Skip to content

פרשת החייל: התוצאה המצרפית ההכרחית נוחה למערכת

ינואר 6, 2017

במסגרת נסיונותי להתבדר למרות המצב, חשבתי לי לרגע, מה יכתוב איזה היסטוריון בעוד כך-וכך שנים. כמו, אתם יודעים, שהיסטוריונים בני ימינו מבקשים לסכם בספר עב כרס איזה ארוע פוליטי ברומא של תקופת הרפובליקה, או ביהודה של התקופה ההלניסטית.

ובכן, יתכן שאחת הגירסאות תגרוס כך:

באשר למקרה החייל אלאור אזריה. הארוע לווה במספר גדול של צרופי מילים טקסיים שכיחים ביותר בשיח הציבורי דאז, כמו "דילמות מוסריות", "סערת רגשות", "החרפת התבטאויות", "שיסוי ברשת", וכן ניסיונות לדרג את המופע על פי מדד ההדרדרות של החברה הישראלית אל תחתיות "המדרון החלקלק".

כל אלה, במציאות הפוליטית של ישראל בחלק הראשון של המאה ה-21, שימשו הן כיחסי ציבור  והן כדלק על המדורה והיוו מופע חוזר על עצמו, במסגרת הטכניקה המשטרית שהיתה נהוגה באותה תקופה.  כלומר, "הפרד ומשול" בין קבוצות שונות באוכלוסיה, כמו יהודים-ערבים, חילוניים-דתיים, מזרחיים אשכנזים, ימין ושמאל ועוד קבוצות מחלוקת.

התשובה הסבירה ביותר לשאלה מדוע התנהלו אותם מאבקים, היא, כי כך התרגלה המערכת השולטת לתפקד. ומכיוון שמה שנקרא בימינו  "התוצאה ההכרחית  המכללית (המצרפית)" היתה נוחה למערכת, המערכת המשיכה בתרגולת המוכרת (הטקסט מבוסס על תגובה שכתבתי לא מזמן בפייסבוק).

שבת שלום.

מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: