Skip to content

השטויות של "הארץ": מה המצב בשמיים?

יוני 1, 2017

ה-26 לחודש מרץ השנה, כשבועיים לפני חג הפסח, היה יום אביב נאה. כהרגלי כירסמתי קרואסון ולגמתי תה בבית קפה אחד בעירי, ושקדתי על העיתון החביב עלי, תנחשו איזה.

ואז, בום-טראח, ראיתי את הכותרת, קראתי את השורות הראשונות של המאמר, ואני זוכר בדיוק-בדיוק מה חשבתי לעצמי.

אבל לפני שנמשיך, מה'כפת לכם לתרגל משהו קצר? חילוץ עצמות לרגע? נא לגשת אל החלון הקרוב למקום מושבכם, ולהעיף מבט במה שקורה בחוץ.

קודם כל להסתכל למטה, אל הקרקע. האם אתם מבחינים שם ביריעות תכלת אדירות השרועות על פני האדמה? בגושים לבנבנים כעין הספוג, סוג של עננים?  או בשדות נוצצים של כוכבים על רקע כהה, ואולי אפילו איזה ירח, מלא או חלקי זורח מאחת הערוגות, שם בקצה ליד הגדר החיה?

כלום? מאפיש?

ועכשיו נא להפנות את המבט כלפי מעלה, ליתר ביטחון:

האם השמיים עדיין שם, במקומם הרגיל?

כל השאלות האלה, בדבר מיקומם הנוכחי של השמיים, רק בגלל שהכותרת של המאמר שקראתי בעיתון החביב עלי, באותו יום, בבית הקפה, כשבועיים לפני הפסח, היתה –

"השמיים ייפלו עלינו"

בחיי. שחור על גבי לבן. אותיות פרנק-ריהל, גודל 36', אם איני טועה.
ואני זוכר בדיוק את המחשבה שחשבתי אז:
שאני חייב לשמור לעצמי את הכותרת ואת הטקסט שבעקבותיה לשימוש עתידי.
אני זוכר שזה מה שחשבתי, כי זה גם מה שעשיתי.
אז הנה, קבלו:

"הציבור הישראלי חש מן הסתם מוגן יותר מאי פעם בימים אלה…'קלע דוד', 'כיפת ברזל' ו'חץ', השילוש הקדוש החדש, פורסים מעל ראשי היהודים בישראל מטריית מגן קסומה, חופה אלוהית כל־יכולה, שמצטרפת להגנה שממילא מספק השם לעמו הנבחר. יש שקט חסר תקדים בגבול לבנון, וגם בגבול עזה. חיזבאללה וחמאס מורתעים. אינתיפאדת הבודדים התפוגגה. איראן מחויבת להסכם, שמונע ממנה כרגע פיתוח פצצה גרעינית. לקראת פסח 2017 מצבנו מעולם לא היה טוב יותר. למעשה, הוא פשוט נפלא. אנו בלתי פגיעים!

ולכן, כרגיל, יופתעו הישראלים עם פרוץ המלחמה הבאה, שתתחיל ממש בקרוב, אף שכל הנתונים המעידים על התרחשותה הבלתי נמנעת מוטחים בפרצופם האדיש, הנרפה והמנומנם מדי בוקר."

ובהמשך הפרטים, איפה בדיוק, מתי בדיוק, ולמה בדיוק:

"חמאס… מתכנן פיגוע לפסח…הדעת נותנת שבקרוב יצליח חמאס לבצע פיגוע משמעותי שאותו לא יצליח השב"כ למנוע. אולי בפסח. אולי אחרי. המועד לא ידוע. דבר אחד ודאי: זה יקרה בקרוב…(ובעקבות הפיגוע – מלחמה ונפילת השמיים) זו מתמטיקה פשוטה. אבל הציבור הישראלי נכשל במבחן המתמטיקה הזה פעם אחר פעם.

ברי לכל, שגם בצפון מתבשל עימות… התייצבותו של אסד מאפשרת לחיזבאללה להפנות את תוקפנותו המובנית כלפי ישראל. האם חיזבאללה ייסוג מעימות?…"

ולבסוף, לסיכום הממצאים:

"… הציבור הישראלי העיוור קם בבוקר ומאמין שהכל בסדר. אבל במצב הזה להאמין שהכל ימשיך להיות בסדר — זה טמטום קולקטיבי. השמים ייפלו עלינו."

העיתון לאנשים חושבים (חה-חה) ומצב השמיים: נפלו? לא נפלו?

ובכן, מאז נכתב המאמר כבר עברו יותר מחודשיים. מאז ערב הפסח – קל לחשבן – כשבעה שבועות.

וראו זה פלא:

למרות הכתוב בעיתון החביב עלי, מה מתברר? ש"השילוש הקדוש…מטריית מגן קסומה, חופה אלוהית כל־יכולה…" עדיין במקומם, והשמיים לא נפלו עלינו.

ואילו פרצופנו הישראלי "האדיש, הנרפה והמנומנם מדי בוקר" לא ספג את הפתעת חייו, כי לא פרצה "המלחמה הבאה, שתתחיל ממש בקרוב", זו ש"כל הנתונים המעידים על התרחשותה הבלתי נמנעת". החמאס טרם ביצע את  ה"פיגוע (ה)משמעותי שאותו לא יצליח השב"כ למנוע". והנה, זה לא קרה "בפסח. אולי אחרי… דבר אחד ודאי… בקרוב…", והשמיים עוד במקומם.

כך שלא, לא הופתענו "כרגיל", למרות "המתמטיקה הפשוטה", ואנו עדיין תקועים עם "הטמטום הקולקטיבי" שלנו.

ואילו השמיים, הוי השמיים, הם לא נפלו עלינו.

זוכרים שבדקנו, לפני רגעים אחדים?

*****

אה, כן. הגאון שניבא שבועיים לפני הפסח השנה, את הפיגוע הגדול של החמאס בפסח השנה,  ואת המלחמה שמיד אחרי, בעזה או בגבול הצפון, או שניהם, הוא אחד המתחרים על התואר של אלוף הטיפשות של עיתון "הארץ". אחד שכבר העפיל לשלב חצי הגמר. אותו אחד שכבר מזמן הודיע לנו שאין לו מה לחפש פה בארצנו ובמדינתנו, והוא "צריך לעזוב".  זה שבישר לא מזמן כי תפרוץ פה "מלחמת אזרחים" (לא לבלבל עם הנבואה בדבר "הפיכה צבאית" במהרה בימינו, מתוצרת מתחרה אחר על התואר מאותו עיתון). זה שבקבלת הפנים שערכו האוהדים של נבחרת הג'ודו  בנתב"ג, לרגל זכיה ישראלית במדליות באולימפיאדה האחרונה, הוא הבחין ב"ווירוס הפשיזם…כאלה הם, הפשיסטים המתחילים. בהמיים, תוקפניים, רומסניים, חסרי כבוד ונימוס כלפי הזולת, פרועים, מתנהגים כאספסוף…" כולה כמה עשרות אוהדי ג'ודו, כזכור.

*****

יש לציין, שבהשערות הנוגעות לכוונות של החמאס, ציטט הטמבל את ראש השב"כ נדב ארגמן. וכמו כן, בערך באותה תקופה, התנבאו גם שני שרים (לפחות), יואב גלנט (כולנו) ונפתלי בנט (הבית היהודי) וחזו התחממות ניכרת בגבולות.

מה שמייחד את הטיפש שלנו, הוא לוח הזמנים המדוייק – "בפסח" או ממש "בקרוב". מיוחדת לו גם השתלשלות המאורעות המדוייקת הצפויה לנו   – פיגוע אדיר של החמאס והתייצבות שלטונו של אסאד בסוריה. וכמובן שבלעדית לו התוצאה הבלתי נמנעת  של המהלך "השמיים ייפלו עלינו" (עלינו הישראלים, ולא על העזתים או הלבנונים, חס ושלום).

*****

וכדאי שיהיה ברור, שאין לי שום טענות אל הטמבל המתנבא דנן. אדרבא. אם הוא מצליח למצוא מי שישלם לו שכר בגין השטויות המונומנטליות האלה  בעיתון-המגוחכון שלו (לאנשים חושבים! חה-חה),  זה רק עושה את העסק מצחיק יותר.

 

מודעות פרסומת
7 תגובות
  1. אילן permalink

    עצוב. עצוב. עצוב.
    חבל כי הארץ הוא באמת עיתון נפלא עם כתבות עומק שאי אפשר למצוא בשאר העיתונות בארץ. חלקן מתורגמות וחלקן כמובן של כתבי העיתון.
    יש בעיתון קבוצה של כותבים שקוראים לעצמם עיתונאים וכותבים כול כך הרבה שטויות ופרובוקציות. אני פשוט קורא את הכותרת ולא קורא את הכתבה. מי מאשר להם לפרסם לצד כתבות איכות ״זבל״ כזה וסליחה על הביטוי אבל אין מילה אחרת. נדמה לאותם כותבים שה״חברה״ קבוצה קטנה ואיליטיסטית תפרגן להם זה מה שחשוב. ועיתון פשוט נמוג לאט לאט וחבל כי אין לי ״ארץ״ אחר.

    אהבתי

    • אנונימי permalink

      שמתי לב שיש שם שני סוגים של אנטישמיים. אחד שחושב שאין לישראל זכות קיום כי היא מדינה ערבית בבונית פרימיטיבית המלאה "ערבים בני דת משה", שלא כמו המדינה בעלת התרבות האירופאית הנהדרת שהייתה פה פעם… והאחר שחושב שאין לישראל זכות קיום כי היא מדינה אירופאית קולוניאליסטית וכובשת של אדמתם הקדושה של הערבים התמימים. המדהים הוא שיש כאלו שמצליחים אפילו להאמין בשתי התיאוריות האנטישמיות הללו בבת אחת, בלי לשים לב שהן סותרות זו את זו.

      אהבתי

      • אתה מציג וריאציה של הדיסונס הקוגנטיבי הרגיל של האנטישמים: מצד אחד הם מתארים לא-עם, נרפה ועצל, מלוכלך וחולני משוסע ומפורד, כוזרים וטפילים אחרים ( "הציבור הישראלי" שהוא "האדיש, הנרפה והמנומנם","נכשל במבחן המתמטיקה", "העיוור", ומוכה ב"טמטום קולקטיבי", אם לצטט את האנטישמי הקטן נשוא ענייננו) – ומצד שני, ראו זה פלא, אותו אספסוף שפל ומטומטם השתלט/משתלט על המזרח התיכון/העולם, מקרקס את אמריקה וחונק את השמאל – סופרמן ממש. טיעון שהוא תערובת של גזענות מתנשאת, פרנויות קונספירטיביות ודביליות בנאלית.

        אהבתי

  2. אנונימי permalink

    לפעמים אני תוהה אם רוגל הוא לא מין אמיר חצרוני שעושה את כל הפרובוקציות האילו בצחוק.

    אהבתי

  3. איתי permalink

    לדעתי ז'אנר המאמרים הלז שהארץ מתמחה בו כל כך בשנים האחרונות ממש לא נכלל בקטגורית. הנבואות אלא בקטגורית הייחולים ומשאלות הלב ניכר שכותב המאצר ממש מייחל שתתרחש כבר איזו מגה קטסטרופה. מה שאולי יגרום לבבונים סוף סוף להפנים כי אין דרך אחרת מלבד דרכו של הארץ ובהתאם לכלל המרקסיסטי לניניסטי הישן והטוב ככל שיהיה יותר רע כך גדל הסיכוי שיהיה יותר טוב.

    אהבתי

    • אנונימי permalink

      לא כל כך משאלת לב, כמו נוסח תפילה קבוע: ״שפוך חמתך על הציונים״ ו״זכור את עשה לך הכיבוש״. אגב, אנחנו מתפללים ״שפוך חמתך״ כל פסח כבר מאות שנים; זה עזר במשהו?

      אהבתי

      • אנונימי permalink

        הם לא מתפללים את התפילה לאלוהים, כמובן, אלא לתחליפים חילוניים כמו האו״ם, ארה״ב, ״העולם״ או ״העולם הנאור״ (ז״א כל מיני פרופסורים למדעי החברה והרוח באוניברסיטאות במערב), בית המשפט הבינ״ל בהאג, וכדומה.

        אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: