Skip to content

הפיגוע בבריסל והטרור הפלשתיני (3): דנה וייס ותיאוריית אי-הקשר

מרץ 30, 2016

בפוסט הקודם בסדרה עסקתי בשאלת הקשר בין הטרור הפלשתיני המתרגש עלינו פה, ובין הטרור הדאעשי (ועוד) באירופה. והנה התברר לי שבהעדרי, מסיבות דתיות, התרחשה ב"אולפן שישי" האחרון בערוץ 2 תקרית באותה פרשה בין הכתבים דנה וייס ואהוד יערי.

כתבת דנה וייס: הטרור הפלשתיני אינו דתי, וגם באירופה אין מלחמה בין האיסלם למערב

כתבת דנה וייס: הטרור הפלשתיני אינו דתי, וגם באירופה אין מלחמה בין האיסלם למערב. ומדובר בעמדה אובייקטיבית לגמרי, שלא כמו העמדות של "הפוליטיקאים שלנו".

טרחתי והצצתי, ובקיזוז הצדדים השוביניסטיים-פמיניסטיים הפיקנטיים של העימות הנ"ל, נישאר עם ההבחנות הבאות של הכתבת דנה וייס:

א. קשירת פיגועי הטרור של דאעש באירופה לטרור הפלשתיני בישראל, על ידי "הפוליטיקאים שלנו", נעשית "מסיבות פוליטיות פנימיות."

ב. הטרור הפלשתיני אינו דתי מיסודו, מסבירה וייס. הדת היא רק אחד המרכיבים המצויים ברקע הטרור הזה.

ג. באשר לטרור בעולם הרחב, טוענת וייס, עלינו להפרד מ"הפרדיגמה" המוטעית, שלפיה מדובר במאבק של האיסלאם נגד המערב. לא ולא. מדובר במאבק של "קיצוניים" שאצלם "המטרה מקדשת את האמצעים", נגד "המתונים" שהם "תאבי חיים".

זאת אומרת, דנה וייס מבקשת שנאמין שבעוד שהטיעון כי יש קשר בין הטרור הפלשתיני בישראל ובין הטרור הדאעשי באירופה נובע מאינטרסים זרים של "הפוליטיקאים שלנו", הרי שהדעות שלה עצמה אינן נגועות בכך.   הדעות שהיא מביעה הן אובייקטיביות, מקורן בניתוח קר ומפוכח של עובדות בדוקות. אין להן קשר להשקפותיה הפוליטיות, למילייה החברתי שלה ולאמונתה הדתית.

דנה חקרה ומצאה.

כך למשל בנוגע לקשר בין דת האיסלם ובין הטרור הפלשתיני – סתם אגדות. וייס מסבירה  שרוב המפגעים בישראל אינם דתיים ולא הלכו לתפילות במסגדים.

דנה חקרה ומצאה.

וגם בעולם הרחב. מה פתאום איסלמיסטים? הרי "גם יהודים ונוצרים" עוסקים בטרור הנ"ל.

דנה  חקרה ומצאה.

איזה גיבוב מטופש של הטעיות, קשקושים בקומקום, סברות כרס וסתם כזבים ושקרים.

ונא לא להאשים אותי בשוביניזם גברי או את וייס בטיפשות האופיינית לנשים. וייס לא שונה בכלום ומאום מרן אדליסט שכיכב בפוסט הקודם עם שטויות מאותו סוג. והיא גם מדקלמת בנאמנות את האיוולת הפוליטיקלי קורקטית הרגילה מתוצרתו של הנשיא האמריקאי ברק אובמה בקשר ל"קיצוניים" חסרי הזהות המוגדרת, האחראים לטרור בעולם.

קריקטורה מתוצרת אש"ף בתקשורת הפלשתינית: הכיתוב בערבית הוא "לדרוס!", וברקע נוצצת יכפת הזהב של אל אקצה (מתוך "מבט לתקשורת הפלשתינית")

קריקטורה מתוצרת אש"ף בתקשורת הפלשתינית: הכיתוב בערבית הוא "לדרוס!", וברקע נוצצת כיפת הזהב של אל אקצה (מתוך "מבט לתקשורת הפלשתינית")

או גם, למשל, מה שכתב פרשן "הארץ" לענייני ביטחון, צבי בראל, בקשר להתנקשות בינואר אשתקד בעיתונאים של "שארלי אבדו" בפאריס, ולקשר של הארוע עם דת כלשהי:

"נשיא צרפת פרנסואה הולנד מקפיד בצדק שלא לעטות על פיגועי הטרור האחרונים גלימה דתית…אין טעם לצייד את הגזענים בתחמושת נוספת לשנאת הזרים…דבריו של הולנד משקפים את חוסר התועלת הטקטית שבהטחת האשמה גורפת ברעיון, באידיאולוגיה או בדת…קודם כל הם טרוריסטים צרפתים…שיוכם הארגוני אינו משנה את התוצאה, שהרי המאבק המיידי אינו נגד המניע אלא נגד המבצעים…"

(הולנד קצת התפכח מאז, אחרי מה שקרה בפאריס בנובמבר האחרון. אבל לגבי בראל  אין חשש שכזה.).

והנה מאותה תקופה הטייח עקיבא אלדר ב"אל מוניטור" על הקשר בין הטרור המקומי והעולמי:

"נתניהו ניצל את הפיגועים שביצעו פעילי ג'יהאד עולמי ברחבי פאריס כדי למחזר את טענתו המופרכת שהמדינה האיסלאמית וחמאס הם אותה גברת בשינוי אדרת. אולם חמאס הוא ארגון פלסטיני-סוני שפועל נגד מדינת ישראל ומקפיד לשמור מרחק מהג'יהאד העולמי".

והנה גם המומחה נועם שיזף ב"שיחה מקומית"  באותו עניין:

"אין שום דבר באידיאולוגיות (של האיסלאם או של המרקסיזם) ששולח אנשים לעשות פיגועים. הנסיבות של אלימות הן תמיד מקומיות, זמניות ובקונטקסט מסוים. הטרור של החמאס קשור לסיטואציה הישראלית-פלסטינית; הטרור הגלובלי של אל קעידה מגיע על רקע שונה לגמרי…"

וכל אלה, מאובמה עד עקיבא אלדר, מרן אדליסט ועד לצבי בראל ונועם שיזף, כולם גברים שבגברים.

כך שברור שהאיוולת של דנה וייס אינה קשורה כלל לנשיותה.

היא קשורה מאוד להשתייכות הדתית שלה:

כנסיית הסכל.

*****

ועכשיו נראה באיזו מידה מדובר אצלנו פה בטרור דתי, ואם יש או אין קשר בין החמאס, למשל, ובין הג'יהאד העולמי.

לפני שנה וחצי בערך, שנה לפני שפרצה הסכינתיפאדה הנוכחית, בסערה קודמת סביב הר הבית, אמר יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס, הוא אבו-מאזן, את הדברים הבאים:

"אסור לתת ליהודים לעלות להר הבית. עלינו למנוע זאת מהם בכל דרך שהיא. הר הבית שלנו, מסגד אל-אקצה הוא שלנו, הכנסיות שלנו. לא מגיע להם להיכנס למקומות האלה ולטמא אותם". (התפרסם ב-17.10.2014)

זו אינה התבטאות מבודדת. מאז חזר אבו מאזן כמה פעמים על ההבחנה התיאולוגית המובהקת בדבר טומאתם של היהודים, כולל הצורך ההיגייני החשוב  למנוע מהיהודים  "לטמא את אדמת הר הבית ברגליים המטונפות".

וכדי למנוע ספקות בדבר טיבו של המאבק, הנה עוד דברים שאמר אבו מאזן ב-11.11.2014, בנאום שנשא לרגל יום מותו של הראיס שקדם לו, יאסר ערפאת:

"מנהיגי ישראל עושים שגיאה גדולה כשחושבים שההיסטוריה יכולה לחזור על עצמה והם יכולים לחלק את אל אקצא כמו שחילקו את מערת המכפלה בין יהודים למוסלמים. הם יתחרטו על מעשיהם שתוצאתם היא מלחמת דת".

וגם זו אינה התבטאות מבודדת.

"מלחמת דת".

הנה הכרזה של אבו מאזן מה-16 בספטמבר 2015  בטלוויזיה הפלסטינית:

“אנו מברכים על כל טיפת דם שנשפך למען ירושלים, שהוא דם טהור ונקי…הדם נשפך למען אללה. כל שאהיד יגיע לגן עדן וכל הפצועים יתוגמלו על ידי אללה”.

קריקטורה מתוצרת אש"ף מהתקשורת הפלשתינית: חייל ישראלי בדרך לאנוס פלשתינית שעל ראשה כיפת הזהב של מסגד אל אקצה (מתוך "מבט לתקשורת הפלשתינית"

קריקטורה מתוצרת אש"ף מהתקשורת הפלשתינית: חייל ישראלי בדרך לאנוס פלשתינית שעל ראשה כיפת הזהב של מסגד אל אקצה (מתוך "מבט לתקשורת הפלשתינית")

התמונה ברורה. אבו מאזן, מנהיגם של הפתאח, אש"ף והרשות "החילוניים" מסביר שהיהודים הם "טמאים", שצפויה "מלחמת דת" אשר מי שייפגע בה יתוגמל על ידי "אללה".

וזה מצד הענף "החילוני" של ההנהגה הפלשתינית.

ומה באשר לענף החמאסי?

למשל בהקדמה לאמנה:

"ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאיסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה."

וההצהרה הבאה בסעיף 11 לאמנה:

"תנועת ההתנגדות האסלאמית מאמינה שאדמת פלשתין היא אדמת הקדש איסלאמי ושייכת לכל דורות המוסלמים עד תחיית המתים. אסור להפקיר אותה או חלק ממנה או לוותר עליה או על חלק ממנה." 

ועכשיו משהו על ההקשרים המקומיים והבינלאומיים של הטרור של החמאס.

הסעיף השני באמנת החמאס:

"תנועת ההתנגדות האסלאמית היא אחד מגופי האחים המוסלמים בפלסטין. תנועת האחים המוסלמים היא ארגון כלל עולמי והיא התנועה האסלאמית הגדולה ביותר בעת החדשה."

והנה מתוך הסעיף החמישי באמנת החמאס:

"ואשר למימד המקום שלה (של תנועת החמאס כסניף של האחים המוסלמים) היא בכל מקום שבו יש מוסלמים המאמצים להם את האיסלם כאורח חייהם, בכל מקום על פני כדור הארץ. הואיל וכך, הרי היא יורדת עד עמקי ארץ ונמתחת לחבוק את השמים."

והנה מה שאמר יוניס אל אסטל, חבר הפרלמנט הפלשתיני מטעם החמאס  ומראשי המטיפים הדתיים:

"בקרוב מאוד, ברצון אללה, רומא תיכבש כפי שנכבשה קונסטנטינופול בהתאם לנבואת הנביא מוחמד…הכיבוש של רומא, הכיבוש של איטליה ואירופה, משמעותם שהאיסלאם ישוב ויחזור לאירופה".

לא מצלצל מוכר, מההצהרות של אל קאעידה ושל דאעש?

ולא במקרה. איימן א-זוואהרי, שותפו של אוסמה בן לאדן באל-קאעידה, שהיא תנועת האם של דאעש, הוא חניך ה"אחים המוסלמים". תנועת האם של החמאס.

בדיוק אותה אידיאולוגיה. בדיוק אותה שאיפה להשתלט על העולם.

בדיוק אותו טרור.

אבל המומחה עקיבא אלדר טוען שהחמאס "מקפיד לשמור מרחק מהג'יהאד העולמי".

והמומחה שיזף בטוח ש"הטרור של החמאס קשור לסיטואציה הישראלית-פלסטינית; הטרור הגלובלי של אל קעידה מגיע על רקע שונה לגמרי…"

וכל הציטטות שלעיל, מדברי אבו מאזן "החילוני" והחמאס הדתי,  הן בבחינת "הודאת בעל הדבר".

בלי שהתעכבתי על קריאות ה"אללה אכבר" המלוות את הנפת הסכינים. על לבושן של הנשים המתנקשות. על הצוואות ברשת. על מה שנאמר בהלוויות. על הממתקים המחולקים בסוכות האבלים לרגל הנישואין של השאהיד עם הבתולות השמיימיות.

אבל דנה וייס חקרה ומצאה.

פחחח.

עלבון לאינטליגנציה.

מודעות פרסומת
2 תגובות
  1. אנונימי permalink

    זה או "אללהו אכבר" (בערבית בתעתיק עברי) "אללה הוא גדול" (בתרגום), נדמה לי. "אללה הוא אכבר" לא קיים…

    אהבתי

  2. תודה. אתקן.

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: