Skip to content

השלטון החדש בבית הלבן: סוף העולם על-פי ידיעות אחרונות וכנסיית הסכל

מרץ 12, 2017

הפוסט הזה הוא המשך לא רציף לפוסט שכתבתי בסמוך לנצחונו בבחירות של דונלד טראמפ, ובו כתבתי בעיקר על האסון מספר 1 של כהונת הנשיא ברק אובמה, הכפלת החוב הלאומי. אתייחס למשמעויות של המהלך הזה בפוסטים הבאים בסידרה. 

—————————————————————————————————————————————————————–

תראו לי אחד או אחת,  שנטלו ליד את המוסף (הפוליטי) לשבת של "ידיעות אחרונות" ולא נכנסו לפאניקה חלקית לפחות. הכותרת על עמוד השער היתה: "בית הבלהות". ומתחת: "נחום ברנע היה השבוע בוושינגטון ומצא בה בהלה גדולה ואווירה של מלחמת אזרחים."

הכותרת של הכתבה עצמה בעמוד 2 היתה "להרוס עד היסוד". זה היה ציטוט מדברים שאמר עיתונאי ה"ניו יורק טיימס" תומס ל. פרידמן לברנע.

"ידיעות אחרונות", נחום ברנע ותומס פרידמן מבהילים אותנו: למכור הכל ולקנות זהב במשקל!

כותרת אחרת היתה: "סוף העולם". ברנע מספר על פרידמן ש"אמר בראיון טלוויזיה שאם טראמפ ימשיך כך בסוף יצטרכו לקחת ממנו את השליטה בקוד הגרעיני."*

ועוד אמר פרידמן לברנע: "אני לא בטוח שהמוסדות יחזיקו מעמד…אם יימשך התהליך הזה אנחנו עלולים להגיע לנקודת האל חזור."

וברנע מסכם את חוויותיו: "השבוע מצאתי בוושינגטון בהלה גדולה." **

ובכן?

טרם נתתם פקודת מכירה לכל תיק המניות שלכם?

עדיין לא פדיתם את כל תכניות החיסכון, הפנסיה וקרנות ההשתלמות כדי לקנות זהב וכסף במשקל, בחנותו של הצורף הקרוב למקום מגוריכם?

בכל זאת "סוף העולם", לפי העיתון השני הכי נפוץ במדינה!

סוף העולם! למכור את הבית ולקנות בונגלו באי באוקיאנוס השקט!

בירת העולם כ"בית בלהות" לא עשה לכם את זה?

עדיין לא פרסמתם מודעת מכירה לביתכם, בשאיפה לקנות בונגלו באי נידח באוקיאנוס השקט, לקראת סוף העולם על-פי פרידמן, ברנע ו"ידיעות אחרונות"?

*****

אין ספק שענני האבק העולים עכשיו מתוך הפוליטיקה, ובמיוחד התקשורת  האמריקאית (ואשר את הדיהם מביא ברנע לפרובינציה שלנו) מעידים שלא מדובר בחילופי שלטון רגילים.

ענני האבק האלה, הרעמים והברקים והמילים המפחידות הם רק סימני קריסתו של מבנה פוליטי שלם, שעם בחירתו וכהונתו של אובמה הגיע לשיאו מבחינה אידאולוגית ופוליטית.

שכהונתו של אובמה חשפה את אפסותו.

ואילו כשלונו הברור של הנשיא היוצא,הוא שהביא לנצחונו של דונלד טראמפ, וסלל את דרכו לבית הלבן.

שומרי החומות של המימסד הקורס, כמו למשל תומס ל. פרידמן (אחד העיתונאים הקרובים ביותר לאובמה) אינם מסוגלים להודות בכשלונו של הנשיא, שהוא גם כשלונם וכשלון האידיאולוגיות המקובלות עליהם.

לכן הם עוסקים בהפחדות, שמשמעותן:

נדמה לכם שאובמה היה גרוע? חכו חכו, ותראו מה שיעולל לכם טראמפ.

*****

כהונתו של ברק אובמה היתה הדבר הקרוב ביותר לשלטון של "מלך פילוסוף" (על פי האסכולה של הפילוסוף היווני אפלטון), מאז כהונתו של הנשיא וודרו וילסון ברבע הראשון של המאה שעברה.

אובמה הוא יליד שנת 1961. ב-1979 הוא סיים את בית הספר התיכון, והחל ללמוד במכללה המערבית "אוקסידנטל". אחרי שבילה שם שנתיים הוא עבר ללמוד באוניברסיטת "קולומביה" היוקרתית בניו יורק, וסיים שם את לימודיו במדע המדינה ב-1983. אחרי כמה שנים חזר אובמה לאקדמיה בשנת 1988, הפעם ללימודי משפטים באוניברסיטת הארווארד הידועה ליד בוסטון, מסצ'וסטס. הוא סיים את לימודיו שם ב-1992, ומיד התקבל לעבודה כמרצה באוניברסיטת שיקגו. שם עבד במחקר ובהוראה עד שהושבע למשרתו הפוליטית הראשונה בתחילת 1997, כשהיה בן 36.

הנשיא אובמה נואם בקאהיר: נראטיבים, תקינות פוליטית ושאר ירקות

מתוך 18 שנות בגרותו, עד שנכנס לפוליטיקה, בילה אובמה 14 שנים במוסדות אקדמיים אמריקאים, כסטודנט וכמורה.

מדובר באדם שעולמו הרוחני הוא, בעיקרו עולמו של סטודנט ופרופסור. עולמו הרוחני של אקדמאי. כלומר: מגדל קלפים של איזמים, תיאוריות, אידיאולוגיות, מילים, מילים, מילים.

וגם ל-4 השנים הנותרות היה תפקיד חשוב, כפי שנראה.

בפרק העוסק בלימודי המשפטים של אובמה באוניברסיטת הארווארד, מספר הביוגרף של אובמה, דיוויד רמניק, ("אובמה", כנרת זמורה-ביתן, 2010, עמוד 160) על היווצרותה של הקואליציה הזאת בתחום המשפטים (הערותי בסוגריים):

"ב-1977 נפגשה קבוצת מרצים וחוקרים למשפט – רובם היו שמחים להגדיר את עצמם כרדיקלים – בוועידה במדיסון שבוויסקונסין ודנה באסכולה שהתחילה להתעצב ואשר היתה עתידה להיקרא במהרה 'לימודי משפט ביקורתיים' בהשפעת הפוסט סטרוקטורליזם (אביו מולידו של הפוסט-מודרניזם), אסכולת פרנקפורט (מקור הגידול של הניאו מרקסיזם) של תיאוריית הביקורת…"

כשהחל אובמה את לימודיו בהארווארד ב-1988, כבר היתה הקואליציה הזאת בעלת ותק, חזקה ומשפיעה (ולא רק בלימודי המשפטים, אלא בכל הפקולטות של מדעי החברה והרוח). נקודות החיבור העיקריות שלה, המצע המשותף, היו "התיאוריה הביקורתית", "הפוסט-קולוניאליזם" וה"פוליטיקלי קורקטנס".

הרבה איזמים שמחייבים הסבר.

הניאו מרקסיזם נבט במערב גרמניה באמצע המאה הקודמת ב"אסכולת פרנקפורט" שכבר הוזכרה, עבר לצרפת, ומשם לארה"ב ולמערב כולו.

זה קרה אחרי שהמרקסיזם הרגיל התגלה כמפלצת רצחנית וכושלת. כך בברית המועצות ובמדינות הגרורות שלה במזרח אירופה, וכך גם בסין ובגרורות שלה באסיה.

לכן חיפשו המרקסיסטים במערב דרך חדשה ושם חדש. פחות "דוגמטיות מהפכנית" ויותר "סוציאליזם בעל פני אנוש", שיתאימו לקהל במערב וישכיחו קצת את הזוועות של הגולאגים בסיביר ושל "המהפכה התרבותית" בסין.

הניאו מרקסיסטים ערכו שינויים מפליגים בתזות הכלכליות של המרקסיזם המסורתי שהתבססו על "הקפיטל", ובמיוחד התפרסו לתחומי-עיסוק נוספים – פסיכולוגיה, בלשנות, אנתרופולוגיה, ספרות, ובמיוחד, כמובן, אידיאולוגיה ופוליטיקה.

הניאו-מרקסיזם, עם קצת השפעות אנרכיסטיות והיפיות, כבר בא לידי ביטוי פוליטי במרד הסטודנטים של תחילת הסיקסטיז בארה"ב, כמו גם במסדרונות ההומים של האוניבסיטאות הצרפתיות, שם הגיע תורו של מרד הסטודנטים לקראת סוף הסיקסטיז.

ומיליוני הסטודנטים של הסיקסטיז הוציאו מתוכם את אלפי המרצים והפרופסורים של העשורים הבאים, את אלפי העיתונאים, הפרקליטים, עורכי הדין והשופטים, וכמובן הפוליטיקאים.

רובם הגדול של אלו באו, כמובן, מתוככי האינטליגנציה הבורגנית. החלקים המבוססים והעשירים יותר של החברה האמריקאית. אליטות חברתיות וכלכליות לכל דבר ועניין, עם קצת קישוטים של "בני פועלים" או "נציגי שכבות מקופחות" ו"מיעוטים אתניים".

מה הפלא ששום דבר ממשי לא צמח ל"מעמד הפועלים" או "לעולם השלישי" מהפעילות הפוליטית של האליטות "הרדיקליות" האלה.

——————————————————————————————————————————————————————-

*מאוד לא מומלץ להתייחס ברצינות להערכותיו ולתחזיותיו של תומס פרידמן. האיש ששידר מתוך ההפגנה בכיכר תחריר בחורף 2011 וטען בכל הרצינות: "יש דבר טוב אחד בלבד בכך שאוסאמה בן לאדן שרד במשך כמעט 10 שנים לאחר הרצח ההמוני במרכז הסחר העולמי והפנטגון שהוא ארגן, וזה שהוא חי מספיק זמן כדי לראות ערבים צעירים רבים כל כך מתנערים מהאידיאולוגיה שלו. הוא חי מספיק זמן כדי לראות ערבים מתוניסיה ועד מצרים, מתימן ועד סוריה, מתקוממים בדרכי שלום למען הכבוד, הצדק והשלטון העצמי."

ראינו מה יצא מזה. ואתם חייבים לעצמכם לצפות ולהאזין לתומס פרידמן, פה בסרטון, מדווח מכיכר תחריר. לראות ולא להאמין.

ואילו עם תחילת כהונתו השניה של אובמה, בחורף 2013, היתה לפרידמן הודעה חשובה ל"חברים בישראל":

"הלוואי עליכם שהנשיא יחשוב שיש לו די זמן, אנרגיה והון פוליטי להתגושש עם ביבי כדי לגבש הסכם בין ישראלים לפלסטינים… לא ידידיי הישראלים, המצב חמור בהרבה משנדמה לכם: נשארתם לבדכם…הנשיא שלי עסוק."

ברור, שזמן קצר לאחר שנכתבו הדברים האלה, השיק הנשיא אובמה את "יוזמת השלום" על שם שר החוץ שלו ג'ון קרי, הגיע בעצמו לאזור, והרבה מאוד לעסוק במזרח התיכון במהלך כל כהונתו השניה. הרבה יותר מהזמן שהקציב לו פרידמן.

 

**וגם מהמראיין נחום ברנע ומהתרשמויותיו מוושינגטון ומהעולם כולו מוטב שלא להתרגש. ממש לפני הבחירות האחרונות בישראל באביב 2015, לפני שנתיים, כתב האיש:

"הישראלים עייפו מנתניהו. הם מיצו אותו והוא מיצה אותם. לאחר תשע שנים בראשות הממשלה, שלוש ועוד ארבע ועוד שתיים, ולאחר 22 שנה בכותרות, הקסם פג…נתניהו נתפס כמי שחי בבועה. החיים האמיתיים שלו אינם החיים האמיתיים שלנו. כל ישראלי עשה את חשבון הנפש שלו…יהיו התוצאות  ביום שלישי מה שיהיו, נתניהו הוא הגיבור הטראגי של בחירות 2015."

אם אלה היו תובנותיו לגבי ישראל שבה הוא חי ופועל, אפשר לשער, בשיטת קל וחומר, או על אחת כמה וכמה,  מה שוות תובנותיו באשר לוושינגטון.


הפוסט הבא בסידרה ממש בקרוב

מודעות פרסומת
6 תגובות
  1. איתי permalink

    תרשה לי להזכיר גם את סבר פלוצקר עיתונאי הגון בדר"כ שאחרי השתקת העיתונאי החרדי. ששאל את טראמפ על האנטישמיות בארה"ב כתב טור שבו הוא קורא ליהודי ארה"ב לקחת את הכסף ולברוח לפני שיהיה מאוחר מדי.

    אהבתי

    • נדמה לי שהתייחסתי פעם להתבטעות דומה של פלוצקר בתכנית הכלכלה של רשת ב' (ב-16.00 אחה"צ), אם כי יתכן שלא הזכרתי אותו בשמו.

      אהבתי

      • איתי permalink

        באמת? אני קורא אדוק של הבלוג שלך ולא זוכר דבר כזה תוכל להזכיר לי?

        אהבתי

  2. איתי permalink

    סליחה שאני חופר לך אבל עכשיו נזכרתי שקראתי לפני כמה שנים פוסט באיזה בלוג שבו קובצו מבחר מתחזיותיו של האורקל פרידמן פשוט להתפוצץ מצחוק באווירת חג הפורים הנחגג כעת כמדומני שזה היה בקפה דה מרקר בפוסט שעסק בהבדל בין תחזיותיו של פרידמן יקיר התקשורת הישראלית. שמצטטת אותו באותה רמת ביקורתיות שבה מצטטים ביתד נאמן את הרב שך לבין תחזיותיו של עיתונאי הימין האמריקני גלן בק שנוא נפשה של התקשורת באותה תקופה שלתחזיותיו מאותה עת היתה נטייה מוזרה להתגשם.

    אהבתי

  3. איתי permalink

    כעת אני נזכר שקראתי פעם שתום פרידמן אמר שנחום ברנע הוא העיתונאי הישראלי שהוא הכי מעריך כך שבסך הכל מדובר כאן בצמד לבלרים המפרכסים זה את זה ומהדהדים זה את תחזיותיו של זה תוך השמעת מחמאות הדדיות. אין שום סיבה להתרגש.

    Liked by 1 person

  4. אני עדיין זוכר איך קצת לפני הבחירות יותר מ-200 אנליסטים בכירים ופרופסורים לכלכלה פרסמו חוות דעת שלפיה אם טראמפ ייבחר אז בו ביום הבורסה האמריקאית תצנח ב-15% וזה יהיה האות לתחילתו של שפל כלכלי חמור יותר מהשפל של 1929. בפועל, כמובן, מאז שטראמפ נבחר כל המדדים האמריקאים נסחרים בשיא כל הזמנים.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: