שיחה על פיגועים ומלחמה עם חבר מהכפר: הפיסיקה של הפוליטיקה

הייתי אתמול אצל חבר בכפר ומטבע הדברים דיברנו בפיגועים ובין השאר הרציתי לו את דעתי הידועה:

החיים הכלכליים (והאנושיים בכלל) מבוססים על תן וקח. אם בצורת בארטר ואם בצורת סחורה או עבודה תמורת שכר. אני מקבל כסף ממעסיק? אני עושה מה שהמעסיק מצפה ממני לעשות תמורת הכסף. פשוט מאוד. המעסיק רוצה כביש? אני בונה לו כביש. המעסיק רוצה מלחמה? אני מספק לו מלחמה.
והנה, ידוע היטב שבערך 95% מהאוכלוסיה, היהודית והערבית, בישראל וברשות, מתנגדים לפרץ האלימות הנוכחי, כמו שדעתם לא היתה נוחה גם מקודמיו. 95% מהאנשים הם הקורבנות שלו. הם כבר ידעו כמוהו. הם כבר יודעים ששום דבר טוב לא יצא מזה.

אבל יש 5%, שהם אלה שמלבים את המלחמה, מחרחרים אותה ומשתתפים בה בפועל.

כל האנשים האלה, בלי יוצא מן הכלל, מקבלים על כך שכר ממעסיקים.

לדוגמא: מיליארדר ההימורים שלדון אדלסון משלם לעיתונאים הימניים של "ישראל היום" ושל NRG כדי לחרחר מלחמה. איך מחרחרים מלחמה? פשוט: על ידי העלאת הציפיות של הצד היהודי. אם יש ציפיות גבוהות (הכל מגיע לנו) למה שנתפשר? למה להתפשר ולעשות שלום, במקום "לנהל את הסכסוך" ולקוות ש"הזמן יעשה את שלו" ו"העולם יתרגל"? וברור שהצד היהודי תמיד צודק, תמיד מנצח וראש הממשלה כוכב עליון.

ואותו דבר בדיוק, האדונים עמוס שוקן, משפחת המו"לים הגרמנית דומונט-שאוברג והמיליונר נבלזין, כל אלה בעלי עיתון "הארץ". אלה משלמים לעיתונאים מחרחרי המלחמה שהם מעסיקים בעיתונם כדי להעלות את הציפיות של הצד הפלשתיני, כדי שהוא לא יסכים להתפשר ותתרחק אפשרות השלום המאיימת. וכמובן שהעיתונאים האלה תומכים במעשי הרצח והזוועה (חלק גם מצדיקים וחלק רק "מבינים") של הפלשתינים.

שלדון ושוקן – מחרחרי מלחמה. ואותו דבר, כמובן, כל הקרנות והעמותות הניזונות מכסף אירו-אמריקאי, שמתחזקות את "יש דין" ואת "בצלם" ואת "שיחה מקומית" של השמאל המזוייף, את "עטרת כוהנים" ואת "תג מחיר" ושאר המסיתים של הימין הקיצוני.

וכמובן שגם מבצעי הרצח בפועל משולמים היטב. הרשות הפלשתינית משלמת להם שכר מלא בכלא, או פיצוי נדיב מאוד למשפחותיהם אם הרגו אותם. כמו שהממשלה הישראלית היא המממנת ומאפשרת את "התשובה הציונית ההולמת" לטרור – ההתנחלות  שתפקידה העיקרי והאמיתי הוא לסכל את האפשרות שתקום מדינה פלשתינית. כלומר: להבטיח את ניצחיותה של המלחמה.

או הפטרו-דולרים של קאטר המגיעים לידי הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית ולידי העסקנים של "הרשימה המשותפת", כמו שכסף של כל מיני מיליארדרים יהודים מאמריקה תומך במערכות הבחירות של "הבית היהודי" ושל כל מיני ח"כים קיצוניים מהליכוד.

מחרחרי מלחמה כולם. אוכלי נבלות הרוקדים על הדם.

כלומר: מדינות וממשלות, מיליארדרים פרטיים וארגונים כנסייתיים ודתיים או מפלגתיים, שנקרא להם X, משלמים המון-המון כסף לקבוצה של אנשים שנקרא להם Y , כדי להגיע לתוצאה Z – שהיא המלחמה הנמשכת, הטירור והפיגועים, הרצח והסנאף, שהם הגהינום של 95% מהאנשים החיים פה בין הים לנהר.

החבר שלי מהכפר, שלו הסברתי את הדברים, התמרד, התמרמר וניסה להעלות טיעונים נגד התיאור הזה שלי, שלדעתי הוא עובדתי לגמרי, כלל לא מוטה פוליטית או אידיאולוגית, עד כדי כך שהייתי מכנה אותו בשם "הפיסיקה של הפוליטיקה".

החבר הזה, שהוא איש שמאל, דווקא חשב ש"הכיבוש" הוא הבעייה.

אכן, הסכמתי איתו, הכיבוש הוא בעייה. ויש עוד בעיות. למשל הר הבית. אבל הרי זהו בדיוק תפקידם של מחרחרי המלחמה האלה, מימין ומשמאל: שבעיית הכיבוש לא תיפתר. כי הציפיות של הפלשתינים גבוהות מדי, בגלל "הארץ" ו"יש דין", "קרן פורד" וממשלת נורווגיה או אירלנד ושאר מחרחרי המלחמה תומכי הצד הפלשתיני. וגם הציפיות של היהודים גבוהות מדי, בזכות אדלסון ודומיו. אז אם הכיבוש הוא הבעייה – מחרחרי המלחמה מהתיאור שלי הם הדואגים ועושים ימים כלילות כדי שבעיית הכיבוש לא תיפתר.

וחוץ מזה, תראה מה אתה עושה, אמרתי לחבר שלי: כדי להגן על השמאל המזוייף ועמדותיו המסיתות, אתה מוכן גם לנקות את הימין הקיצוני והרצחני (שהרי אם התיאור שלי אינו נכון והשמאל פועל ממניעים "טהורים", אז אולי גם הימין כך) – וגם מתכחש לצורך העניין לאחת מאבני היסוד של המרכסיזם – דהיינו, שההוויה קובעת את התודעה, ושהמליאנים והסנג'רים שלהם, מיעוט קטן אך רב כוח, מהפוליטיקה, מהאקדמיה, מהתקשורת, מהמערכת המשפטית ומהמימסדים הדתיים, כל אלה שולטים בעולם ועושים ברוב הגדול של האנשים כרצונם.  למען הרווח וכדי לשמר ולהמשיך את המצב הקיים הנוח להם: מלחמה ורצח בעצימות משתנה, שרק לעתים רחוקות מאוד פוגעים אישית בעליתות האלה.

ומה יוצא להם מזה?

• רווח אדיר לעיסקי הנשק של בעלי "קרן פורד" וחבריהם.
• שגשוג לעמדות האנטישמיות של הכנסיות הקתוליות והפרוטסטנטיות של מערב אירופה.
• מחירי נפט גבוהים שחביבים על בעלי "קרן רוקפלר".
• המון צילומי סנאף וסרטוני סנאף החביבים כל כך על בעלי התקשורת.
• הצלחה למדיניות ה"הפרד ומשול" של ארה"ב ומדינות אירופה במזרח התיכון, שאחד מיעדיה העיקריים היא למנוע אפשרות של שלום בין שני עמים אחים, היהודים והערבים – בניגוד להצהרות הצבועות שלהם בדבר הצורך בשלום.
• הסחת דעת מתמדת משוד העם על ידי העשירון העליון ומהשחיתות של המערכת הפוליטית.

החבר הזה שלי מהכפר ומהשמאל גם חושב ששרשרת הפיגועים הנוכחית היא-היא "הפיצוץ הגדול", האפוקליפטי, שלו מקווה השמאל המזוייף כמעט בכל פעם שמתעורר פרץ של אלימות בינינו ובין הפלשתינים.

אבל לדעתי הוא טועה בעניין הזה בדיוק כמו בשאר הבחנותיו, שהרי הגל הנוכחי נשען בבירור על טיעוני שקר בדבר איזה מזימה הנוגעת להר הבית. ומה שבנוי על שקר אחריתו לקרוס ולגווע (עד לגל הבא). ורק צריך להיזהר שלא תצליח משימתם של מחרחרי המלחמה מן השמאל המזוייף ומן הימין הקיצוני, לחולל שפך דם המוני שיחמם את הגיזרה.