Skip to content

מהפייסבוק: על אמת ושקר, "עובדות חלופיות" ו"נראטיבים" לרגל חילופי השלטון בארה"ב

ינואר 26, 2017

פוסטים מהפייסבוק בימים האחרונים

פתאום האמת חשובה לגרופיס של השקר

(26.01.2017) אני עדיין הרוס, אין לי מילה אחרת, מהקמבק הפתאומי של "האמת" ומהחגיגה החדשה של הוקעת השקר, מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב.

זה התחיל עם המושג "פוסט-אמת", שעוד ועוד הגיגנים מהתקשורת ומהאקדמיה החלו להשתמש בו להוקעת השקרים של הימין, ושלו בלבד.

יועצת קליאן קונווי: עובדות חליפיות

יועצת קליאן קונוויי: עובדות חליפיות

ועכשיו כל ההגיגנים האלה, האמונים, לפתע,  על משמר האמת,  לועגים לדבריה של אחת העוזרות של טראמפ, קליאן קונווי, שדיברה על "עובדות חלופיות" (אלטרנטיביות במקור, בעניין גודל הקהל בהשבעות של טראמפ ואובמה).

ולמה אני הרוס? כי עשרות שנים, וביתר שאת בשמונה השנים האחרונות, כשאחד מהם נעשה האיש החזק בעולם, נשיא בוושינגטון, שלטה בתקשורת, בפוליטיקה ובאקדמיה, בגלוי ובמופגן, תרבות של שקר, של בוז מוחלט לעובדות, של "תקינות פוליטית" שאינה אלא שיח-חדש מצונזר וצבוע בסגנון אורווליאני.

מה זה, לדעתכם, כל הפוסט-מודרניזם, פוסט-קולוניאליזם ופוסט-ציונות, אם לא שקר על גבי שקר על גבי שקר?

ולגמרי בגלוי?

אפילו לא התיימרו לומר את האמת, שרק בוז רחשו לה.

איזו "אמת לשעתה", זה מה שהיה להם. לפעמים שימושית ולפעמים טיפשית ומיותרת.

אחד מנביאי הפוסט-משהו האלה, הוא הפרופסור הפוסט-מודרניסט ריצ'רד רורטי. ההוא שטען כי –

"אמת היא פשוט מחמאה שמעניקים לטיעונים שנראה כי כדאי לטעון אותם."

(Truth is simply a compliment paid to sentences seen to be paying their way).

כותב נאומים בן רודס: נראטיבים

כותב נאומים בן רודס: נראטיבים

ומושג המפתח של אנשי הפוסט-משהו בהקשר הזה, הוא, כמובן, "נראטיב" (סיפר). מושג שלא צריך לבדוק יותר מדי בציציותיו כדי להבין שמדובר פשוט בשקר מאורגן.

כל אלה המתרגשים עכשיו מ"העובדות החליפיות" של קליאן קונוויי?

ומה זה, לדעתם, "הנראטיב הפלשתיני" שאותו יש להציב מול "הנראטיב הציוני"?

שזה הדיבור הקבוע של השמאל המזוייף, אגף כנסיית הסכל, כל מיני פוסט-ציונים,  פוסט-קולוניאליסטים ופוסט-מודרניסטים, כבר הרבה שנים?

נראטיב אחד מול נראטיב אחר, זה לא בדיוק-בדיוק, אבל בדיוק, "עובדות חליפיות"?

לא בדיוק מה שהם קוראים  "פוסט-אמת", כשהוא בא מימין?

מה זה בכלל "נראטיב", אם לא שם-כיסוי לסתם בלוף מומצא? איזה סיפור אגדה לילדים מפגרים, שפוליטיקאים שחושבים את עצמם מתוחכמים, זוממים לרמות בעזרתו את קהלם הטיפש (טיפש לדעתם. אבל מתברר שלא כל כך טיפש לאורך זמן, ובטח לא לטובתם, כפי שאפשר ללמוד מתוצאות של אי-אילו מערכות בחירות בעולם הרחב).

זוכרים את בן רודס, ההוא שהיה כותב הנאומים והיועץ של הנשיא היוצא ברק אובמה, שגילה בכתבה באביב אשתקד, איך רימה ושיקר וכיזב את דעת הקהל באמצעות התקשורת המשועבדת, הרקובה והמושחתת,  בעניין הסכם הגרעין עם איראן, במצוותו של הממונה עליו מהבית הלבן?

איך קידם את "הנראטיב" של הבית הלבן, ויצר "תיבת תהודה" כדי לקדם את הבלוף שהנשיא האיראני החדש רוחאני הוא "מתון"? איך האכיל בזבל השקרי שלו את "המומחים" לעניין איראן והגרעין, והתוצאה, לפי רודס:  "הם אמרו דברים שחיזקו את מה שנתנו להם לומר".

ומי אתם חושבים הוא הנואם הדגול, שכמעט לא היה נאום שלו שבו לא דילג כלוליין  בין "נראטיב" ל"נראטיב"

אם לא מי שהיה הבוס של רודס בבית הלבן?

אז עכשיו, לפתע פתאום,  האמת נעשתה חשובה לגרופיס שלו?

חה-חה.

 

איך קרה שאובמה סתם נמנע מאמירת אמת "מטעמים טקטיים", בעוד שטראמפ משקר "במצח נחושה"

(25.01.2017) באחד הפוסטים האחרונים שכתבתי פה, עסקתי באותם כתבים ופרשנים הממהרים להוקיע את הנשיא דונאלד טראמפ על שקריו, בשעה שהם עצמם שיתפו פעולה ברצון רב עם שקריו של הנשיא הקודם ברק אובמה, כמו נסיונותיו להעלים מן השיח הציבורי את הטרור של האיסלם הקיצוני.

בתגובה ניסה לעקוץ אותי אחד מחברי, בטענה שלצורך הטיעון שלי, אני יוצר יש-מאין "עדר מדומיין של חסידים שוטים שגורסים את ההיפך".

נשיא יוצא אובמה: שקרן?

נשיא יוצא אובמה: שקרן?

כלומר, טוען החבר, בעוד אני בא בטענות אל השקרנים – אני משקר בעצמי!

ממציא "עדר מדומיין"!

מאוד נעלבתי.

השבתי לו מיד, שלאחרונה חדלתי לציין את שמותיהם של השקרנים הללו מן השמאל המזוייף. זה מתוך התחשבות וקצת רחמים. שהרי איני טוען לגופם של אנשים, ואם אין הכרח, לא בא לי להלבין את פניהם ברבים.

זו התופעה שחשובה לי. אותה נטיה מוכחת וקבועה של דוברי השמאל המזוייף להשתמש לצורך טיעוניהם בשקרים, באיפה ואיפה, בטיעונים כוזבים וכו'.

השקר, כפי שכתבתי לא פעם, הוא ברירת המחדל של השמאל המזוייף. בלי שימוש קבוע בשקרים, כורעים ונופלים כל טיעוניו ומתבטלות כל טענותיו.

ובכל זאת, פטור בלא כלום לא אצא. לשם הדגמה אביא לכם התייחסויות של אחד מן "העדר המדומיין" לשקריו של אובמה, וזה מאמצע יוני השנה, ולעומת זאת התייחסותו לשקריו של טראמפ בימים האחרונים.

וגם הפעם בלי שמות. מי שיש לו עניין מיוחד יוכל לגגל בקלות ולגלות, או לבקש ממני את השם בפרטי.

הנה מה שנכתב בעיתונו של הצבוע ב-14.06.2016:

נשיא נבחר טראמפ" שקרן?

נשיא נבחר טראמפ" שקרן?

"מיאונו של אובמה לומר את המלים 'טרור איסלאמי קיצוני' מטרידה את (פרשן הטלוויזיה אהוד) יערי כי 'הוא נוהג כמו רופא שנותן לחולה אבחנה של דלקת, בלי לומר איזו דלקת, היכן ומה הטיפול'… אבל האם סירובו של אובמה לדבר על טרור איסלאמיסטי פירושו כי אובמה לא מכיר בטרור איסלאמיסטי… ברור שלא… אובמה מכיר באמת. הוא רק לא אומר אותה בהתבטאויות פומביות, מטעמים טקטיים. ונניח שיגיד אותה, מה הרבותא?"

ולעומת זאת ההתייחסות של אותו אחד עצמו לשקרים של הנשיא החדש, מלפני יומיים, בעניין מספרי המשתתפים בטקס ההשבעה שלו על גבעת הקפיטול:

"טראמפ משקר במצח נחושה. חשוב לו לוודא שאיש לא יחמיץ את העובדה שהוא משקר. הוא מתרברב בזה. הוא מדגיש את זה."

קפיש?

כאשר אובמה משקר (הוא יודע את האמת, אבל אומר משהו אחר. ממציא איזו ישות דמיונית, שהיא, ולא האיסלאם הרדיקלי, אחראים לטרור), הוא "רק לא אומר אותה (את האמת) בהתבטאויות פומביות, מטעמים טקטיים."

ובאותה הזדמנות, בהכרח, משקר.

אך כאשר טראמפ משקר (שהרי גם הוא יודע את האמת, ואומר משהו אחר), אין לפרשן שלנו שום מילות ריכוך לתיאור הפעולה. שום "טעמים טקטיים". במקרה הזה, טראמפ פשוט ולעניין, "משקר במצח נחושה".

יכולה להיות דוגמא טובה יותר של איפה ואיפה? של טיעון שאינו מחזיק מים?

והכי מצחיק, זו חזרתו של הפרשן, כמו תוכי, אחרי אחת ההנמקות הצולעות ביותר שנשמעו מעולם, להצדקתו של שקר גס, זו מתוצרת הנשיא היוצא אובמה והגרופיס שלו.

דהיינו, שאין תועלת באמירת האמת!

עדיף לשקר!

מ"טעמים טקטיים", כמובן.

זה מה שמסתתר מאחורי מילות הסיום שציטטתי כאן מפי הפרשן שלנו, "מה הרבותא".

דעו לכם, שכאשר דוברי השמאל המזוייף נזקקים לשקרים, הם גולשים באופן טבעי לשפות זרות. המון "איזמים" ו"לוגיות" תמצאו בשקרים שלהם.

ואילו במקרה הזה שלנו  הפעם – ארמית.

"רבותא". 

מה הרבותא (כלומר, מה "הביג דיל", מה החוכמה, מה זהתועלת) באמירת האמת?

כשהשקר יכול לעזור יותר?

עושים באמת מעשים מגונים

(23.01.2017) כמו אתמול, גם היום אני חוזר הביתה המום במקצת וצוחק הרבה, אחרי שקראתי את העיתונים עם התה בחלב ומאפה תפוחים.
איזו ערימה של צבועים נקלים, שמצביעים בחדווה על שקריו של הנשיא החדש דונלד טראמפ קראתי שם.
איך נתפס הנשיא החדש על חם, עם צילומים והקלטות, עובד עלינו בעיניים, שיעני אצלו היה יותר קהל מאשר אצל אובמה.

והרי אלה אותה חבר'הלך עצמם, שאכלו בכיף ובששון מידיו של הנשיא היוצא ברק אובמה את כל שקריו, ומילאו אחריו ואמרו אמן.

שמעתם פעם את הגרופיס האלה מתעצבנים על אובמה כשהוא מסרב לקרוא למי שרוצחים אנשים בשם אללה במילים המפורשות, וממציא כל מיני מבנים לשוניים מסובכים כדי לטאטא את האמת – כשהיא מצולמת ומוקלטת בדיוק כמו בשקרים של טראמפ עכשיו – אל מתחת לשטיח הבלופים של הפוליטיקלי קורקט?
וגם מסביר שאין שום תועלת באמירת האמת, והגרופיס מסכימים איתו בלב חפץ?

שמעתם פעם את הגרופיס כשהם מוקיעים את חביבם על מסע השקרים שקדם לחתימת הסכם הגרעין עם איראן (תשאלו את יועצו וכותב הנאומים שלו בן רודס, שדיווח גם על השקרים של הנשיא בנוגע לסוריה האומללה), ונמשך גם אחרי החתימה, בהכחשה גורפת של ההפרות הנמשכות?

פתאום עכשיו, פתאום היום, האמת בראש מעייניהם של הצבועים הנקלים האלה?
יאללה-יאללה.
איך אמר אלכסנדר ינאי לשלומציון המלכה?
"אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין".

הצבועין הדומין לפרושין, דהיינו, עושים באמת מעשים מגונים כדבר שבשיגרה, ופתאום כשזה מתאים מעמידים פנים כגדולי אוהביה.

מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: