנחות למעשה רצח נתעב של קנאי דתי שמתייחס לקורבנותיו היהודים כ"קופים וחזירים".

אלפי קילומטרים מבדילים בין ברקלי קליפורניה לתל אביב שבישראל.

אבל מדובר באותו עלבון לאינטליגנציה.

מדובר באותה אשפה מוסרית.

 

 

 

מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: