Skip to content

פרשת נתניהו והארנונים: כלב השמירה של הדמוקרטיה נובח שוב

ינואר 9, 2017

אז מה למדנו בגן היום. למדנו שארנון מילצ'ן, מבעלי ערוץ 10 השמאלני להחריד (15.5% מהבעלות), זה שרודף עד חורמה את ראש הממשלה היקר (מאוד) שלנו בנימין נתניהו, משלם מכיסו כבר במשך שנים על הסוטול של ראש הממשלה (סיגרי קוהיבה) וגם על הסוטול של רעייתו (שמפניה ורודה).

כזכור, התנהל אשתקד מאבק לא קל סביב עצם קיומו והמשך שידוריו של ערוץ 10, שלמרבית הצער לא עמד בתנאים שהוצבו בפניו בשלל תחומים.

ומי הכריע לבסוף שהערוץ ימשיך לפעול?

שר התקשורת. זה מובן מאליו.

ומיהו שר התקשורת?

*****

ועוד למדנו בגן היום, שבין אותו ראש ממשלה, ובין ארנון מוזס, הבעלים (30% מהבעלות בעצמו, ועוד 30% של המשפחה שתומכת בו) של העיתון של המדינה, לשעבר, "ידיעות אחרונות", הרודף את נתניהו לא פחות מערוץ 10, אם לא יותר, יש יחסים לבביים עד כדי כך, שהחלה מתבשלת ביניהם עיסקה.

נכון שבינתיים העיסקה לא יצאה לפועל, אבל תמיד מותר להיות אופטימיים.

וזה דבר העיסקה:

נתניהו מצד א' ("הימין") יתחייב שהעיתון התומך בו, "ישראל היום", העיתון של המדינה בהווה, יגביל את עצמו, בין אם על ידי פגיעה עצמית במוסף השבת, לפי שמועה אחת, ובין עם על ידי נכונות לגבות תשלום מקוראיו, לפי שמועה אחרת.

ואילו נוני מוזס מצד ב' ("השמאל") הבטיח כי בתמורה לכך, "יפנק" העיתון של מוזס את ראש הממשלה נתניהו ואת משפחתו. מה זה "יפנק" אתם יכולים לתאר לעצמכם. לא מדובר בסיגרים קובניים ובשמפניה צרפתית במקרה הזה. מדובר בתנובת המקלדות של העיתונאים החרוצים בעיתונו של מוזס.

כל זה בתקווה, כמובן, ש"ידיעות אחרונות" יחזור להיות העיתון של המדינה ושיעור הרווחים יחזור לתיקנו.

ועוד יש טמבלים שחושבים שיש הבדל בין ימין ושמאל.

שזו לא אותה כנופייה של העשירון העליון.

*****

זה מה שאני הרי כותב כל הזמן, כמו תוכי מייגע:

כמו שאמר פעם האינדיאני הזקן – השמאל והימין הם שתי כנפיים של אותה ציפור.

הציפור היא הדימוקרטיה.

הדימוקרטיה מצידה היא שלטון העשירון העליון, על ידי העשירון העליון, ולמען העשירון העליון (הכולל מליאנים כמו ארנון מילצ'ן וארנון מוזס, פוליטיקאים כמו נתניהו, מנהלים ומנכ"לים למיניהם מה"רגולציה", וגם עיתונאים בכירים הקרויים "טלנטים").

והתקשורת – ערוץ 10 של מילצ'ן, או "ידיעות אחרונות" של מוזס – היא כלב השמירה של הדמוקרטיה דנן.

*****

מצחיקים אותי מאוד השמאלנים שהראש שלהם דפוק מהאידיאולוגיות ומהאיזמים, שהמסקנה שלהם מהסיפור הוא שנתניהו מושחת, שצריך להעמיד אותו למשפט. שצריך להעיף אותו.

אבל אין להם מילה רעה לומר על מילצ'ן או ערוץ 10, או על מוזס ועיתונו, הנתפסים על ידיהם כ"שלנו".

כמו שמצחיקים אותי הימניים, שהראש שלהם דפוק מהאידיאולוגיות, והם מגוננים בכל כוחם על ראש הממשלה עתיר הפינוקים שלנו, ורק מוזס אשם, ומילצ'ן יצא מניאק, וכלי התקשורת שלהם נתונים בידי "המחבלים התקשורתיים".

רק מוכיחים למושכים בחוטיהם, המצחיקים האלה מהימין ומהשמאל, עם הראשים הדפוקים מאידיאולוגיה ומאיזמים, עד כמה הם נוחים וקלים לתפעול על ידי אדוניהם, נתניהו ומילצ'ן ומוזס, במסגרת הטכניקה המשטרית הכי עתיקה בעולם – "הפרד ומשול".

 

 

מודעות פרסומת
7 תגובות
  1. אילן permalink

    ממה שקראתי ואולי זה לא נכון. נוני איים על ביבי שאם לא ירסן את ישראל היום הוא נוני ימשיך לתקוף את ביבי במלוא העוצמה וביבי לא התייחס לאיום ורק הקפיד להקליט הכל. השאלה היא מדוע נוני לא נמצא מאחורי סורג עדיין ואולי זה סוג של שוט שביבי שמר ליום סגריר כי ככה נוהגים כולם היום. אוגרים חומר על כולם ומוציאים את זה ברגע המתאים. הרי את הפעולה הזאת עשו כנגד כמעט כל מועמד למשרה ציבורית גבוהה כמו שופט מפכ״ל או רמטכ״ל ואולי זה צריך להיות נושא הכתבה שלך. הפרוטאקשן הישן והטוב שכולם משתמשים בו היום וזה הגועל נפש האמיתי שגורם להמון אנשים טובים לא להציג מועמדות ולהנהיג אותנו בהמון תחומים וככה זה נראה. חבל

    Liked by 1 person

    • אילן, הבנתי מתגובתך, שלדעתך היה עלי לקבל את דעתם של האוהדים השרופים של ביבי, שהוא סבבה ואחלה, ונוני מוזס שווה מאסר. אני מקווה שאתה סומך עלי, שידעתי על קיומה של אופציה כזאת עוד לפני שכתבתי מה שכתבתי לעיל.

      אהבתי

      • אילן permalink

        תגיד לי. אתה קורא מה שכתבתי. לפי מה שמתפרסם ה״עיתונות״ שלנו שווה פח. שמאכילים אותנו בכפית לפי מה שבעלי ההון רוצים לפי אינטרסים. החומרה של המעשים הנוראים הללו לא באה לידי ביטוי כי העיתונות בכול העולם מאבדת אויר ונחלשת באופן כללי אבל נוני צריך להכנס לכלא לא על איום ונסיון סחיטה של ראש ממשלה אלא על שימוש מניפולטיבי בכלי תקשורת שהיה מספר אחד בישראל. יש גבול וכמו שדנקנר נכנס לכלא על משחק בכסף של כולנו ראוי שטייקון תקשורת שחטא בחטא הגאווה יקבל עונש על מעשיו.
        ביבי ניסה לפרק את המונופולים הגדולים במשק וחלקם היום איבדו את כוחם וכאשר זה קורה הם מנסים להלחם בחזרה. המלחמה הזאת לא נגמרה אבל כל מסע של אלף מילים מתחיל במשהו. חלק מהטייקונים הלכו הבייתה. בנמלים יש לנו עוד 2 חדשים. בתחבורה הציבורית יש הרבה מפעילים. השוק הישראלי הוא קטן וריכוזי וצריך להמשיך במגמה הזאת. רק זה יוריד את יוקר המחייה.

        אהבתי

  2. אתה מערבב כאן בין שתי פרשיות שונות לחלוטין. מהסיפור עם ארנון מילצ'ן אכן עולה צחנה של שחיתות (אם כי לא ברמה אריאל שרונית). לעומת זאת, הסיפור עם נוני מוזס הוא סיפור פשוט של נסיון סחיטה (שאגב, כנראה לא הצליח). יש כאן בבירור צד סוחט וצד נסחט. ובימים האחרונים אנחנו שומעים שזה לא היה משהו חד פעמי מצידו של מר מוזס. פתאום גם זהבה גלאון מודה שהיא נסחטה על ידו, מיקי רוזנטל מעיד שמוזס עושה שימוש בעיתון לצורך חיסול חשבונות, ליאור חורב מספר על האיומים שקיבלו ראשי המחנ"ץ ועוד.
    ואלו רק האנשים שאיתם מוזס לא הצליח לסגור עסקה. מה עם כל האחרים? האם למשל נשמע, אי פעם, על הדיל שנסגר בין מוזס ליאיר לפיד? או איתן כבל? כי אני זוכר שבתקופה שבה איתן כבל ניסה להעביר את חוק "ישראל היום" הוא קיבל בידיעות אחרונות סדרת כתבות שהייתה גורמת גם לקים-ג'ונג-איל להסמיק במבוכה: איתן כבל במילואים. איתן כבל מאמץ כלבלב חמוד. איתן כבל מתחת שלולית קיא (באמת שלא הייתי צריך לאכול את הלאפה הזו בזמן שאני קורא את העיתון)

    אהבתי

    • שתי הפרשות שונות לחלוטין, יונתן, רק במידה שתחנת טלוויזיה ועיתון מודפס הם כלי תקשורת שונים לחלוטין. אם הם לא שונים לחלוטין (שהרי שניהם כלי תקשורת), אז גם הפרשות לא שונות לחלוטין. בשתיהן מעורב שר התקשורת. בשתיהן מתקיימים יחסים פרברטיים, מבחינת המשטר הדמוקרטי (כפי שהוא אמור להיות) בין שר התקשורת, שהוא גם ראש ממשלה, הפלא ופלא, ובין בעלים של כלי תקשורת. בשתי הפרשות מדובר בטובין המועברים אל ראש המממשלה מטעם הבעלים של כלי התקשורת (במקרה של מילצ'ן בפועל, במקרה של מוזס בפוטנציה) ובשתי הפרשות יש מקום לחשש באשר לטובין שראש הממשלה/שר התקשורת מספק או אמור לספק תמורת הטובין המועברים אליו. כך שלא נראה לי שאני מערבב משהו.

      אהבתי

  3. אילן, כל הטענה שלי היא שהפוליטיקה שלנו והתקשורת שלנו, הם שני ענפים של אותו דבר. שכבת שלטון דקיקה שדואגת היטב-היטב לעצמה, והרבה-הרבה פחות לאוכלוסיה הנשלטת. כך שבאותה מידה שהעיתונות שלנו "שווה לפח", כדבריך, גם הפוליטיקה שלנו נמצאת בדיוק באותו פח. המקרה של תיקים 1000 ו-2000 רק מוכיח שהמשותף בין נתניהו, מילצ'ן ומוזס גדול לאין שיעור מהמפריד ביניהם, ושהמרחק בין שלושתם ובין הציבור הגדול של אזרחי ישראל מן השורה, גדול באותה מידה. נתניהו ראוי לאמון רק במידה שמילצ'ן או מוזס ראויים לאמון. לא פחות ולא יותר.

    אהבתי

    • אילן permalink

      יכול להיות. אני חושב שמה שקרה כאן ולא חשוב אם מישהו יורשע. זה לא חשוב. זה לדעתי ה-9/11 של העיתונות בארץ. וכל מי שפחד מנוני יוצא נגדו עכשיו. דעות רעננות כמו של האתר שלך מקבלות יותר מקום והעיתונות הישנה והטובה נחלשת. עוד אחת מהאליטות נחלשת. זה תהליך בריא לחברה שלנו. הרבה אתרים כמו שלך רק יגדילו את הביקורת על מוסדות שונים ויהיה יותר קשה ללחוץ על 100 אתרים לעומת 2-3 ענקים.
      בעולם אוטופי אף אחד לא משפיע על ראש הממשלה. ואנחנו לא. אני זוכר כתבות עם דמעות בעיניים על המטבח של רבין שהיה יושב ומתייעץ עם בכירי המשק. לא נראה לך דומה ואיך רעייתו הייתה מעורבת בכל דבר.
      חייבים להחליף בשלב הבא את צורת החלפת השופטים שהשילטון יבחר בהם כמו שעושים במיטב הדמוקרטיות ולא חבר מביא חבר. זה השלב הבא. רצון העם זאת הדמוקרטיה האמיתית ולא שילטון האנשים ה״נאורים״

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: