Skip to content

סטטוסים/ פרס ז"ל, איפה הסתיו והספסרות במחירי הדירות

ספטמבר 29, 2016

מה שפרסמתי בפייסבוק בימים האחרונים

שמעון פרס והשיחות שלא היו לי איתו

(מהיום) הפעם האחרונה שראיתי את שמעון פרס בלייב, היתה באותה אסיפת בחירות מפורסמת בפתח תקווה, ב-1981, אותה סיקרתי מטעם "העולם הזה", עת עמד האיש בגבורה על הבמה מול מטר העגבניות, תפוחי האדמה, הביצים (הלא מבושלות) והקללות שהומטרו עליו. כבר איני זוכר מי צילם, או ציון ציפריס, או גילה רזין, אבל הצילומים הניבו ספרד מפואר.
לפני כן, בסוף האייטיז, ראיתי אותו שלושה ימים בשבוע, ימי עבודת הכנסת, באותם חודשים מעטים בשנה שהיא פועלת. הייתי יכול לספר לכם על כל השיחות המרתקות שהיו לנו במעלית או בשירותים, אבל לא היו כאלה. אפילו לא אחת. מקסימום שלום-שלום.
גם לא אלאה אתכם בהספד המקובל, המתייחס למפעלותיו של המנוח או לשינויים שחלו בעמדותיו, לאור טעמיי המשתנים גם הם.
רק שתי הערות. הראשונה נוגעת לכינוי שזכה לו בחייו (וגם עכשיו יש מי שאינם מתאפקים), בתור אחד מ"פושעי אוסלו". אז פשע, ככל שאני מבין, הוא מעשה מתוך כוונות זדון, וזה בשום אופן לא מה שאיפיין את החותמים על הסכמי אוסלו ויוזמיהם מהצד הישראלי. לא את שמעון פרס ויצחק רבין, וגם לא את יוסי ביילין, אורי סביר, גלעד שר ורון פונדק ז"ל, ואם שכחתי מישהו מה"פושעים", אבקש סליחה. נכון שהכל די התחרבן, אבל זה בגלל הנוכל ערפאת, שדיבר באנגלית על "שלום של אמיצים" ובערבית על "סולחה דונייה", שזה הסכם שאינו שווה את הנייר שהוא כתוב עליו, ונחתם מראש מתוך כוונה להפירו. כך שהפושעים פה הם אלה שעסקו ועדיין עוסקים בהסתה ובהוצאת דיבה.
ולסיום עוד הערה. מתמיהה העמדה הלא-חברית של "הרשימה המשותפת" שלנו לנוכח פטירתו של פרס, שהרי מן המפורסמות היא, שאמו היתה ערבייה. ככה מתייחסים ל"משפוחה"?

היה סתיו?

(מאתמול) בכל שנה בסתיו מקפידים לספר לי שאצלנו אין סתיו. אבל הנה, היום היה סתיו. תאכלו את הלב.

דהירת מחירי הדירות בתקופת נתניהו

(משלשום) ממשיך, ברשותכם, בספסרות במחירי הדירות.
הודות לחבר חרוץ וסקרן  חיפשתי ומצאתי את הנתונים הבאים:
בשנת 1990 היה צורך ב-78 משכורות כדי לרכוש דירה ממוצעת.
בשנת 2008, שאז התחילה מדיניות הנדל"ן החדשה של נתניהו, היה צורך ב-96 משכורות ממוצעות כדי לרכוש דירה ממוצעת.
עליה של 23% במחירים תוך 18 שנים.
אחרי שבע שנות ביבי, ב-2015, הגיעה מחירה של דירה ממוצעת לשווה-ערך של 145 משכורות.
עליה של 51% במחירים תוך שבע שנים.
כלומר: ב-18 השנים שקדמו לשלטון נתניהו, עלו המחירים בקצב ממוצע של 1.28% בשנה.
ואילו בשבע שנות ביבי עלו המחירים בקצב ממוצע של 7.29% לשנה.
פעולת חילוק פשוטה מראה שקצב הדהירה השנתי של מחירי הדיור, לעומת השכר, בתקופת נתניהו, הוא פי 5.7 לעומת כל ראשי הממשלה שלפניו, החל מ-1990 (כולל כהונתו הראשונה).
אם זו לא ספסרות, ספסרות מהי.

מודעות פרסומת
One Comment
  1. אילן permalink

    כל אחד רואה מה שנוח לו. בשנת 1990 לפני כ-25 שנה התל״ג של ישראל היה 20k. חצי מהיום. נכון שתל״ג הוא לא חזות הכל אבל שיש צמיחה כל כך של המשק וכמות הכסף גדלה בצורה כל כך מהירה הסחורות בשוק כמו דירות ערכן עולה ביחוד שהממשלה נכשלה ליצור הרבה דירות. גם גידול האוכלוסיה אצלנו גבוהה מאוד. שנה הבאה או עוד שנתיים 9 מיליון. מה אני אגיד לך. מעדיף להיות בצד של המדינות המוצלחות והמצליחות ולא לתת הסברים לעולם למה אין נייר טואלט כמו השיטה שניסו במקומות אחרים העולם. שהצמיחה כל כך מהירה וחזקה הפערים גדלים. אין מה לעשות. הפיתרון היחידי הוא לשחרר קרקעות ולהביא חברות בנייה זרות ליצור תחרות. דרך אגב הסינים תוקעים מקלות ולא רוצים פועלים שלהם שיעבדו בהתנחלויות. מוזר. אולי הם עדיין רוצים לבנות את הקו לאילת וביבי לא רוצה יותר מידי השפעה סינית פה. אולי
    שנה טובה לך וכל האנשים המקסימים בבלוג שלך🌸🌸

    Liked by 1 person

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: