Skip to content

סטטוסים/ מה שמותר לזאוס הבריטי אסור לשור בישראל, המצונזר החדש של רביניאן ולמה לברוח ממקום טוב

ינואר 3, 2016

סטטוסים מהפייסבוק מהימים האחרונים

זכויות האדם והמלחמה בטרור, בבריטניה הגדולה ובישראל הקטנה

למקרה שלא נפלתם על מאמרו של בן דרור ימיני בגליון יום השישי האחרון של "ידיעות אחרונות", הנה תקציר: מתברר שבעוד מתחוללת אצלנו סערת "שוברים שתיקה" (זו שקדמה לסערת "גדר חיה"), עסקו גם בבריטניה הגדולה בעניין דומה בסוף חודש דצמבר. מסתבר שמשרדים של עורכי דין בריטיים, פעילי "זכויות אדם", עסוקים עד מעבר לראשם בהגשת תביעות משפטיות נגד חיילי הוד מלכותה, בגין פעילותם האנטי-טרוריסטית בעיראק ובאפגניסטן.

והנה, לשר ההגנה  שם, מייקל פאלון, זה די נמאס, והוא רוצה לשים קץ להשתוללות הזאת של אלה שהוא מכנה "רודפי האמבולנסים" – כינוי גנאי לעורכי דין המחפשים איך לעשות כסף מדמם של נפגעים בתאונות (או במקרה הזה, מהנפגעים במלחמה נגד הטרור).

מתברר, למשל, שחקירתה של תלונה אחת נגד חיילים בריטיים, בחשד של פגיעה בזכויות האדם של אסירים עיראקיים בכלא אל-סווידי, עלתה למשלם המיסים 31 מיליון ליש"ט, והסתיימה במסקנה שלתלונות של פעילי "זכויות האדם" לא היה שום בסיס עובדתי. לא רק אצלנו יש מלשנים שקרנים, מסוגו של אבנר גבריהו, דובר "שוברים שתיקה".

לדבר השר הבריטי פאלון, התביעות המשפטיות מהסוג הזה "עלולות לחבל ביעילות המאבק של חיילינו נגד הטרור. במקום לחשוב על המטרות, הם יחשבו על כך שהם עלולים להפוך לנאשמים." דובר משרד ההגנה הודיע מצידו, כי "אנו נדאג לכך שכוחותינו מעבר לים לא יהיו חשופים לתביעות משפטיות שחותרות תחת יכולתם למלא את תפקידם."

ואיך הם חושבים לעשות זאת, בממלכה המאוחדת?

מצאתי , ששרים בממשלה הבריטית מתכננים להחליף את "האמנה האירופאית לזכויות אדם" (אמנת שטרסבורג) המוחלת בבריטניה ומאפשרת את הפעילות הנמרצת של "הפעילים", בחוק בריטי חדש והגיוני יותר, מבחינת פעילותם של כוחות הצבא שם.

וכל זה בבריטניה הגדולה, זו שחייליה עסוקים בהגנה על נתיני המלכה  מפני הטרור כשהם לוחמים בארצות רחוקות, אלפי קילומטרים מהאי שלהם. אפילו שם מבינים שיש זכות אחת מסויימת, השקולה (לפחות) לזכויות האדם האחרות, החשובות אף הן, והיא הזכות לחיים.

במקרה הספציפי הזה, הזכות להתגונן מפני הטרור.

אך למרבית הצער, כפי שמציין ימיני, כל התובנות האלה לא מפריעות לממשלת הוד מלכותה להמשיך ולממן את ארגוני המלשנות בישראל, הנושאים אף הם, כמו משרדי העורכדינים הבריטיים רודפי האמבולנסים, את  שם "זכויות האדם".

שכן, כנראה, חיי האזרחים הישראליים המאויימים עלידי הטרור האיסלמי, חשובים לממשלה הבריטית הצבועה הרבה פחות מחיי הנתינים הבריטיים המאויימים על ידי אותו טרור. כך שאצלנו זה בסדר "לחבל ביעילות המאבק של חיילינו נגד הטרור", ואין בעייה בכך, מבחינת הוד מלכותה וממשלתה, ש"במקום לחשוב על המטרות, הם יחשבו על כך שהם עלולים להפוך לנאשמים."

עד כדי כך זה בסדר, שממשלת הוד מלכותה אפילו מוכנה לממן את המהלך הזה.

כל זה, רק כדי שתדעו מה קורה בעולם הגדול, בעניינים הנוגעים למוסר המלחמה בנוסח הקדושים מ"שוברים שתיקה".

גם לידיעת הפרופ' שטרנהל ודומיו מהעיתון ל"אנשים חושבים" (אלק), והגנרלים לוין ואילון ודומיהם מאגף הפנסיונרים של צה"ל.

הצבועים לא פחות מהממשלה הבריטית.

מספרים לעצמם ולנו, שהם נגד הפעילות בחו"ל של ארגוני ההלשנה, בשעה שידוע להם היטב שהפעילות בחו"ל היא זו שמעניינת את המשקיעים הזרים המממנים את האופרציה האנטישמית הזאת.

הצנזורה והספר, מי מלמד אותנו דמוקרטיה מהי

מי שמגינים על החלטות של חבורת פוליטרוקים קודמת ("המזכירות הפדגוגית") מפני החלטתה של ועדת פוליטרוקים נוכחית ("המזכירות הפדגוגית") הם אזרחים דקי אבחנה ביותר. אל תבוא נפשי בקהלם, אל תחד כבודי.

מצחיקים אותי עדרי הקרנפים הז'דנוביסטים מן התקשורת, שומרי חומות הדמוקרטיה, המתרעמים על פסילת הספר של דורית רביניאן על ידי הפוליטרוקים הנוכחיים של משרד החינוך. מדובר באלה, שמבחינתם דיון דמוקרטי באולפן לעולם יתקיים בין ד"ר משמאל מרצ ובין פרופסור מחד"ש, וסיקור הוגן של הפגנה דמוקרטית תמיד ינקוב במספר מפגינים העולה פי 2 עד 5 ממספר הנוכחים בשטח, וכשיורים בערבי מסכן אין צורך לציין שהוא ניסה לרצוח מישהו לפני שנייה וחצי. ואלה באים ללמד אותנו דמוקרטיה מהי. גיחי גיחי.

מי רוצה לברוח מהאושר?

בישיבה האחרונה של הפרלמנט שלנו, נשאלתי איך אני מסביר את הסתירה הבאה: בעוד שלפי סקרים שונים תושבי ישראל מאוד מרוצים מחייהם (מקום 11 מתוך 158 מדינות במדד האושר העולמי) הנה מגלים הסקרים גם זאת, שחלק עצום של הישראלים, קרוב ל-40%, רוצים לעזוב פה ולהגר למדינות טובות יותר.

—————————————————————————————————————-

1894036-5

מתוך הסקר של האו"ם על "מדד האושר העולמי", הנתונים התפרסמו באביב 2015 ונוגעים לשנת 2014. האיור מהוויקיפדיה

———————————————————————————————————–

השבתי שאין קל מלהסביר את הסתירה (שהרי אם כל כך טוב פה, למה לברוח?):
את הסקרים המראים שהישראלים מאושרים ברובם הגדול – בין 80 ל-90 אחוזים, עורכים גורמים בינלאומים (מדד האושר מפורסם על ידי האו"ם), שמחפשים תשובה כנה לשאלתם.
ואילו את הסקרים המורים על כוונות הירידה ההמוניות של הישראלים, עורכים סוקרים מקומיים שעניינם להראות כמה רע ומר פה, בהתחשב בזהותו הידועה של מזמין הסקר.

ומעניין לציין, אגב, נא הציצו במדד האושר, שבאיראן, שדחוף לה כל כך לשחרר את פלשתין מעול הכיבוש, לתושבים רע ומר אפילו יותר מלתושבי יו"ש ועזה. לא היה ראוי להייאטוללות, שיתאמנו קודם על שחרור תושביהם שלהם עצמם מהעול הכבד המוטל עליהם?

מודעות פרסומת

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: