רשות השידור/תאגיד השידור: כל נתניהו עשה בשש שנות שלטון פי 27 מכל עני בישראל
בשבוע שעבר הכתרתי את ראש הממשלה נתניהו כאיש המצחיק של השבוע. זה בעקבות רחמיו שנכמרו על העובדים של רשות השידור, העומדים בפני סכנת פיטורין. ביבי בתור הגיבור החדש של מעמד הפועלים.
במוצ"ש שמעתי את נאומו קורע הלב באותו נושא, אחרי שפגש כמה מעובדי הרשות, ששטחו באוזניו את צרותיהם.
זה כבר היה מעבר לגבול המצחיק.
זה היה גרוטסקי.
אבקש לשוב ולהזכיר עם מי יש לנו עסק.
בשש שנות שלטונו הראשונות כראש ממשלה, בסיבוב הנוכחי, בין 2009 ובין שנת 2014 (מאותה שנה השגתי את הנתונים האחרונים), עלתה הכנסתה של "נפש סטנדרטית" מהעשירון התחתון מ-833 ש"ח ל-934 ש"ח.
101 שקלים חדשים של תוספת בשש שנים לכל אחד מעניי העניים.
אולי הכלכלה היתה אז במשבר? הוצאות בלתי צפויות?
מה פתאום.
באותן שש שנים עלתה הכנסתה של "נפש סטנדרטית" מהעשירון העליון, איפה שמסתופפים נתניהו ומשפחתו, ב-2,754 ש"ח, והגיעה ל-14,285 ש"ח.
כל אחד ממשפחת נתניהו הרוויח בתוך שש השנים הללו תוספת בסך של פי 27 מנפש סטנדרטית בעשירון התחתון.
רק התוספת של כל אחד ואחת ממשפחת נתניהו, גדולה יותר מכל הכנסתה של משפחה סטנדרטית שלמה בעשירון התחתון.
אז למי אתה בא לספר, אדוני ראש הממשלה, שאכפת לך ממישהו שאינו אתה, או אחד מבני משפחתך, או אחד משכניך ומיטיביך בטלביה וברחביה ובקיסריה?
זה כבר לא מצחיק, מר נתניהו.
מדובר בגרוטסקה.
המספרים מדברים בעד עצמם.
שום מילים מצוחצחות לא יטאטאו את הבושה.
התגובות סגורות.
מאפיהו 
כשרוס פרו (Perot) אסף תרומות מהציבור למען ריצתו לנשיאות ב 1992 כמועמד עצמאי, הבדיחה היתה שאפשר לקרוא לקרן התרומות "הצל את המליארדר" (save the billionaire ). זו במידה רבה המשמעות של רוב גדול של החקיקה הכלכלית בכנסת.
אהבתיאהבתי
אתה עושה חצי עבודה. ובכוונה.
תוציא טבלה כמה עלתה ההכנסה של כול עשירון. רוב האוכלוסיה העובדת נמצאת סביב העשירונים השישי עד השמיני וזאת שמשלמת גם את רוב מס ההכנסה. תראה לי את הנתונים ואז נראה כמה עלתה רמת החיים בישראל ואז נדבר. אבל גם חצי אמת היא סוג של פרופוגנדה והבעת דעה.
אהבתיאהבתי
כמובן שההכנסה ורמת החיים בישראל עלתה. זה היתרון – רמת חיים גבוהה יותר בממוצע – של הקפיטליזם על הסוציאליזם. הבעייה היא, שבישראל החסרון של הקפיטליזם – חוסר שוויון – הרבה יותר קיצוני מהרבה מדינות קפיטליסטיות אחרות. הבעייה היא לא הקפיטליזם, אלא הסוציאליזם ההפוך. מה שלמעשה קורה הוא לא בחירה בין שוק חופשי לגמרי לבין ממשלה שלוקחת מהעשירים ונותנת לעשירים (עם היתרונות והחסרונות הידועים של כל אחת משיטות אילו), אלא ממשלה שלוקחת מהעניים ונותנת לעשירים.
במדינות שמדברות על נפלאות השוויון והסוציאליזם בד״כ נוצר מעשית מעמד גבוה קטן שאוכל את כל השמנת, כמו בברה״מ לשעבר או ה״מפלגה הפנימית״ של ״1984״. או בצורה פחות חריפה, בישראל, שלטון ה״בנים של״ הנצחי של ״בני הטובים״ ש״הקימו את המדינה״, שמרוב סוציאליזם ודאגה לשוויון ״כמו פעם לפני הקפיטליזם החזירי״, חיים תמיד בוילות ברמת אביב ג׳ או רחביה וכד׳.
אבל באותה מידה, בחברות שרוממות השוק החופשי בגרונם, אותם קפיטליסטים נועזים לעולם לא מתביישים לקבל משכורות עתק ללא כל קשר לתרומתם האמיתית לרווחי החברה, כי מגיע להם. תמיד יש עובדי קבלן בין הקופאים והשומרים, כי זה עלבון לקפיטליזם שקופאי ירוויח 50,000 לחודש, או 5,500, כשאחר יעשה אותה עבודה ב 5000, אבל משום מה לא עלבון שמנכ״ל ירוויח עשרה מליון לשנה כשאחר היה עושה בדיוק אותה עבודה תמורת מליון. כמו כן, הם גם לא מתביישים או להתחנן בפני הממשלה, עם הצילינדר ביד, שהם נחנקים ו״הקפיטליזם״ שלהם ייפול וכל העובדים יפוטרו (פתאום אכפת להם מהעובדים) אם הממשלה הנחמדה לא תתן להם, מתוך הבנה למצוקתם, נדבה קטנה של אי-אילו מליונים מדי פעם. זה לא קפיטלזים, זה סוציאליזם לעשירים. Save the billionaire.
אהבתיאהבתי
בארצות הברית שאובמה הדפיס בלי סוף כסף רוב הכסף. כ-95% הלך למאיון העליון. והיום הפערים נעשו שם בלתי נתפסים. והיום יש להם חוב כפול ויותר ממה שהיה להם שהוא התחיל את הכהונה שלו. הפערים בארץ עדיין גדולים בגלל הרבה סיבות. שילומים מגרמניה אדמות לקיבוצים ועוד ועוד. השאלה היא אם היום לעומת לפני 10 שנים הפערים קטנו. את זה צריך למדוד ובלי רעשי רקע של מילים כמו סוציאליסטים או אוליגרכים. זה לא מעניין ורק מכביד על האוזן. אם הפערים קטנו אצלנו זאת אומרת שהממשלה עושה עבודה טובה
אהבתיאהבתי
אילן, הפערים בין העשירון העליון לכל העשירונים האחרים גדלו בתקופת נתניהו. אני מצרף לך קישור לפוסט שכתבתי בעניין, ובו נתונים על התרחקות העשירון העליון מכל האחרים. בפוסט עצמו יש לינקים למקורות הסטטיסטיים.
אהבתיאהבתי
מובן שהעשירון העליון קפץ כי הייתה בערך קפיצה בתל״ג של המדינה בערך פי שתיים העשר השנים האחרונות. אבל אתה מבלבל בין פערים למה שהעשירונים מתחת יכולים לקנות היום לעומת שנים קודמות וכול הזמן כושר הקניה שלנו עולה. אני יכול לקנות יותר מוצרי מזון ומוצרי צריכה לעומת העבר. רמת החיים של כולם עולה ותמיד יהיה עשירים מאוד שמרוויחים המון. נכון שמחירי הנדל״ן עלו בצורה תלולה אבל זה לא עולם מושלם וברוב המקומות העולם שמחירי הדירות מאוד יקרים הכלכלה חזקה. לדוגמה בארה״ב בניו יורק מאוד יקר אבל בהרבה מדינות שם המחירים זולים כי יש עדיין מיתון בחלקים של אמריקה. לסיכום מוצרים ושירותים שפעם היו זמינים לעשירונים הגבוהים בלבד היום זמינים גם לעשירונים נמוכים יותר וזה שיפור ברמת החיים האמיתית. אני אף פעם לא אהיה תשובה אבל לקנות מכונית טובה יותר או לנסוע יותר לחול זאת עליה מבחינתי ברמת החיים.
אהבתיאהבתי
אבל גם אם נכון שעליה ברמת החיים משמעותה בד"כ גם הגדלת חוסר השוויון (כשלאף אחד אין כלום כולם שווים), השאלה היא ב*כמה* עולה אי השוויון עם עליית רמת החיים. הטענה של מאפיהו היא שבישראל אי השוויוון עלה משמעותית יותר מאשר במדינות עם עליה דומה ברמת החיים.
אהבתיאהבתי
אתה צודק. בישראל היו תמיד פערים בגלל כול מיני סיבות. מדינת ישראל זינקה תוך עשור ממדינת עולם שלישי לאחת הכלכלות הצומחות. יש פה שיכבה חדשה בעיקר בהיי טק שמרוויחה סכומים מטורפים ושכבות שנשארו במקום. השאלה אם עדיף מדינה כמו שהיינו לפני 10-20 שנה שהרוב היו עניים או שעכשיו התקדמנו כולנו מי יותר או פחות. איפה אתה מעדיף לגור. אצלנו אפשר לתקן את הפערים ועדיין להשאר עם רמת חיים גבוהה כמו המדינות המתקדמות וזה עדיף על מדינות שסוחבות כבר 10 שנים מיתון ורמת החיים שם יורדת לכולם.
תהליכים כמו שעברו על ישראל בעשור האחרון דרמתיים ולוקח זמן עד שהרווחים מגיעים לכולם. צריך ס ב ל נ ו ת. אני שמח שהתהליכים אצלנו בכיוון הנכון ולא כמו איטליה או ספרד או יוון שחוות גסיסה איטית של הכלכלה שלהן.
אהבתיאהבתי
אילן, בכל המדינות, ולא רק בישראל, תמיד היו פערים, ויהיו פערים. השאלה רק כמה ולמה. הפערים בישראל החלו לגדול אחרי שיצחק רבין נעשה ראש ממשלה. הוא חזר מהשגרירות בוושינגטון בתור גרופי של הכלכלה האמריקאית, הקים את ועדת בן-שחר ששינתה את מבנה המס, והפערים התחילו לגדול, והגיעו לשיא אצל ביבי. אני מקווה שלאור היכרותנו פה, אתה לא חושד בי, שיש לי כוונה להשחיר את פניה של המדינה, או שיש לי איבה מיוחדת לנתניהו. אני רק מנסה כמיטב יכולתי להצביע על עובדות, כדי שאפשר יהיה לתקן, וצר לי שאתה לא מוכן להתבונן בעובדות. רק השבוע נודע שישראל נמצאת במקום ה-11 בעולם ב"מדד האושר" הנמדד על ידי האו"ם. אין לי שום השגות על המדד הזה. רוב הממורמרים שאני מכיר, באים מהפייסבוק. אבל למה לא לשאוף לשיפור? לפנינו במעלה הרשימה נמצאות כל המדינות הסקנדינביות, נורווגיה (במקום הראשון), דנמרק, פינלנד, שבדיה ואיסלנד, וגם הולנד הדומה להן מאוד. כל המדינות האלה מתאייפנות גם בתמ"ג גבוה, ובפערים נמוכים. אז למה שהכלכלה שלנו תחקה את הכלכלה האמריקאית (חמישה מקומות אחרינו) או הצ'יליאנית (תשעה מקומות אחרינו), הנמצאות בשקיעה, והמתאפיינות בפערים גדולים? אתה לא מסכים איתי שצריך ללמוד ממי שמצליח, ולא ממי שכושל? פערים חברתיים מוגזמים אינם מכת טבע, אינם גזירת גורל, ובטוח שאינם מפתח לשיגשוג כלכלי. הם תוצר של החלטות אנושיות. במקרה שלנו – ראש ממשלה, שכמו רבין בשעתו, הוא גרופי של הכלכלה האמריקאית המפגרת למדי, והתוצאה היא חזירון עליון חמדן ושיאים של פער חברתי, המביאים מתחים, אי נחת, ועלולים להביא גם למשברים.
אהבתיאהבתי