Skip to content

הקול קול ברק והידיים ידי שרון?

אוגוסט 18, 2016

אני לא באמת יודע לבטח מה בדיוק רוצה ברק להשיג כרגע, אבל אני מוכן לספק כמה רמזים הנשענים על דבריו שלו עצמו.

כשהודיע אהוד ברק על פרישה מהפוליטיקה, בסתיו 2012, זמן קצר לפני הבחירות של חורף 2013, הקדשתי כמה מילים לדרכו הפוליטית הכושלת למדי (ראש ממשלה קצר מועד ביותר, שאחר כך הוביל את מפלגתו לתבוסה ופירק אותה) וסיימתי במילים הבאות:

אהוד ברק: כמו דה גול?

אהוד ברק: כמו דה גול? (הצילום מהוויקיפדיה)

"באשר לעתידו, כדאי להיזהר מהספדים מוקדמים מדי. יתכן שברק החליט, בגילו המתקדם, להכיר באפסותו הפוליטית ולהסיק מסקנות מבצעיות. במקום שהוא ירדוף אחרי הבוחרים, הוא יכול לחכות בסבלנות, ואחרי הבחירות,  אולי כן ואולי לא, ירדפו הנבחרים אחריו."

עברו שנתיים וקצת, ברק עשה עסקים ומיליונים, ואחרי שגילה שאיש לא רודף אחריו, לא הבוחרים ולא הנבחרים, הוא העניק ראיון לגדעון וייץ ב"הארץ" והסביר את השקפותיו על העתיד בכלל ועתידו בפרט.

ברק סיפר לוייץ על חזרתו לפוליטיקה של הגנרל שארל דה גול בצרפת של הסיקסטיז, בגלל המשבר הקשה סביב שאלת אלז'יריה. וייץ שאל אותו אם הוא עדיין סבור שאולי הוא, ברק, יחזור לשלטון כמו דה גול, בעת משבר נורא. והנה תשובתו של ברק במלואה:

"לבן־גוריון היתה פעם שיחה עם (אריאל) שרון, שבה הוא אמר לו: 'אם אתה תיגמל מההרגל לשקר אתה תהיה מנהיג גדול'. ושרון, כשהוא היה מספר על אותה שיחה, אמר, זה לא נכון, בן־גוריון אמר לי 'אתה תהיה מנהיג גדול בעת משבר'. והלשונות הרעות בליכוד אומרות שמאז שבן־גוריון אמר לו את זה, שרון לא רק חיכה למשבר, אלא פעל ליצירתו. אתה מבין? אני לא מחכה לדברים, אני לא פועל ליצירתם. אבל זה מספיק אכפת לי כדי שאני אדע שיכול להיווצר בקצה החמור של האפשרויות מצב שבו יהיה לי קשה מאוד לעמוד מנגד, אבל היות שאני גם מספיק ישר בשביל להבין איזו מין מציאות צריכה להיווצר פה כדי שזה יהיה המצב, אז אני אומר, הלוואי שזה לא יקרה".

ומה עושה ברק עכשיו, שנה וחצי אחרי אותו ראיון ב"הארץ"?

נכון שברק הבטיח בראיון לוייץ שהוא אינו נוהג כשרון, אשר לא חיכה למשבר אלא פעל ליצירתו (כזכור, הביאה עלייתו של שרון להר הבית במפנה המילניום לפריצת האינתיפאדה, לנצחונו בבחירות ולהכתרתו כראש ממשלה).

נכון שהוא אמר בראיון "אני לא מחכה לדברים, אני לא פועל ליצירתם".

אבל זה היה בתחילת 2015.

מאז חלפה שנה וחצי, ועכשיו נראה שברק מנסה בכל זאת את הטקטיקה של שרון.

כשאיש כמוהו מדבר, אתמול, על "מחיר כבד…צירוף מדאיג של חוסר יכולת לשפוט אינטרסי ביטחון עמוקים …היעדר הפנמה של פוטנציאל שיתוף הפעולה עם ארה״ב…חשיפה מטרידה ביותר של ישראל מול אתגר ביטחוני מרכזי (שהוא, ברק "לא יכול לפרט")… נזק ביטחוני לישראל…הימורו המופקר (של נתניהו)…בניהול היחסים עם הבית הלבן…הוא פוחד מזמר ההיפ־הופ הימני (יואב אליאסי, "הצל") ומתומכיו… זה מזכיר מאוד את דרום אירופה ודרום אמריקה לפני 90 או 110 שנים (בעיקבות התיאוריה הדנדשה של הפרופ' זאב שטרנהל)…זה נראה כמו ׳ניצני פשיזם׳, הולך כמו ׳ניצני פשיזם׳ ונובח כמו ׳ניצני פשיזם׳- אז זה ניצני פשיזם…הוא (נתניהו) קשוב מדי, שלא לאמר חלילה — מופעל, על ידי גורמים זרים המגבים בנדיבות את המשך שלטונו…"

וברק מסכם:

"הספירה לאחור אל סיום כהונתו (של נתניהו) החלה. למיטב התרשמותי — גם הוא מבין זאת".

אז מה זה אם לא ניסיון לייצר משבר, או לפחות אווירת משבר, בשיטת הנבואה המנסה להגשימה את עצמה?

כשאיש בקליבר של ברק מספר לציבור שבראש המדינה עומד איש כנתניהו, המסוכן לבטחוננו, שגרם וגורם לנזקים ממשיים ביותר, שלא על כולם אנחנו יודעים, ובנוסף לכך דוחף אותנו במדרון החלקלק לעבר הפאשיזם, ויודע כמונו שהוא לקראת סיום דרכו, עולה השאלה, האם יתכן שהקול קול ברק – והידיים ידי שרון?

מודעות פרסומת

From → פוליטיקה

3 תגובות
  1. גוליית permalink

    ברק זה אחד האנשים האווילים ביותר שידעה הפוליטיקה הישראלית.

    בשיאו, הוא מתחת לבינוני, וביום יום, טיפש נאלח, אוויל שחוזר על מה שיועציו אומרים לו.

    שיחזור, הוא כניראה לא מבין עד כמה הוא בזוי ונלעג, שיחזור, ויבין.

    אהבתי

    • אני לא יודע מי אתה, גוליית, אבל אין לי ספק שיש בביוגרפיה שלך משהו דגול במיוחד, אם אתה מרשה לעצמך לכתוב ככה על מי שהיה לוחם, רמטכ"ל, וגם ראש ממשלה ושר ביטחון, הגם שלא הוכיח את עצמו כפוליטיקאי מוצלח, מה שבעיני אינו חיסרון גדול במיוחד.

      אהבתי

  2. גוליית permalink

    אתה מכיר את הסיפור על המלך ההוא שרצה חליפה יקרה?
    ובסוף הלך ערום?
    ומי שהצביע על המלך העירום היה ילד קטן, שלא עשה עדיין כלום בחייו.
    ובכל זאת צדק, והוכיח את טיפשותו של הגדול ממנו בשנים ובעשיה.

    למקרה שלא הבנת, אני הילד.

    ומלבד העיתונות, שקשרה לו כתרים לראשו, ודיברה על כמה שהוא אנליטי, וגאון.
    אנשים שהיו איתו בצבא, כתבו עליו בפייסבוק, דברים די דומים לשלי, והם אנשים בני 65+, שעשו ונלחמו, ובנו קריירות ומשפחות ומה לא, וגם הם מסכימים איתי.

    מה תטען כלפיהם?

    וקראתי עליו מאפיהו, מלבד קצין טוב, מרגע שקודם (נפוטיזם ברור) הוא היה כישלון:
    מ ה ד ה ד!
    בכל מה שנגע בו.

    למשל ההתנגדות העזה שלו להקמת הגדר נגד מסתננים במצרים, כשר ביטחון הוא עיכב אותה בשנתיים, עד שנתניהו העיז לעמוד על שלו, וזה יצא לפועל ללא האישור שלו.

    אגב, במפלגת העבודה, יש בן אדם שהיה ב8200, והוא כמו ברק, אוויל טיפש וחסר כל יכולת, וזה מה שהם בשמאל ב20 השנים האחרונות(אולי מלבד שלמה בן עמי), אני קורא להם: הלוזרים הנצחיים.

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: