דילוג לתוכן

ביקור השליחים של טראמפ: אויבי השלום צפים על פני המים

יוני 23, 2017

הנה שלושה ציטוטים מתוך התקשורת אתמול.

א. הראשון מתוצרת שר הביטחון אביגדור ליברמן, שדיבר בכנס הרצליה. הוא גילה, שהקיצוץ בתשלומים על החשמל לתושבי עזה הוא רק חלק ממדיניות כוללת של יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן, וצפויים  צעדים נוספים מצידו נגד תושבי הרצועה. וכל זה למה? לדברי שר הביטחון יש לאבו מאזן "מטרה כפולה, גם לפגוע בחמאס, וגם מתוך תוכו, הוא מקווה לגרור אותנו (ישראל) לתוך עימות עם רצועת עזה (כלומר, לעוד מלחמה מול החמאס)".

"אחרת", אמר ליברמן,"אין לי הסבר מדוע הוא (אבו מאזן)  עושה את זה."

שר ביטחון ליברמן בכנס הרצליה: אחרת אין לי הסבר

ב. ציטוט שני, מתוך דבריו של אחד, מאיר תורג'מן, איש מרכז הליכוד, ממלא מקום ראש עירית ירושלים, וגם יושב ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבניה. תורג'מן רואיין, אחרי שנודע, שבעוד ששליחי הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ נמצאים פה בניסיון לקדם את יוזמת השלום  של הנשיא, אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ערים (לא המקומית, שבראשה עומד תורג'מן) בנייה של 6,000 דירות בירושלים. הוועדה המקומית של תורג'מן אישר את התכניות כבר מזמן, אבל הן היו תקועות בוועדה המחוזית, בעקבות הוראה של ראש הממשלה, לדברי תורג'מן.

"החלטתי שאני הולך לפוצץ את זה," הסביר תורג'מן למראיינים. הוא סיפר שערך סבב שיחות עם שרים מהליכוד, וראו זה פלא – דווקא השבוע, כששליחיו של טראמפ מסתובבים בין ירושלים לרמאללה – אושרו התכניות!

מי נתן את ההוראה, שאלו המראיינים. ותשובתו של תורג'מן: הוראת השחרור של התכניות, כמו הוראת ההקפאה שקדמה לה, לבניית 6,000 תכניות בניה בירושלים, ודווקא השבוע – הגיעה מלשכת ראש הממשלה עצמו!

זאת אומרת: ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר את הצעד הזה. "תשובה ציונית הולמת", שעם קצת מזל תפוצץ "את זה", כפי שהבטיח תורג'מן הנמרץ.

ג. וציטוט שלישי מתוך דבריו של הכתב המדיני של ערוץ 10, מואב ורדי, שהתייחס בתכניתו של ירון לונדון לביקורם בישראל של שליחי טראמפ, הפרקליט ג'ייסון גרינבלט, וחתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר. ורדי הסביר את העמדה האמריקאית בנוגע לקשיים המתגלים כבר עכשיו.

הרי טראמפ הודיע מראש, הסביר ורדי, שהוא אינו מבקש לכפות הסכם או שלום, בניגוד לעמדותיהם של הצדדים. אך הנה מתברר, אמר "שחוסר האמון בין הצדדים גדול – בעיקר בין הציבור הישראלי והפלשתיני."

האשמים העיקריים אם כך: הציבור הישראלי והפלשתיני.

העם אשם.

*****

שלושת הציטוטים האלה מאתמול, מציפים אל פני השטח כמה מהמהלכים המשמעותיים ביותר של אויבי השלום, העושים כמיטב יכולתם כדי לטרפד את הסכנה הנוראה ביותר מבחינתם – האפשרות שתהיה התקדמות לקראת הסכם ישראלי-פלשתיני.

הם מנסים לסכל את האפשרות הזאת כבר מראשיתה.

להפיל את יוזמת טראמפ על הסובוח.

א. אבו מאזן והמלחמה בעזה. על המשמעות של צעדי אבו מאזן כתבתי כבר ב-14 ביוני. גם הוא אינו רוצה להיות זה שייתפס כאשם בטירפודה של יוזמת השלום של טראמפ. הוא היה רוצה להטיל את האחריות לכך על ישראל.

אבו מאזן והשליח האמריקאי קושנר ברמאללה: החשמל והמלחמה בעזה

ומה טוב יותר, מבחינתו, ממלחמה בעזה, שאותה הוא מנסה לחולל לפי דברי שר הביטחון?

כל מלחמה היא מטבעה עיכוב של התהליך ועם קצת עזרה מידידים – סיומו. כשרועמים התותחים שותקים המתדיינים.

באותה הזדמנות חגיגית יחגגו יצרני הסנאף מהחמאס, ומפיצי הסנאף מהתקשורת המערבית הרקובה והמושחתת (כולל הסניף המקומי) על דם הפלשתינים, עם עדיפות לדם ילדים, כהוכחה לדה-לגיטימיות  של ישראל.

מבחינתו של מנהיג כאבו מאזן, אין שום בעייה שמסגרת התהליך ייהרגו פלשתינים רבים מבני עמו. להיפך: זה רק יעצים את ההישג התעמולתי ויסייע בדימונזציה של המדינה הציונית המרושעת,  בעוד "הארץ", הבי.בי.סי, "הגארדיאן", שרת החוץ של שבדיה, הוועדה לזכויות האדם של האו"ם ושאר האנטישמים  צוהלים ברקע.

אגב, בנאומו בכנס הרצליה הוסיף שר הביטחון ליברמן עוד פרט חשוב המאפשר הצצה לעומק הנבזות "המנהיגותית" של אבו מאזן: מתברר ש"הראיס" הפלשתיני לא יסתפק בצמצום התשלומים על החשמל לתושבי עזה, בני עמו – הוא עומד לקצץ להם גם בתשלום עבור התרופות שהם מקבלים מישראל.

ב. בנימין נתניהו והבנייה בירושלים. מה שעשה הפעם הצמד הנוכחי, סגן ראש העיר תורג'מן וראש הממשלה נתניהו, כשהביאו לאישור הבניה של אלפי הדירות בירושלים, בשעה ששליחי שלום אמריקאים נמצאים פה הוא כולה תרגול של מהלך ידוע ומוכר היטב.

זה קרה באביב של 2010, כשהנשיא הטרי למדי אובמה שלח את סגנו ג'ו ביידן לגישושי שלום בירושלים. והנה, לגמרי במקרה, הודיע בדיוק אז שר השיכון של נתניהו, השר אלי ישי מש"ס, על העברת  אישורי בנייה ל-1,600 דירות חדשות בשכונת רמת שלמה בירושלים.

נתניהו והשליח קושנר בירושלים: בדיוק עכשיו, 6,000 דירות

האמריקאים הבינו את הרמז וביידן מיהר להתחפף מהאזור.

שר השיכון התחלף, אורי אריאל מ"הבית היהודי" בא במקום ישי, אך שיטת "התשובה הציונית ההולמת" ליוזמות שלום מסוכנות ו/או לטרור פלשתיני ו/או למהלכים של אבו מאזן רק השתכללה.  אבו-מאזן נושא  באו"ם את הנאום הסתווי הרגיל? בום. אישורי בנייה. עוד סתיו ועוד נאום מלחמתי של אבו מאזן? טראח, שוב אישורי בניה,   נתניהו מריח יוזמת שלום חדשה ומסוכנת באביב-קיץ 2014? אישורי בניה. נתניהו משחרר מחבלים לפי ההסכם שהוא  חתם עליו – יאללה, אישורי בניה.

ועכשיו ירד הדרג של הפרובוקציה משר בממשלה לסגן ראש עיר, אבל ראש הממשלה הוא אותו נתניהו. אותו מומחה לתשובות ציוניות הולמות.

המטרה של נתניהו היא אותה מטרה שאליה שואף גם אבו מאזן בצעדיו נגד עזה: להטיל את האשמה על פיצוץ המשא והמתן עוד לפני שהחל – על הצד השני.

אישורי בניה ל-6,000 דירות בירושלים אמורים להביא את הסעיף לאבו מאזן, עד כדי כך שיאמר או יעשה משהו שיבהיר לכל העולם, או אפילו רק לנשיא טראמפ, שהוא, אבו מאזן, הוא הילד הרע בסיפור.

וכך יוכל נתניהו להמשיך במסעו אל האופק תוך מימוש המטרה העיקרית של קיומו עלי אדמות: שמירת הסטטוס קוו תוך סיפוח זוחל.

נתניהו ואבו מאזן הם שניהם סרבני שלום ותיקים, מומחים במקצוע.

כל אחד מהם הוא האליבי של השני.

ג. מואב ורדי והציבור היהודי האשם. כאשר הכתב המדיני של ערוץ 10 מדבר על כך ש"הציבור" הישראלי ו/או הפלשתיני אינם רוצים בשלום, ולכן טראמפ משוחרר מאחריות, הוא סתם מבלף. אין לו שום תימוכין לקביעה הזאת. לא בסקרים ולא בשום מקום אחר. ברור לגמרי שאלה ההנהגות של הישראלים ושל הפלשתינים, שאינן רוצות בשלום, ובראשן נתניהו ואבו מאזן.

כתב-אידאולוג ורדי: בעיקר הציבור אשם

 

העובדה שמואב ורדי מטיל את האחריות על "הציבור" מצביעה על כך שהוא מסיר את מגבעת הכתב וחובש את כובע האידיאולוג. כמו חבריו לדעות, הוא שמח להאשים את העם בישראל (כלומר היהודים) בטירפוד השלום. ואם באותה הזדמנות מטיל הכתב האידיאולוגי מערוץ 10 חלק מהאחריות גם על העם הפלשתיני, זוהי הוצאה מוכרת מבחינתו. נזק היקפי שהוא מוכן לספוג.

ובלבד שיתברר שוב שהיהודים אשמים.

לגמרי במקרה,  הקו המערכתי האנטישמי של עיתון "הארץ".

ד. גם החמאס והבית היהודי בעסק. הפחד מפני השלום, הוא של כל אלה שמרוויחים על המלחמה ועל המשך המלחמה. כגון המנהיגים נתניהו ואבו מאזן.

ולא רק הם.

לצידו ולמולו של אבו מאזן אנו מוצאים את אויבי השלום מהנהגת החמאס, עיסמאעיל הנייה ויחיא סנוואר.

כמו שלצד נתניהו ומולו מוצאים את המקבילה הפוליטית של החמאס הפלשתיני – "הבית היהודי" של נפתלי בנט ואורי אריאל. נכון שלא מדובר בארגון טרוריסטי, ולא רוצים להשמיד את הפלשתינים. אבל בכל מה שנוגע לטירפוד כל מהלך שיכול להביא להסכם ולשלום, אםפשר לסמוך עליהם שייעשו כמיטב יכולתם.

ה. הסוכנים מטעם העמותות והמכונים. ולא פחות חוששים מן השלום כל מאמיני הכתות האדוקות, הקנאיות והמתקרנפות של השמאל המזוייף ושל הימין הקיצוני.  מהאנשים החושבים של של "הארץ" עד לשלומי אמוני ישראל של "מקור ראשון". וכמובן הסוכנים הזרים מטעם "העמותות" ו"המכונים" של שני הצדדים.

מה הם ייעשו, כל אלה, אם חס וחלילה יכון שלום יהודי-ערבי, ישראלי פלשתיני?

ממה יתפרנסו יללני "הכיבוש" של "הארץ", הסופרים את הילדים הפלשתינים ההרוגים?

מי יעלה בגורלם של כל השרלטנים של הימין, שלא למדו דבר מהפינוי של פתחת רפיח ומההתנתקות מרצועת עזה, וממשיכים להונות את לקוחותיהם?

מה יקרה לכל התיאוריות הניאו-פסבדו-פוסטו-קולוניאליסטיות של המחלקה לפוליטיקה ולמימשל באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע?

מה יהיה גורלם של כל רבני הישיבות והמכינות, בעלי ה"עוצו עצה ותופר", שנדמה להם שהם-הם פרשניה המוסמכים של ההיסטוריה האלוהית, ולאורה הם מוליכים את תלמידיהם בעיניים עצומות לעבר הלא-כלום של "ניהול הסכסוך" בארץ של מריבה מתמדת בין הים לנהר?

כל אלה פוחדים פחד מוות מכל מה שמריח מהסכם, מהסדר, משלום, מאחווה יהודית-ערבית.

הם כולם פוחדים מהג'ינג'י שהתיישב בבית הלבן בוושינגטון ולא עובד תמיד לפי הכללים.

כי אם יצא משהו מיוזמותיו,  ברור להם שמכל משנתם, תעמולתם ותלמודם,  יישארו רק ערימות קטנות של צ'יקן-שיט, וערימות גדולות טיפה יותר של בול-שיט.

הלוואי כן יהי רצון.

 

 

 

 

 

 

From → כללי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: