Skip to content

לקראת הבחירות ב"עבודה": כדאי שאהוד ברק יבין שגידופים לא יביאו אותו לראשות הממשלה

יולי 3, 2017

מחר הבחירות המקדימות של מפלגת העבודה. בלי לזלזל באף אחד מן המתמודדים,  נראה שרק התפתחות אחת יכולה להציל את המצב מבחינת המפלגה הזאת, כמי ששואפת לשלטון במדינה. וזו האפשרות שראשה הנוכחי, יצחק (בוז'י) הרצוג, יזכה בבחירות האלה, בסיבוב הראשון או השני. כך הם פני הדברים, משום תכניתו המוצהרת של הרצוג, לגבש לקראת הבחירות לכנסת הבאה גוש פוליטי גדול, שמנהיגו ייבחר בבחירות מקדימות (פריימריס) פתוחים. אין זה סוד שעיניו של הרצוג נשואות למועמד מסויים מאוד, שהוא מקווה כי יעמיד את עצמו ואף יזכה בבחירות כאלה בראשות הגוש הפוליטי החדש – והוא אהוד ברק. מי שהיה האחרון מבין הפוליטיקאים של מפלגתו (דאז) שהצליח לנצח את ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, ולכהן כראש ממשלה. הרצוג, בעל הרעיון הזה, מכיר את ברק, ואין לפקפק ברצינות כוונותיו. הוא שירת את ברק באותה מערכת בחירות מנצחת ב-1999, ואחר כך כיהן כמזכיר ממשלתו.

אהוד ברק בכנס הרצליה: אפרטהייד ופאשיזם

בחודשים האחרונים כתבתי כאן כמה פעמים, עוד לפני שנודע לי על תכניותיו של בוז'י, שאהוד ברק, לשעבר רמטכ"ל, לשעבר ראש ממשלה ולשעבר שר בטחון, נראה כרגע כמועמד היחיד שיכול "לתת פייט" לביבי.

אך לצערי עלי להתוודות,  שיש לי מחשבה שניה בעניין הזה, ואף שלישית ורביעית. זה אחרי שמצאתי ביוטיוב את נאומו של ברק בכנס הרצליה האחרון, נאום שנשא לפני ימים לא רבים.

והכל באשמת שתי מילים שהשמיע, וחזר והשמיע שוב ושוב באותו נאום.

"אפרטהייד".

ן"פאשיזם".

שתי מילים, שמי שרואה את עצמו כמועמד לראשות ממשלה בישראל, אינו יכול להשתמש בהן, כפי שעשה זאת ברק בנאומו.

נכון שפה ושם כבר השתמש ברק במושגים האלה בהופעותיו ב"שבתרבות" פה ושם,  בראיונות בתקשורת וגם בביקורת ספרותית שכתב לא מזמן.

אבל הבמה והכמות עושות את ההבדל.

קל להבין איך התדרדר ברק לטרמינולוגיה הזאת.

מאז פרישתו, הוא אמר כמה פעמים, בתשובה לשאלות בעניין הזה, שאינו סבור כי דרכו בחזרה לראשות הממשלה תתאפשר, אלא בתנאי אחד: שתהיה איזו קטסטרופה. מצב פוליטי, בטחוני או מדיני קיצוני שבו "ייקרא לדגל" הגנרל וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, כמי שמציל את העם.

ואין כשימוש במילים האלה על ידי ברק, כדי להצביע שהוא אכן שואף לראשות הממשלה בימים אלה.

באין קטסטרופה של ממש, מנסה ברק לייצר אותה במילותיו.

סכנה נוראה של "אפרטהייד" ושל "פאשיזם" בפתח, אזרחים יקרים!

סכנת "סוף החזון הציוני" או "הרס המפעל הציוני".

ולכן זה הזמן "לקום ולעשות", כפי שחזר ואמר ברק בנאומו.

לקום ולעשות מה?

להקים את "מחנה האחריות הלאומית", "גוש גדול", שיביא את אהוד ברק לראשות הממשלה.

כי רק הוא יכול להציל אותנו.

*****

כל אחד יודע איך בא לעולם טיעון ה"אפרטהייד" האנטי-ישראלי והאנטישמי.

זה התחיל ב"ועידת דרבן" שהתכנסה בדרום אפריקה, ארץ האפרטהייד(לשעבר),  בתחילת העשור הקודם.

שם נוסדו ה-BDS ושאר הארגונים והעמותות הפרו-פלשתיניות והאנטי-ישראליות, במערב ובישראל,  הנושאים מאז את בשורת ישראל כ"מדינת אפרטהייד", זו שיש להחרימה ולהביא לקיצה כמדינת היהודים, בדיוק כפי שנעשה למדינת האפרטהייד הדרום אפריקאית.

כל אחד, בטח כל ישראלי,  יודע כיצד ועל ידי מי מתופעלים, מתוחזקים וממומנים כל הארגונים והעמותות האלה, בארץ ובחו"ל: קרנות פרטיות של טייקונים ותאגידים כלכליים (למשל "קרן פורד", שבישראל היא פועלת גם באמצעות "הקרן לישראל חדשה" הקרויה פה בתרגום שזוייף, שעניינו להסוות את כוונותיה, "הקרן החדשה לישראל"), ארגונים וממסדים דתיים נוצריים (ובחו"ל גם איסלמיים) וכן ממשלות מערביות סכסכניות. כל הקרנות האלה מגייסות בכסף רב המוני "פעילי זכויות" או "פעילי שלום", בעיקר בחוגי השמאל המזוייף וכנסיית הסכל.

וכמובן שבישראל מקדם את התעמולה הזאת גם עיתון "הארץ", כלי תקשורת בעל קו מערכתי אנטישמי מובהק, השמח להפיץ את בשורת "האפרטהייד" גם בחו"ל באמצעות מהדורתו המתפרסמת בשפה האנגלית.

את המילה "אפרטהייד" השמיע ברק בנאומו לא פחות מ-7 פעמים.

תעמולה אנטי-ישראלית ואף אנטישמית מובהקת, שמקורותיה ידועים.

*****

ל"פאשיזם" וסכנתו בישראל יש היסטוריה עתיקה יותר. עד ל"למהפך" של 1977  היה השימוש בו, לתיאורם של המשטר והמדינה הישראלית  מוגבל בעיקר לשמאל הקיצוני – הקומוניסטים, ארגון "מצפן" הקיקיוני, קצת שמאל מפ"ם. פה ושם השתמשו במילה כגידוף כלפי הימין של "חירות" ומנחם בגין: "החולצות החומות" (של תנועת ביתר) או "מסע האופנועים" של  בגין בפיפטיז.

אך מאז המהפך של 1977 גלש השימוש במושג גם לתוך אנשי מפא"י, "המערך" היורש ואח"כ היורשת "העבודה".

וברור שאלה, שהצבעתי עליהם בקטע הקודם, אודות "האפרטהייד", דהיינו סוכני הקרנות והמדינות הזרות, מלומדי כנסיית הסכל  והאנשים החושבים הכותבים ב"הארץ" עושים במושג הזה שימוש רב, לאותן מטרות שמשמש גם טיעון ה"אפרטהייד":

דימונמיזציה ודה-לגיטימציה של ישראל, המדינה, המשטר והעם.

את המושג "פאשיזם" הזכיר ברק בנאומו 4 פעמים. ספרתי.

*****

ברור שהשימוש במושגים האלה אינו בא לתאר מצב פוליטי או חברתי ריאלי. גם אין פה שום סוג של אבחנה "מדעית" כלשהי. על אופיו התעמולתי-שקרי של השימוש במושגים האלה, אפשר ללמוד דווקא מאלה המנסים להגן על השימוש הזה.

קבלו למשל את מי שמוביל את הקו המערכתי האנטישמי של "הארץ", המו"ל של העיתון הזה, עמוס שוקן.

הנה מתוך מאמר שפרסם בעיתונו עוד ביולי 2008:

"בקרב חוגים רחבים  בעולם המערבי (כלומר, סוכני הארגונים והעמותות האנטי-ישראלים והאנטישמים, וכוהני כנסיית הסכל מן האוניברסיטאות) נשמעות הטענות שלפיהן יש בישראל סממנים של מדינת אפרטהייד.

המלה אפרטהייד היא כותרת תקשורתית קליטה ומובנת בחלקים נרחבים של העולם, ולכן היא שימושית להעברת המסר, שאנו ( "אנו", כלומר, הישראלים הזועמים על ההשוואה, אך בהחלט לא עמוס שוקן, למרות השימוש בגוף ראשון-רבים) מתקוממים נגדו וטוענים שאין לו כל קשר למציאות בישראל.

מודעה של "הארץ" מינואר 2016 על העלאת מחירים

אלא שלא צריך שתהיה זהות בין מאפייני האפרטהייד בדרום אפריקה לבין פרקטיקות של אפליה הנוגעות לזכויות אזרח הנהוגות בישראל, כדי שאפשר יהיה לכנות את ישראל מדינת אפרטהייד (כפי שנהוג לעשות בעיתונו של שוקן)."

כלומר: כדי להשתמש בגידוף ה"אפרטהייד" – נגד ישראל, אין שום צורך שתהיה זהות כלשהי בין המשטר בישראל ובין המשטר בדרום אפריקה שנקרא בשם זה. די בכך שהשימוש במילה מהווה, לדעתו של שוקן, "כותרת תקשורתית קליטה ומובנת בחלקים נרחבים של העולם, ולכן היא שימושית להעברת המסר."

האופי התעמולתי-גידופי ברור.

שוקן לא היה מעלה בדעתו לכתוב, למשל, שאין צורך "שתהיה זהות" בין המילים "מחיר העיתון בימים א-ה יהיה 13.5 ש"ח" (כמחיר עיתון "הארץ" הנקוב במודעה  הרצ"ב מטעם העיתון), ובין הסכום שאותו ישלם בפועל הלקוח הקונה את העיתון.

ומדוע יש צורך בזהות כזאת כשמדובר במחיר הנקוב של  העיתון, כמפורסם במודעה,  ובין הסכום המשולם בפועל?

ברור. כי שוקן זקוק לכסף הזה ואוהב אותו.

ומדוע "לא צריך שתהיה זהות" שכזאת כשמדובר בתואר  "אפרטהייד" כשמדובר במדינת ישראל כ"מדינת אפרטהייד"?

ברור. כי עמוס שוקן אוהב את ישראל הרבה פחות ממה שהוא אוהב את העיתון שלו ואת הכסף שהוא מקבל תמורת מכירתו.

מ.ש.ל.

מדובר בגידוף תעמולתי נטו.

ודין השימוש בגידוף "הפאשיזם" בהקשר הזה בדיוק כדין השימוש בגידוף  "האפרטהייד".*

*****

אהוד ברק סיפר בנאומו  בכנס הרצליה, שיש לו שיג ושיח עם אנשיו של בוגי יעלון ועם אנשי מפלגותיהם של אביגדור ליברמן ושל משה כחלון ואף מהליכוד. ידוע מדוע אמר זאת:

כדי ש"הגוש הגדול" שבראשותו, "מחנה האחריות הלאומית" יביא הישגים ממשיים, הוא יהיה חייב להשיג מצביעים בפריסה פוליטית רחבה. גם לשמור על "הבייס" שלו ב"עבודה" ובמחנ"צ, גם להשיב את הקולות ששותה מהם הח"כ יאיר לפיד, וגם לכרסם בקולות המסורתיים של הימין.

אז נראה לי, שכדאי שאהוד ברק יבין אמת בסיסית  הנוגעת לציבור המצביעים הישראלי:

בכל פעם שהוא משמיע בנאום או ראיון גידוף תעמולתי כמו "אפרטהייד" או "פאשיזם", הוא קונה את ליבם של 11.7 מצביעים של מרצ ו-8.4 "אנשים חושבים" מקוראי עיתון "הארץ", ויש חפיפה רבה  בין שני הציבורים הקטנטנים האלה.

ובאותה עת ממש הוא  מפסיד את קולותיהם של אלפים רבים, ואני לא מגזים, ובלי חפיפה, מקולותיהם של ישראלים שמצביעים, הצביעו או יצביעו למפלגות כמו אלה של לפיד, ליברמן או כחלון, ובטח הליכוד, ושהוא רוצה בקולותיהם.

והוא מפסיד גם קולות רבים מאוד, לדעתי, של מצביעים מסורתיים של "העבודה", שמסיבות השמורות עימם, פשוט לא אוהבים את הגידופים התעמולתיים האלה, מבית מדרשם של השמאל המזוייף וכנסיית הסכל.

אין מצב שמי שמחרף ומגדף את מי שהוא מחפש את קולותיהם, אותם ואת מדינתם, יוכל להשיג את קולות המצביעים שיביאו אותו לראשות ממשלה בישראל.

פשוט לא יקרה.

עד כאן הסיבות להסתייגות המעודכנת שלי מאהוד ברק.

 

מודעות פרסומת
2 תגובות
  1. אילן permalink

    היה. בחור נחמד. ראש ממשלה. זהו. בוא ננסה משהו אחר. די מיצינו.
    אני בחרתי ביבי בפעם האחרונה אבל אולי אם יבוא מישהו חדש עם יכולות אתן לו צ׳אנס.
    יש עוד 119 חברי כנסת טובים שמתוכם נוכל לבחור את האחד.

    אהבתי

  2. אילן permalink

    ועוד משהו. אחד הנבחרים רוצה להיות ראש ממשלה מטעם העבודה. שהוא קיבל תיק שהוא אחד החשובים. בלי ציניות. תיק איכות הסביבה הוא לא עשה כלום במשך שנה. זה תיק שיש לך כוח אדיר לשנות לטובה את איכות הסביבה ונאדה. פוליטיקה זאת האומנות לשלב רצונות של אנשים כדי להניע את הרצון שלך. ומה הוא עשה חוץ מכלום. ברוגז. כזה מנהיג אני לא רוצה.
    מפלגת העבודה קוברת את עצמה לאט לאט. בוחרת אנשים לא מתאימים. מזכיר את ברוורמן שבא מאקדמיה ולא קיבל את התפקיד והלך. אנשים עם עקרונות או פשוט מפונקים שרוצים הכול על מגש כסף.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: