דילוג לתוכן

הפגנה בעמונה: ה-WISHFUL THINKING המשותף לימין ולשמאל

פברואר 2, 2017

אז מה היה לנו בשתי היממות האחרונות בעמונה.

רק הפגנה סרת טעם וחסרת תכלית, שנופחה כרגיל בהזדמנויות האלה על ידי התקשורת שמחפשת דם, כי זה מה שהקהל אוהב לדעתם של העורכים. האמת: זה מה שעורכים אוהבים. סנאף.

ובאין דם מסתפקים גם בקצת קללות, קצת מכות, קצת דמעות, קצת נאומים חוצבי להבות ושאר מיני פסולת וברארה.

*****

מצחיקה אותי, בכל פעם מחדש, מזה 35 שנים, המשמעות שמנסים לייחס להפגנות מהסוג הזה הן מימין והן משמאל. בשני האגפים האלה מגיעים לאותה מסקנה, תולדה מובהקת של ה-WISHFUL THINKING הרגיל.

משאלת לב המתחזה להיות מסקנה הגיונית, והיא הולכת בערך ככה:

וואו! ראיתם?! היה צורך בשתי חטיבות של צבא ובאלפי שוטרים כדי לפנות כמה קרוואנים על גבעה אחת בשומרון!

אז איך בכלל אפשר לדבר על פינוי נרחב של התנחלויות!

איך אפשר לדבר על שלום תמורת שטחים!

איך אפשר לדבר על פתרון שתי המדינות!

*****

מהימין מקדמים את שרשרת המסקנות בעצב מהול בשמחה:

זהו, ניצחנו! עצוב מה שקרה בעמונה, אבל זו עוד הוכחה שאיש לא יעקור אותנו מארץ ישראל השלמה לנצח!

הלך על פתרון שתי המדינות!

ארץ ישראל שלנו לנצח!

עכשיו הממשלה תיאלץ לספח!

וגם בשמאל מפגינים לא פחות עצב המהול בשמחה:

א. איזה באסה (עצב)! שום דבר לא מסוגל לעקור את נגע ההתנחלות! הקוזקים של הקב"ה ניצחו! הלך על השלום! יש לכם כיוון על דירה בברלין?

ב. מכיוון שהלך על פתרון שתי המדינות (שמחה), ברור שנשאר רק הפתרון של מדינה אחת בין הים לירדן – או אפרטהייד פאשיסטו-נאצי! (בשמאל  מתקשים להחליט, איזו משתי האפשרויות הללו תשמח אותם יותר).

*****

ואיך אני יודע שכל זה איוולת מוחלטת? פשוט מאוד. את הסיסמאות  האלה, גם מהימין וגם מהשמאל, בגירסה כזאת או אחרת, שמענו  וקראנו עד זרא כבר אחרי פינוי חבל ימית בראשית האייטיז של המאה הקודמת.

פינוי בעמונה: הפגנה סרת טעם

פינוי בעמונה: הפגנה סרת טעם

והנה, עברו השנים, ואז בא פינוי ההתנחלויות מרצועת עזה במסגרת ההתנתקות באמצע העשור הקודם.

ושוב התברר שכאשר המדינה רוצה לפנות כל מספר של מתנחלים, ואפילו בלי הסכם שלום או הסכם כלשהו – זו ממש לא בעייה, ו"תקדים פיתחת רפיח" לא היה תקדים ולא נעליים.

וגם לא היתה שום "מלחמת אחים", כפי שהוזהרנו על ידי נביאי השקר מימין ומשמאל.

מה שלא הפריע, כמובן, לאותם שמאל-ימין לטעון אותה טענה שוב אחרי ההתנתקות מעזה.

והנה: גם זוועות הפינוי ברצועת עזה לא הפריעו  לממשלה לערוך הצגת תכלית (מדממת, הפעם) באותה עמונה שלנו באמצע העשור הקודם.

ושוב עכשיו.

*****

אז קבלו תחזית שאני לגמרי עומד מאחוריה, בדרך שתובהר עוד מעט:

בכל פעם שיעלה הרצון מלפני המדינה, המיוצגת על ידי הממשלה, לפנות, מסיבותיה שלה, כל מספר של מתנחלים, מכל אתר ואתר – זה מה שיקרה.

כי בניגוד למה ש"חושבים" (אם אפשר לקרוא מחשבות לבליל החזיונות  שמתרוצצים  במוחות מוכי איזמים, אידיאולוגיות ואמונות טפלות ותפלות) בשני האגפים הקיצוניים, אין שום כוח במדינה שיכול לעמוד מול כוחה של הממשלה.

ישראל, בניגוד למה ש"חושבים" שם, בערבות הצחיחות של הימין והשמאל הקיצוניים, היא מדינת חוק.

כדי לקיים את החוק הזה עומדים לרשותה של הממשלה הנבחרת עשרות אלפי שוטרים ומאות אלפי חיילים, וכל מה שתחליט הממשלה – זה מה שיבוצע.

ולדעתי, אם יהיה צורך בפינוי ממשי, אמיתי, לצורך הסכם שלום, גם לא יהיה צורך בכוח רב, אם בכלל.

למה? כי ההתנחלות היא מפעל ממשלתי. כי רוב המועסקים והמתפרנסים בהתנחלויות חיים על כספים והקצבות ציבוריים (ובפועל ממשלתיים). כי את המים ואת החשמל והכבישים מספקת הממשלה.

זאת אומרת: אם תתעורר סרבנות פינוי כלשהי במקרה של הסכם ישראלי-ערבי שיחייב פינוי כזה, במימדים כלשהם, די יהיה במחדל של החשב הכללי באוצר, או כל פקיד אחר שמעביר את הצ'קים ממשרד האוצר למוטבים בין האזרחים.

וזה המחדל: החשב הכללי פשוט לא יחתום על הצ'קים המועברים כשכר, כהוצאות, כהקצבות וכקיצבאות לראשי המועצות, לרכזי הביטחון, למורים ולגננות, לרבנים לתלמידי הישיבות והכוללים, למוטבי הביטוח הלאומי וכן הלאה.

פשוט בגלל שאזרחים סרבנים, שאינם מכירים בזכותה של ממשלה דמוקרטית להחליט החלטות הנוגעות גם להם, לתועלת הציבור כולו – סרבנים כאלה אינם זכאים לקבל כלום ומאום מהמדינה.

אז כמה זמן, לפי דעתכם, יוכלו להחזיק מעמד, בתנאים כאלה,  הקנאים הכי שרופים של הימין הקיצוני, בהתנחלויות שממשלה מחליטה על פינויין?

גם בלי שישלחו אפילו שוטר ישראלי אחד כדי לפנות אותם?

את דעתי זו, בדבר המחדל הגורלי האפשרי של החשב הכללי באוצר כבר כתבתי, אגב, בכל אחת ואחת מן ההזדמנויות הקודמות שבה יצא לי להאזין לנבואות השקר של הימין  ושל השמאל בנושא ההתנחלויות והקושי האפשרי שבפינויין.

*****

עוד משהו: נא לזכור, ששוב ושוב אני מודיע על סלידתי מהתנבאויות.

ושוב ושוב אני טוען שאיני מתנבא כלל. אני רק מוכן להמר נגד התחזיות המפוקפקות של אלה שתחזיותיהם התבדו שוב ושוב במרוצת השנים.

כמוני כאותו בדואי זקן מהבדיחה, שנהג לפרסם תחזיות של מזג האוויר, וכשנשאל על מה הוא מתבסס, השיב: אני רק שומע מה שמספרים החזאים ברדיו, ואומר ההיפך. למה? כי הם תמיד טועים. ולכן, אני תמיד צודק.

וכרגיל, אני מוכן להתערב עם כל מי שרוצה על בקבוק ויסקי (מילצ'ן לא חבר שלי, לצערי, ואני נאלץ להיגרר להימורים נלוזים שכאלה) על תוקפה של תחזיתי: שאין ללמוד ממקרה עמונה דבר וחצי דבר, בכיוון שעליו מתנבאים בימין ובשמאל הקיצוניים.

בדיוק כמו שהתבדו המסקנות שלהם מכל הפינויים הקודמים, כך יתבדו גם  הפעם.

אני מוכן להמר בלב חפץ, מול כל מי שרוצה, שכל החלטה ממשלתית בישראל בדבר פינוי מתנחלים בכל היקף שהוא – תבוצע ללא בעיות.

כפי שבוצעו כל הפינויים שעד כה.

ואין שום צורך להספיד את פתרון שתי המדינות בגלל ההפגנה סרת הטעם וחסרת התכלית בעמונה.

כפי שעושים כל אלה המוכים בסנוורי ה-WISHFUL THINKING.

מהימין  ומהשמאל.

שתי הכנפיים של אותה ציפור.

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: