Skip to content

מרקס וחומייני הסכימו: היהודי המדומיין משתלט על העולם

דצמבר 1, 2016

הפוסט שלפניכם – השלישי בסידרה שאני מעלה פה שנית לרגל חגיגות ה-1,000 (כמניין הפוסטים שהועלו בבלוג) עוסק באחת החידות הפוליטיות המסקרנות של דורנו:

הברית המדהימה בין השמאל הנאור, המתקדם, הליברלי, ההומניסטי, הדמוקרטי והאתאיסטי, – ובין הזרמים החשוכים ביותר והאלימים ביותר של האיסלם הקנאי.

פרופסור אנרכיסט נועם חומסקי ומנהיג החיזבאללה חסן נסראללה:

פרופסור נועם חומסקי ומנהיג החיזבאללה חסן נסראללה: הזרזיר והעורב

מה לעזאזל מחפש הכוהן הגדול של כנסיית הסכל – הפרופסור האמריקאי נועם חומסקי – אצל חסן נסראללה מנהיג החיזבאללה? מה מעשיו באיזה כינוס של החמאס ברצועת עזה?

מה למפלגה הקומוניסטית הישראלית, ולשייח רעאד סאלאח, מנהיג הפלג הצפוני הרדיקלי של התנועה האיסלמית?

איך זה שהמפלגה הקומוניסטית של איראן תמכה במהפכה האיסלמית של הייאטוללה רוחאללה חומיניי?

איך זה שהאינטלקטואלים השמאליים של אירופה (כולל למשל מפלגה בעלת מסורת מכובדת כמו הלייבור הבריטי),  מוצאים את עצמם באותה ביצה פוליטית שבה מתפלשים גם המטיפים הקיצוניים ביותר במסגדים של היבשת הישנה?

הפוסט המופיע כאן הוא גירסה ערוכה, ובעיקר מקוצרת, של הפוסט המקורי.

והנה לפניכם הפוסט (שפורסם במקור ב-29 במרץ 2012 במסגרת סידרה שכותרתה  "איראניום מועשר"):

 

"הממון הוא אלוהיהם הקנא של ישראל ואין להם אלוהים אחרים על פניו. הממון משחית את כל אלוהיהם של בני האדם – והופך אותם לסחורה…אלוהיהם של היהודים נעשה חילוני. הוא נהפך לאלוהי העולם הזה. השטר הוא אלוהיו הממשי של היהודי, ואלוהיו אינו אלא שטר של אשליות…מה שטמון ביהדות באופן מופשט – הבוז לתיאוריה, לאמנות, להיסטוריה, לאדם כתכלית עצמו – כל זה הוא נקודת המוצא הממשית המודעת של איש הממון וכשרונו…לאומיותו הדמיונית של היהודי היא לאומיותו של הסוחר, של איש הממון בכלל. החוק היהודי שהוא ללא בסיס וללא קרקע אינו אלא קריקטורה של המוסריות והחוק…"

מה מקורו של הציטוט הזה?  "הפרוטוקולים של זקני ציון", החביב על המהפכנים האיסלאמים של טהראן?

"מיין קמפף" של היטלר, החביב עליהם לא פחות?

אולי  "היהודי הבינלאומי" שכתב אוהדו הנלהב של היטלר, תעשיין המכוניות הנרי פורד?

קרל מרקס: היהודי המדומיין

קרל מרקס: היהודי המדומיין

ובכן, לא. האבחנה התיאולוגית הזאת שייכת לקרל מרקס, מאבות הסוציאליזם והכוהן הגדול של כנסיית השכל מאגף שמאל. היא מופיעה בחיבור שכתב בשנת 1844 בשם  לשאלת היהודים (קרל מרקס, כתבי שחרות, בעריכת שלמה אבינרי, ספרית פועלים 1965, 295 עמ'. הציטוט לעיל מעמוד 61)

האנטישמיות של מרקס הצעיר כלפי עמו-לשעבר (הוריו של מרקס התנצרו כשהיה בן 6), שהוסוותה כאבחנה סוציולוגית-אתנית-תיאולוגית, היתה בעלת השפעה עצומה על התפתחותה של התנועה הפוליטית שיצאה מחלצי כתביו ועל יחסה של אותה תנועה אל העם היהודי, ואחר-כך גם על היחס שלה כלפי מדינת ישראל.

ניסיונו של מרקס לבטל מצד אחד את היהודים כעם ("לאומיותו הדימיונית של היהודי") ומצד שני להעצים ולהציב את היהדות כסמל הרע והנורא וכראש הנחש של האוייב הרכושני (אלוהיהם של היהודים…נהפך לאלוהי העולם הזה) ועל הדרך גם  ללעוג ליהדות (החוק היהודי … אינו אלא קריקטורה של המוסריות והחוק) , כל השילוש הקדוש הזה מאפיין מאז כל אנטישמיות, ימנית, שמאלית או דתית:

היהודי כמי שמשתייך לעם מסויים הוא מצד אחד המצאה, אשליה, לא באמת קיים, בקושי בנאדם של ממש;

מצד שני, הוא דמות מגוחכת, לא מעורר אמפטיה כעלובים ונחותים ומסכנים אחרים, שאותם אוהב הסוציאליזם לחבק, אלא מקור לרגשי סלידה, לעג ואיבה;

ומצד שלישי, אותו יהודי עצמו, הפלא ופלא,  הוא רב-כוח ועצום, ושולט או לפחות מאיים לשלוט בעולם כולו!

לא מוזר?

והנה, האנטישמים, מימין או משמאל או מן האיסלאם והנצרות, גם כשהם נדמים להיות סופר-אינטליגנטים, כלל אינם מרגישים בסתירה המובנית בטיעון שלהם, כביכול איזה שרץ או חיידק עלוב ונלעג בעל לאומיות מומצאת ודת חסרת שחר,  שולט בעולם כולו ועושה בו כרצונו  –

בעוד שהם עצמם, נציגי הטוב והיפה עלי אדמות, הרבים, המוסריים והנבונים, נאלצים לגייס את כל כוחותיהם כדי ללחום נגד היצור המדומיין ואלוהיו המגוחך, ולצאת מובסים שוב ושוב.

ומדוע אינם מרגישים בסתירה המובנית בטיעון שלהם?

קריקטורה אנטישמית:

קריקטורה אנטישמית: היהודי החמדן וצרור הזהב

התשובה פשוטה ביותר.

השנאה מעוורת את עיניהם.

האנטישמיות, ככל גזענות,  היא ביטוי של שנאה  עזה, בלתי רציונלית, חודרת ומאכלת, שאינה מאפשרת שום חשיבה הגיונית.

*****

ועם זאת, יש גם צד הגיוני-לכאורה בצורך של האנטישמים לגחך את היהדות, ללעוג ליהודים ולתאר אותם כשטן עלי אדמות, יצור מכוער החורג מכל התנהגות אנושית מקובלת.

זוהי תפיסתם ההיסטורית.

המרקסיסטים, למשל, מתארים את ההיסטוריה כהתפתחות "דיאלקטית" (המתבצעת מתוך סתירות והתגברות עליהן), של מגמות חברתיות וכלכליות, כאשר ביסודו של השלב ההיסטורי הנוכחי מצויה מלחמת המעמדות – הפרולטריון (מעמד הפועלים) הבינלאומי נגד הקפיטליזם האימפריאליסטי חסר הגבולות.

ואילו לאומים, דתות, תרבויות וכן הלאה, הם תופעות שמשמעותן פחותה, סוגים של דימיונות, המצאות, "מבנה העל", "נראטיבים", תעמולה זולה וכו'. באים והולכים כקצף על פני המים.

אז לא פלא, שהיהודים, לאום מומצא בעל דת מפוקפקת (על פי התיאוריה), ועם זאת עמיד (כפי שמסתבר), בפני השינויים ההיסטוריים, הוא בעייתי מבחינת התיאוריה המרקסיסטית. יש יהודים עניים, יש מעמד ביניים, יש עשירים – וכמעט כולם מגלים סולידריות עם עמם, מעבר להבדלי המעמדות, ומתקיימים למרות כל התלאות, בעם וכדת, כבר אלפי שנים.

אז מה נעשה איתם?

התשובה ברורה:

דימוניזציה.

בשיטת הדימוניזציה מעבירה התיאולוגיה המרקסיסטית את היהדות הממשית אל המישור המיסטי והתיאורטי שבו מצויה היא עצמה – ובאותה הזדמנות היא דנה את היהדות לכלייה, כעונש על כך שאינה עולה בקנה אחד עם התיאוריה "המדעית".

בעיני התיאורטיקן, ממשותה של התיאוריה לעולם עולה על ממשותה של המציאות.*

*****

השנאה מהסוג הגזעני אינה פוסחת על מי שהינם מושאיה של אותה שנאה. למשל – במקרה של האנטישמיות -היהודים עצמם.

דווקא בין היהודים תמצאו כמה מגדולי התיאורטיקנים המבקשים לאושש את התיאוריה האנטישמית הסתירתית של המרקסיזם.

המוני פרשנים וכותבי מאמרים בעיתון "הארץ", למשל,  יסבירו לכם ברצון, שישראל היא מדינה רקובה, שהחברה בה שסועה באופן חסר תקנה, שמנהיגיה מושחתים עד היסוד, חסרי כל תבונה ועושים בכל יום ובכל רגע כל שטות מדינית וצבאית אפשרית –

 – ובאותה נשימה, אותה מדינה עלובה שעומדת להתמוטט בכל רגע – היא גם הביריון השכונתי עצום הכוח!

ולכן מוזרה ביותר התייחסותה החששנית של המדינה כלפי המיקום המדוייק של גבולותיה! מהם עוד כמה קילומטרים לכאן או לכאן?

שלא לדבר על הפחדים המטורללים מפני איזו פצצה גרעינית זניחה שמדינונת איראנית מרוחקת מאיימת להטיל על מדינת היהודים!

ורק לבוז ראוי מנהיגה של אותה ביריונית חמושה, אך מטה ליפול בכל רגע, שמדבר כיהודי גלותי ופרנואיד!

איכשהו כל הסתירות האלה מסתדרות להם יופי-טופי.

וזה לא רק "הארץ". גם האקדמיה הישראלית מפוצצת באינטלקטואלים שהתיאוריות המרקסיסטיות בראש מעייניהם. כאלה שיוכיחו לנו בכל דיסציפלינה מדעית, מהיסטוריה ועד פיסיקה, כולל ארגיאולוגיה וגנטיקה, שהעם היהודי הוא מומצא, שארצו היא "נראטיב", שהתנ"ך שלו הוא אוסף של בדותות, ושאו-טו-טו, מאיזה מנהרה מעגלית ושורצת חלקיקים מתחת לז'נבה שבשוויץ עומדת לצוץ ההוכחה החותכת שאין אלוהים – אבל באותה עת, גם אין שום איום ממשי על הסמטוכה הרופפת הזאת.

ולא, לא מדובר במטומטמים.

מדובר פשוט בגזענים ששנאתם היוקדת משבשת כל אפשרות לחשיבה שיטתית והגיונית בכל מה שנוגע לעמם שלהם.

כנסיית הסכל.

ברור שהעמדות האלה משותפות גם לזרמים האנטישמיים ("אנטי-ציוניים") של השמאל המזוייף באוניברסיטאות של אירופה וארה"ב

*****

המקרה של השיעה האיראנית מיסודו של רוחאללה חומייני, אינו רחוק מהמקרה של התיאולוגיה המרקסיסטית.

קריקטורה איראנית: הנחש הציוני משתלט על המזרח התיכון

קריקטורה איראנית: הנחש הציוני משתלט על המזרח התיכון (מתוך ממר"י)

הקוראן הוא הספר היסודי. כתבי הקודש המחייבים ביותר של המוסלמי.

בספר, שנחתם על ידי החליף השלישי עותמאן, מובאות "הסורות", הנבואות שניתנו על ידי הנביא מוחמד באמצע האלף הראשון לספירה.

כדרכם של כתבי קודש אחרים  – למשל התנ"ך – לא מדובר בספר מדעי, המביא טיעון לוגי-עובדתי או עורכדיני סדור ומסודר.

נבואות  שעוברות מהאל לאדם אינן נוסחאות מתמטיות ואינן טיעונים משפטיים.

לפעמים יש קטעים שנראים כסותרים אלה את אלה, ולעתים  יש סתירות ממש.

לכן לא תמצאו בקוראן אחידות בעמדות כלפי בני הדתות המונותאיסטיות האחרות, היהודים והנוצרים.

אפשר למצוא בקוראן שפע של פסוקים המביעים כבוד והערכה רבים ליהודים ולתולדותיהם, לאהבת אלוהים אותם, לזכויותיהם ולמעשיהם, ומכאן שמומלץ לנהוג בהם בכבוד ובהגינות.

וכמו כן ניתן למצוא פסוקים רבים מאוד שבהם מובעת שינאה ליהודים, וכן בוז ודחיה, ודרך ההתנהגות המומלצת במקרים האלה למאמין המוסלמי – בהתאם. (אז מה עוד חדש?  כבר העירו רבים שנבואות הזעם ומילות הגנאי המוטחות ביהודים בקוראן המוסלמי, נאמרו אלף שנים לפני מוחמד על ידי נביאי ישראל, ונכתבו בתנ"ך מאות שנים לפני שנכתב הקוראן, כולל אזהרות מפני העונשים בגין ההתנהגות הפסולה).

*****

אלא שדו-המשמעות הזאת, שאותה תופס היטב כל קורא  רציני וישר בכתבי הקודש לא התאימה להייטאוללה רוחאללה חומייני, איש הדת האיראני שיסד את "הרפובליקה האיסלמית של איראן".

קריקטורה

קריקטורה איראנית: הציונות הבינלאומית שולטת בתקשורת העולמית (מתוך ממר"י)

אמת, חומייני היה מוסלמי-שיעי. אבל הוא היה גם איראני, ובגנים התרבותיים שלו שצפו וגעשו התורות והנבואות של עמו הקדום, זרתוסטרא, מיתרה ומני. אצל הנביאים האלה של הפרסים והפרתים הקודמים לא שלט המונותאיזם, אלא הדואליזם התיאולוגי.

לא אלוהים אחד שהכל נעשה כדברו, ואפילו השטן הנורא אינו אלא אחד ממלאכיו – אלא שני כוחות שווי כוחות, מתנגשים ונאבקים. הטוב, אהורה-מזדה (הורמיז) והרע – אחרימן.

הטוב הוא רק טוב, והרע – רק רע.

הדיכוטומיה מוחלטת.

ולכן, לפי תפיסתו של חומייני, בכל פעם שנמצאת בקוראן הקדוש המלצה לשנוא את "בני ישראל" (הכוללים את היהודים והנוצרים) ולהרע להם – מדובר בחובה דתית שאין עליה ויכוח.

ואילו בכל פעם שמתגלית בקוראן גישה סובלנית או אף אוהדת כלפי היהודים והנוצרים – ברור לחומייני ולממשיכיו, שאין הכוונה ליהודים ולנוצרים של ימינו, אלא לאלה שחיו בתקופת מוחמד ולאלה שקדמו לו (הטיעון הזה משותף לכל הזרמים האנטישמיים באיסלם, כולל הסונים מסוג "האחים המוסלמים").

ונעזוב לרגע את היהודים והנוצרים.

אפילו המוסלמים הסונים הם בני מוות, כי אינם מתיישרים לפי השיעה האיראנית!

ראו מה קורה בסוריה.

*****

ולכן, בגלל הטוב והרע המוחלטים, כשביקש רוחאללה חומייני להלביש את המורשת התיאולוגית הפרסית-איראנית שלו על האיסלאם הערבי המונותאיסטי, הוא יצר בעצם דת חדשה.

איסלם זרתוסטרי.

דואליזם תיאולוגי המתחזה למונותאיזם איסלמי.

הייאטוללה חמינאי:

מנהיג הייאטוללה חמינאי: מדינה מזוייפת

ובאותה הזדמנות  הוא יצר אנטישמיות שהיא בת זוגה הדתית של האנטישמיות "המדעית" מתוצרת המרקסיזם ונספחיו.

כלל לא מפתיע שגם הדת של חומייני נופלת עמוק לאותן סתירות של ההיגיון.

חומייני הושפע, כמובן, מהמערבולת השוצפת שנאה של הרעיונות האנטישמיים מיסודם של מרקס הצעיר, הפרוטוקולים של זקני ציון, ואדולף היטלר, הנערץ עד היום בשיעה של איראן.

די להיזכר באחד הרעיונות המרכזיים של השיעה האיראנית:

מלחמת המדוכאים והמקופחים של העולם, שהרפובליקה האיסלאמית ניצבת בראשם במאבק נגד הכופרים השחצנים השולטים בעולם – השטן הגדול האמריקאי ובעלי בריתו הבריטים, והשטן הקטן הציוני-ישראלי.

בדיוק התפיסות השמאליברליות של ימינו בדבר מלחמתו ההרואית של העולם השלישי נגד הקפיטליזם-אימפריאליזם-ציונות.

*****

מובן מאליו, לכן, שגם אצל חומייני וממשיכיו באיראן מופיעה בדיוק אותה פירכה לוגית, כמו אצל המרקסיסטים, פרשני עיתון "הארץ" וכוהני כנסיית הסכל, אודות המיפלץ משולש-הפנים:

התמנון הציוני-יהודי העלוב, הנתעב והמכוער, שהוא באותה הזדמנות, הקשיבו-הקשיבו, גם המיפלץ האדיר המשתלט על העולם, או נחש העקלתון החונק את המזרח התיכון.

ישראל היא גם עלובה ביותר – "כתם קטן על המפה" (על פי הנשיא לשעבר אחמדיניג'אד), שיש למחוק אותו, חיידק, גידול סרטני חסר ערך, ישות שאפילו אינה ראויה לכינוי המכובד "מדינה".

אלא שאותה ישות עלובה מתבררת גם כזנב המנפנף בכלב – ולמעשה ישראל, הציונות והיהדות הבינלאומית הם הכוח האמיתי מאחורי ההתרחשויות של הפוליטיקה העולמית.

האינטרסים השפלים של היהודים העלובים מזיזים את העולם!

כבר הבאתי פעם בבלוג את דבריהם של ראשי המשטר האיראני על היהודים וישראל, שאפילו בניסוחם הם מזכירים מאוד את הבחנותיו של קרל מרקס הצעיר בנוגע ליהודים:

הייאטוללה עלי חמינאי, המנהיג העליון:

"מדינה חסרת מוצא וייחוס, מדינה מזוייפת, אומה שיקרית. קיבצו מכל קצוות העולם את האנשים הרשעים והקימו שם אמלגם (תערובת מסיגים שונים) בשם ישראל. הזוהי אומה? קיבצו אותם שם מכל מקום בו היו יהודים רשעים ומרושעים…"

הנשיא לשעבר מחמוד אחמדיניג'אד:

"היום ברור לכולם שהציונים אינם יהודים, אינם נוצרים ואינם מוסלמים. הם לא מאמינים באף אחת מן הדתות האלוהיות. הם חסרי דת ואין להם זכות לזכויות היסוד המינימליות של האדם."

—————————————————————————————————————————————–

*כדאי להזכיר, שהאנטישמיות של ההיסטוריון הבריטי הידוע ארנולד טוינבי, נבעה מאותו מקור עצמו: היהודים לא התאימו לתיאוריה. טוינבי טען שכל התרבויות עולות וגוועות. אך היהדות, נעבעך, סירבה לגווע. ברור שזעמו גבר עוד יותר עם הקמתה של מדינת היהודים, מאורע שהמחיש את הבעייתיות של התיאוריה ההיסטורית "המדעית" מתוצרתו.

מודעות פרסומת
להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: