Skip to content

לזכר המשורר לאונרד כהן ונביא

נובמבר 11, 2016

לזכרו של לאונרד כהן, הנה ארבעה בתים, שיצא לי לתרגם במהלך השנים, מתוך ארבעה שירים.

ב-Tower of song, שאותו תרגמתי כ"צריח השיר" , מאזין לאונרד כהן לשיעוליו של המוסיקאי (המת) האנק ויליאמס, הנמצא "מאה קומות מעלי בצריח השיר", וחושב חברתית:

יתכן שתאמרי שאני מריר

אך הכתובת על הקיר:

בחדריו לכוד העם

בכבליו של העשיר.

ויום דין גדול קרב לבוא

או שאולי אני טועה?

כי קולות אני שומע פה,

בצריח השיר.

 

ואילו מתוך "העתיד", מתברר שכהן לא היה מה-זה אופטימי בכל מה שנוגע למה שעומד להתרחש. קבלו נבואה מ-1992:

אני כרוח בשבילכם,

ולא תדעו, הכל נשכח,

אני רק יהודי קטן,

זה שכתב את התנ"ך.

ראו עיני, אוזני שומעות,

אומות קמות, אומות נופלות.

ורק האהבה יסוד עולם היא.

ולעבדכם שפה נמסר,

לומר בקול ברור וקר,

שאין תקווה, הכל נגמר,

זה סוף הדרך.

גלגלי הזמן עוצרים,

והשטן צולף שוטים,

כי העתיד קרוב לבוא –

וזהו רצח.

 

והנה עוד נבואה, עתיקה יותר, הפזמון של השיר הידוע "קודם ניקח את מנהטן" שהפך לסוג של המנון:

הם דנו אותי לעשרים שנות עול וסבל

כי ניסיתי לשנות ת'שיטה מבפנים.

ועכשיו אני בא, חוזר כדי לנקום,

קודם ניקח את מנהאטן, ואז את ברלין.

 

מתוך "ג'ז פוליס", מונח שמשמעותו לא לגמרי ברורה. בחרתי לתרגם אותו כ"משמר ההבלים", שזה משטרת המחשבות, כל אדוני וגבירות הפוליטיקלי קורקט, כל אלה החוגגים על כל שטות שמישהו מוציא מפיו. שיר המבטא את חירותו של המשורר, כהן ונביא, מול צרות המוחין של המתיימרים להיות פטרוני החוכמה והמוסר:

פראי ככל גזען אוהב חרות,

אני נותן כבוד לפועלו של האדון.

אך אמרי נא לי עתה, יפה כה ונשגבת

שוב הסתבכתי עם משמר ההבלים?

 

מודעות פרסומת

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: