איך טעה ירון לונדון פעמיים ועל המחקר המסביר למה חיילי צה"ל נמנעים מאונס פלשתיניות (וחבל, לפי המחקר)

בתמיהה מסויימת שמעתי אתמול את ירון לונדון (לונדון וקירשנבאום, ערוץ 10) מספר, כבר איני  זוכר אפרופו מה, על עבודת מחקר שכתב פעם סטונדנט מאוניברסיטת בר אילן על אונס נשים ערביות על ידי חיילי צה"ל. כלומר: על המיעוט הבולט של מקרי אונס כאלה. ומסקנת המחקר לפי לונדון אתמול – הרגשת הבחילה, "הפיכסה" בלשונו של לונדון, שחשו החיילים הישראלים כלפי הנשים הערביות.

ולמה התמיהה, כי קראתי פעם את "המחקר". וזכרתי סטודנטית מהאוניברסיטה העברית.

בתמיהה רבה אף יותר שמעתי הערב את התיקון של לונדון, מיד בפתח המהדורה, על מה שאמר אתמול.  הוא החליק על העובדה שטעה גם במינו/ה של כותב/ת המחקר, והסביר שמדובר באוניברסיטה העברית ולא בבר אילן, ומה שחשוב  יותר: מסקנת המחקר, הסביר לונדון, היא לגמרי מדעית, מרוחקת מאוד מהמילים הנמוכות  ("הוולגריות") שהשתמש בהן אתמול.

לונדון במו עיניו קרא את המחקר כולו("עשרות עמודים"!) ומצא שמדובר שם בעניינים של "אנתרופולוגיה פוסט מודרנית", ולא בסתם "פיכסה" עסקינן, אלא בכל מיני "גבולות אתניים שמפחיתים את מספר מקרי האונס", וכן מדובר ב"טיעונים הרבה יותר מורכבים ומשכנעים".

ומכל מקום, את המשגים החמורים שלו במהדורה אתמול הפיל לונדון שלנו על "העיתונאים", שמסתבר שהם שהטעו אותו.

והלקח מהמקרה לכולנו: "בעניינים מורכבים אל תסמכו על הפרשנות הוולגרית של עמיתי  העיתונאים". כך לונדון.

אז באופן די חד פעמי, עלי להתייצב לצד עמיתיו העיתונאים של לונדון.

המסקנות הפשוטות שלהם מהמחקר האמור, כפי שהביא אותן לונדון אתמול,   הרבה יותר קרובות למציאות מהמסקנות המורכבות של הקורא לונדון היום.

אל תסמכו על ירון לונדון כשמדובר בעניינים פשוטים.

*****

מה ש"החוקרת"  מבקשת לתרץ ב"מחקר" שלה, היא העובדה המדכדכת שחיילי צה"ל ממש לא הרבו לאנוס נשים ערביות במלחמת העצמאות, ולמעשה רשמו שיא שלילי בתחום. זה לא מסתדר עם האנטי-ציונות של "החוקרת", שלפיה הציונות, ועימה מדינת ישראל וצה"ל הם גזענים נוראים ופושעים סוטים, וכל סיפורי "טוהר הנשק" של צה"ל אינם אלא אגדה.

ירון לונדון: הפרשנות הוולגרית

אז מה "גילתה" "החוקרת"? שדווקא מיעוט מקרי האונס – הוא המעיד על הגזענות!

וואו!

הנה, בלשונה:

"העדרות מוצהרת של אונס צבאי סימפטומטי (שהוא "אקט שנועד להשגת מטרות אישיות") משיגה את המטרות הפוליטיות שהעדר אונס מכוון משיג…אי אונס סימפטומאטי מהווה צעד נוסף בהכפפת היחיד לצורכי החברה. זוהי למעשה היכולת לחדור לגופו של היחיד ולחקוק בו דחייה מפעולות שהוא עשוי לבצע למען עצמו, כיוון שהן אינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים של הקולקטיב."

הניסוח הבלה-בלאי הזה עלול לבלבל.

הנה מה שאומרת "החוקרת":

כמו שיש "אונס סימפטומאטי", בלשונה, שמבצעים חיילים במלחמות כתוצאה מ"מטרות אישיות" (אורגזמה? סאדיזם? השפלת האוייב? מצ'ואיזם?), ככה יש גם "אי-אונס סימפטומאטי", שהוא נתעב לא פחות: כי הוא מעיד על כך ש"החברה" (הציונות הגזענית, במקרה שלנו) גילתה את  "היכולת לחדור לגופו של היחיד" כלומר, לבצע סוג של אונס מנטאלי בחייל של צה"ל, ולעוות את נפשו בצורה נוראה: הציונות מצליחה "לחקוק" בחייל הישראלי "דחייה" מפני פעולות טבעיות לגמרי, שחיילים כה רבים בצבאות אחרים "עשויים לבצע למען עצמם" (כלומר, אונס של נשים מבנות האויב המובס).

ולמה עושים הציונים הגזענים את הדברים המחרידים האלה לחייליהם, עד כדי חדירה "לגופו של היחיד" –  כי אם "היחיד" היהודי יבצע אונס באשה ערביה הוא יבצע פעולה שאינה עולה "בקנה אחד עם האינטרסים של הקולקטיב."

לא להאמין, מה? לקולקטיב הציוני יש משהו נגד "אונס צבאי סימפטומטי" בגופן של נשים פלשתיניות, שנועד להשגת "מטרות אישיות" של חיילים ישראלים!

אה?!

"1984" של אורוול! כוחו האדיר של הקולקטיב!

"עולם חדש אמיץ" של האכסלי! שטיפת מוח בשירות המדינה!

"האדם החד מימדי" של מרקוזה! דיכוי עקרון העונג בשירות הקולוניאליזם-אימפריאליזם-ציוניזם!

*****

ואיך הגיעה הציונות הקולוניאליסטית להישג המרשים הזה, הטמעת הערכים הקולקטיביים בנפשו של החייל היחיד כחיסון נתעב נגד אונס פלשתיניות?

קבלו את הטכניקות:

• החיילים הציוניים חוששים לאנוס כי "התינוק ייחשב כפלשתיני".
• הפלשתיניות לא נאנסות מפני ש"עברו תהליך של דה הומניזאציה" 
• "אין זה אפשרי לאנוס את מי שאינה אנושית".
• "הגברים היהודים מכוננים את זהותם הייחודית כלא-אנסים,כלא-מתבוללים, כלאום מובחן וייחודי בחיק האלוקים"
• "אונס ואי-אונס … הם שני צדדים של אותו המטבע, שבסיטואציות שונות השימוש בכל אחת מהן מוביל לאותם התוצרים.

הציטוטים המנוקדים למעלה לוקטו מתוך המחקר על ידי הבלוגר זאב גלילי.

*****

ועכשיו קצת על שיטת המחקר "הפוסט מודרנית" (כלומר, הנכלולית).

ברור שהחוקרת לא הלכה לראיין קבוצות גדולות של חיילי צה"ל ולשאול אותם, למה, למען השם, הם נמנעים מצו הטבע והגורל – ואינם אונסים פלשתיניות בהמוניהן.

"החוקרת" הרי ידעה היטב מראש מה בעצם קרה שם ("אי-אונס סימפטומאטי"), והצליחה למצוא מעט מאוד חיילי צה"ל, שבמאמצים אדירים ובראיונות "עומק" ארוכים,(היא לא סיפרה להם מה היא מנסה להוכיח) היא הצליחה לגרד מהם קצת טקסטים, שעם הרבה רצון רע ועוד יותר הוצאה מההקשרים וחזרות אינספור, נראה היה לה שהצליחה לבסס עליהם את מסקנתה הידועה מראש.

הנחת המבוקש.

מזכיר להפליא את עבודת המאסטר (שנפסלה, לשם שינוי) של אותו סטודנט חיפאי, שאחרי שהגיע למסקנה שבמלחמת העצמאות נערך טבח נורא בתושבי טנטורה הערבים, הוא הצליח לראיין כמה מהם שידעו לספר לו שאמנם זכור להם טבח כזה.

אגב, הודות ל"מאסטר" הזה (בין השאר) זכינו להיפטר גם מ"החוקר" אילן פפה, שהיה מדריכו של אותו סטודנט חיפאי מבריק, לטובת האקדמיה הבריטית – שיהיה לה לבריאות.

אז מי אמר שאין קצת יתרונות לזרם הפוסט-מודרני.

*****

ולבסוף מילה אישית לנשים הפלשתיניות, ושימות הפוליטיקלי קורקט: אל תאמינו למילה אחת מהשטויות של האידיוטית הזאת מהאוניברסיטה העברית, היא והמחקר האווילי שלה. במשך עשרות שנים הייתי חייל בצה"ל, בסדיר ובמילואים. אני נשבע בכל היקר לי שמעולם לא ביצעו שלטונות הצבא, או כל גורם ציוני שהוא,  "חדירה" לגופי כדי "לחקוק" בנפשי רתיעה כלשהי מפני נשים פלשתיניות. אפילו לא ברמז או במשתמע. וגם לא בחברי.

חיילי צה"ל לא אנסו ואינם אונסים אתכן בהמוניכן, פלשתיניות חמודות, לא בגלל שאתן לא סקסיות בעיניהם, אלא בגלל שאונס אינו סקסי בעיניהם (טוב, פה ושם יש איזה חולירע).

אלה דברים שאתן ואנחנו יכולים להבין – אבל לא חוקרות מהסוג "הפוסט מודרני", שכל מה שיש לה בראש זה להוכיח שהציונות היא גזענית, או שדרן טלוויזיה שקורא עשרות עמודים ואינו מבין מילה.