Skip to content

ואחרי סערת "הסכם מינכן" – מה באמת היה שם? ומה קורה להסכם הגרעין?

אוגוסט 10, 2016

כמה וכמה אלפי מילים קראתי ושמעתי בימים האחרונים בתקשורת הממוסדת שלנו אודות פרשת הסכם הגרעין-אובמה-ליברמן-הסכם מינכן-נתניהו-הסיוע האמריקאי. המון על ליברמן הטיפש וקצר-הפיוז, נתניהו הפחדן המזגזג, אובמה החכם, ישראל הקטנטונת וארה"ב הענקית וכן הלאה. סופרלטיבים ושקרים כיד המלך. ובמקרה הזה גם התקשורת הימנית, המתוחזקת על ידי שלדון אדלסון, הספונסר של נתניהו, לא נגעה באמת אפילו בקלשון, כדי להגן על הבוס ולרדת על ליברמן.

הנשיא ברק אובמה נואפם בעד ההסכם: לא עצר את המפולת

הנשיא ברק אובמה והסכם הגרעין: WISHFUL THINKING

כדי לא להרחיב, הבאתי לכם את תמצית הקשקשת – שני משפטים ממאמר המערכת של העיתון לאנשים חושבים לפני שלושה ימים, דוגמית של שקר ורמייה, חנופה ובולשיט.

"עד כה 'העובדות בשטח' אינן מוכיחות שאיראן רימתה אלא שהיא מצייתת להסכם, כי כדאי לה לעשות זאת. זוהי הערכה משותפת לרמטכ"ל ולמודיעין, ועל כן הודעת משרד הביטחון בעקבות דבריו של נשיא ארה"ב חורגת מהקו שנקטו עד כה בצמרת מערכת הביטחון הישראלית."

*****

אך לפתע אתמול, כקרן אור באפלה, תחת הכותרת "חוצפה ישראלית", וכותרת המשנה "צודק אבל לא חכם", מצאתי מאמר קצר בעמוד הדעות של "ידיעות אחרונות" מאת הכתב והפרשן הצבאי אלכס פישמן. קבלו שני קטעים קצרים, ונא לא להחמיץ מילה:

"בינינו: ליברמן צודק.

אובמה עשה מניפולציה במידע שהגיע לידיו ממפגשים בין ראשי מערכת הביטחון הישראלית והאמריקאית.

הייטאוללה עלי חמינאי: השליט האמיתי של איראן

הייטאוללה עלי חמינאי: השליט האמיתי של איראן

הרמטכ"ל אייזנקוט אכן דיווח בהם שבכל הנוגע להעשרת האורניום ופירוק הכור הפלוטוגני (כור המים הכבדים באראק, שהיה מיועד לייצור פצצה גרעינית שהחומר הבקיע בה הוא פלוטוניום, לא אורניום) האיראנים עומדים עד כה בהסכם.

אבל זה רק פרק אחד קצר בהערכת המצב שהציגה ישראל. צה"ל ממשיך לראות באיראן את האויב המרכזי המניע את האיומים הקיימים על ישראל. בנוסף, בצה"ל מצביעים על הפרת ההסכם בתחום פיתוח הטילים הבליסטיים ומעריכים שאם לא יחול שינוי במדיניות האיראנית בחלוף שנות ההקפאה היא תתייצב כמעצמה גרעינית."

ועוד קטע:

"הנושא עלה גם בשיחות בין ליברמן ומזכיר המדינה האמריקאי אשטון קרטר לפני כמה חודשים. האמריקאים היו בטוחים שליברמן הבין שהם מבקשים ממנו לא לחמם עכשיו גזרה עם האיראנים כדי לאפשר לנשיא רוחאני להשאר בכיסאו.

האסטרטגיה האמריקאית נבנתה על משטר מתון באיראן, עם פנים למערב, של יהיה לו אינטרס להשיג נשק גרעיני. כשלון המתונים בבחירות ישמוט את השטיח מתחת למדיניות אובמה."

מדברי פישמן ברור שמה שהעיתון לאנשים חושבים קורא "העובדות בשטח", אינו בגדר עובדות ואינו בשום שטח. גם ברור מדבריו שאין שחר לקביעה שאיראן "מצייתת להסכם". ומאיפה גירדו האנשים החושבים ש"זוהי הערכה משותפת לרמטכ"ל ולמודיעין"? ובכן, המקור שלהם היה נאום של הנשיא האמריקאי בפנטגון.

זה ותו לא.

התמונה המתקבלת מדברי פישמן – שכמוהם לא תמצאו בכל הקשקשת השטחית, השרלטנית, החובבנית, התעמולתית והמטעה של התקשורת הממוסדת בימים האחרונים –  היא ברורה:

שר חוץ ליברמן: כן מינכן, לא מינכן

שר ביטחון ליברמן: כן מינכן, לא מינכן

הרמטכ"ל הישראלי ועוד כמה קצינים היו בוושינגטון בימים שהנשיא האמריקאי ברק אובמה הודיע על הצלחתו המרעישה של הסכם הגרעין בנאומו בפנטגון ביום חמישי שעבר. הם שוחחו עם עמיתיהם האמריקאים ואמרו את דעתם: יש חלקים בהסכם שהאיראנים עומדים בהם (ולדעתי, שאותה כתבתי כבר לפני שנה, הם  יעמדו בהם עד שיועברו אליהם כל המיליארדים המובטחים על פי ההסכם), ויש חלקים שלא.

אובמה בחר רק מה שנוח לו, ויצאה לו אותה רמייה ש"הארץ" חיקה אותה, דהיינו, כדברי אובמה ביום חמישי שעבר, ש"צה"ל וקהילת המודיעין הישראלית הגיעו למסקנה שההסכם שינה את המצב באיראן לחלוטין והצליח לחסל את תכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית."

משפט המשקף את הבסיס הרגיל למדיניות ולהתבטאויות של הנשיא האמריקאי הנוכחי:

הצגת ה-WISHFUL THINKING שלו כמציאות נוכחת.

שר הביטחון אביגדור ליברמן שמע והתעצבן. התעצבן על אובמה  וחצי האמת שלו, והתעצבן על הרמטכ"ל אייזנקוט שלא מיהר לפרסם הבהרה מצידו (שהרי עליו הסתמך אובמה), ושכח מה שאמר לו אשטון קרטר האמריקאי לפני כמה חודשים, ויצא לו הגידוף על "הסכם מינכן". באמת שטות, וטוב שחזר בו (או לפחות ניסה).

והעיתונות הממוסדת שלנו, במקום לעסוק בעיקר – שהוא בנפשנו ובנפשו של המזרח התיכון כולו (ואולי העולם כולו) –  מה באמת קורה עם הסכם הגרעין שנחתם לפני שנה וחודש בווינה – עסקה בשטויות הרגילות שלה. השמאליברלים כרעו ברך, כרגיל, בפני אובמה וירדו כאסח על נתניהו וליברמן, ואילו מהימין נהנו ממפלתו של ליברמן והשתבחו בתרגיל החמיקה של נתניהו.

*****

אבל מה באמת קורה עם הסכם הגרעין?

כשמלאה שנה להסכם, ב-14.07.2016, פרסמו האלוף(במיל.) עמוס ידלין ואבנר גולוב במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS) את הערכתם במלאת שנה להסכם.

"ראשית חשוב לציין את מה שלא קרה בשנה האחרונה, ובייחוד את אי-התממשותם של תרחישי הקיצון…

התחזיות האופטימיות בדבר תמורות חיוביות באיראן או במדיניות האיראנית התבססו על הערכת יתר את השפעתו וכוחו של הנשיא רוחאני במערכת הפוליטית.

נשיא חדש חסן רוחאני: סוכן של מי היה אחמדינג'אד?

נשיא חסן רוחאני: יכולת אפסית

ללא עוררין, האישיות החזקה ביותר במערכת זו היא המנהיג העליון עלי חמינאי. בכוחו של חמינאי לפסול מועמדים מהתמודדות על תפקידים פוליטיים וכך לעצב את איוש התפקידים הבכירים, והוא מקבל ההחלטות הבלעדי בתחום יחסי החוץ והביטחון, לרבות בתחום הגרעין. תוצאות הבחירות, שנערכו באיראן בפברואר האחרון, אשר נראו תחילה כמבשרות שינוי חיובי, הובילו דווקא למינוי מועמדים מהמחנה השמרני, הנתמך על ידי משמרות המהפכה…

יכולתו (של הנשיא רוחאני) להוביל שינוי פוליטי אמיתי או להביא לשינוי במדיניות החוץ והביטחון בניגוד לעמדתו של המנהיג העליון, מוגבלת מאוד, עד אפסית.

מנגד, התחזיות הקודרות אשר לזרימת מאות מיליארדי דולרים לאיראן והפרה איראנית את הסכם הגרעין בחשאי או בגלוי הציגו תרחישי קיצון, שאמנם עלולים היו להתרחש בתנאים מסוימים, אך הם מתעלמים מהתנאים הנוכחיים… נוכח אי-היציבות האזורית וכן המצב הפנימי באיראן עצמה, תתקשה טהראן להגדיל משמעותית את ההשקעות הזרות במדינה. בנוסף, על איראן להביא לביטול הסנקציות הבינלאומיות שאינן נוגעות לתכנית הגרעין…כל עוד סנקציות אלו בתוקף… יישאר מעמדה בעיני משקיעים רבים רעוע.

גם התרחיש המחמיר כי איראן לא תקיים את ההסכם או תפעל בחשאי כדי לקדם את תכנית הגרעין שלה התבסס על הערכה שגויה את האסטרטגיה האיראנית. בתחום הגרעיני טהראן נוקטת מדיניות זהירה מאד, הממעטת בנטילת סיכונים.

איראן הצליחה לקבע בהסכם את מעמדה כמדינת-סף גרעינית לגיטימית והיא אינה צפויה לסכן מעמד זה, אלא אם תרגיש בטוחה לפרוץ את הסף הגרעיני מבלי שהקהילה הבינלאומית תוכל לעצור אותה…

והיא צפויה לפעול אז במטרה להגיע לטווח אפס מפצצה גרעינית לאחר שמיצתה את ההתעצמות הקונבנציונלית שלה וקידמה נושאים שלא נאסרו מפורשות בהסכם.

בה בעת, חשוב להדגיש… את הפער בין ההתבטאויות של הממשל (האמריקאי) לפני אישור ההסכם לבין המציאות שנוצרה לאחר יישומו. בניגוד להצהרות של הבית הלבן, שלפיהן ההסכם יחזק את הפיקוח על איראן, שני הדוחות שפורסמו על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בשנה החולפת כללו פחות מידע על תכנית הגרעין האיראנית מאשר הדוחות הקודמים…

הדו"ח המסכם של סבא"א (סוכנות הפיקוח הגרעיני של האו"ם) קבע כי איראן לא שיתפה פעולה עם הסוכנות ולא סיפקה מידע משמעותי חדש. על כן, ההסכם לא תרם לשיפור הידע הקיים על המימד הצבאי של תכנית הגרעין האיראנית. ביוני 2016 פרסם המודיעין הגרמני דו"ח, שהצביע על כי איראן ממשיכה לרכוש טכנולוגיה, העשויה לשמש גם לפיתוח יכולות צבאיות גרעיניות. דו"ח זה ממחיש בעיקר את הקושי בפקוח על ההתנהגות האיראנית, שהיא זהירה ונמנעת מהפרות בוטות של ההסכם, אך מנצלת את "המרחב האפור" בו. אסטרטגיה זו מיושמת ביתר שאת ובפומבי בתכנית הטילים האיראנית…"

והמסקנה המבצעית של ידלין וגולוב:

"כל עוד המשטר הנוכחי באיראן איננו משנה את מדיניותו החתרנית באזור, את תמיכתו בטרור ואת הצהרותיו בדבר מחיקת ישראל מהמפה, שתי המדינות (ישראל וארה"ב) מחויבות לפעול בנחישות כדי למנוע ממנו להתבסס קרוב לסף הגרעיני. לשם כך, על ממשלת ישראל לנהל דיאלוג אינטימי וחשאי עם הממשל הבא בארצות הברית, אשר לצד ליבון נקודות המחלוקת בין המדינות ימפה את מרחבי ההסכמה ביניהן לגבי תרחישים אפשריים של התנהגות איראנית…"

שמים לב למילים "הממשל הבא בארצות הברית" בקטע שלעיל?

גם לידלין ולגולוב ברור שאובמה הוא מקרה אבוד.

הנשיא האמריקאי הנוכחי רואה בהסכם הגרעין המפוקפק עם איראן את פיסגת הישגיו המדיניים, איזה משהו שיכול איכשהו להצדיק את פרס הנובל לשלום, של מי שמדיניותו גרמה לכך שמכירות הנשק למזרח התיכון יגדלו פי כמה (לעומת תקופת הנשיא הקודם בוש), ובהתאמה גם מספרי ההרוגים, הפצועים והפליטים ברחבי עיראק וסוריה, לוב ותימן.

מהנשיא הנוכחי ומהממשל שלו אין לצפות להתבוננות מפוכחת בכל מה שנוגע לאיראן, ולסכנות או לסיכויים שמציב הסכם הגרעין שנחתם עימה.

מודעות פרסומת
One Comment
  1. אילן permalink

    שתי התעשיות החזקות בארה״ב הם תעשיית הנפט ותעשיית הנשק. הגברת הלהבות במזרח התיכון משרתת את האינטרס האמריקאי הציני בצורה מעולה. גם מוכרים נשק לכל הצדדים בשמחה רבה ( הצבא העירקי המתפרק צייד את דאאש במייטב הציוד האמריקאי ) הסעודים הנואשים קונים במילארדים. חבל שהם לא קונים מאיתנו.
    תעשיית הנפט בארה״ב הגיעה לסיפוק מלוא של השוק המקומי ואפילו מתחילה לייצא. הבעייה היא מחירי ההפקה הגבוהים. קטסטרופות במזרח התיכון ישמרו על מחיר שוק גבוה של הנפט וכדאיות הפקה כלכלית. בקיצור האינטרס של אובמה שהמשבר רק יעמיק ושכולם יקפצו. מאז ומעולם האמריקנים כמו כל אומה דואגים לאינטרסים שלהם. אובמה עושה זאת בצורה טובה ואין ספק שהנשיא הבא ימשיך מדיניות מוצלחת וצינית זאת.
    אני שמעתי בטלויזיה את טליה ששון מהקרן לישראל החדשה חוששת מזה שארה״ב תנטוש אותנו בגלל משברים מהסוג הזה. אני יכול להרגיע אותה שכשהם לא יצטרכו אותנו גם אותנו יזרקו כמו שעשו לסעודים ולמצרים.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: