Skip to content

חזון שתי המדינות או המדינה האחת/ הבדאי המתחזה מ"הארץ" והחזאי המתבדה מה"ניו יורק טיימס"

פברואר 14, 2016

עוד לא הספקתי להתאושש מההספד שאירגן לעצמו רזי ברקאי היום בבוקר בלטיפונדיה בת השעתיים שיש לו עדיין בגלצ, בדמותה של התייחסות ארוכה-ארוכה, דקות לעשרות ומהמון זוויות, למחזה הידוע "קרנפים" של אז'ין יונסקו*,

וכבר קפץ עלי הפיליטון של יום א' שכתב גדעון לוי ב"הארץ".

תחת הכותרת "ברוך הבא למועדון", מקדם לוי בצהלולי שמחה את "התפכחותו" של העיתונאי עמיתו כאח לו, תומס ל. פרידמן איש ה"ניו-יורק-טיימס", המצטרף החדש ל"מועדון" של הריאליסטים הרואים נכוחה: אלה שנואשו מחזון שתי המדינות לשני העמים,  ו"מבינים" סוף סוף שמה שלא יהיה, הולכת להיות רק מדינה אחת בין הים לירדן, ויש להיערך בהתאם.

התובנה הזאת חשובה ללוי ולעיתונו, כי היא מספקת להם את התחמושת המבוקשת למסע ה-BDS שהם תומכים בו בכל ליבם ובכל נפשם, מרוב שנאתם  למדינה שלנו ולתושביה.

כי מדינה אחת, זה אומר אפרטהייד כמו בדרום אפריקה, ולכן גם מצדיק חרם כמו על דרום אפריקה, מ.ש.ל. ויחי ה-BDS!

ברור שלא עולה על דעתו של הבדאי המתחזה לוי, שיש בעייה קטנה עם הברכות שהוא מעטיר את פרידמן בגין תובנותיו הפוליטיות.

והנה הבעייה:

התובנות הפוליטיות העמוקות של פרידמן מתגלות בתכיפות מעצבנת כקישקושים חסרי שחר.

ככה שיש לנו עניין עם בדאי מתחזה בדמותו של לוי מ"הארץ", הסומך את טיעוניו על חזאי מתבדה בדמותו של פרידמן מה"ניו יורק טיימס".

זוכרים, למשל, את התובנות שהגה-הזה פרידמן זה בהתייחסו לארועי כיכר תחריר במצרים, בחורף של 2011, בדיוק לפני חמש שנים?

מה שהיה ידוע, חה-חה, לו ולשכמותו, כ"אביב הערבי"?

קבלו קטע לדוגמא של פרידמן, שכתב בעיתונו בחודש מאי 2011:

"יש דבר טוב אחד בלבד בכך שאוסאמה בן לאדן שרד במשך כמעט 10 שנים לאחר הרצח ההמוני במרכז הסחר העולמי והפנטגון שהוא ארגן, וזה שהוא חי מספיק זמן כדי לראות ערבים צעירים רבים כל כך מתנערים מהאידיאולוגיה שלו. הוא חי מספיק זמן כדי לראות ערבים מתוניסיה ועד מצרים, מתימן ועד סוריה, מתקוממים בדרכי שלום למען הכבוד, הצדק והשלטון העצמי שבן לאדן טען שאפשר להשיג רק באלימות רצחנית וחזרה לאיסלאם הפוריטני".

אוי, פרידמן, פרידמן.

רק תחשבו על חצי מיליון הסורים ועשרות אלפי העיראקים, ועוד תימנים וכורדים וקופטים שהלכו פארש מאז הונפקה התובנה הזאת ועד היום. ועל דאעש וג'בהאת-א-נוסרה, החיזבאללה, החמאס והאיראנים ומעלליהם מאז ועד היום. על מיליוני הפליטים האומללים הנוהרים לאירופה ומאיימים להציף אותה.

גם כתוצאה מזה, אגב, שהנשיא החביב על פרידמן, וחברו הטוב, ברק אובמה, חשב ועדיין חושב בערך באותם קווים. ו"מדיניותה" של ארה"ב, אם אפשר לקרוא לזה כך, בהתאם: מפטמת את המזרח התיכון בנשק רצחני בקצב חסר תקדים, בליווי של גמגום דיפלומטו-פוליטי חסר תקדים גם הוא, כולל תמיכה מוזרה ב"אלימות הרצחנית" של "האיסלאם הפוריטאני" של איראן, המעלה את המתרחש באזור אל מעל לסף הרתיחה.

וגם הקטע המצוטט לעיל הוא די צמחוני/חלבי לעומת הנאום הנלהב שהעניק  פרידמן, בקטע היוטיוב שלפניכם.

חייבים לראות. צחוק גדול.

"מה שאתם רואים מאחורי זהו הריאליזם האמיתי…זהו הביטוי  האותנטי והאמיתי של תקווה ושאיפות של העולם הערבי…הריאליזם החדש – מאחורי…"

כנסו, כנסו. אסור להחמיץ את המופע המדהים הזה של החזאי המתבדה פרידמן בשידור חי מפברואר 2011 בכיכר תחריר. מחזה כה משעשע של טיפשות מהדהדת ומלאה בעצמה, בורות המתחזה לידע. איוולת המתחזה להבנה.

שלא לדבר על מה שהודיע לנו החזאי המתבדה הזה, בעצב רב וביגון קודר, עם בחירתו של אובמה לכהונתו השנייה, בנובמבר 2012. קבלו את תומס ל. פרידמן:

"חברים בישראל שאלו אותי אם…הנשיא ברק אובמה… יתנקם בראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו תשובתי לישראלים היא זו: הלוואי עליכם…שהנשיא יחשוב שיש לו די זמן, אנרגיה והון פוליטי להתגושש עם ביבי כדי לגבש הסכם בין ישראלים לפלסטינים… לא ידידיי הישראלים, המצב חמור בהרבה משנדמה לכם: נשארתם לבדכם…הנשיא שלי עסוק."

וההמשך הרי ידוע: לא חלפו אלא ארבעה חודשים, עד שהגיע הנשיא ה"עסוק" של פרדימן לישראל, כדי להשיק את יוזמת השלום החדשה שלו, ולנסות "לגבש הסכם בין ישראלים לפלסטינים", יוזמה שטירטרה אותו ואותנו במשך שנה. וגם אחר כך נותר לנשיא ה"עסוק" המון "זמן ואנרגיה" כדי "להתגושש עם ביבי", וגם להרבות בעיסוקים במזרח התיכון סביב לוב והשגרירות, סביב מצרים ומורסי וא-סיסי, סביב  סוריה והנשק הכימי ופוטין וסביב איראן על כל היבטיה וכוהניה וכספיה.

ככה שהתחזיות של פרידמן…כל השומע יצחק, ושומר נפשו ירחק.

*****

אני עצמי לא מרבה בתחזיות מיוזמתי. אם בכלל. אבל פה ושם אני מוכן להמר נגד התחזיות של WISHFUL THINKERS מסוגם של  פרידמן או  לוי, ועד כה לא היתה לי שום סיבה להתחרט על כך.

אז תרשו לי הימור גם הפעם:

אם פרידמן-את-לוי, המתבדה והמתחזה, עם ההיסטוריה שלהם, הולכים שניהם גם יחד על התחזית של מדינה אחת, הרי זה אות וסימן מובהקים, מבחינתי, שהמו"מ והדיבורים סביב פתרון שתי המדינות עשויים בהחלט להתחמם ולשוב לאופנה ולצבור תאוצה.

מתי? אולי בקרוב, ובטח אחרי שיפנה הנשיא המכהן כרגע בבית הלבן את החלל שהוא תופס שם. שהרי גם הוא WISHFUL THINKER מסוגם של המתחזה והמתבדה, ואין לצפות ממנו למה שאין מצפים מהם.

ומדינת אפרטהייד כמו בדרום אפריקה? זה לא יקרה פה. ולא בגלל האנטישמים של ה-BDS, מהארץ ומחו"ל ופעילותם, אלא בגלל שזה לא מסתדר עם יהדות.

פעם שאלה אותי חברה מהפייסבוק, על התחזיות שלי מהסוג הזה. האם איני מתנשא ומתיימר ומתנבא, ממש כמו אלה מהשמאל המזוייף ומכנסיית הסכל שאותם אני מבקר בגין נבואות השקר שלהם?

השבתי לה שרחוק מזה.

כי כמוני כאותו בדואי זקן מהבדיחה, המאזין ברדיו לתחזיות המלומדות של מזג האוויר מתוצרת החזאים הרישמיים. ועל סמך ההתאמה בין התחזיות להם ובין המציאות עד כה,  הוא בוחר להמר שיקרה בדיוק ההיפך.

——————————————————————————————————————–

* קבלו את ברקאי המסכן שומר על אנושיותו מול עדרי הקרנפים המאיימים לרמוס אותו ואת חופש הביטוי שלו (ברור שלבולשביקים הז'דנוביסטים שלנו  לא מפריע כלל שיונסקו עוסק במחזה שלו גם בקולקטיביזם הרעיוני המאפיין אותם ואת שכמותם. בדיוק כמו שהם מנסים לנכס לצרכיהם מדי פעם גם את המתקפה החזיתית שערך האנרכיסט ג'ורג' אורוול עליהם ועל שכמותם)

מודעות פרסומת
3 תגובות
  1. משהו מלפני שנתיים. לעומת פרידמן שאין מה להעריך בתחזיותיו. לקרוא את גדעון לוי ועמירה הס, נותן לנו אפשרות להכיר את המציאות. זה שלדעתך המציאות הזו לא קיימת, סע להתנחלויות עם 'יש דין' או כל ארגון אחר לזכויות אזרח, ותראה את העובדות במו עינייך. הנה הקטע הרלוונטי.
    הסכם
    הסכם המסגרת של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי ע"פ העיתונאי תומס פרידמן שפורסם 'בניו יורק טיימס', מדבר על גבולות 67', ירושלים המזרחית לפלשתינאים, זכות השיבה יוק. הבעיה שפרידמן שנחשב לאחד העיתונאים המוערכים בעולם, לא בדיוק מדייק בתחזיותיו. כך שאם פרס מאמין שנתניהו יחלק את ירושלים, כדאי שיקרא את הספר "הלקסוס ועץ הזית" שכתב פרידמן ויגלה שהתחזיות שבו על העולם רחוקות מהמציאות.

    אהבתי

    • אילן permalink

      כל הארגונים הללו. יש דין תעיוש בצלם וכו׳ ניזונים ב-90% מאירגונים אירופים עם אג'נדות שלא מתאימות לאיזור בוחשות פה. למה השיטה האירופית היא השיטה הנכונה. לישראל יש את הריבונות שלה ואף אחד לא מכבד אותה. אצל התורכים הם מדכאים את הכורדים. לא נותנים להם ללמד הכורדית ולא מאפשרים להם להשתמש בשמות מסורתיים לילדים. מפציצים את הכפרים אבל לכולם יש אפשרות לשים פעם ב-4 שנים לשים פתק בקלפי. זה הכל. אני לא מקבל את הגישה שהגישה האירופית היא חזות הכל. עמים סוברנים וזכותם לנהוג כפי שהם מוצאים לנכון וזאת צביעות דרך עמותות כאלה לנהל ולנסות לקבוע מדינות למדינות אחרות.

      אהבתי

  2. אנונימי permalink

    פרידמן, הוא, כנראה, מר עולם – אתם יודעים, אחד מכמה עשרות פוליטיקאים (בד"כ בדימוס), אחיינים של הדיקטטור המקומי המהווים את "השגריר" של מדינתו לאו"ם, מספר עיתונאים ידועים, ופעילים פוליטיים בקמפוסים, שלהם בד"כ מתכוונים כשאומרים ש"העולם מגנה את ישראל", "העולם מבין שישראל הפשיסטית…"

    אהבתי

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: