דילוג לתוכן

סטטוסים/ למה האיראנים והאירופאים מממנים שאהידים? האיראנים מחדשים את המרדף אחרי רושדי, השמאל המזוייף אוהב את דאעש, לייבוביץ לא אוהב את שלטון הרוב ואומברטו אקו המנוח מסתבך בהגדרות

פברואר 24, 2016

היום שמעתי שגם האיראנים מממנים ברוב טובם את משפחות השאהידים הפלשתינים, שזה שם מכובס לרוצחי יהודים (ועכשיו קל יותר לאיראנים לעמוד במשימת המימון, בעזרת הכסף ששיחרר להם הנשיא האמריקאי ברק אובמה, גדול אוהבי ישראל בכל הזמנים בבית הלבן. ככה שתתארו לעצמכם מה עבר עלינו עם שאר הנשיאים). ומה זאת אומרת "גם האיראנים"? גם, כי התשלומים של האיראנים מצטרפים לתשלומים המועברים כסידרם למשפחות השאהידים הפלשתינים על ידי הממשלות הדמוקרטיות-ליברליות-שומרות-זכויות-האדם ושוחרות השלום של מערב אירופה וצפונה. ברור, שבהתאמה, העיתונות המערבית החופשית לגמרי, בדיוק כמו העיתונות האיראנית הממשלתית לגמרי, לא מתעכבות יותר מדי, אם בכלל, על העובדה הזניחה, שהשאהידים הנ"ל מזכים את משפחותיהם בקיצבה האיראנו-אמריקנו-אירופאית בגלל שהם מתרגלים רצח יהודים. ונא לשים לב שאני לא עוסק פה בשאלה החשובה, אבלו של מי עמוק יותר, של משפחות השאהידים הפלשתינים, או של משפחות קורבנותיהם היהודים. מה שברור לגמרי, על כל פנים, הוא שהן לאיראנים (בעזרת אובמה) והן לאירופאים, יש עניין, משום מה, לרפד בדולרים ירקרקים וביורו בשלל צבעים את אבלם הכבד של משפחות השאהידים הפלשתינים, שזה שם מכובס לרוצחי יהודים.

באשר למניע של האיראנים, התשובה לשאלה 'למה' היא ברורה לגמרי. הם רואים בצורה חיובית רצח יהודים. אבל מה עם המניע של הממשלות האירופאיות הדמוקרטיות-ליברליות-שומרות-זכויות-האדם ושוחרות השלום? ובכן, תתפלאו, אבל זו אותה תשובה כמו במקרה של האיראנים. ומי שמוסיף ומתפלא על תשובתי זו, נא שיחזור במנהרת הזמן לאמצע המאה הקודמת, כשזה מה שתרגלו האירופאים בעצמם יומיומית, במשך שנים, ולא באמצעות שליח, מצרפת שבמערב ועד לאוקראינה שבמזרח, כולל גרמניה שבאמצע. וכנראה שהם עדיין דוגרים על הזכרונות הנעימים, ובסך הכל, כשבוחנים את הסכומים המועברים למשפחות השאהידים, מדובר בכסף קטן תמורת התרפקות חוזרת על חוויה גדולה.

 

הדלקת אורות בנמל יפו

 

20160218_172952

 

האיראנים מקבלים דולרים מאובמה, ומחדשים את הפרס על ראשו של רושדי

המבוקש: רושדי. בחודש פברואר של שנת 1989 הטיל המנהיג הדתי של איראן, רוחאללה חומייני, "פאתווה" – גזר דין מוות, על הסופר סלמאן רושדי, מי שכתב את הספר "פסוקי השטן". ועכשיו, 27 שנים אחרי, מוסרת סוכנות הידיעות האיראנית הרשמית "פארס", חודשה הפאתווה: פרס בסך 600 אלף דולר על ראשו של הסופר.  העיתוי לא מקרי, כמובן. רושדי יכול להודות לנשיא שוחר השלום וחתן הפרס ברק אובמה ולשר החוץ המעופף שלו, ג'ון קרי, ולמנהיגים הנאורים של אירופה, ממרקל, קמרון, הולנד ודרומה, כל חותמי הסכם מינכן 2015 שהעניק למשטר הרצחני ביותר בעולם את ברכת הדרך.  עד כה כבר נדקר למוות המתרגם היפני של הספר, המתרגם האיטלקי נדקר גם הוא,  והמו"ל הנורווגי של הספר אכל שלוש יריות בגבו. אלה הטיפוסים שהאירו-אמריקאים, וגם הסינים והרוסים מלקקים להם בשביל הפטרודולרים, ומממנים להם את השמדת העם שהם עורכים  בסוריה ובעיראק. והשמאל המזוייף וכנסיית הסכל מתייחסים אליהם כאל שותפים במאבק נגד האימפריאליזם, עולם שלישי, אלק. פחחחחח.

 

ד"ר ענת אור-רימון אוהבת את דאעש

זוכרים שכתבתי פה, שיש מצב שמחוגי השמאל המזוייף וכנסיית הסכל יבואו גילויי חיבה לדאע"ש ומי יודע אם תמונתו של החליף אל-בגדדי לא תזכה לייצוג אייקוני כמו צ'ה גווארה בן זמננו בחוגי המתקדמים והנאורים? זכיתי אז ללגלוג ובוז בגין ההשערה מרחיקת הלכת.

אז הנה, התברר לי שהרמתי להנחתה של הד"ר ענת אור רימון, מרצה מבוקשת ב"בית ברל". מתברר שלא מזמן היא פירסמה פוסט בעמוד הפייסבוק שלה, ובו כתבה כי "יש משהו שובה לב" בעריפת הראשים של דאע"ש. אור רימון גם התייחסה לסרטוני הסנאף של דאעש, שבהם מוצגות הוצאות להורג של שבויים על ידי עריפת ראשיהם ועוד שיטות  כ"צורת שיח מרעננת"(!!!). מכיוון שהיו קוראים מקרב הילידים פה שהיתה להם ביקורת מסויימת על הד"ר אור-רימון וחביביה החדשים מהמרחב, היא הכלילה אותם בצורה מדעית כ"ציבור שפיתח התנהגות המתאימה בכל קריטריון להגדרות של תרבות העדר, ולאלו של ציבור פאשיסטי".

מה יש לדבר, עכשיו, כשכבר ידוע לנו מה סוג החוויות  השובות את ליבה הרחום של השמאלנית הזאת, ומה נחשב בעיניה למרענן, אפשר להגיד בשקט: ד"ר ענתוש? את גדולה מהחיים.

 

לייבוביץ' לא אוהב את הרוב

 

IMG_4096

שיתפתי ברצון את ההברקה של הפרופ' ז"ל ישעיהו לייבוביץ, פה למעלה, אך היתה לי הערה:

כיוון שכבר ראינו (ועדיין אנו רואים) את שלטון האלטרנטיבה – המעטים החכמים והצודקים בעיני עצמם או המעטים הנבחרים מכוח עליון (צפון קוריאה, סין, נסיכויות המפרץ וכל דיקטטורה לסוגיה) עדיפים  בעיני פי אלף הטיפשים והרשעים של הרוב. חבל שהמתנשא היהיר דלעיל, ז"ל, לא למד משהו מרנה דיקארט , גם הוא ז"ל, שטען ששכל ישר, יש לבני האדם כולם באותה מידה. וההוכחה – חה-חה – (לדיקארט, שלא כמו יהירים ומתנשאים למיניהם, היה גם חוש הומור) היא שאף אחד לא מבקש לעצמו יותר שכל, בראותו כמה יש לאחרים.

 

פאשיזם, בולשביזם, זה לא אותו דבר?

 

IMG_4097

הסופר והחוקר האיטלקי הידוע אומברטו אקו ("שם הוורד") נפטר לפני כמה ימים, ולרגל הארוע מצאתי על קיר הפייסבוק שלי את התמונה שלעיל, שאותה שיתפתי בכיף, אך היתה לי שאלת תם:

סליחה, כמה סעיפים בהגדרות האלה לא מתאימים בול גם לבולשביזם? מהסוג הרוסי? מהסוג הסיני? מהסוג הצפון קוריאני? מהסוג המזרח גרמני? ועוד?

ברור שמדובר בשאלה ריטורית. לא מפתיע, כמובן, שאקו המנוח, כמו דומיו החיים, מתקשים לרוב להבחין בקווי הדמיון הברורים בין המשטרים הטוטאליטריים למיניהם, כולל אלה החביבים עליהם.

 

5 תגובות
  1. אנונימי permalink

    מי שהבין זאת היטב הינו, כמובן, ג׳ורג׳ אורוול, שמתאר בדיוק פשיזם ״סוציאליסטי״ מסוג זה ב״1984״.

    אהבתי

  2. אנונימי permalink

    לגבי ליבוביץ׳ – יש לשים דברים בפרופורציה. הוא דיבר עם על אפלטון הרשע, היינה הבוגד, נשיא ארה״ב הטיפש (״שחקן הקולנוע הכושל״ רייגן), ועוד. הרשעים והטפשים כללו את הדמוקרטיה, המדינה, הרבנות הראשית, הצבא, משטרת ישראל, הנהלת האוניברסיטה העברית, ועוד ועוד – זו רשימה חלקית ביותר. במחשבה שנייה, קשה לחשוב על מישהו, או משהו, ש*לא* היה רשע וטיפש בעיניו – פרט לעצמו, לטרוריסטים או סתם רוצחים הערבים (״לוחמי חופש״ כמובן), ולכל מי שהסכים איתו ב 100% והעריץ את האדמה עליה דרך. מי שסירב לעשות זאת, או כל גוף ציבורי או פרטי שלא מצא חן בעיניו מסיבה כלשהיא, קוטלג אוטומאטית כרשע או טיפש או, בד״כ, שניהם.

    כלומר, אתה קצת פרנואיד בקשר לליבוביץ, באותה צורה שיוסאריאן מ״מלכוד 22״ הוא קצת פראנואיד בקשר לתותחני הנ״מ הגרמנים: הוא מעולם לא פגש אותם או פגע בהם, אבל כל פעם שהוא טס הם יורים עליו ומנסים להרוג אותו. מדוע הם רודפים אותו? ״אתה פראנואיד״ – מסבירים לו – ״הם לא מנסים להרוג *אותך*, הם מנסים להרוג את *כולם*״. ״מה זה משנה?״ תוהה יוסאריאן. באותה צורה, ליבוביץ לא שנא את *שלטון הרוב*, הוא שנא *כל דבר* שאיננו ישעיהו ליבוביץ, או שיבוט מושלם שלו, כמו חסידיו, ה״חושבים העצמאיים״ שהתייחסו אלו בערך כמו שחסיד פנאטי מתיחס ל״צדיק״ שלו. כמו יוסאריאן, אתה יכול לשאול: ״מה זה משנה?״.

    אהבתי

  3. הפרופ' ישעיהו לייבוביץ ז"ל דיבר הרבה וכתב הרבה במשך שנים רבות, וטבעי שטעה פה ושם. זה אופייני במיוחד למי שמתיימרים לחזות את העתיד תוך צמצום תחום האפשרויות. לייבוביץ בז לשלטון הרוב, משום שהוא השתייך לעלית השלטת, ונחשב כאידיאולוג-מחמד ובאותה הזדמנות גם אקדמאי דתי, מטעם השמאל הקיצוני, בקטגוריית האמנים האורחים. יש גם מזרחי-מחמד, להט"ב-מחמד וכן הלאה. ברור שרבים במעמדו, מן השמאל ומן הימין כאחד, מתייראים מאוד משלטון הרוב. "הרשעים והטפשים" – שממש לא בעיה ל"טובים ולחכמים" לנצל אותם, לרדות בהם, לשדוד את כספם בתור מיסים, להסביר להם מה מותר ומה אסור להם לחשוב ולהגיד, וכן הלאה.

    אהבתי

    • אנונימי permalink

      כל פעם שאוליגרכיה כלשהי מאבדת כוח (לצערנו, בד"כ עבור אוליגרכיה אחרת, אבל נעזוב את זה) היא בטוחה שזה סוף העולם, או, לפחות, סוף המדינה. לפעמים זה אכן כך, אבל בד"כ לא. ה"אוליגרך הזקן" למשל, טען שדמוקרטיה, שלטון ההמון, הנו אסון — כל מיני חסרי תרבות עלולים להגיע לשלטון. ואכן לא לקח יותר מדור אחד וערסים פרימיטיביים כמו סוקרטס, אפלטון, וכד' נהיו מאד פופולריים אצל ההמון הטיפש והרשע.

      אהבתי

    • אנונימי permalink

      הלוואי וה public intellectuals שלנו היו פחות public ויותר intellectuals.

      אהבתי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: