Skip to content

המו"ל שוקן והאנטישמיות של "הארץ"(3): לא מרד נעורים, אלא שנאה בשלה ובוגרת

אפריל 23, 2017

אז מה עובר על "הארץ"?

למה שעיתון ישראלי יתעסק בצורה כה אינטנסיבית בהפצת תעמולה אנטישמית? מדוע המו"ל של העיתון הזה כה שונא את בני עמו היהודים ואת מדינתם, עד שהוא נותן יד להכפשתם, מפרסם עלילות דם נגדם, קורא להחרים אותם, ואף מתיר פרסום של מאמרים שבהם יש קריאה מפורשת לגמרי לרצח יהודים בישראל?

לא קשה לתאר מה היה אומר על זה (בערך) כל פסיכולוג מכנסיית הסכל, מסוג "אנשי המדע" החביבים כל כך על העיתון לאנשים חושבים.

ובכן, עמוס שוקן אולי נראה לכם כקשישון חביב, היה אומר הפסיכולוג ומגרד בצורה אינטלקטואלית מאחורי אוזנו. עמוס הוא איש לא צעיר,השיבה כבר מזמן זרקה בשיערו, והוא בטח סבא נפלא, המפנק את נכדיו ואולי לוקח אותם לאכול גלידה בלונה-פארק.

אך  בעצם מדובר בנשמה של ילד בגוף של מבוגר, טוען הפסיכולוג המלומד.

עמוס,  אומר הפסיכולוג, עסוק במרד אב (או במרד אם, או שניהם, הפסיכולוג שלנו לא לגמרי בקיא בהיסטוריה המשפחתית).

ואחרי שההורים עצמם, בשר ודם, הלכו לעולמם, ברא לעצמו עמוסי שלנו  דמות אב/אם דמיונית – נניח המימסד היהודי/ציוני/ישראלי, ומאחוריו כל היהודים האלה, שזה המימסד שלהם, מסביר הפסיכולוג. זוהי תופעה ידועה בחוגים המדעיים שלנו כ"העתקה", או "התקה" או גם "העברה", ובאנגלית 'Transference'.

ונגד המימסד הזה – התחליף אב/אם של עמוסי,  מנהל הילד המתמרד, בגופו של המבוגר המזדקן, את המרד שלו.

באמצעות עיתוניו, בעברית ועוד יותר מזה באנגלית.

מו"ל עמוס שוקן: לא מרד נעורים

מהותו של המרד, כמו בהתנהגויות הילדותיות הרווחות במקרים הקשים האלה, מורכבת מהטחת האשמות כלפי ההורה הסמכותי והמאיים (או המגונן מדי), וכמנהג הילדים, ההאשמות האלה מנוסחות כגידופים, קללות, ואיחולי כל-רע.

מכיוון שעמוסי הוא בכל זאת איש בוגר, והוא מו"ל של עיתון "לאנשים חושבים", הגידופים אינם מתמצים ב"אתה קקי" או ב"את פישי", כנהוג בגילאים צעירים, אלא מנוסחים בשפה "פוליטית" ואפילו "ערכית-מוסרית".

"אתה פשיסט," מטיח עמוס שוקן באמצעות עיתונו במימסד-האב.

"את נאצית," זועק עמוסי בפני המימסד-האם.

"קולוניאליסט שכמוך!" מסנן עמוס באוזני המימסד הציוני.

"כובשת מרושעת שכמותך!" אומר עמוס לממשלת ישראל.

"אתם מתנחלים-דתיים-ימניים-מנשלים-ומנצלים!" קורא המו"ל שוקן לאחיו, שנראה לו שהם מתמרנים את המימסד-האב המרושע על-פי האינטרסים שלהם, וגרוע מזה – האב הממוסד מעדיף את הרשעים האלה על פניו-הוא,  עמוסי החמודי הזך והטהור.

"אתם עם מטומטם," מסבירים שוקן ועיתונו (שהרי זה אנחנו וקוראינו  "האנשים החושבים") לעם שמסרב משום מה להניח למרצ החביבה ולרשימה המשותפת הנערצת להרכיב בצוותא מאושרת את ממשלת ישראל.

"אתם ברובכם גזענים שתומכים באפרטהייד והחיילים שלכם (במיוחד הטייסים, שהם "הטובים לטיס") רוצחי המונים!" כך מגדיר הילד-בגוף-המבוגר שוקן את העם בישראל (הכל מבחינה מדעית טהורה.  יש סקר של "הקרן החדשה" ודיווחים של "בצלם").

"לא מגיעה לכם מדינה, יהודים מלוכלכים שכמוכם!" צועק שוקן במר ליבו.

"אתכם לגויים!" אומר שוקן ומוציא עיתון באנגלית עם כותרות עוד יותר מכפישות מהכותרות של העיתון בעברית, ועם עוד יותר שקרים ועלילות דם.

"הלוואי שיחרימו אתכם! אני שונא אתכם!" מיילל הילד המרדן עמוס שוקן.

כותרת אופינית למדי למאמר אנטישמי ב"הארץ": החיילים שלכם רוצחי המונים

"זה בסדר גמור שהערבים רוצחים אתכם! מגיע לכם! הלוואי שתמותו!" מרד האב/אם של שוקן בשיאו.

"בגללכם כל הצרות בעולם!" טוען שוקן באזני האב-אם. "המימסד הציוני, פשיסטי, נאצי, קולוניאליסטי, יהודי בינלאומי אשם בכל הטרור הזה! סתם מאשימים את ערבים והמוסלמים המסכנים, כולה קורבנות של הרשע היודו-נאצי!"

שנמשיך, או שהעניין כבר ברור?

מה שהפסיכולוג המדעיסטי המומצא שלנו אומר לנו בעצם, זה שכל הגידופים האלה שמטיח עמוס שוקן באמצעות עיתונו, הם בסך הכל לשון נקיה ל"אתה קקי" ו/או "את פישי" שמטיח הילד המתמרד כלפי המימסד ההורי, שעבר הסבה (העברה-העתקה-התקה) למימסד הפוליטי היהודי-ציוני-הכובש השנוא.

******

טוב, אני מניח שדעתי על הקשר בין פסיכולוגיה מדעיסטית ופוליטיקה כבר ידועה לקוראי.

זה הכל בולשיט.

עמוס שוקן הוא איש בוגר, והוא לא עוסק במרד אב או אם. השנאה שלו לעמו, הבוז שלו לאמונה הדתית של עמו, הכעס שלו על המדינה שהקימו בני עמו, הגידופים שהוא מטיח בנו  והרצון שלו להזיק לנו ככל יכולתו (לפעמים תוך העמדת פנים צבועה, שכוונותיו מה-זה טובות) כבר מזמן אינם משחקי ילדות ומרד נעורים.

מקורם של הגידופים שהוא ועיתונו מטיחים בכל מה ששייך ליהודים, עמם, דתם ומדינתם, אינו בכעס ילדותי, אלא בשנאה בוגרת וברצון מודע ומכוון לסייע לשונאי מדינתם של היהודים, לשונאי העם ודתו.

עמוס שוקן הפך את עיתוניו, מרצון ובמודע, למכשיר בידי תעשיית הדה-לגיטימציה של ישראל. הם מספקים תחמושת תעמולתית למי שמבקשים להטיל חרם על המדינה. הם מעודדים בפועל שנאה ומעשי איבה כלפי יהודים גם בחו"ל. מאמרים בעיתון מתירים במפורש את דמם של יהודים, פה ובעולם כולו.

היהודים, על פי שוקן, הם לא באמת לאום, הדת שלהם היא זוועה, הם מהווים תמצית של רשע וחוסר מוסר, ולכן כל רע שיאונה להם, מגיע להם בצדק ובדין.

השנאה שלו  בשלה, מוגדרת, מנוסחת, תוצר של אידיאולוגיה ותיקה ועתיקת יומין.

נכון, לפעמים גם צבועה כנהוג ("כמה מחברי הטובים ביותר הם יהודים") לפעמים מתחמקת ("'הארץ' הוא עיתון ציוני"), אבל אין לטעות בה:

מה שנקרא אנטישמיות.

*****

זוכרים את העיתונאי היהודי-אמריקאי ג'פרי גולדברג שאותו ציטטתי מהפוסט הקודם בסידרה?

זה שאמר ל"וואלה!":

"אני מסוגל לקרוא דברים אנטישמיים ואנטי ישראלים כאלה באתרים אחרים – ממש אין צורך באתר ישראלי (אתר "הארץ" באנגלית) בשביל זה".

ציוץ התשובה של העיתונאי ג'פרי גולדברג לעיתונאי "הארץ" אנשיל פפר: מצטער, אני חייב הפסקה מהעיתון שלכם. נמאס לי מזה שנאו נאצים שולחים לינקים למאמרים שמבשרים לי שישראל היא מדינה מרושעת

ובכן, הכוונה של גולדברג להפסיק את המנוי שלו ב"הארץ" לא עברה בשקט מבחינת המו"ל.

אחרי שגולדברג הסביר לכתב "הארץ" אנשיל פפר שדי לו בלינקים שהוא מקבל מניאו-נאצים למאמרים ב"הארץ" שבהם מתוארת ישראל כמדינה מרושעת, התערב גם המו"ל שוקן. התירוץ של שוקן למאמרים האנטישמים שמפרסם העיתון שלו היה זה:

"איך אנחנו יכולים להתעלם ממעמדה של ישראל באוניברסיטאות בארה"ב".

כלומר, ההיתממות הרגילה. "הארץ" המודאג מביא לידיעת קוראיו את המצב.

אבל גולדברג לא קנה את הסיפור. וזו היתה תשובתו למו"ל שוקן:

"הסיבה שהדברים נראים כך זה בגלל זבל מהסוג הזה."

ברור לאיזה זבל מתכוון גולדברג.

לזבל האנטישמי שמפיץ "הארץ".

גולדברג לא מהסס להאשים את העיתון העברי ותרגומיו המפוקפקים לאנגלית, ואת המו"ל וכתביו, בבעיה שעליה הצביע שוקן – "מעמדה של ישראל באוניברסיטאות בארה"ב."

—————————————————————————————————————————————–

מודעות פרסומת
4 תגובות
  1. אנונימי permalink

    הוא לא "מלשן". מלשן אומר את האמת שמזיקה למישהו עבור בצע כסף או טובת הנאה אחרת. הוא סתם שקרן.

    אהבתי

  2. אנונימי, אתה טועה בפרשנות של המילה. מלשן הוא מי שמוסר ידיעות על חברו בכוונה להזיק לו. אין שום צורך שהידיעה הזאת תהיה אמת, ולרוב אמנם מדובר בשקרים ועלילות. הנה מתוך מלון אבן שושן: מלשין – מוסר לשלטונות ידיעות סתר על פלוני במטרה להזיק לו, כותב שטנה, מספר רעות על פלוני באזני אחר. מסורת: "ולמלשינים אל תהי תקווה."
    אמן.

    אהבתי

Trackbacks & Pingbacks

  1. לקראת הבחירות ב"עבודה": כדאי שאהוד ברק יבין שגידופים לא יביאו אותו לראשות הממשלה | מאפיהו
  2. איך זה קרה, ש"הארץ", הצדיק הידוע, שומר על היהודי הנרדף ג'ורג' סורוס מפני ההונגרים האנטישמים ומפני נתניהו שונא היהודים | מאפיהו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: