Skip to content

הטבח באורלנדו והטרור האיסלמי: התעתועים הלשוניים של הנשיא אובמה

יוני 15, 2016

בעונה הזאת אני מפיק התעטשויות בצרורות, ומדי פעם תתפסו אותי משפשף את העינייים. כל זה בגלל אלרגיות שעניינן בעונה, אף שבחלקן הן תוצר של המצב העגום של האוויר בעיר מגורי בכל ימות השנה.

אבל אתמול קרה, ששפשפתי את העיניים מול העיתון החביב עלי (בגלל ריבוי הצחוקים שהוא מספק לי). זה קרה לי כשקראתי את המילים הבאות, בטור ביקורת הטלוויזיה של העיתון, שבו היתה התייחסות לטיפשותו של פרשן ישראלי כלשהו מחד, ומאידך התפעלות מחוכמתו של הנשיא האמריקאי ברק אובמה:

ולקרוא לאיום בשם מוטעה- יעזור?

ולקרוא לאיום בשם מוטעה – יעלים אותו? 

 

"כוחות הביטחון והמודיעין האמריקאיים מכירים בקיומו של טרור איסלאמיסטי, לא פחות מהשב"כ והמוסד, ופועלים בהתאם. אובמה לא מנחה אותם אחרת. אובמה מכיר באמת. הוא רק לא אומר אותה בהתבטאויות פומביות, מטעמים טקטיים. ונניח שיגיד אותה, מה הרבותא?"

אז מה יש פה לשפשף את העיניים, אתם בטח שואלים. ובכן, זה קשור בזהותו של מי שסיפק  את התובנות האלה. כי בדיוק יום אחד לפני שקיבלנו את

נזהר מאוד שלא לקרוא לפיל - פיל

אני נזהר מאוד שלא לקרוא לפיל – פיל

התובנות שלעיל בנוגע לאובמה ולטרור מאותו בעל-תובנות מ"הארץ", הוא מתח ביקורת נוקבת על הח"כ יאיר לפיד. לפיד זה כתב בעמוד הפייסבוק שלו פוסט רגשני על בתו, חיילת בצה"ל, למרות קשייה, וכך כתב אותו בעל-תובנות שלנו:

"לכל אורך הפוסט נמנע לפיד מלקרוא לבתו אוטיסטית. הוא קורא לה 'לא־מדברת' ובעלת 'צרכים מיוחדים'. בעיני זו התחכמות, או התחמקות. גם הלן קלר לא דיברה והיתה בעלת צרכים מיוחדים."

כאילו שמישהו מבצע טרור בשם הקיצוניות

כאילו שמישהו מבצע טרור בשם הקיצוניות

עכשיו אתם מבינים למה שפשפתי את עיני (וטוב, נו, גם נפלט לי צחוק בלתי נשלט)?

מאוד-מאוד חשוב, טוען בעל-התובנות מהעיתון לאנשים חושבים, להגיד את האמת. לקרוא לדברים בשמם. ולעשות אחרת,  זו "התחכמות, או התחמקות" – 

זה כשמדובר ביאיר לפיד (ש"הארץ" מאוד לא מרוצה ממנו לאחרונה, וזה הדדי) ובבתו החיילת.

יש איזו מלחמה לגמרי אחרת כלשהי בעולם -

יש איזו מלחמה לגמרי אחרת כלשהי בעולם –

אבל להגיד את האמת, כשמדובר בנשיא אובמה  (שהוא ו"הארץ" מאוד מרוצים אחד מהשני) ובמעשי טבח מחרידים בארצו ובעולם כולו? ובכן, בכך אין שום צורך, כי –

"מה הרבותא?"

כלומר – מי צריך את זה בכלל, את אמירת האמת?

דאעש המציאו למלחמה שהם מנהלים שם שלא שייך לה!!!

הנוכלים של דאעש המציאו למלחמה שהם מנהלים שם שלא שייך לה!!!

טוב, עד כאן זה היה רק מתאבן, בשביל השעשוע, וכהדגמה למומחיות העיקרית של העיתון לאנשים חושבים בתחום הפוליטי-מדיני: התגלמויות שונות של שקר וצביעות.

אך  הסוגיה עצמה – מדוע המילים "טרור איסלאמי" הן טאבו מוחלט מבחינתו של הנשיא האמריקאי הנוכחי – הנושא הזה רציני ביותר, וגם מעסיק יותר ויותר את התקשורת ואת דעת הקהל, ושווה התייחסות.

ואני גם מבטיח לכם, שהעיסוק בנשיא אובמה ודבריו יתגלה כמשעשע לא פחות מהעיסוק בהתפתלויות של בעל-התובנות  שלנו מ"הארץ".

בסידרת התצלומים המלווה את הפוסט הזה, מופיע קטע שלם ורצוף מנאום של הנשיא אובמה, שבו הוא מתייחס לשאלת הגדרתו של הטרור.

הנה הקטע במלואו. דבריו של הנשיא באותיות מודגשות, והערותי בסוגריים:

לקרוא לזה מלחמה דתית - זה סתם טריק מלוכלך של דאעש!

לקרוא לזה מלחמה דתית – זה סתם טריק מלוכלך של דאעש!

"לקרוא לאיום בשם אחר (כלומר, בשמו הנכון והאמיתי והראוי לו, טרור איסלמי) לא יעלים אותו (לא ברור כלפי מי טוען אובמה את הטענה הזאת. האם יש מישהו בעולם הטוען שעצם הקריאה לטרור האיסלמי בשמו הנכון, תגרום להעלמתו?) לסיבה שאני זהיר בדרך שבה אני מתאר את האיום הזה אין שום קשר לתקינות פוליטית, אך יש לה קשר מוחלט להכרעת הקיצוניות (ברור ש"הכרעת הקיצוניות" היא ביטוי ריק מכל תוכן. אף אחד לא ביצע מעולם פעולת טרור כלשהי בשם  "הקיצוניות", וגם אין שום סיכוי שמישהו אי-פעם יכריע את "הקיצוניות") ארגונים כמו דאעש ואל קאעידה רוצים להפוך את המלחמה הזאת למלחמה בין איסלאם לאמריקה או בין איסלם למערב (האם מתנהלת בעולם איזו מלחמה אחרת לגמרי,

הכל עניין של הסתכלות

הכל עניין של הסתכלות

על רקע של חילוקי דעות בענייני פרשנות ספרותית או אולי כדורגל*, שאותה מנסים הארגונים האיסלמיים "להפוך" למלחמה דתית נגד אמריקה או המערב?  האם זה לא ברור לכל שדאעש, וכן אל קאעידה, וגם איראן והחיזבאללה והחמאס, אגב, פתחו במלחמה הזאת ומנהלים אותה מתוך מניעים לגמרי דתיים? משום שהם רוצים להשליט על העולם כולו את חוק השריעה, כי "דין מוחמד בחרב" לפי תפיסתם? האם לא ברור כי מה שנראה כפיל, נוהם כפיל, ויש לו אוזני פיל וחטי פיל – הוא פיל?) זו התעמולה שלהם, זו הדרך שבה הם מגייסים אנשים (שוב: אובמה רוצה שנאמין כי מתנהלת בעולם איזו מלחמה מסתורית, אולי בין "קיצוניים" כלשהם ובין "מתונים" כלשהם, שדאעש ואל-קאעידה מתארים אותה מסיבותיהם המפוקפקות כמלחמת דת, כדי לגייס בדרכי מרמה – "תעמולה" – אנשים תמימים) ואם ניפול למלכודת של הסתכלות על המוסלמים כמקשה אחת (מי מציב את המלכודת הזאת?

ומי עשה את העבודה בשבילם עד כה?

ומי עשה את העבודה בשבילם עד כה?

בטח לא דאעש או אל-קאעידה או האיראנים או החיזבאללה, שבינתיים עיקר מלחמתם היא נגד פלגים אחרים באיסלם, ככה שאין אצלם שום "מקשה אחת". וגם מי שפשוט אומרים את האמת – שמדובר במלחמה דתית, גם הם לא גורמים ל"הסתכלות על המוסלמים כמקשה אחת") אז אנחנו נעשה את עבודת הטרור עבורם." (במשך שבע השנים וחצי של כהונתו, נוקט הנשיא אובמה באותו קו של התעלמות מהאמת ומהעובדות, ואינו מזכיר את ההזרם האלים והקיצוני באיסלם כאחראי לטרור. והנה, במשך התקופה הזאת הגיעה ההתגייסות לארגוני הטרור האיסלמיים לשיאים של כל הזמנים. אז מה, אובמה חושב שכולם מטומטמים? שמישהו בפרבר של בריסל או פאריס או ניו יורק, בכפר בגליל או באפגניסטן, יימנע מהתגייסות לארגוני הטרור כי הממשל האמריקאי ומי שעומד בראשו לא מזכירים בשמו את האיסלאם הקיצוני? על מי הוא חושב שהוא עובד? בקיצור: אין שום ביסוס לטענה של אובמה שמדיניות "ההסברה" שלו פוגעת בגיוס של פעילי הטרור.)

אין צורך להחמיר עם הנשיא האמריקאי, על הטעיותיו.

זה לא בגלל שהוא מטבעו שרלטן ושקרן. הוא נאלץ להשתמש בשיטות האלה מסיבות ידועות היטב ופשוטות ביותר:

כי הוא מנסה להגן על עמדה שאינה ניתנת להגנה.

וגם בגלל שאינו רוצה לחשוף את מניעיו האמיתיים.

ועל המניעים האלה – בפוסט הבא

—————————————————————————————————————————————–

 

*מלחמת הכדורגל (Guerra del fútbol), נמשכה 100 שעות (כארבעה ימים) ביולי 1969 והתנהלה בין המדינות השכנות הונדורס ואל-סלבדור, כתוצאה מעימות, שבא לאחר משחק כדורגל בין הנבחרות של שתי המדינות.

 

מודעות פרסומת

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: