Skip to content

מי בכלל מופתע מהאנטישמיות של הלייבור?

מאי 1, 2016

שיקום מי שהופתע מהגל האנטישמי האחרון שתקף את מפלגת הלייבור הבריטית. החל מראשת הסניף ויקי קירבי שהודיעה בחשבון הטוויטר שלה כי "ליהודים יש אפים ארוכים", ועד למנהיג המפלגה ג'רמי קורבין המתגאה בידידיו בחמאס ובחיזבאללה, שתי תנועות החורטות על דגלן את השמדת העם היהודי (ולא רק ישראל).

ועל הדרך זאת שרוצה לטרנספר אותנו לאמריקה, וזה שטוען שהיטלר היה ציוני עד שהשתגע והתחיל להשמיד יהודים (מה שאומר, לכל היותר,  שבשלב מסויים אפילו הנאצים היו פחות אנטישמים מהטרוצקיסטים של הלייבור).

כדי להבין את העמדה הזאת של אגף ידוע בלייבור לא צריך לחזור הרבה אחורה. רק עד ג'ורג' אורוול המנוח, שהסביר יפה כל כך את המקורות האידיאולוגיים של האינטליגנציה הבורגנית ("האינטלקטואלים") של ארצו.

ג'ורג' אורוול: הפטריוטיזם של האינטליגנציה הבורגנית

ג'ורג' אורוול: הפטריוטיזם של האינטליגנציה הבורגנית (הצילום מהוויקיפדיה)

האינטליגנציה הבורגנית, כידוע, מספקת את ההנהגה של הימין והשמאל כאחד – שתי הכנפיים של אותה ציפור, כמאמר האינדיאני הזקן. באנגליה מנסה כמובן האינטליגנציה הבורגנית לבדל את עצמה ככל האפשר מההמונים ("הבבונים", כמו שקוראת להם האינטליגנציה הבורגנית הישראלית, או "האספסוף" ו"הבהמות", או גם "הצ'חצ'חים"). ומכיוון שההמונים מתאפיינים כמעט תמיד בפטריוטיזם לוקאלי – אנשים פשוטים שכמותם אוהבים את אוהביהם ושונאים את שונאיהם – מה טבעי יותר לאינטליגנציה הבורגנית, מאשר להתחבר לכל מיני פטריוטיזמים זרים – וכך לנתק את עצמם מהפטריוטיזם המקומי.

וכך, בתקופה שבין שתי מלחמות הבעולם,  מצאו את עצמם הבורגנים העשירים והמשכילים של אנגליה מתחלקים בין שני פטריוטיזמים זרים: הימין אימץ לעצמו את הפטריוטיזם הגרמני, והעריץ את אדולף היטלר, והשמאל אימץ לעצמו את הפטריוטיזם הסלאבי והעריץ את יוסיף סטאלין. שניהם, לגמרי-לגמרי במקרה, אנטישמים חולניים למדי, מה שכלל לא הפריע, אולי אף עזר, לאינטליגנטים מהימין והשמאל הבריטי.

ככה שהמשפט הידוע על הפטריוטיזם כמפלטו של הנבל, חל אך ורק על הפטריוטים האנגלים, כמובן. הפטריוטיזם של הפרו-נאצים הטבטוניים והפטריוטיזם של הפרו קומוניסטים הסלאבים, שניהם מתוצרת האינטליגנציה הבורגנית, היה כמובן מקדשו של הצודק.

ולא נשכח את ירח הדבש המופלא של שתי הכנפיים של אותה ציפור. שהרי בין אוגוסט 1939 (חוזה ריבנטרופ-מולוטוב) ובין יוני 1941 (מבצע ברברוסה, הפלישה הנאצית לבריה"מ) יכולים היו הפרו-נאצים והפרו-קומוניסטים של אנגליה לשלב ידיים בשבת אחים גם יחד.

ואילו בימינו אלה יש לחלקים הרדיקליים של האינטליגנציה הבורגנית הבריטית פטריוטיזם מועדף תחליפי, המשלב את המכנה המשותף של הפרו-היטלריסטים ושל הפרו-סטאליניסטים של תקופת בין המלחמות – האנטישמיות.

וזהו כמובן הפטריוטיזם הפלשתיני.

ובכלל, מה רוצים מהם? רוצים שהצבועים של הלייבור יהיו פחות פרו-פלשתינים מהצבועים השבדים? או מהצבועים, התנים והדיות של השמאל המזוייף הישראלי?

כי סליחה. מה אמרו כל אותם אנטישמים של הלייבור, שאנחנו לא קוראים ב"הארץ", או באי אילו דפי פייסבוק או טוויטר ברשתות שלנו, מתוצרת האינטליגנציה הבורגנית המקומית, שגם לה דחוף מאוד לבדל את עצמה מהבבונים והצ'חצ'חים המקומיים – גזענים עלובים שכמותם?

 

מודעות פרסומת

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: