דילוג לתוכן

סטטוסים/ השטינקרים שוברים שתיקה, הרמטכ"ל והרב והתנ"ך היה או לא היה

מרץ 17, 2016

סטטוסים שפרסמתי בפייסבוק בתקופה האחרונה

"שוברים שתיקה" חוקרים: איך צה"ל מגלה את המנהרות?

אז אחרי שראיתי את הכתבה בערוץ 2, אני מבין כמה תמים, כמה עדין וצמחוני הייתי, כשקראתי ל"שוברים שתיקה" שטינקרים וסוכנים זרים.

פעילי "שוברים שתיקה" מנסים למצוץ מחייל פרטים על השיטות של צה"ל לגילוי המנהרות של החמאס

פעילי "שוברים שתיקה" מנסים למצוץ מחייל פרטים על השיטות של צה"ל לגילוי המנהרות של החמאס

ונקודת האור: צחקתי כשראיתי את המנכ"לית שלהם, יולי נובק, במיטב מחצלותיה המשולמות יפה מחו"ל, מנסה "להסביר החוצה" את מה שכל אחד ואחת שמעו היטב-היטב: איך שהשטינקרים האלה שותלים חיילת במקום מתאים, ככה שתוכל להביא להם "עדויות" (הודאה מוקלטת של בעלת הדבר), וכמה שהם מתעניינים, מסיבות הידועות רק להם ולמשלמי שכרם, בפטנטים של צה"ל לגילוי המנהרות של החמאס. טפו עליהם.

חיילת משוחררת ופעילה של "שוברים שתיקה" מספרת איך הגיעה לתפקידה הצה"לי בשרות הארגון.

חיילת משוחררת ופעילה של "שוברים שתיקה" מספרת איך הגיעה לתפקידה הצה"לי בשרות הארגון.

הרב יוסף והרמטכ"ל אייזנקוט על מוסר ומלחמה

בעניין המחלוקת הההלכתית באשר למעמדו של הכלל "הבא להרגך השכם להרגו", בין הרמטכ"ל ובין הרב הראשי הספרדי, כבר כתבתי את דעתי, מיד כשהודיע לנו הרמטכ"ל שמדובר ב"סיסמא" לא מחייבת. כתבתי שאם זה מה שחושב הרמטכ"ל, אין לו מה לחפש בצבא (כלשהו), ובטח שאין לו מה לחפש בתפקידו הנוכחי. למרבית המזל, בשבועות שעברו מאז האמירה הרמטכ"לית האומללה הזאת, שמתי לב שצה"ל וכוחות ביטחון אחרים, וגם אזרחים, ממשיכים לנהוג לפי הכלל האמור. כך שלדעתי התבטא הרמטכ"ל כפי שהתבטא רק מתוך רצון לארגן לעצמו יחסי ציבור טובים אצל חבורת השדרנים והפרשנים העטים עלינו בגלצ מעלות השחר ועד שעת הסיאסטה, הם והדומים להם מכלי תקשורת אחרים. מהבחינה הזאת אכן נחל הרמטכ"ל הצלחה מסחררת, כפי שתעיד ההתנפלות הנוכחית על הרב הראשי הספרדי, שבסך הכל מתאר נאמנה מה שקורה בשטח.

"וואללה!" מעלה גירה: תעלולי הרמייה של כנסיית הסכל

אחרי שנתקלתי בפעם השלישית בפיד שלי בלינק אל מאמר ב"וואללה!" שמבשר שהכתוב בתנ"ך לא היה ולא נברא, ואחרי שגם שמעתי הדים לאותו ארוע תרבותי בישיבת הפרלמנט שלנו אתמול, נכנסתי לראות במה העניין.

חיש קל התברר, שמדובר בהעלאה מחדש של איזה פמפלט נשכח שכתב הארכיאולוג החדש זאב הרצוג מאסכולת תל אביב של כנסיית הסכל, והתפרסם כבר ב-1999 באתר המעניין "הידען". כבר עסקתי פעם בערימת השטויות הזאת, בקשר לספרים של הפרופ' ישראל פינקלשטיין מאותה אסכולה של אותה כנסייה, ושל שותפו, הסופר אשר סילברמן ("ראשית ישראל" ו"דוד ושלמה"). לכן אני מרשה לעצמי להעלות קישור לפוסט שכבר כתבתי באותו עניין. גם אין טעם להתעסק איתם אחד-אחד, מכיוון שכבולשביקים טובים הם כולם אומרים בערך אותו דבר.

למי שאין כוח לקריאת פוסט מפורט, קבלו כאן את תמצית הסיפור:

1. "הארכיאולוגים החדשים" האלה טוענים שמה שבכתובים, הוא בחזקת "מיתוס" ו/או מניפולציה אידיאולוגית עתיקת יומין, כל עוד אין לו ביסוס ארכיאולוגי. מדובר כאן בתרגיל שקוף של נוכלים, שלפיו אם אין הוכחה פיסית לארוע כלשהו או למקום כלשהו, סימן שאותו משהו אינו קיים. (לדוגמא: אין הוכחה פיסית לקיומה של נשמה, או של אהבה, או של אלוהים, ולכן אין דברים כאלה בכלל). התרגיל הזה ידוע בספרות המקצועית כטיעון בשם הבורות, או בשם ההיעדר (אגומנטום אד איגנורנטיאם). לכן אין להתפלא, שהארכיאולוגים המפוקפקים מהסוג הזה כבר נפלו על האף כשהתברר שהעיר טרוייה "מהמיתולוגיה" היוונית היתה גם היתה, בניגוד לדעתם. הם נפלו על האף כשהתגלתה כתובת תל דן, והתברר שבית דוד היה גם היה, בניגוד גמור לדעתם, ובעוד מקרים, שהם לא ממהרים להודות בהם ולפעמים ממשיכים להכחיש, כמנהג כנסיית הסכל.

2. כדי להקל על עצמם את מלאכת ה"דה קונסטרוקציה" של ההיסטוריה על פי צרכיהם, הם משתמשים בהמון הטעיות ואף שקרים גלויים, פרשנויות נלעגות וכן הלאה, ממיטב הארסנל של השרלטנות היעני מדעית (למשל, כרונולוגיה של ההיסטוריה המסתמכת כולה על אנאכרוניזם ברור. רמז: "רעמסס"). על כל אלה ועוד בלינק המצורף, שממנו אפשר להגיע לפוסט נוסף בסדרה.

2 תגובות
  1. אנונימי permalink

    לגבי התנ״ך יש לזכור, שהוא היווה עבור בן גוריון למשל (ופה בן גוריון מייצג היטב את הדעה הכללית של רוב הציונות) ״קושאן על הארץ״ לא בגלל שכל מילה בו בהכרח נכונה מילולית, ובוודאי ובוודאי לא בגלל שהארץ הובטחה לאברהם על ידי האל, אלא בגלל שהוא מסמך היסטורי שמראה את העובדה ש״בארץ ישראל קם העם היהודי״. אפילו אם יציאת מצריים אכן מיתוס פיקטיבי, לצורך הדיון, הרי מיתוס זה נוצר… במאות ואלפי השנים שבהם היתה ממלכה יהודית בארץ ישראל. בן גוריון ככלל נטה הרבה יותר להתייחס לחלקים ההיסטוריים בוודאות של התנ״ך, סיפורי המלכים והנביאים, מאשר לספרים הקדומים יותר בהם ייתכן שמעורבב מיתוס.

    אהבתי

  2. אנונימי permalink

    ועוד משהו על מחקר התנ״ך – המקור האלוהיסטי, המקור היהויסטי, וכדומה. יש בדיחה ישנה על הנושא. כאשר חוקר תנ״ך מגיע לשלט עצור, STOP, הוא מגיע למסקנה שמסיבות סגנוניות – יש עיגולים סגורים ב O וב P אבל לא ב S וב T – שתי האותיות הראשונות בשלט נכתבו בממלכת ישראל ב 900 לפנה״ס, שתי האחרונות בממלכת יהודה ב 700 לפנה״ס, והעורך חיבר אותן למילה אחת בגלות בבל ב 500 לפנה״ס.

    אגב, יש ואריאציה על מחקר הברית החדשה: מוצאים שלט STOP ברחוב יוחנן וברחוב מתי, אבל לא ברחוב לוקס או רחוב מרקוס. מדוע? הסיבה היא שהיה רחוב תיאורטי לחלוטין, רחוב Quelle, שהתפצל אח״כ לרחובות יוחנן ומתי; וזה היה הרחוב בו ישו *באמת* עצר לפני שלט ה STOP ה*מקורי*.

    אהבתי

התגובות סגורות.