Skip to content

השמאל המדומה וסוריה: השקר כברירת מחדל

נובמבר 28, 2016

כפי שהבטחתי, לרגל מלאת 1,000 פוסטים לבלוג, אני מפרסם את הראשון מתוך 10 פוסטים שהופיעו בבלוג במהלך חמש וחצי השנים האחרונות, ושבחרתי לסדר להם סיבוב נוסף. 

את הפוסט הראשון בבלוג הזה פרסמתי כאן בסוף חודש מאי 2011.

חודשיים וחצי קודם לכן, באמצע מרץ, פרצו בעיר דרעא בסוריה הפגנות נגד משטרו של בשאר אסאד, שדוכאו ביד ברזל, אך התפשטו לערים נוספות, וגם בהן היתה ידו של המשטר קשה וקטלנית.

טוב, אני לא מומחה לסוריה, אבל לעומת זאת מבין קצת בענייני אידיאולוגיה ישראלית. עמדת הימין שלנו לא מפתיעה, וגם לא השתנתה עד היום. הערבים הורגים אלה את אלה? אחלה. שימשיכו. אבל מה עם השמאל? זה שחרד לחייו של כל פלשתיני? והנה הפתעה: השמאל הישראלי שתק כדג לנוכח הארועים בסוריה.

מה, האם הסורים הם פחות ערבים מהפלשתינים?

האם גם השמאל, כמו הימין, סבור שטוב שערבים הורגים אלה את אלה, ולכן שותק כדי שלא להפריע לחגיגה? כי שורה תחתונה – זו התוצאה.  כשכתבתי את הפוסט הזה, ב-12 ביוני 2011, שבועיים אחרי שהבלוג ראה אור עולם, היו בסוריה קצת יותר מ-1,000 הרוגים. היום, חמש שנים וחצי אחרי, כבר מונים שם בין 300,000 ל-500,000 הרוגים ומיליוני פליטים, והיד עוד נטויה.

ורק שני  דברים לא השתנו: הימין הישראלי חושב שטוב שערבים הורגים אלה את אלה, והשמאל, הנאור,המתקדם, שוחר השלום, שותק כדג, בדיוק כמו אז.

אז הנה הפוסט במלואו, מה-12 ביוני 2011, לא נגעתי:

בסוריה, שכנתנו מצפון, טובחים  בשאר אסאד  ומשטרו באזרחיו המתקוממים כאילו אין מחר (ויתכן שאמנם אין) והעולם פחות ופחות שותק.  עכשיו כבר הגיע אסאד לכך שטנקים יורים לתוך קהל המפגינים, מה שמראה שלמד משהו מאביו הרב-טבח.  הגיעו הדברים עד כדי כך שאפילו טייפ ארדואן הטורקי שעד לא מזמן העמיד פנים כאילו  הוא אביו מאמצו של אסאד  ג'וניור, אפילו הוא מזדעזע.  נראה  שאלף ויותר הטבוחים בערי סוריה ובכפריה מרגשים אותו כמעט כתשעת שחקני הסנאף  מהמשט דאשתקד.

בניסיון להעמיק ולהבין  מה קורה בסוריה , ערכתי גלישה ברשת,  ובין השאר ביקרתי  גם באתרי השמאל העמוק, שהרי מי כמוהם מומחים גדולים לכל מה שקשור בדימוקרטיה, מי כמוהם רגישים וקשובים לעוולות הנעשות לבני דודינו הערבים, ומי כמוהם מומחים גדולים להוויות העולם בכלל והמזרח התיכון  בפרט.

והנה מה שגיליתי: בכל מה שנוגע למתרחש בסוריה  נוקטים   אתרי השמאל, בלוגיו  ודובריו במדיניות אחידה לגמרי, הלקוחה ישר מהתורה ומהמישנה :"סייג לחוכמה שתיקה" כפול "מילה בסלע שתיקה בתרי זוזי" ואת התוצאה המתקבלת ממעשה הכפל מעלים בחזקת  "המשכיל בעת ההיא ידום".  זוכרים את האדמירל הטורקי שהודיע "מלטה יוק"? ובכן, לגבי השמאל האמיץ שלנו לא רק סוריה יוק. דומה שאפילו היוק עצמו – יוק הוא.

הלוויה בסוריה: יותר מ-1000 טבוחים

בדרך כלל, כששואלים טוקבקיסטים קנטרניים את בעלי הבלוגים האלה  לפשר השתיקה בעניין סוריה כמו לגבי שתיקות דומות בגזרות בעייתיות אחרות, יש  למערכת תשובה אוטומטית:  תפקידו של איש השמאל אינו לעסוק במתרחש במדינות אחרות. עליינו להקדיש את מאמצינו  למתרחש אצלינו!  נא לא לברוח  מהפגיעה הנמשכת בדימוקרטיה הישראלית, מחשש הפאשיזם  המתקרב ומדיכוי הפלשתינים אל סוריה הרחוקה שמעבר להררי החושך!

זוהי תשובה שקרית לגמרי כמובן.  כי אם רק תדפדפו  באתרי השמאל המדומה (על משקל פילה מדומה) לפרסומים  מהחודשים ינואר, פברואר או מרס השנה , תמצאו מיד רשומות  לא מעטות שעניינן במהפכה המצרית ירום הודה.  אז, מסתבר, ניתן היה לעסוק גם במהפכה  האזרחית  בניכר וגם בעוולות המשטר הישראלי – בו זמנית!

ועכשיו לעובדות.

האתר השמאלי החביב עלי ביותר הוא הגדה השמאלית.  יצא לי להכיר כמה מהכותבים, ושניים או שלושה  מהם אינם מגלים נטיה לאנטישמיות  שזה די  מלבב ומרגיע בסוג האתרים הזה.   ובכן  מאז התחילו הארועים המהפכניים בסוריה (או אולי בעצם הקונטרה-רבולוציונריים, שכן משטרו  של אסאד הוא-הוא הרבולוציונרי?) לא התפרסמה ב"גדה" מילה וחצי מילה על הטבח באזרחים בשכנה מצפון.

בינואר-אפריל  וגם אחרי, לעומת זאת,  התפרסמו לא מעט רשומות אודות המתרחש במצרים, ואפילו היום מופיעה כתבה בעניין זה בעמוד הבית של מאי-יוני. בעניין סוריה היו רשימות עד לשנת 2007,  בדרך כלל תמיהות על כך שטרם הועבר הגולן לרשות המשטר הרבולוציונרי שם.

האח הצעיר של "הגדה" הוא בלוג הקרוי "ארץ האמורי",  שבעליו הם אחד דוקטורנט לפילוסופיה וחברו דוקטורנט להיסטוריה. אחרי התנסות קצרה בהליכות הבלוג הזה אני יכול להעיד מכלי ראשון,  שרמת הטיעונים של האחד מבחינה פילוסופית זהה  בדיוק לרמת הדיוק ההיסטורית של השני ומבחינה זאת מצא מין את מינו.  גם שם לא תמצאו מילה על  הטבח הנערך בסורים.

אך באשר למהפכה המצרים היתה שם מהומה גדולה: "חיל ורעדה", "המהפכה המצרית – שלוש בשורות לפעילים בישראל-פלסטין", "במרחק שתי תיקוות",  ו"צעדת מיליון הנשים" שהוא ראיון עם סופרת ופסיכיאטרית מצרית  ישישה המאשימה את ישראל ברצח העם הפלשתיני חד וחלק, לקול תשואותיהם של בעלי האתר ורוב מטקבקיו. ההיסטוריון , הסבור לפי תומו שהמהפכה המצרית היא "מעבר לטוב ולרע"(!) אף פרסם רשומה תחת השם "החיים בקולוניה מצרית" שצריך לקרוא אותה כדי להאמין  (שהוא דוקטורנט להיסטוריה).

אבל סוריה? אין דבר כזה.

או למשל רחביה ברמן – רדיקל מקלדת שהמהפכה המצרית הביאה לו פרץ אדיר של יצירתיות, עד כדי הזנחה חלקית של העניינים הבוערים אצלנו והעוולות שנעשו בחורף האחרון כנגד החמאס: "כי לישראל מותר", "העולם בוער והמהפכה המצרית נמשכת" וגם "כיכר תחריר ריקה ופלישת חוטפי הגוויות".  אבל סוריה? שקט מוחלט. אין רחביה, מפיש  ברמן , הלכה  המקלדת והרדיקליזם יוק אחד גדול.

כיכר המיואשים הוא עוד בלוג נוסך תיקווה  שגילה התעניינות  במהפכה המצרית: "שוטי הנבואה במדינת החסות" וגם "השכונה כמרקחה" . אך  בכיכרות  הערים  בסוריה  עדיין לא הגיעו העניינים לידי כך שהמיואשים  מכיכרותינו-אנו ייגלו  בהן עניין כלשהו.

ואילו אבגד יבאור, סרטן בגב האומה, כתב על המהפכה במצרים "מקדימים תרופה למכה", אך טרם התפנה לעסוק במתרחש בסוריה. חיפשתי זכר להתייחסות לסוריה גם  במדרון החלקלק, באמת מארץ ישראל, בלא מזיק ברובו ובעוד כמה ולא מצאתי.

פסל השליט יורד מהדוכן: אסאד האב

אבל, כדי שלא תחשבו לכם שכולם ככה, גיליתי גם שני צדיקים בסדום.

אחד חוזר בשאלה, יוסי גורביץ, הוא בעליו של בלוג הנושא את השם המחייב "החברים של ג'ורג'" הכוונה לג'ורג' אורוול.  אוייב גדול זה  של הטוטאליטריות ושל אחידות המחשבה,  של השמאל המדומה ושל אדוני הגולאגים וגם סופר מקורי , בטח מתהפך בקיברו פעם ביום לפחות  בתגובה עצבנית לשימוש  לרעה בשמו שעושה החוזר בשאלה  גורביץ, כתבן בלתי נלאה של קלישאות מייגעות.   ורק  דבר אחד משותף לאורוול ולגורביץ – נטייה  בלתי נשלטת  להערות בעלות אופי אנטישמי.  ובכן, אצל גורביץ גיליתי  ההתייחסות לסוריה ברשומה מסוף  חודש מאי תחת הכותרת "לכו אתם לסוריה". גורביץ מתרעם על נטייתם של מפגינים מהימין לזעוק כלפי מפגינים מהשמאל שילכו לסוריה, ומשיב להם בתיחכום ובמקוריות המאפיינים אותו:  "לכו אתם לסוריה!" מה חבל שבלי הערה אנטישמית  גורביץ פשוט לא יכול  וכך הוא אומר למי שאינם מסכימים עם דרכו:  "רוצים דמוקרטיה? תצטרכו להגמל מהכמיהה לאיש חזק, רצוי משופם (ההדגשה לא במקור), שיענה, יחטוף או סתם יחסל את האנשים שלא מוצאים חן בעיניכם בשמה של המולדת."

ועוד איש  אמיץ מהשמאל המדומה שהזכיר את סוריה: גדעון לוי הידוע מעיתון הארץ. לוי, שכיכר תחריר  העניקה דרור  בכמויות למהפכנותו המשתפכת   חיכה שבועות ארוכים להזדמנות המתאימה כדי להודיע את דעתו המלומדת על  הקורה בסוריה. ההזדמנות הופיעה  רק  אחרי "יום הנאקסה" , כאשר  כמה משכירי החרב   בתעשיית הסנאף של אסאד הצעיר שפכו את דמם בגבול הגולן.  ישראל, הודיע לנו לוי לפי מיטב האובייקטיביזם הג'ורנליסטי  שהוא נר לרגליו, כמוה כסוריה.  דין 22 המפגינים  מהסנאף של אסאד – כדין אלף ויותר אזרחי ארצו  שטבח אסאד ג'וניור.

ובאשר לסיבה לשתיקה הרועמת של השמאל המדומה, תורשה  לי השערה:

נועם חומסקי, הכוהן הגדול של השמאל, כבר הודיע שהחיזבאללה הוא ארגון שחרור לאומי,  ומכאן גזרו  מנשקי אצבעותיו  גם  את  היחס הנכון לסוריה ולאיראן פטרוני החיזבאללה וחמאס אחיו הצעיר ממנו.  בשמאל המדומה  הם פשוט רואים במשטר של אסאד בעל ברית ונדבך חשוב במבנה  התשתית האנטי-אימפריאליסטי, אנטי-קפיטליסטי  והעיקר – אנטי ציוני.  סוריה משכנת את מנהיגי החמאס, כידוע. חיילי החיזבאללה ואיראן כבר חשים לעזרת המשטר כדי לטבוח בסורים,  ואסאד כבר הוכיח את כוונותיו הרציניות כשניסה לפתח נשק גרעיני.  ועל בעל ברית נאמן שכזה לא מוותרים בקלות.  כמה עוד בעלי ברית יש לשמאל המדומה כמו  אסאד הצעיר וההיאטוללות? צפון קוריאה? הוגו צ'אבס  מוונצואלה וידידו כאח לו  קדאפי?

מה שמאוד מנחם אותי בהזדקקותו של השמאל המדומה לשקרים ולשתיקות  מביכות כאלה, היא העובדה הבאה: האנשים האלה אינם שקרנים מטבעם.  לא מדובר בפגם גנטי ובתכונה מולדת. אין  פה  דחף שאין ניתן להשתלט עליו או אהבה סוטה  לשקרים בתור שכאלה.

לא  ולא. השמאל  הזה משתמש בשקרים  מחוסר  ברירה. פשוט משום שאין לו די עובדות ואמיתות התומכות בטיעוניו. השקר הוא ברירת המחדל של  השמאל המדומה.

מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: