Skip to content

פגישת נתניהו-טראמפ/ ה-WISHFUL THINKING של הימין

פברואר 13, 2017

שמונה שנות WISHFUL THINKING (משאלות לב המתחזות לתובנות הגיוניות), מענג לפעמים ומאכזב לעתים, עברו על השמאל (במיוחד השמאל המזוייף) הישראלי. זה לרגל כהונתו של בנשיא ברק אובמה בבית הלבן,  WISHFUL THINKER דגול בפני עצמו.

למשל נאום קאהיר ותקוותיו המרקיעות שחקים מ"האביב הערבי", הוא וחסידיו השוטים בעולם ואצלנו.

ואילו עכשיו, ככה זה נראה, הועבר דגל ה-WISHFUL THINKING,  במרוץ השליחים הפוליטי שלנו אל הימין.

ולפי ההתחלה המבטיחה הימין הולך לתת לשמאלנים פייט רציני בז'אנר.

וזה כי בימין חושבים שהנשיא החדש בבית הלבן, דונלד טראמפ, הוא בכלל איתם לאורך כל הדרך.

כמו שהיה אובמה בשביל השמאל.

כבר הערתי על כך לפני כמה ימים, אפרופו הפרשדנות מרחיקת הלכת שסופקה בימין להודעה האחרונה של הבית הלבן בעניין ההתנחלויות, כאשר החוכמולוגים של הימין פרשו את הדברים כמתן אור ירוק לבניה רבתי בהתנחלויות, בגושים ומחוצה להם, לסיפוח ולהחלת ריבונות.

וטראמפ, בכלל, כמוהו ככורש המשיח בן זמננו.

והמגמה נמשכת ואף מתעצמת לקראת פגישת נתניהו-טראמפ הקרובה.

ראש ממשלה נתניהו: מגדלור

ראש ממשלה נתניהו: מגדלור

למרות שברור מאוד, מדבריו של הנשיא החדש עצמו, כפי שנראה בהמשך, שאין לשטויות של הימין על מה לסמוך.

בשמאל מוחות סתומים באידיאולוגיות מעופשות ובמגדלי קלפים של איזמים מפוצלחים.

ובימין סתומים המוחות בנבואות שקר ובתקוות סרק.

*****

בסוף השבוע של "מעריב" הופיע מאמרה של קרולין גליק, גברת שיש לי הערכה אליה בגלל אתר "לאטמה" המצויין פרי יצירתה, סאטירה ימנית שהתחרתה ללא קושי עם התרומות של השמאל לענף, וחבל שהתפנה מהשטח.  גליק היא גם גרינגואית במקור, כך שמי שמאוד רוצה, יכול להעניק לדבריה הנוגעים לארה"ב ולנשיאה החדש משקל סגולי מיוחד.

הבעיה רק עם  ה-WISHFUL THINKING המעצבן.

קבלו את גליק. תחת הכותרת "תחילתה של ידידות מופלאה" היא כותבת בעיתונה:

"טראמפ לא פסל בנייה ישראלית בשום מקום ביו"ש. בניגוד לדיווחים הוא אפילו לא התנגד להקמת ישובים חדשים…'אולי לא יועילו להשגת שלום' (ככתוב בהודעת הבית הלבן) מצד שני, אולי כן יועילו ואולי לא ישפיעו…" כהוא זה על האפשרות שיושג מתישהו שלום."

וכן:

"דובר הבית הלבן שון ספייסר, סירב להגיד שממשל טראמפ תומך בהקמת מדינה פלשתינית או מחוייב לפתרון שתי המדינות…מודל מדיני כושל…"

ועוד:

"על פי גורמי מימשל בכירים, הבית הלבן כלל לא מעוניין לעסוק בסוגיה הפלשתינית… רואים (שם) בפלשתינים וברשות הפלשתינית עניין ישראלי פנימי…הממשל החדש בסך הכל רוצה שישראל תייצב את המצב עם הרשות הפלשתינית באופן שיוציא אותה מהכותרות…

והמסקנה:

"אם ישראל תחליט ליישם את החוק הישראלי ביו"ש או בחלקים מהם, האפשרות שהממשל לא יתנגד תלויה בדרך שבה ישראל תבצע את המהלך. אם, למשל, הדבר ייעשה באופן מינורי…"

לסיכום:

גליק טוענת שלטראמפ אין שום בעייה עם ההתנחלויות הישראליות, בכל מקום שיתחשק לנו.

שטראמפ  לא ממש מאמין ב"מודל המדיני הכושל" של פתרון שתי המדינות.

שלטראמפ בכלל אין עניין בפתרון הבעייה הפלשתינית, אלא בהורדתה מסדר היום.

שאם ממשלת ישראל תנהג "בצניעות" ו"בתבונה", זאת אומרת בשקט ובלי צלצולים, היא תוכל לספח את יו"ש.

לא פחות.

הרחבתי קצת במובאות מדבריה של גליק, כי ניתן למצוא בהם את הרקע "התיאורטי", להצהרות האחרונות מצד שרי הימין ונבחריו, המתנבאים בהשראתה של אותה רוח עיוועים.

שר נפתלי בנט: רעידת אדמה

שר נפתלי בנט: רעידת אדמה

השר נפתלי בנט (הבית היהודי):

"שתי מילים 'מדינה פלסטינית' הן אסון היסטורי.  אסור שהן יאמרו. זהו המבחן שלנו. אני סומך על ראש הממשלה שיעמוד במשימה, ואנחנו נעמוד מאחוריו…אם בהודעתם יזכירו  (נתניהו וטראמפ) לראשונה בקדנציה את המחויבות להקמת פלשתין, או 'שתי מדינות'…האדמה תרעד."

והשרה איילת שקד מאותה מפלגה:

“המפלגה הרפובליקנית הסירה את נושא הקמת המדינה הפלשתינית מהמצע שלה. אין סיבה שממשלת ימין ישראלית תאגף אותה משמאל…אני קוראת לראש הממשלה להתנער מרעיון המדינה הפלסטינית ולהציג חלופה אחרת. זה רגע היסטורי עם יכולת להגיע להישגים חסרי תקדים." 

איילת שקד כאווטאר של קרולין גליק.

ואילו בכנס הסיפוחיסטים האחרון קרא השר אורי אריאל (מאותה מפלגה) לסיפוח מיידי של מעלה אדומים, כמבוא להחלת ריבונות ישראלית "על השטח כולו". ואילו לסגנית שר החוץ ציפי חוטובלי היתה גירסה משלה להתפתחות הרצויה: לבנות בכל השטח שבעתיד תוחל עליו ריבונות ישראלית. ודברים דומים נשמעו לאחרונה משרי הליכוד זאב אלקין, ישראל כץ וגלעד ארדן, שני האחרונים רואים עצמם כמועמדים ראויים לראשות הממשלה.

ברררר.

לעומת להקת העורבים  המקשקשת והמקרקרת הזאת, נשמע גם נתניהו כמגדלור זוהר של שפיות מתונה, כשהוא מציע, בכל זאת, להאזין גם לדברי הדייר החדש בבית הלבן.

*****

אך מה רוצה המזל?

שבאותו יום שישי שעבר, שבו התפרסם מאמרה של גליק ב"מעריב", כבר התפרסמו ב"ישראל היום" קטעים מראיון שערך העיתונאי בועז ביסמוט עם הסוס עצמו – הנשיא דונלד טראמפ. ואילו ביום א', שבו כתבו ודיברו השרים מן הימיןף התפרסם הראיון במלואו.

והנה, ממש אין קשר בין דבריו של הנשיא טראמפ, ובין הרעיונות היצירתיים של הימין שלנו, המסתמכים על הלוך רוחו המשוער. WISHFUL THINKING ימני מטורלל לכל דבר ועניין.

נשיא דונלד טראמפ: השטח שנשאר

נשיא דונלד טראמפ: השטח שנשאר

טראמפ: "אני רוצה שישראל תתנהג באופן סביר בכל הנוגע לשלום. אני רוצה ששלום יגיע והוא צריך להגיע לאחר כל השנים. אנשים כנראה די עייפים ממלחמה ואמורים לרצות להפסיק להילחם באופן כה קשה. ואולי תהיה אפשרות לשלום גדול יותר מאשר שלום ישראלי-פלשתיני. אני רוצה ששני הצדדים יתנהגו בסבירות ויש לנו סיכוי טוב לכך."

*****

טראמפ: "הן (ההתנחלויות) לא עוזרות לתהליך. יש כמות מוגבלת של שטח שנשאר, ובכל פעם שאתה לוקח קרקע בשביל התנחלויות נותר פחות שטח. הן לא כוח חיובי במונחים של ההסדר…אני לא מישהו שמאמין שהתקדמות עם ההתנחלויות תעזור לשלום."

*****

טראמפ: "כן ודאי, גם הפלשתינים צריכים לחשוב על הסכם טוב…שום דיל הוא לא טוב אם הוא לא טוב לכל הצדדים. אנחנו כרגע בתהליך שנמשך הרבה זמן ועשורים רבים. רבים חושבים שאי אפשר לעשות את זה…אני לא מסכים איתם. אני חושב שאפשר לעשות הסכם וצריך לעשות הסכם."

וכך, בכמה משפטים קצרים, בראיון לעיתון הישראלי, שפורסם ביום א' השבוע, מפורר הנשיא החדש את תיקוות הסרק של גליק, בנט, שקד, אריאל, חוטובלי, אלקין, ארדן וכץ ועוד רבים אחרים בימין שלנו.

טראמפ בהחלט רוצה בשלום, ואפילו "שלום גדול יותר" מהישראלי-פלשתיני (כלומר, יהודי-ערבי).

הוא חושב אפילו שיש לכך סיכוי טוב, אז למה להסתפק בסוג של "ניהול הסכסוך" בנוסח שמדברת עליו גליק.

וכן, טראמפ חושב שהמשך ההתנחלויות הישראליות אינו טוב לשלום. הוא מצמצם את ה"שטח שנשאר".

שטח שנשאר למה? לאיזה צורך? בשביל מי?

זה לא ברור?

העורבים המקרקרים של הימין באמת חושבים שטראמפ מתכנן לשלוח לכאן את חתנו ג'ארד קושנר, בעלה של איוונקה האהובה שלו, כדי שיתבזה פה בנסיונות ליישם לכלל הסכם שלום  את רעיונותיהם המדהימים של גליק, בנט, ארדן וכץ?

מודעות פרסומת
2 תגובות
  1. איתי permalink

    מה פירוש המונח גרינגואית?

    אהבתי

    • גרינגו – כינוי רווח לאמריקאי בספרדית (ואולי גם פורטוגזית) אצל ילידים במדינות דרום אמריקה ומרכזה. ככל הידוע לי קרולין גליק היא יהודיה-אמריקאית, ומדי פעם אני נוהג להתבדח בלי שום כוונות רעות.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: