דילוג לתוכן

בחירות 2016: טראמפ והתעויוט של בעלי האיזמים

נובמבר 10, 2016

אחרי שקראתי המוני ספרים (אולי עשרות) וראיתי כמה סרטים וסדרות שעניינם בפרשת הבגידה של המרגל הבריטי קים פילבי ו"הרביעיה מקמברידג'", הגעתי עכשיו גם אל האוטוביוגרפיה שכתב הוא עצמו (פילבי, המרגל מבית/ מאת קים פילבי/ מאנגלית: יעקב גולן/ הוצאת משרד הביטחון 1971/ 228 עמודים).

מעניינים במיוחד הסבריו של פילבי למהלך חייו ומעשיו ב"פתח דבר" שבתחילת הספר(עמודים 17/18).

פילבי מספר שכרבים אחרים אימץ בשנות ה-30 של המאה שעברה את האידיאולוגיה הקומוניסטית. רבים נטשו את הדרך כשהתגלו פשעי הסטליניזם בברית המועצות. אך פילבי לא סטה, ו"יש טעם לשאול מדוע."

שלוש אפשרויות עמדו לפניו, מספר פילבי. האחת, לנטוש את הפוליטיקה. אך זו הדרך שלא באה בחשבון מבחינתו, כי "הפוליטיקה לבדה נותנת משמעות וטעם לכל דבר אחר בחיי."

האפשרות השניה היתה, לנטוש את הקומוניזם ולבחור בדרך פוליטית אחרת, כפי שעשו כמה מחבריו לדעה. אך פילבי חשש כי "דרך זו עתידה לעשותני מנודה מר-נפש…קוצף על התנועה שאכזבה אותי ומנאץ את "האל שהכזיב"* אותי…"

מרגל קים פילבי: הדרך השלישית

מרגל קים פילבי: הדרך השלישית (הצילום מהוויקיפדיה)

והיתה גם "הדרך השלישית" שבה בחר המרגל פילבי: "להאמין ש"עקרונות ה'מהפכה' יגברו בסופו של דבר על עיוותיהם של אישים בודדים…זה הנתיב שבחרתי לעצמי, כשאני מונחה, במידת מה, בכוח ההיגיון ובמידת מה בכוח התחושה.."

עד כאן פילבי בספרו. הוא כתב את הדברים בשנות ה-60 של המאה הקודמת, במוסקבה שאליה נמלט אחרי שנחשף. פילבי נפטר ב-1988. אילו היה נשאר בחיים עוד שנתיים-שלוש, היה נוכח בעצמו בקריסתה המוחלטת של "הדרך השלישית" שבה בחר, כשברית המועצות, ועימה הגוש הקומוניסטי כולו, התמוטטו לתוך עצמם.

האם היה פילבי מבין ומוכן להודות, לו המשיך לחיות עוד מעט, שגם הגיונו וגם תחושתו הכשילו אותו לחלוטין?

שעקרונות "המהפכה" לא גברו על "עיוותיהם של אישים בודדים", כדבריו?

מפגין מניף דגל ליטאי מול טנק סובייטי בוילנה, 1991 (כל הצילומים בפוסט - מהוויקיפדיה)

מפגין מניף דגל ליטאי מול טנק סובייטי בוילנה, 1991: הגוש הקומוניסטי התמוטט (הצילום  מהוויקיפדיה)

שהוא חי בטעות בכל חייו הבוגרים?

ששירת בכל חייו את העוול, את הרשע והפשע, שהתחזו כהיפוכם?

לא בטוח שהיה בכוחו של פילבי להודות בטעותו גם אילו נוכח בה.

עובדה שעד היום יש קומוניסטים נאמנים שאינם מודים בטעות שטעה בה פילבי.

איש לא יטיל ספק באינטליגנציה של קים פילבי, ברוחב אופקיו, ובמניעיו הנעלים.

אך  גם הוא מספק הדגמה לכוחה האדיר של האמונה העיוורת ב"איזם".

קומוניזם-סוציאליזם-קפיטליזם-מרקסיזם ופוסט-מרקסיזם-פוסט מודרניזם-פוסט-קולוניאליזם וכן הלאה.

פילבי, כמו חבריו המאמינים בכתות האלה של כנסיית הסכל ובאמונות התפלות והטפלות שלהם, מהווים המחשה לאיוולת הגמורה שבאדיקות אידיאולוגית ובקנאות פוליטית.

*****

בישראל יש המוני עיתונאים, אנשי אקדמיה, פוליטיקאים, פעילים של זכויות אדם וסתם אידיוטים שימושיים, שהיו לגמרי בטוחים שבנימין נתניהו עומד להפסיד ואף להיות מובס בבחירות האחרונות לכנסת, באביב של שנת 2015. שיצחק הרצוג, מנהיגו של "המחנה הציוני", עומד להיות ראש הממשלה הבא.

ושבמקרה הכי-הכי גרוע, תהיה רוטציה.

הם לא למדו שום לקח מההתבדות הגמורה של כל הערכותיהם, תחזיותיהם, נבואותיהם, תקראו לזה כמו שתרצו.

הם לא בוגדים ולא מרגלים כמו פילבי. רחוק מזה. אבל הם היו בטוחים לגמרי שאין שום פגם באידיאולוגיות שהם מאמינים בהן, וגם לא שום בעייה בסוקרים ובסקרים שהם מאמינים בהם. וכמובן לא היה פגם, מבחינתם, במדווחים ובפרשנים – הם עצמם. זו היתה רק טעות קטנה, וזה חולף.

הכל בגלל שהקוסם ביבי עשה ברגע האחרון איזה תעלול עם ה"אוטובוסים".

מזה ללמוד על כשלונה של התיאוריה? על אפסותה הגמורה של האידיאולוגיה? על ה"איזם" שהתנפץ לרסיסים?

תשכחו מזה.

בערך כמו שקים פילבי היה בטוח שמשטרו הנורא של סטאלין היה רק תאונה זמנית בדרך הנכונה של הגאולה הקומוניסטית.

מנצח דונלד טראמפ:

מנצח דונלד טראמפ: האשפה האמריקאית הלבנה…הפאשיזם…שפוף פיזית…קצת מעוך…

ולכן, חלק מאותם אנשים, השפיץ של האינטליגנציה הבורגנית הישראלית, האליטה האינטלקטואלית ומה לא – אלה מהם שהתעניינו במשאל העם בבריטניה, ה"ברקזיט", בחודש יוני השנה – היו בטוחים, כמובן, שלמצדדי הפרישה מאירופה המאוחדת אין צ'אנס.

ושוב הם נפלו על האף.

ושוב לא למדו דבר.

ועכשיו, בבחירות לנשיאות בארצות הברית ולקראתן, חזר הפיאסקו המדהים הזה על עצמו. נצחונה המובטח של הילרי קלינטון כיכב בתקשורת השמאליברלית הישראלית לעומק ולרוחב ולכל אורך הדרך. השאלה היתה רק אם הבחירות יסתיימו ב"לנדסלייד" (מפולת הרים באנגלית, כלומר, תבוסה מוחלטת של טראמפ) או בסתם ניצחון רגיל של הילרי קלינטון.

קבלו דוגמית מהכתב של "הארץ" בארה"ב מה-28 באוקטובר, כ-10 ימים לפני הבחירות. כתב ופרשן "הארץ" מסביר לאנשים החושבים פה איזה נוכל הוא טראמפ:

"הפערים הללו (בתוצאות בין הסקרים השונים) מאפשרים לדונלד טראמפ לברור את הסקרים הנוחים לו כדי להכריז שבעצם הוא מנצח, ובכך למנוע דה־מורליזציה בין מצביעיו. במקביל, כמובן, הוא כבר מכין מראש את האליבי, וטוען שאם הסקרים האלה, שהם היחידים שאמינים כל עוד הם נותנים לו סיכוי, יתבררו כעורבא פרח אז זה לא בגלל שהם טעו, אלא בגלל שהבחירות זויפו."

ברור שהפרשנדתאים הישראלים הסתמכו על האיוולת של תאומיהם בתקשורת האמריקאית. כדאי לזכור, שלפי סקר של סוכנות הידיעות  "רויטרס", שהתפרסם כמה שעות לפני פתיחת הקלפיות, עתידה היתה הילרי קלינטון לזכות ב-303 אלקטורים (די ב-270 כדי לסגור עניין). ואילו  בעידכון האחרון של  ה"לוס אנג'לס טיימס", ממש לפני פתיחת הקלפיות,  נאמר כי לפי מפת המדינות שלו, עתידה הילרי קלינטון לזכות ב-352 אלקטורים, ורק 186 לטראמפ.

אז מה הפלא שהשטויות של בעלי האיזמים לא נפסקו גם ביום הבחירות עצמו? קבלו שתי תחזיות שנכתבו ב-8 בנובמבר, יום הבחירות עצמו, והתפרסמו למחרת (היום). הפעם מעיתון "מעריב", שאני מזניח יותר מדי.

הנה רן אדליסט:

"הבחירות בארצות הברית היו הקרב האחרון של האשפה האמריקאית הלבנה. החדשות הטובות הן, שמספרי המהגרים והשחורים ככל הנראה יכריעו את הבחירות הבאות (כלומר, הנוכחיות) והפאשיזם נוסח טראמפ ירד סופית מהבמה האמריקאית."

עד כאן אדליסט. ברור שהקוראים ההמומים ניצבים לנוכח התובנות האלה כשהם כבר יודעים על ניצחונו של הפאשיזם נוסח טראמפ, למרות מספרי המהגרים והשחורים.

(עדיין זכור לי, אגב, שעוד לאחר הבחירות שבהן זכה אובמה לראשונה ב-2008 ואחר כך וביתר שאת ב-2012, הסבירו לנו הפרשנים ההם שלמעשה, מסיבות דמוגרפיות, איבדו הרפובליקאים כל סיכוי לזכות אי-פעם בבחירות לנשיאות בארצות הברית)

עדין קצת מאדליסט, באותו עיתון,  היה היום הפרשן רון מיברג, המתגורר בארה"ב ומחזיק מעצמו מומחה לענייני אותה מדינה. קבלו אותו:

"אתם ואני יודעים את התוצאות אם אתם מחזיקים גיליון זה ביד. אם אתם, כמוני, מאמינים בכוחה של אמריקה לעשות את הדבר הנכון ברגע המכריע – ידעתם מי ניצח כבר לפני חודשיים…ההיספאנים נקמו בחוצפה לכנות אותם רוצחים…השחורים התגברו על הגעגוע לסנדרס (צריך להיות לאובמה? נדמה לי שלסנדרס דווקא היתה בעייה עם השחורים, שנתנו את קולותיהם להילרי) ומצאו בסוף את דרכם לקלפי… המשכילים בחרו בעתיד טוב יותר לצאצאיהם מאשר חזונו האפוקליפטי המריר של האיש בטירת הזהב. הספרינט האחרון של המועמדת (קלינטון) היה ברוטלי. דווקא מי שטפלו עליה חולי והיעדר סטמינה, הנה היא שמצאה את הכוח להתנער ולחצות את קו הסיום בריצה. בעצרות האחרונות שלו נראה טראמפ שפוף פיזית, נשען על הפודיום, קצת מעוך."

כל מילה.

כמה מצחיק.

הילרי הברוטלית וטראמפ השפוף.

אז איך זה קורה? איך אנשים לגמרי נבונים, כמו המרגל קים פילבי, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות פטריוטים ישרים ונאמנים כמו חמי שלו, רן אדליסט או רון מיברג, נופלים חזק כל כך? מה הופך את בעלי האידיאולוגיות והאיזמים לטועים גדולים כל כך? על כך בפוסט הבא.

 

——————————————————————————————————————

*כשמו של הספר שיצא ב-1950 בעריכת איש הלייבור הבריטי ריצ'רד קרוסמן, וכלל מסות שכתבו שישה סופרים ידועים שנואשו מן הקומוניזם, ביניהם הסופרים אנדרה ז'יד, ריצ'רד רייט וארתור קסטלר.

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: