Skip to content

ההמנון והדגל הם רק סמלים. מי שלא רוצה אותם, לא רוצה מדינה ליהודים

מאי 19, 2017
באשר לשירת ההמנון באיזה טקס של חלוקת תעודות בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית.
ההמנון אינו חשוב כלל כשלעצמו. הוא חשוב כסמל. בדיוק כמו הדגל. לפני זמן לא רב קמה (בעצם התיישבה) איזו גברת, אמנית הקקי, ופרסמה סרטון שבו היא נראית מחרבנת על הדגל הישראלי. לא חלף זמן רב, ואדון אחר, אמן התחת, תחב את הדגל הישראלי לעכוזו באיזו ועידה של עיתון "הארץ", מי אם לא הוא.
מה שרצתה להגיד אמנית הקקי, הוא בעצם זה: אני מחרבנת על מדינת הלאום של העם היהודי, שהדגל הזה הוא סמלה. ומה שרצה להודיע לנו אמן התחת הוא זה: שתיכנס לי לתחת כל מדינת הלאום הזאת של העם היהודי, שהדגל הזה הוא סמלה. האמן הוזמן על ידי העיתון שאירגן את הוועידה ורצה להעביר את המסר, וסולק מהבמה על ידי הקהל, שאכן הבין את המסר.
ובדומה לכך הוא השימוש או אי-השימוש בהמנון. אלה השרים אותו, מזדהים עם מדינת היהודים (ואילו אזרחים או סטודנטים ערבים הקמים ממקומם בעת שירתו, מכבדים בעצם נוכחותם את חבריהם היהודים ואת מדינתם שהם אזרחיה).
ואילו מי שמחליטים, בהנהלת המוסד או הפקולטה שאין שרים את ההמנון בטקס, מודיעים בעצם על הסתייגותם מהרעיון הזה, שיש ליהודים זכות למדינה משלהם.
אני לא קונה את הדיבור על כך שבהמנעות משירת ההמנון, יש משום התחשבות ברגשות של הסטודנטים הערבים. זה רק התרוץ. בפועל מדובר בהתחשבות בדעות של חלקים נכבדים באקדמיה הישראלית. אלה הנמנים על חלקו של השמאל המזוייף בכנסיית הסכל.
השמאל המזוייף הזה, באקדמיה כמו בתקשורת, אמנם אינו מתבטא בצורה פלסטית כמו אמנית הקקי ואמן התחת, שהרי תחום עיסוקם של המלומדים אינו אמנות פלסטית, אלא מילים ורעיונות. אבל קריאת "המאמרים", "המחקרים", "התיאוריה הביקורתית", "התיזות", "הנראטיב" ו"השיח" שלהם, מבהירה מיד, שיש להם הסתייגות עמוקה, אם לא מוחלטת, שלא לדבר על איבה ושנאה עמוקה, אל הרעיון שתתקיים פה מדינת לאום של העם היהודי, ועל התממשותו בפועל של הרעיון הזה. המדינה הזאת בעיניהם היא "קולוניאליסטית", היא "אפרטהייד", היא "פרוטו-פאשיסטית", וכמובן גם "נאצית" מבחינה "משפחתית" (תשאלו את ויטגנשטיין).
וברור שההמנון של אותה ישות מדינית שנואה פסול בעיניהם, שהרי הוא סמלה. בדיוק, אגב, כפי שאינם אוהבים את הדגל. הם אמנם לא יחרבנו עליו לעין המצלמה וגם לא יתחבו אותו לעכוזם המלומד, אבל ראיתם באיזו חדווה דיווחו לנו בעיתון "הארץ" במוצאי יום העצמאות האחרון על מיעוטם של הדגלים שהתנופפו השנה?
אני לא קונה את התרוץ, שהאדונים האלה מתחשבים בערבים. הערבים הם רק תרוץ המשמש אותם למלחמתם במדינת הלאום של העם היהודי. היחס שלהם לאחינו ולשכנינו הערבים הוא גזעני, מתנשא ומשפיל. הם רואים בערבים גזע נחות של "פראים אצילים", שאין להנהיג כלפיו אותם קני מידה ערכיים, מוסריים ואינטלקטואלים שיש לנהוג בשכמותם כלפי אירופאים לבנים ונאורים. "הסטודנטים הערבים" שלכאורה ההימנעות משירת ההמנון נעשית מתוך "התחשבות ברגשותיהם" הם רק מכשיר מבחינתם. כלי במאבקם נגד "הציונות".
לכן, ההימנעות משירת ההמנון בטקס של האוניברסיטה העברית, הוא צעד המבטא את עוצמתו של הזרם האקדמי של השמאל המזוייף בכנסיית הסכל, ולא התחשבות כלשהי בסטודנטים הערבים. האחרונים אינם מטומטמים ופראים כפי שחושב אותם הזרם הזה של כנסיית הסכל. להערכתי, הם יודעים היטב שהם משמשים פה רק כמכשיר במאבק הפנים-יהודי. אולי הם סבורים שהם יכולים להרוויח נקודות מהמאבק הזה. אני איני מבחין בהישגים האלה. לדעתי, המאבק הזה רק מבודד אותם יותר ויותר. לכן אני מפלל ליום שבו הם יתמרדו נגד חיבוק התן והצבוע שמעניק להם השמאל המזוייף, הגזעני והמתנשא. חלילני המלין המוליכים אותם מנאכבה לנאכבה, מאז 1948 (לפחות) עד עצם היום הזה.
מודעות פרסומת
One Comment
  1. אנונימי permalink

    השמאל הקיצוני טוען שהוא נגד "לאומנות" ו"סגידה למדינה". אם כך קשה להסביר מדוע הוא בעד מדינה פלסטינית למעשה בכל מחיר… הוא לא נגד לאומנות, הוא פשוט נגד מדינה או לאומיות *יהודית*. אם ה"אמן" או "האמנית" הנ"ל היו דוחפים לעכוז / עושים צרכיהם על דגל פלסטין, אותם "נאורים" היו דורשים לשפוט אותם על פשעי שנאה.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: