סרנה, נתניהו והדיבה/ על הרשת החברתית והעיתונות המסורתית

עד כה לא אמרתי ולא כתבתי מילה בעניינו של משפט הדיבה שהגישו הנתניהואים נגד העיתונאי יגאל סרנה. אני מכיר את האיש (סרנה) כבר המון השנים. מכיר ומוקיר. בסוף הסבנטיז עבדנו בכנסת ישראל במשרה דומה, למען שתי מפלגות שונות. אחר כך גם בעיתון "חדשות" המנוח. סרנה גם כתב את אחת הביוגרפיות הטובות שקראתי מימי (אודות המשוררת יונה וולאך) ואף אמרתי לו שבחו זה בפניו כשנפגשנו במקרה באחד מימי שבוע הספר, לפני שנים רבות. מדי פעם גם קראתי אותו ב"ידיעות". איני צריך להזכיר כאן שדעותי בכמה עניינים פוליטיים שונות  מדעותיו.

עיתונאי סרנה: רשת חברתית ועיתונות מסורתית

יתכן שכמה מבין חברי בפייס וקוראי בבלוג אף יכולים לשער, מה דעתי על אותו משפט שבו הסתבך סרנה עם ראש הממשלה ואשתו שרה, גם בהתחשב בכל ההסתייגויות שיש לי מן התובעים רמי המעלה, שהתעשרו (בינתיים) במאה אלף ג'ובות. זה מה היה חסר להם.

אבל סתמתי, כי יש כמה אנשים שיש להם חסינות אצלי, יהיה מה שיהיה, ויגאל סרנה הוא אחד מהם.

כי יש כמה עניינים שיותר חשובים לי מפוליטיקה. בהרבה.

וגם הפעם אני מבקש להאמין, שהדברים שאני עומד לצטט להלן מכתב ההגנה של סרנה במשפטו, אינן יותר מדברים שנאמרו בעיקר ביוזמת פרקליטיו, בצר להם. שסרנה לא ממש עומד מאחוריהם, ואולי אפילו מתחרט עליהם.

הנה מה שכתוב שם:

"הנתבע (יגאל סרנה) יטען כי הרשת החברתית מתירה פרסום פחות מוקפד ומרוסן מן העיתונות המסורתית, כי האירוניה העצמית של הרשת החברתית ומעמדה כעיתונות פוחזת במקצת המטילה ספק בכל ולוקחת עצמה לא לגמרי ברצינות מתירה כתיבה מסוג פרודיה ומשל, וכי קוראי פוסטים בפייסבוק אינם מתייחסים ברצינות תהומית לכל מה שמתפרסם שם. כי גבול הסבילות של חופש הביטוי בפייסבוק נמצא הרבה מתחת לזה של העיתונות המסורתית, וכל כן יש לשפוט את הפרסום על פי כללים אלה שמכוחם ניתן לראות בפרסום דנן גם משל, היפרבולה, הגזמה, הגחכה ולא בהכרח שיקוף מדויק של מציאות ריאלית אלא של מציאות אפשרית".

אני מקווה מאוד שהטיעון המוזר הזה לא יופיע בעירעור, אם יוגש.

הנתניהואים במשפט: 100 אלף ג'ובות

לא רק בגלל ההתייחסות אל "הרשת החברתית" כאל "עיתונות פוחזת" בכתב ההגנה הזה.

גם בגלל ההתייחסות אל "העיתונות המסורתית" בקטע לעיל.

שהרי, באיזו רמה של "רצינות תהומית", עוד יכולים קוראים סבירים להתייחס אל "העיתונות המסורתית" דנן, אחרי, לדוגמא, התחזיות המלומדות שהתפרסמו בהמוניהם בעיתונות הזאת, בדבר תוצאות הבחירות האחרונות בישראל,  הבחירות האחרונות בארה"ב, ועוד.

אכן, חתיכת "שיקוף מדויק של מציאות ריאלית" קיבלנו בהזדמנויות האלה  מ"העיתונות המסורתית".

שלא לדבר על שקרים גסים ואף נתעבים בהמוניהם,  סברות כרס, תרגומים מזוייפים, ועוד ועוד מרעין בישין של "העיתונות המסורתית" (שמדי פעם אני מתייחס אליהם, על קצה קצהו של המזלג). אותה עיתונות  הזוכה בקטע המצוטט למעלה להגנה כה גורפת כדי להמעיט את "הרשת החברתית", שבה התפרסם סיפורו של סרנה.