Skip to content

משבר זהות קל ואיך פתרתי אותו

ינואר 4, 2016

בא לי לדבר הפעם על משבר זהות קל שהתפתח אצלי ואיך פתרתי אותו.

עניין שלכאורה אין להקל בו ראש בתקופתנו, עם "הפוליטיקה של הזהויות" וכל הזבל האיזמי והלוגי הזה.

הכל בגלל דעתי הקבועה, שבלשון פיסיקלית פשוטה, שיכול להבין גם ילד בגן אומרת כך: הסכסוך בינינו ובין אחינו ושכנינו הערבים והפלשתינים, נוצר ומתקיים, משום שבשתי המשפחות הקרובות האלה, כוחם של אלה המבקשים לעמם יותר ממה שמגיע לו (ולכן יש להמשיך ולהלחם), רב מכוחם של אלה המעדיפים שיהיה כבר שלום ושקט, גם אם מוותרים קצת (על מה שאולי  לא שלנו, או שהפסדנו באשמתנו).

והנה ברור, שההנהגות הפוליטיות הנוכחיות, שלנו ושל הפלשתינים, שייכות לכוח הראשון, החמדני והלוחמני. האינטרסים הקטנים והמקום שלהם בהיסטוריה חשובים להם משלומם ורווחתם של עמיהם.

ולצד אלה הסוכנים הזרים: מיליארדים של דולרים, במצטבר, הזורמים מזה עשרות שנים לידיהם של שכירי לשון ומקלדת, אמרגנים של הפגנות ו"פעילים חברתיים", במסווה של שוחרי צדק או פטריוטים דגולים, משמאל ומימין. כל אלה עסוקים בעידוד הציפיות של הגורמים החמדניים והלוחמניים בשני העמים. כל זה בשרותם של זרים שהאינטרסים שלהם שקופים: ממשלות מחרחרות מלחמה בשרות ה"הפרד ומשול", תאגידים כלכליים רב לאומיים וטייקונים פרטיים שפניהם לבצעם, וארגונים כנסייתיים גזעניים.

וכל המהומה מדווחת בקולה של תקשורת המונים שוחרת זוועות וסנאף.

זה מה שאני שב וטוען, תמיד עם ראיות מכאן ועד להודעה חדשה, זמינות לכל צרכן תקשורת בלחיצת מקש ("לא קראנו" ו"לא ידעתי" כבר לא נימוק בימינו).

יש  בעייה עם נתניהו ואבו מאזן ומחנותיהם הפוליטייים, יש לנו בעייה עם המוני מחרחרי מלחמה מטעם אינטרסים זרים.

נתניהו עם "נאום בר אילן" מצד אחד, וגם עם "בכהונתי לא יהיה הסכם" מהקוטב השני.

עם "לעד נחייה על חרבנו" ועם הושטת יד מתמדת לשלום.

ואיך מסתדרת לאבו מאזן הקביעה שלו ששכניו היהודים הם "טמאים", עם איגרת הברכה הנרגשת ששלח לנו תמול-שלשום לקראת 2016?

הפנסיות למשפחות של המסכנים והנידחים שהוא שולח עכשיו אל מותם בסכינתיפאדה, והסיפור שלו שממשלתנו היא שמוליכה אותנו שולל?

הנה כלל ברזל: מי שרוצים שלום לא מדברים בכפל לשון.

אנואר אל סאדאת לא דיבר על "שלום של אמיצים", ובאותה עת סיפר למאזיניו בקריצה על הטבח שערך הנביא מוחמד ביהודים בח'ייבר, שזו תכניתו האמיתית.

מנחם בגין לא הושיט יד לשלום ובאותה עת הודיע שלנצח תאכל חרב.

המלך חוסיין לא חתר להסכם ובאותה עת הודיע ברבים שהיהודים טמאים.

יצחק רבין לא חתם על שלום ובאותה עת הודיע שבתקופת כהונתו לא יהיה שלום.

ואילו שוחרי שלום וצדק ומי שזכויות האדם או טובת האומה בראש מעייניהם, לא מקבלים משכורות בדולרים וביורו מזוהמים.

נראה לי שצריך אדם להיות קצת טמבל, לא חשוף למציאות, ועיניו מוגנות בקטרקט, אלילאיזמי או אלוהיזמי, כדי שלא להבחין במציאות הזועקת הזאת.

או שעליו לקבל משכורת תמורת "דעותיו".

ומכאן משבר הזהות שלי.

כי מצד אחד אני מתבשר, על ידי חלק מקוראי מהצד השמאלי של המפה, שעם הדעה הזאת, ברור להם שאני "ימני קיצוני", ובשעת רצון – סתם "ימני".

ואילו מהצד הימני כבר נודע לי שאני "שמאלן", ואפילו "תבוסתן".

הסיבה להאשמות הכבדות האלה כלפיי, ברורה לי. בשמאל חושבים, כרגיל, שהיהודים האכזריים אשמים בכל, והפלשתינים שיות תמימות.

בימין חושבים שהיהודים צדיקים גמורים והפלשתינים סוג של עמלק.

ומי שכמוני, כופר בעיקר.

אגלה לכם, שאפילו בכובעי כאוהד כדורגל שרוף, אני לא מצליח להגיע לרמות כאלה של רמייה עצמית, הכחשת המציאות וטיפשות גמורה.

כששחקן של מכבי חיפה, קבוצתי האהובה, מבצע עברה וזוכה לשריקה, אני לא טוען שזה בגלל שהוא מקופח מטבעו, או בגלל שהשופט בן זונה, או שלא ראיתי מה היה ולכן אין תגובה.

זו רמת הטיעונים הרגילה שאני נתקל בה משולי הימין והשמאל.

דנים במציאות תוך הכחשתה.

לוליינים שמבחינתם יהודי שפשע הוא דוגמא אופיינית לרוע הבסיסי של העם היהודי, בעוד שערבי שפשע רק הגיב על עוול נורא. או להיפך כשהלוליינות מגיעה מימין.

בדיחה אינטלקטואלית ופסולת מוסרית.

הם בפוליטיקה בדיוק כמו "לה-פמילייה" של ביתר ירושלים וכמו ה"אולטראס" של הפועל תל-אביב – בספורט.

לכן, הפתרון הזמני שמצאתי למשבר הזהות הזה שלי, הוא די פשוט, וקורה בשיטת הכל הפוך עליכם.

כי איך אוכל להתייחס ברצינות כלשהי להגדרות הללו כלפיי כ"ימין קיצוני" או כ"שמאלן" וכ"תבוסתן", כשהן מובאות מצד אלה, שמה שהם קוראים לו מחשבה, הוא בעיני מגדל קלפים של איזמים ולוגיות, פסוקי רבנים וסברות כרס, ובעיקר דעות קדומות?

ובכל המקרים בלי קשר למציאות.

 

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת
13 תגובות
  1. קמיליה permalink

    איני מבינה איך פתרת את משבר הזהות שלך, ולמה הכוונה ב 'הכל הפוך עליכם'?

    אגב, לתפיסתי הסכסוך שלנו עם הפלסטינים אינו רק סכסוך טריטוריאליסטי / נדלני / חומרני. למרות שחמדנות וחוסר נכונות להסתפק בחצי התאווה הם בודאי חלק מהסיפור. מרקס היה בודאי מסכים אתך , אך כל מי שמסתכל על העולם המוסלמי העולה בלהבות ועל האיבה בין דתיים וחילונים בישראל, מבין שמעורבים גם גורמים נוספים.

    אהבתי

    • אילן permalink

      אתה מערבב פה שתי דברים.
      הסיכסוך פה הוא סיכסוך דתי פרופר וכול מי שמתכחש לך חי באיזה עולם משלו. יש פה סיכסוך בין היהודים למוסלמים על הקרקע וזהו סיכסוך לדורות. הוא לעולם לא יגמר וצריך להכיר בכך.
      מצד שני, אתה צודק במאה אחוז, אם נצליח להפסיק את כספי הדמים האירופיים לפלסטינאים תקטן המוטיבציה שלהם לעשות בעיות. מה. פה זה המקום היחידי שיש מיעוטים מקופחים. האמריקאים תקעו את האינדיאנים בשמורות שם יש המון אבטלה ואלכוהוליזים ועוד. ההבדל שיש להם פתק לשים כל 4 שנים. הטורקים לא מדכאים את הכורדים. אם יפסיקו פה הכספים שמשקיעים האירופאיים וארצות ערב הפלשתינאים ישמיעו קולות של שטיח. רק במצב הנוכחי מי שאלים מקבל כסף מכל העולם. תחשוב מי היה מסתכל על הפליטינים ונותן להם מצלמות אם לא היה בצלם ועוד כל מיני אירגונים שהזכרת.

      אהבתי

      • גם לי יש משבר זהות אישי. בעבר אהדתי כמוך את מכבי חיפה לאורך הרבה שנים. כיום אין קבוצה בכדורגל או בכדורסל, שאפשר להרגיש משהו כלפיה. הסיבה פשוטה, זה כמו לאהוד סופרמרקט כזה או אחר. אם כבר, עדיף לאהוד את בעלי העסק. בין עסק למשנהו הבעלים מנסה לקושש מעות ע"י מכירת עובדים לחברה מתחרה. בסוף של עניין מוכר את הבייבי התורני תמורת רווח כזה או אחר. לעתים הרווחים הם עקיפים, פרסומת ששווה ים של כסף, או משהו אחר הסמוי מעיני האוהד.

        אהבתי

      • קמיליה ואילן,

        אני לא מתעלם מהצדדים הדתיים של הסכסוך. רחוק מזה. קרוב ל-15 שנים אני כותב שוב ושוב שאנחנו בעיצומה של מלחמת עולם דתית, שהסכסוך היהודי-פלשתיני הוא חלק ממנה. אבל בהתחשב בעובדה שגם אצלנו היהודים ובמידה רבה מאוד גם אצל אחינו הערבים הדת והלאום שזורים זה בזה, ברור שהסכסוך הוא גם לאומי ומשום כך פוליטי. לכן אי אפשר לומר שמדובר ב"סכסוך דתי פרופר". מה גם כשזוכרים, שיש לנו בהנהגות אחד כמו נתניהו ואחד כמו אבו-מאזן. אילו היו שני אלה מנהיגים דתיים, בקיאים בכל מה שהאמונה של עמיהם אומרת, מהווים סמכות דתית למאמינים, הייתי מקבל את הגישה לגבי ה"דתיות פרופר" של הסכסוך ביתר קלות. רק מה? שמדובר בשני בפוליטיקאים שהדת מעניינת אותם כשלג דאשתקד, אם לא פחות מזה. ראו את הארמונות המפוארים שלהם. את אורח החיים. את השחיתות והרהב. הם רק מנצלים את הדת למטרותיהם הפוליטיות. מנגנים בשיטתיות על רגשות דתיים קיצוניים וגזעניים במחשבה שזה מקדם את מטרתם: שמירת הסכסוך על אש קטנה. "הטמאים" היהודים לפי אבו מאזן. "הם לא יודעים מה זה להיות יהודים", כדבר הלחישה הרועמת של נתניהו באזני הרב כדורי המנוח. משחק ציני ושקוף למדי ברגשות הדתיים של העמים.

        הבעיה, אם כך היא לא הדתיות של הסכסוך, אלא הגישה של הפוליטיקאים החילוניסטים משני העמים.

        אהבתי

  2. עמירם, גם כשהייתי נער טיפש עם אהדה אינסופית לקבוצה שאין בה מתום, לא ירדתי לרמת ההתעלמות מהמציאות, הסטת האשמה, חיפוש התירוצים והטימטום הבסיסי שמפגינים אנשי השמאל או הימין שלנו בזמן הזה כלפי העובדות הבסיסיות בסכסוך, בגלל שראשם סתום באידיאולוגיות עשויות מגדלי קלפים של איזמים ומוסר מזוייף.

    אהבתי

  3. נראה שאבוד לי עם הראש סתום. את שאר הדברים של האיזמים לא קלטתי – הראש סתום.

    אהבתי

    • בקרוב אקדיש פוסט למגדל הקלפים של האיזמים.

      אהבתי

      • אילן permalink

        חשבתי. רק חשבתי. שהדיון פה יתרומם מעבר לרק לא ביבי. הטיעונים הנמוכים על ארמונות ביבי וכו׳. לא תופסים וגם המחשבות שלו לא מעניינות אותי. סליחה. אני אמרתי שהסיכסוך לא יסתיים אף פעם כי הוא סיכסוך דתי כולנו יודעים את זה אז תרגע ותפנים שאף פעם לא יהיה פה שלום ובינתיים נבנה את המדינה הנפלאה שלנו עם או בלי העזרה של אחינו הערבים בישראל וביהודה ושומרון. כי הם פה להשאר ואנחנו צריכים להשלים עם כך. תמיד נשלוט עליהם כי אני לא רואה פתרון אחר. אבל אם ירד הלחץ של מדינות המערב הערבים יקבלו את זה והלחץ אצלם ירד וגם רמות האלימות שלהם. אני אופטימי.

        אהבתי

  4. פיספסת לגמרי כשהחלטת שאני בקטע של רק לא ביבי. הפגנת אורח מחשבה בולשביקי מצוי. מי שלא מסכים איתך ב-100% הוא האוייב שלך. אני בכלל לא בקטע הזה. הוא ראש הממשלה הנבחר פה, ואני מקבל את זה. אפילו הצבעתי בעד מפלגה ששותפה בקואליציה שלו. מה שלא מונע ממני לחשוב, שכמו שיש דברים שבהם הוא צודק בגדול לדעתי (כמו הסכנה האיראנית, ויש עוד), ואיני טורח להסתיר את דעתי בעניין, יש גם דברים שבהם כלל איני מסכים איתו, וגם את דעתי זו לא עולה על דעתי להסתיר. גם לא עולה על דעתי להתנבא בנוסח שאתה עושה "תרגע ותפנים שאף פעם לא יהיה פה שלום", או שהוא עושה "לעד נחייה על חרבנו", כי נביאים, מאז שחרב הבית, הם שוטים גמורים בעיני. כמוך כמוהו. התפיסה שלי בעניינים האלה היא לגמרי יהודית: "הכל צפוי והרשות נתונה". כלומר, הכל תלוי במעשי האדם. גם מה שיהיה בעתיד. טבעי שאנשים חמדניים שנדמה להם בטעות גמורה ובאווילות של יוהרה ש"הזמן פועל לטובתנו" (הזמן לא פועל של אף אחד) יפתחו תיאוריות הנשענות על נבואות טיפשיות, כביכול הם יודעים את העתיד, ואף פעם לא יהיה שלום, ולעד נחייה על חרבנו. קישקוש בלבוש. זה אותו סוג של "WISHFUL THINKING" המאפיין את כנסיית הסכל, מיסודה של האינטליגנציה הבורגנית. גם את האגף השמאלי וגם את האגף הימני שלה. טמבלים שמלבישים את הציפיות שלהם במעטה כאילו עובדתי. אני זוכר ששמעתי את דברי האיוולת האלה מהדוגמטים של הימין גם לפני שבגין חתם על השלום עם מצרים. לדעתי הוא היה איש חכם מביבי. אבל ביבי עוד צעיר, אני עדיין מקווה שילמד.

    אהבתי

    • קמיליה permalink

      המשפט 'הזמן לא עובד לטובתו של אף אחד' הוא בעייתי.
      הוא נכון רק בניתוח מילולי שלפיו ה'זמן' אינו יישות אקטיבית בעלת כוונות.

      אני מסכימה שלעיתים רק בדיעבד, מפרספקטיבה של עשרות שנים, אפשר לנתח מצבו של איזה צד השתפר בהשוואה לצד השני.

      אהבתי

      • ניתוחים ארוכי טווח זה טוב לתיקון בעיות שלא נמצא להן פיתרון אחר. והתחרות על איזה צד השתפר יותר היא נחמדה בתור ענף ספורט. מנקודת המבט של אנשים שחיים פה ועכשיו, והאינטרסים שלהם, יהודים או ערבים או הוטנטוטים, ההנחה ש"הזמן עובד", בכל פרשנות שתתני לה, היא לוקסוס של מנהיגים ואסטרטגי-על בכל הרמות. עלית מצומצמת מפונקת ומוגנת, שחושבת על מקומה בהיסטוריה ושאר ירקות, ולא תמיד על ציבור הבוחרים וחייו היומיומיים. ההנחה שיש איזשהו גורל כתוב מראש או כוחות על שלמעלה ממעלת אנוש, נוחה להם מאוד כי היא משחררת אותם מהצורך לעשות פעולה שעלולה להוציא אותם מאזור הנוחות.

        אהבתי

      • אילן permalink

        ההנחה שאני מניח שאף פעם הערבים לא יקבלו אותי עוזרת לי להתמודד בצורה שונה מהשמאל. אני רגוע ויודע שזה המצב למשך תקופה ארוכה ואין עלי לחץ להשיג הסכם עם האוכלוסיה המוסלמית. היום כל הזמן הלחץ מופנה לישראל. היא תוותר. היא תיסוג וככה יהיה שלום. הערבים הם סוג של ילדים קטנים בלי אחריות בכלל וכך כולם מתנהגים אליהם. הם מתפרעים אז נותנים להם סוכריה. כאשר המצב ישאר סטטי והלחץ העולמי ירד אולי הם יתבגרו וישלימו עם המצאותינו פה ואז אולי יהיה הסכם איתם. אולי כן ואולי לא. אני חושב שזה ההבדל ביננו בגישות שלנו ואני לא סוג של קיצוני כמו שאתה מנסה לתאר אותי. יותר ריאליסט לדעתי ממך. אולי כי לקחתי את הכדורים הנכונים 😀

        אהבתי

  5. לא מבין את הצורך שלך, בתור ריאליסט, בהנחות מוקדמות מתוצרת המבחר שמציעות התיאולוגיות של האיזמים למיניהם, או מסוג הגזענות המתנשאת. ההנחות המוקדמות האלה מעבירות את המידע על העולם דרך פריזמה מעוותת-מציאות. אנשים, שבטים ועמים, דתות ונוהגים משתנים ללא הרף ורק מי שחסר אחריות מודיע את העתיד ברמות נבואיות, על סמך הנחות מוקדמות מהסוגים שמניתי למעלה.

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: