Skip to content

חוק ההסדרה: דרכה של עורמת התבונה מהמלחמה ב-1967 עד "הפוליטיקה של אלוהים" על פי הרב קוק (1)

דצמבר 6, 2016

"חוק ההסדרה" הוא עוד ניסיון של הימין לטגן חביתה בלי לשבור את הביצים. יש אפשרות, שכרגיל במקרים כאלה, הסוף יהיה שהביצים יישברו ולא תהיה חביתה. פוסט ראשון על המקורות ההיסטוריים והרעיוניים של המהלך החקיקתי החדש

ב-1956, אחרי נאומו הסודי (שהתפרסם באדיבות המוסד הישראלי) בוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית החל המנהיג הסובייטי ניקיטה כרושצ'וב בתהליך מזורז של דה-סטאליניזציה. ב-1964 נערכה מהפכת הנגד, כשכרושצ'וב נפש בדאצ'ה שלו בחצי האי קרים.

שלושה סטאליניסטים ותיקים הדיחו אותו ותפסו את השלטון.

אחד מהם, ליאוניד ברז'נייב, היה זה שהשתלט לבסוף על המפלגה, המדינה והאימפריה, ופתח בתהליך חימוש מהיר של הצבא. הצלחתו היתה ניכרת, וגופי המודיעין במזרח ובמערב היו מאוחדים בדעתם, שבאמצע שנות השישים של המאה הקודמת השתווה הצבא האדום לצבא האמריקאי, ואולי אף עלה עליו בכוחו.

למרות זאת, ברז'נייב לא העז לצאת ישירות נגד ארה"ב, אבל ניהל מדיניות-חוץ תוקפנית, וחיפש דרכים לפגוע בכוחו של המערב בעולם הרחב.

מנהיג ליאוניד ברז'נייב: סטאליניסט

מנהיג ליאוניד ברז'נייב: סטאליניסט

ברז'נייב הבחין בהזדמנות במזרח התיכון, מאגר הנפט הגדול והחשוב ביותר של המערב הקפיטליסטי.

ב-1966 נערכה בדמשק מהפכה בעת'יסטית, והמשטר החדש היה אוהד מאוד לברית-המועצות. תחת המטריה הסובייטית נחתם חוזה של הגנה הדדית בין הסורים  ובין הפרוטז'ה הוותיק שלהם, גמאל עבד אל נאצר המצרי.

באותה תקופה כבר איים נאצר  מדרום על  בארות הנפט של ערב הסעודית, במלחמתו בתימן.

ובין סוריה ומצרים אפשר היה להבחין במפה רק בקושי בישראל, כתם קטן ומעצבן, מבצר של האימפריאליזם הקפיטליסטי, שברז'נייב חשב ששני הצבאות הגדולים, והמצויידים עד צווארם בנשק סובייטי – מבצריו של האימפריאליזם הקומוניסטי, לא יתקשו לחסלו.

ואחר כך אפשר יהיה לתקוף את אוצר הנפט הסעודי גם מצפון.

ברז'נייב עשה טעות שעשו רבים לפניו ואחריו בהיסטוריה.

הוא לקה בסינדרום הגודל-כן-קובע.

וכך הודיעו הסובייטים לנאצר שיש ריכוזי כוחות ישראלים גדולים בצפון המדינה. צה"ל עומד לפלוש לסוריה, הסבירו לו.

הסורים נשאלו והכחישו.  הרוסים התעקשו. נאצר שלח קצינים לסוריה כדי לבדוק. שום-כלום, הם הודיעו לנאצר.

רמטכ"ל יצחק רבין, שר הביטחון משה דיין ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס נכנסים לעיר העתיקה: עורמת התבונה (כל התמונות בפוסט - מהוויקיפדיה)

רמטכ"ל יצחק רבין, שר הביטחון משה דיין ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס נכנסים לעיר העתיקה: עורמת התבונה (כל התמונות בפוסט – מהוויקיפדיה)

אבל הרוסים התעקשו על גירסתם, ונאצר הבין את הרמז. מבחינת פטרוניו יש "קאזוס באלי" – עילה למלחמה, אז יאללה, אודרוב, עליהום, נסגור את חשבון המפלות מ-1948 ומ-1956, ולעזאזל העובדות. המצרים מדרום, הסורים מצפון, ואחר-כך גם ירדנים ממזרח, ובקלות נזרוק את היהודים לים. הרוסים איתנו.

והשאר היסטוריה. ישראל הקטנה, 22 אלפי קמ"ר בגבולות הקו הירוק, כבשה את חצי האי סיני, 61 אלפי קמ"ר, רצועת עזה והגדה המערבית, קרוב ל-6,000 קמ"ר, ודרום רמת הגולן, כ-1,200 קמ"ר. תוך 6 ימים גדלה ישראל פי 4.

סינדרום הגודל-כן-קובע היכה עכשיו גם בצד השני.

*****

בשלב הראשון, אחרי המלחמה, ראתה הממשלה הישראלית בכיבושים הנרחבים של 1967 הזדמנות היסטורית: יש מה לתת תמורת הסכם שלום עם השכנות הערביות.

שטחים.

החזון הזה נגמר עם שלושת הלאווים של ועידת חרטום, שהתכנסה שלושה חודשים אחרי המלחמה. לא שלום עם ישראל, לא הכרה, לא משא ומתן. ישראל – צ'ילבה.

ואקום מדיני.

הראשונים שנכנסו לוואקום הזה היו  מחלקות ההתיישבות של התנועות הקיבוציות ותנועת המושבים מיסודו של השמאל שבשלטון. הפיתוי הידוע בתולדות הציונות כ"קרקע", עבד שעות נוספות. בני קיבוצים הקימו ברמת הגולן את ההתנחלות הראשונה, מרום גולן, כבר ב-1967. התנועות הקיבוציות ותנועת המושבים הוסיפו במהלך שנות ה-70 המוקדמות את גשור, עין זיוון, מבוא חמה, אל-עד (אל-על), רמת מגשימים, רמות, אל-רום, בני יהודה, אפיק, גבעת יואב, כפר חרוב, נוב ועוד. היתה גם ההתיישבות בחבל ימית שבפיתחת רפיח, ואילו בבקעה אוזרחו האחזויות הנח"ל ארגמן ומחולה ב-1968, פצאל ב-1970, תמרה ב-1971 ובקעות ב-1972. וכן, גם בחברון נפל דבר. הרב לווינגר וחסידיו ערכו שם סדר פסח בבית מלון מקומי, נשארו אחריו, קיבלו אישור ממשלתי וקרית ארבע היתה בדרך.

כל זה עוד לפני שגוש אמונים ידע שהוא כזה.

כשהמנהיג המצרי המובס נאצר נפטר ב-1970, עלה לשלטון במצרים אנואר אל-סאדאת, אחד מקציני המהפכה של הפיפטיז במצרים. הוא  רצה להשיב לארצו את 61 אלפי הקילומטרים של חצי האי סיני, והיה מוכן לשלם את המחיר המבוקש, הסכם שלום עם ישראל.

האב, הרב אברהם יצחק הכהן קוק: בעקבות הרנ"ק והרב הנזיר

האב, הרב אברהם יצחק הכהן קוק: בעקבות הרנ"ק והרב הנזיר

אבל גולדה מאיר, שירשה את השלטון באימפריה המזרח תיכונית החדשה אחרי פטירתו של מנצח המלחמה ב-67', לוי אשכול, עשתה אותה טעות שעשה ברז'נייב לפניה. היא הסתכלה במפה ושלחה את סאדאת לחפש אותה בסיבוב.

משה דיין, שר הביטחון שאותו ירשה מאיר מאשכול, הסתכל גם הוא במפה בעינו האחת, העין המכוונת, והגיע למסקנות דומות. עדיף שארם א-שייך בלי שלום, הוא הודיע.

יועץ הסתרים ישראל גלילי "מאחדות העבודה" והצמד-חמד של מפ"ם, מאיר יערי ויעקב חזן, הסכימו עם גולדה. כולם היו באותו "מערך" שבשלטון.

עד כאן המרכז-שמאל החילוני הפרגמטי, תובנותיו האסטרטגיות ומפעליו החקלאיים בתחילת הסבנטיז.

ו*****

למסקנות שהרחיקו לכת יותר מכולם, הגיע רב אחד, ראש ישיבת "מרכז הרב" בירושלים, שאותה יסד אביו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. זה היה הרב צבי יהודה הכהן קוק.

הנה מה שהסיק הרב קוק הבן מהמפה החדשה:

"לריבונו של עולם יש פוליטיקה משלו, ועל פיה מתנהלת הפוליטיקה של מטה. חלק מגאולה זו הוא כיבוש הארץ וההתנחלות בה. זוהי קביעה של הפוליטיקה האלוהית, אשר שום פוליטיקה של מטה לא תוכל לה".*

די ברור לא? הרב קוק הודיענו כי הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, הוא חלק מתהליך הגאולה,  פרק של "הפוליטיקה האלוהית", שהוא, כבוד הרב, הינו פרשנה המוסמך.

ולשר הביטחון, משה דיין, אמר הרב:

"להתנחל בכל מלוא רוחב ארצנו, ליישב את שממותיה, היא מצוות התורה הברורה והמחייבת את כולנו…"

ירושלים המשוחררת…תמונת הגנרלים הישראלים הנכנסים במדיהם לעיר העתיקה…הצנחנים המזילים דימעה ליד הכותל…גבעות השומרון…בית לחם יהודה…קל להבין מה הדליק את הרב.

****

ההבחנה של הרב צבי-יהודה  בין הפוליטיקה האלוהית מלמעלה והפוליטיקה האנושית של מטה, מקורה בחלק חשוב בהיסטוריוסופיה של אביו-מולידו, הרב אברהם-יצחק הכהן קוק,* מייסדה של ישיבת מרכז הרב, שממנה הצטמח גוש אמונים:

הקירבה בין ראייתו ההיסטורית של קוק האב ובין "עורמת התבונה", מושג-יסוד מההיסטוריוסופיה של הפילוסוף הגרמני גיאורג וילהלם פרידריך הגל (1770-1831).

פילוסוף גיאורג הגל: נפוליון כמשחרר

פילוסוף גיאורג הגל: נפוליון כמשחרר

על פי הגל, ההתרחשויות החשובות באמת בהיסטוריה, אינן תוצר של מחשבה מושכלת של מנהיגי העמים, מצביאי הצבאות, אנשי הכלכלה או ההוגים, הם, רצונותיהם והאינטרסים שלהם, והפעולות שהם עושים כדי לקדמם. לא ולא.

בתוך ההיסטוריה פועל כוח-על, "התבונה" (שהגל מחליף אותה מדי פעם בביטויים כמו "האידיאה האלוהית"). וכל מעשי האדם והארועים ההיסטוריים החשובים מקדמים את מהלכה הבלתי נמנע של התבונה ושל המצב האנושי והעולמי, לקראת יתר חירות.

למשל: בבן דורו, נפוליון בונפרטה,  גנרל התותחנים הקורסיקאי שתפס את השלטון בצרפת בעיקבות המהפכה של 1789, הכתיר את עצמו כקיסר וערך מסע כיבושים נרחב באירופה, ראה הפילוסוף הגל מכשיר של "עורמת התבונה" בדרך לאיחודה של גרמניה ולשחרורה של אירופה מעול העריצות של השליטים המסורתיים, המלכים והרוזנים המקומיים.

ובעקבות הפילוסוף הגל, אביו הרב, כך גם הרב קוק הבן: המדינות הערביות שסביב ישראל, מונעות על ידי תאוות הנקם והכיבושים שלהן, ומאחוריהן הדוב הרוסי, הלכו למלחמה. ישראל ביקשה רק להתגונן, אך כאן התערבה "עורמת התבונה" – היא "הפוליטיקה של אלוהים" בשפתו של קוק, וההיסטוריה פסעה צעד אדיר לקראת הגשמת חזון הנביאים והקמת מלכות ישראל השלישית של אחרית הימים.

חלק גדול משטחי המולדת על פי גבולות ההבטחה חזר אל עם ישראל.  והמסקנה, על פי פרשנותו של הרב:

"להתנחל בכל מלוא רוחב ארצנו."

סינדרום הגודל-כן-קובע, שבו היכתה עורמת התבונה את המנהיג הסובייטי ליאוניד ברז'נייב, היכה גם ברב צבי יהודה הכהן קוק המנוח.


*הרב קוק האב הגיע לרעיון של "עורמת התבונה" מיסודו של הפילוסוף הגל בעקבות הגותם של הרב נחמן קרוכמל (הרנ"ק) והרב דוד כהן שכונה "הרב הנזיר".

 

 

מודעות פרסומת
One Comment
  1. גוליית permalink

    אתה מביא המון מידע חסר תועלת, זה ניראה טוב, אבל פה זה נגמר.

    האם תזכיר שבעלות הקרקע מעולם לא הוכחה?
    האם תתיחס לעובדה שהקרקע מעולם לא הייתה מיושבת?
    שאת התביעה הגיש אותה איזה עוכר ישראל יהודי, ובג"ץ פסק, ללא ראיות בכלל, אבל העיקר לגרש יהודים מביתם.

    אלה הדברים החשובים, ואנשים אדישים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: