Skip to content

המבוך והמוצא (2): האיסלאם הקנאי מתחת לשפם של אבו מאזן

נובמבר 3, 2015

לאחרונה פרסם הפרופ' (למדע המדינה, היה מנכ"ל משרד החוץ) שלמה אבינרי סידרה קצרה של מאמרים ב"הארץ" ובהם עסק בסכסוך בין שתי התנועות הלאומיות, היהודית והפלשתינית, וקינח בהצעת פיתרון.

להנהגות של שתי התנועות, טען אבינרי, יש עמדות שהן בבחינת מוקשים על דרך ההסדר.

והנה הטענה העיקרית שטען אבינרי כלפי ההנהגה הפלשתינית. על פי ניסוחו, "מאמינים פלשתינים רבים, כי הסכסוך אינו בין שתי תנועות לאומיות, אלא בין תנועה לאומית אחת (הפלשתינית) לבין ישות קולוניאלית ואימפריאליסטית (ישראל)… על פי ההשקפה הפלשתינית היהודים אינם אומה אלא קהילה דתית, וככאלה הם אינם זכאים להגדרה עצמית לאומית."

דבריו אלה של אבינרי הקימו עליו מגיבים רבים בעיתון לאנשים חושבים, מבין כותבי המאמרים הקבועים, וגם אחרים.

פרופ' שלמה אבינרי: עדה דתית (הצילום מהוויקיפדיה)

פרופ' שלמה אבינרי: עדה דתית (הצילום מהוויקיפדיה)

אתייחס רק לשניים מהמגיבים, החובשים מגבעת מדעיסטית.

הראשון הוא הד"ר מתי שטיינברג, המוגדר כמזרחן וכחוקר במכון הישראלי לדימוקרטיה, וכמי שהיה יועץ לראשי שב"כ.

שטיינברג זכור כמי שתמך במי שהיה ראש אמ"ן, האלוף עמוס מלכא, וטען כמוהו כי אין ראיות מודיעיניות לכך שערפאת ביקש להביא להשמדתה של מדינת ישראל (המקורות של אמ"ן ושל שטיינברג לא הגיעו לקטעי העיתונות שבהם דווח על הנאומים של ערפאת במסגד ביוהנסבורג או בבית המלון בשטוקהולם שבהם פירט בגלוי את כוונותיו כלפי העם היהודי).

שטיינברג גם כיכב בסרטו השקרי של רביב דרוקר בערוץ 10, שלפיו ישראל היא שפצחה באינתיפאדה השניה, והפלשתינים סתם נגררו ונפלו בפח (כרגיל, אחרי שמתברר לפלשתינים ולתומכיהם בשמאל המזוייף שהמלחמה ההרואית התורנית התפקששה).

כדי שתבינו עם איזה איש מדע יש לנו עסק, הנה עוד שתי אנקדוטות מהרזומה של הד"ר, מתוך הבלוג של העיתונאי זאב גלילי:

בזמנו נטען שמערכת החינוך הפלשתינית היא מסיתה, ומבקשת להעלים מעיני התלמידים את עצם קיומה של מדינת ישראל. ולראיה: גבולותיה של ישראל ושמה כלל אינם מוזכרים במפות של מערכת החינוך דנן.

ואיך תירץ זאת המזרחן שטיינברג? הוא אמר שההעדר הזה אינו מעיד על דבר, יען כי מדובר ב"מפה גיאוגרפית שהתלמיד נדרש לציין בה את קווי הרוחב והאורך".

מתוך ספר לימוד פלשתיני: הכיתוב: "פלשתין" (מתוך "מבט לתקשורת הפלשתינית")

מתוך ספר לימוד פלשתיני: הכיתוב: "פלשתין". נא לשים לב לקווי האורך והרוחב (מתוך "מבט לתקשורת הפלשתינית")

ואילו במקרה אחר, במסגרת הסברת ערכי השיבה למולדת, שבו תואר ביקור של ילדים פלשתינים ב"גן יפו", כעידוד של "השיבה", הסביר החוקר שטיינברג שדי בעיון שטחי כדי להבין שלא מבקשים פה ללמד את ערך "השיבה" לתלמידי כיתה ב', "כי אם את ערך הניקיון". 

ועל פי שיטתו זו, הביא הפעם שטיינברג, במאמרו ב"הארץ", כמה ציטוטים מדברי אבו מאזן, שמהם הוא מסיק בביטחון מוחלט ומלא שאין שום שחר להבחנתו של אבינרי, ושאבו מאזן בהחלט מקבל את הפיתרון של שתי מדינות לשני עמים!

מסתבר שאבינרי סתם מקשקש בקומקום!

טוב, קבלו את תשובתו של אבינרי למזרחן:

"מתי שטיינברג מביא כמה ציטטות מדברי אבו מאזן על 'העם הישראלי', כדי להפריך את קביעתי כי התנועה הפלשתינית  אינה רואה ביהודים עם.

זה בדיוק העניין.

מבחינת הפלשתינים אין עם יהודי. יש 'יאהוד', שהם עדה דתית, ויש את מה שהם מכנים 'העם הישראלי', הכולל כמובן את ערביי ישראל.

למרות כל מאמציו, שטיינברג אינו מצליח להביא אפילו ציטוט אחד שבו אבו מאזן מתייחס ל'עם היהודי' או ליהודים בתור 'עם'."

בשלב מביך זה של הדיון ב"הארץ", נחלץ לעזרתו של שטיינברג אחד מכותבי המאמרים הקבועים באותו עיתון,  ההיסטוריון דימיטרי שומסקי.

שומסקי הוא היסטוריון בערך כמו ששטיינברג הוא מזרחן.

שניהם כוהנים של כנסיית הסכל, שמתייחסים לדיסציפלינות המדעיות שהם מתגדרים בהן כאל סוג של פלסטלינה בשרות פלשתינה.

את סירובו של אבו מאזן להעלות על דל שפתיו את המונח "עם יהודי", מסביר שומסקי בדרך המפותלת הבאה: "…ברור שבפי עבאס (אבו מאזן) המושג 'עם ישראלי' משמעו 'יהודי ישראלי'." ולמה נמנע עבאס מכל איזכור של "עם יהודי"? זה, מסביר ההיסטוריון, כדי שהדבר לא יתפרש "כמתן לגיטימציה לשותפות של כל יהודי העולם בריבונות הישראלית", מה שיפגע בפלשתינים אזרחי ישראל.

נו-נו. אם הכל כך כך פשוט, הנה שלוש שאלות.

האחת: אם כל כך ברור שאבו מאזן מתכוון ל"עם היהודי-הישראלי" כשהוא מדבר על "העם הישראלי", מדוע עבאס אינו אומר זאת בעצמו, בדיוק באלה המילים? מדוע הוא מטשטש את כוונותיו, כשכל מה שעליו לעשות הוא להוסיף מילה אחת קטנה להגדרה?

למה המנהיג הפלשתיני  אינו מדבר על מדינת העם היהודי-ישראלי לצד מדינת העם הערבי-פלשתיני, ופותר את כל הבעייה?

ושאלה שניה: על פי ההיגיון של שומסקי, זוהי איוולת גמורה מצד ישראל להכיר בקיומו של עם פלשתיני, שהרי מכך עלולה לנבוע פגיעה קשה בעם היהודי-ישראלי, שהרי אותו עם פלשתיני, החי בגדה, ברצועה ובתפוצות, עלול לתבוע זכויות בתחומי מדינת היהודים(-ישראלים) – זכויות דומות לאלה שאותן מבקש אבו-מאזן לשלול מהיהודים בתפוצות על פי שיטת שומסקי.

אז למה שלא נצדד בפתרון המבוסס על שתי מדינות לשני עמים – העם הישראלי, והעם של ערביי יו"ש ועזה?

ושאלה שלישית ומכרעת: זה ממש יופי, שלפי דעתו של ההיסטוריון המפוקפק שומסקי מכיר אבו מאזן בקיומו של עם יהודי החי בישראל. רק מה, שדעתו של אבו מאזן על היהודים דנן (בין שהם עם ובין שהם עדה דתית), ידועה היטב. מחמוד עבאס ביטא אותה, גם לאחרונה, במילים ברורות ביותר, שאינן משתמעות לשתי פנים:

מדובר בקבוצה של אנשים "טמאים", שאינם זכאים לזהם ברגליהם "המטונפות" את המקום הקדוש להם לפי דעתם, שבו ניצב פעם מקדשם. אנשים "המוציאים להורג" בלי שום התגרות את בני עמו האומללים והחפים מכל פשע.

האם ההיסטוריון דמיקולו שומסקי סבור ברצינות שאבו מאזן מכיר בזכותם של חלאות-אדם שכאלה למדינה משלהם, על אדמת הקודש של הוואקף המוסלמי – ארץ-ישראל פלשתינה כולה?

*****

קו ישר ורציף עובר בין העמדות של ההייאטוללות מטהראן, החליף של דעאש, השייך של אל קאעידה, מנהיגי החמאס ברצועת עזה, ויו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן.

לקו הזה קוראים איסלאם קיצוני, שיעי כסוני.

מדובר בגירסה אנטישמית ושתלטנית של האיסלם, המבקשת להשמיד את מדינת היהודים, כשלב בהשתלטות על המזרח התיכון.

ומדובר בגירסה הרואה בהשתלטות על המזרח התיכון שלב בהשתלטות על העולם.

כל זה בגלוי ובמוצהר, בלי כחל וסרק.

רק אווילים גמורים ככוהני כנסיית הסכל, מסרבים להכיר במה שמוטח בפניהם יום-יום ולילה-לילה.

על כל גבעה ותחת כל עץ רענן. בכל קניון וטרמפיאדה, במסכי הטלוויזיה ובכותרות העיתונים.

*****

לדוגמות הדתיות של האגף הקנאי באיסלאם, המסרבות להכיר בזכותם של אחרים לחיים ריבוניים בארצם ובמדינתם, יש גם מקבילה יהודית.

הייתי עושה לעצמי עבודה קלה, אילו הייתי מביא כאן את דעותיהם של יורשי הרב מאיר כהנא, הטיפוסים של "תג מחיר", וכל מיני רבנים קיצוניים דוגמת הרב דוב ליאור או הרב גינזבורג בעל "תורת המלך".

הבעייה היא, שמדובר בהרבה יותר מזה.

על כך בפוסט הבא בסידרה.

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: