Skip to content

פרשת גלצ-דקל-ברקאי-סג"ל/ ועכשיו גם דרוקר נפל למלכודת הפתאים

פברואר 15, 2016

לפני שלושה ימים כתבתי פה, אפרופו פרשת גלצ-דקל-ברקאי-סג"ל, על הגיחוך המוזר שבטענת "החנופה" של מפקד התחנה דקל, המעז לגזול שעה מהלטיפונדיה הנרחבת של ברקאי מהשמאל, כדי להעניק אותה לסג"ל מהימין. טענה מגוחכת, כתבתי, כי מקופלת בה ההנחה שהקצאת שעות השידור של האקטואליה (בין עלות השחר לשעת הסיאסטה) לאנשי שמאל היא עיתונות סבירה, בעוד שמתן שעה אחת מהשפע הזה לאחד שלא "משלנו" – זו חנופה תיקרא (וברקאי הוסיף אתמול בשידור שלו עצמו עוד תבלין לתיאור הזוועה: "התקרנפות").

והנה, היום ב"הארץ", קבלו את העיתונאי הנודע רביב דרוקר,איש פיקח ומפוכח (בדרך-כלל) שכמותו,  נכנס גם הוא למלכודת הפתאים הזאת:

'…כשם שירון דקל יודע מצויין למה החליט בבהילות לקחת שעה אחת מ"השמאלן" (המרכאות במקור) ברקאי ולתת אותה ל"ימני" אראל סגל…לא רק שהחנפנות מוציאה אותם (דקל ודומיו) עלובים, ואחרי שהאבק ישקע לא יוכלו להסתכל על עצמם במראה כשיזכירו להם את האפיזודות האלה; הנקודה היא שזה גם לא אפקטיבי…'(ולהלן מפליג דרוקר בחשבונאות המקובלת על ראש הממשלה שלנו, שמצ'פר רק את מי שמפחידים אותו, ולכן 'זה גם לא אפקטיבי').

כך שגם דרוקר, כמו כל הבולשביק למינהו, כלל לא מודע לפירכה הברורה שבטיעון שלו.

שהרי אם מפקד גלצ ירון דקל הוא כזה חנפן, ומחשב חשבונות במדיניות המינויים שלו – האם לא עולה מאליה האפשרות שגם כשהוא מקצה את רוב שעות השידור שבין עלות השחר לסיאסטה לאנשי "שמאל", הוא מחשב חשבונות של חנפנות?

או שלדעתם של דרוקר ודומיו, זה בכלל לא משתלם לדקל להתחנף לאדוני עיתון "הארץ" למשל, או לאדוני "ידיעות אחרונות"?  או לאדוני ערוץ 2 ולמנהלי ערוץ 10 (שאותו משבח דרוקר על אי-כניעתו לנתניהו) – לא בדיוק חובבי נתניהו, כולם?

למה מה קרה?  כל אלה לא יוכלו לדאוג לדקל לאיזה ג'וב הגון אחרי שרותו בגלצ, לאות תודה על המשרות ששמר לחביביהם שונאי נתניהו בתחנה הצבאית?

ומה בקשר להמוני נשיאי אוניברסיטאות ומכללות, או מכונים כמו "ואן ליר", איפה שאפשר לסדר בקלות איזה רבע עד שליש עד חצי משרה אקדמית נוחה לשעות הפנאי, שבמסגרתה יוכל דקל להרעיף מחוכמתו על סטודנטיות וסטודנטים פעורי-פה תמורת פצ'ה-מצ'ה לא רע?

שנעשה חשבון כמה מהשדרנים בגל"צ מסודרים במשרות חמודות כאלה באקדמיה או במכונאות כבר עכשיו?

שלא לדבר על ברקאי עצמו, שדרוקר עצמו זורק לו מדי פעם איזו עצם בתכנית "המקור"  שלו בערוץ 10?

ואם כבר נכנסים לזה, האם לדעתו של דרוקר זה יכול להזיק לדקל אם הוא ימשיך להתחנף קצת לאדוני "הקרן החדשה לישראל" או הקרנות של המיליארדר ג'ורג' סורוס? או סתם לאיזו קרן של הבישופים הקתוליים מאירלנד? (האם לא התארגנה לדרוקר עצמו איזו "תנועה לחופש המידע" מכל קרנות השפע האלה? אז למה שלא תהיה "תנועה" כזאת גם לחנפן דקל?)

אז מה חושב דרוקר? שהוא יצליח לשכנע אותנו שהטמבל דקל חושב לפי תומו שרק לנתניהו כדאי להתחנף? ובשביל מה? בשביל משרת סגן-העורך ב"ישראל היום"? או ב-NRG? או בשביל ג'וב בלשכת העיתונות הממשלתית?

ומה בקשר לאפשרות המבעיתה, שההחלקה הזאת של דקל לכיוון נתניהו, בכלל עוד תזיק לו אצל אדוני "הארץ" ו"ידיעות", הערוצים 2 ו-10, נשיאי האוניברסיטאות ובעלי קרנות השפע?

ועכשיו, מה שמדאיג באמת בדיבור הזה של דרוקר, זה לא שדרוקר עובד עלינו במודע. משקר לנו בפנים מתוך אינטרס תעמולתי כלשהו, או כדי לשמור על האינטרסים של החבר ברקאי.

לא. זה לא המקרה, וזאת הבעיה:

שדרוקר באמת מאמין בתמונת העולם הבידיונית שלו, שלפיה כל שעות השידור לשמאלנים זה "טבע העולם" ו/או "עיתונאות נכונה" –  ורק אם מקצים שעה מתוך השפע הזה למישהו שאינו "משלנו" – מדובר בסטיית תקן חמורה, בחנפנות, בהתקרנפות, במעשה שלא ייעשה.

העיוות המחשבתי הזה, כפי שכבר ציינתי, מיוחד לאנשים שהמוח שלהם סתום לעייפה באיזמים כלשהם שמעוותים להם את תמונת המציאות. במקרה של דרוקר ודומיו, מדובר באיזם הידוע ברבים כבולשביזם. כבר כתבתי שלדעתי דרוקר הוא איש פיקח ומפוכח. אבל הפיקחות שלו, וגם הפיכחון,  נעלמים בשעות שהמוח שלו נסתם בהתקף של בולשביזם. הבעייה היא שיש יותר מדי שעות כאלה. בטח השעות שבהן הוא כותב את הגיגיו לכבוד העיתון ל"אנשים חושבים".

 

 

 

 

מודעות פרסומת
5 תגובות
  1. אנונימי permalink

    בינתיים דקל ויתר על הבאת סג"ל לאולפן. היית חושב ששלטון כה פשיסטי וכוחני לא היה מוותר כ"כ בקלות. איכשהו אינני רואה את, נאמר, סטלין או מאו מוותרים על הצבת איש "שלהם" במשבצת שידור ברדיו רק בגלל שעיתון כלשהו התנגד — לא שהיה איזשהו עיתון שהיה מעז להתנגד, כמובן.

    אהבתי

  2. הצעה ורעיון למחשבה: תאגיד שדור צבורי ללא חדשות ואקטואליה. הכי פשוט.

    משהו דומה ל-Public Broadcasting Service ה-PBS בארה"ב. שמשדר כמעט בלי חדשות ואקטואליה ושומר על איכות מעולה ורמה גבוהה במיוחד.

    שכן מה הועילו חכמים בתקנתם אם מה שהיה בשדור הצבורי הוא מה שיהיה?

    כי התברר שהבולשביקים לא מוותרים בקלות וללא קרב על הלטיפונדיה הקרויה "שדור צבורי" כביכול והם הצליחו לרוקן מתוכנו את רעיון תאגיד השדור הצבורי.

    כך התעוררנו יום אחד וגילינו שמה שהיה הוא שיהיה. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? אם מסה של שדרנים שמאלנים שנקעה הנפש מהם עומדים לאייש מחדש את כל המשבצות במערכת החדשה.

    המסר פשוט: לא נממן מכיסנו תקשורת שמאלנית במסוה של שדור צבורי.

    במקום ללכת סחור סחור הבה נודה על האמת – חוץ מחוסר יעילות, שחיתות ובזבוזים – הבעיה הצבורית המרכזית והחשובה מכולן היא ההטיה הפוליטית הבלתי פוסקת של שדרנים, כתבים ומגישים בתכניות אקטואליה וחדשות שאינם מסוגלים להתאפק ולא מסתירים את דעותיהם המבטאות בעיניהם את שיא הנאורות והקדמה ומאמינים שזו שליחותם הקדושה "לעצב ולחנך" את ההמונים הנבערים שעל אפה וחמתה של התקשורת הז'דנוביסטית המגוייסת חוזרים ותומכים בימין בהמוניהם.

    ומאחר שכמו מפלצת ההידרה המיתולוגית הם פשוט מחדשים את האברים הקטועים ומתגנבים לכל מערכת חדשה שתוקם הכי טוב והכי נכון הוא לוותר עליה. פשוט ולענין. If you can't beat them abolish them.

    כי הרי העלבון הגדול מכולם – ועליו רמזה השרה מירי רגב באמירה לא מנוסחת נכון – שאנחנו הצבור נממן אותם ונמשיך לחרוק שיניים ולהתעצבן משדורי המהפכה הבולשביקית של הדיקטטורה הז'דנוביסטית שמנסה לחנך אותנו נגד רצוננו. לעזאזל.

    וכמובן החסכון הכספי העצום.

    צריך שהצבור ינצל את כוחו ברשתות החברתיות ומחוצה להן וישלח מסר ברור: לא נממן מכיסנו תקשורת שמאלנית ז'דנוביסטית במסוה של שדור צבורי.

    עקרון זה – וטו על חדשות ואקטואליה – צריך שיוחל כמובן גם על גלי צה"ל.

    וכך יבוא מנוח לנפשנו.

    אהבתי

    • מה דעתך על הרעיון, חכם מיימון, שכמו שהדג מסריח מהראש, כך גם הצמח מדיף ריח טוב מן הפרח שבראשו? כלומר, אולי די במינוי נבון אחד למפקד גלצ, ובמנוי נבון אחד למנכ"ל התאגיד, כדי שמה שמדיף ריח רע היום ייבשם מחר את האוויר. וכשאני כותב מנוי נבון, אני לא מתכוון למישהו בעל דעה פוליטית כזאת או אחרת. אני מתכוון לאיש הגון, מקצועי, שעניינו לשרת את הציבור, למסור לו מידע רב ואמין וקשת רחבה של פרשנות. אני בטוח שיש אנשים כאלה גם בימין, גם בשמאל וגם במרכז, והייתי נוקב בשמות אלמלא חששתי להזיק.

      Liked by 1 person

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: