Skip to content

כשזהבה גלאון אומרת "אני יודעת בוודאות" – מדובר בהבל או בשקר?

אוגוסט 12, 2015

ובכן, הגענו בשעה טובה ליום רביעי, ה-12 באוגוסט, כ"ז באב, בדיוק ארבעה שבועות אחרי שמנהיגת מרצ, זהבה גלאון, אמרה לרזי ברקאי בתכניתו בגלצ (האירוע התרחש ב-15.07.2015. אז עדיין האזנתי לשידורי התעמולה של התחנה הצבאית בשעות הבוקר), כי היא "יודעת בוודאות" שהמחנה הציוני בראשות יצחק הרצוג עומד להיכנס לממשלה, כשהתירוץ הוא הסכם הגרעין עם  איראן בתור "וו להיתלות בו".

ולוח הזמנים: האירוע יקרה, לדבריה אז,   "כבר בשבוע הבא, לכל היותר תוך שבועיים."

כל זה גם "למיטב ידיעתי והערכתי", כדברי המנהיגה.

זהבה גלאון: "יודעת בוודאות"

זהבה גלאון: "יודעת בוודאות"

עוד באותו יום הבטחתי לבדוק מה יקרה לנבואה של מנהיגת מרצ, וגם הבטחתי לא לעמוד איתה על המילה, ולהעניק ארכה של ארבעה שבועות עד להתממשות הנבואה על פי זהבה.

טוב, היא כשלה במועד א', כשתמו השבועיים, ועכשיו כשלה גם במועד ב'.

אין שום סימן שהרצוג ומפלגתו עומדים להיכנס היום לממשלה.

ברור שכאשר התברר למנהיגה של מרצ , מהר מאוד, שהיא סתם הפריחה בלון מלא בהבל חם, היא באה אלינו עם התירוץ, ש"הסקופ" שלה בא כדי להכשיל את הכניסה המיועדת של הרצוג ומפלגתו לממשלה, ואפילו התגאתה בזה שהתרגיל המבריק הצליח.

עוד אומר משהו על התירוץ הזה.

לי נראה סביר הרבה יותר שהבלון המלא אוויר חם שהפריחה גלאון, לא נועד להכשיל את המהלך, אלא היה בבחינת התפרצות בלתי מבוקרת של WISHFUL THINKING מצידה של גלאון.

כי  כניסה של הרצוג והמחנ"צ לממשלת נתניהו, היתה משאירה את זהבה שלנו בתור המנהיגה של השמאל במושבי הכנסת, הגיבורה הבלעדית של היסודות האופוזיציונים והאנטי-מימסדיים של האגף הפוליטי הנ"ל, המצטופפים במדגרות של המהפכנות העברית, מנווה צדק בואך רמת אביב א'-ה', בכפר שמריהו, בסביון וברמת השרון.

קרש הצלה למפלגתה הטובעת.

ובכל מקרה, כבר ידוע לנו מה קורה כשמנהיגת מרצ משתמשת במילים כמו "יודעת בוודאות", או "למיטב ידיעתי והערכתי":

או שמדובר בסתם קשקושים בקומקום, הבל חם כאמור, ברבורים חסרי שחר ונבואת שקר, כפי שהתברר לנו מהמציאות – וזה המקרה הטוב.

או שמדובר באפשרות גרועה יותר: כי לפי עדותה של מנהיגת מרצ עצמה, השימוש שלה במילים מחייבות מהסוג הזה, "ידוע לי בוודאות" וגו', מציינות גלישה לאיזה תרגיל פוליטי חשוד ונכלולי,  ניסיון לטרפד מהלך אמיתי או מדומיין, ובכל מקרה – שקר גמור ומתוכנן.

כלומר, או שזהבה גלאון יוצאת הזויה.

או שהיא יוצאת שקרנית.

לאורן של שתי האפשרויות העגומות האלה, אני מוצא את עצמי תוהה:

כיצד עלינו להתייחס להערכותיה של מנהיגת מרצ  בקשר להסכם הגרעין עם איראן? או לגבי כשירותו של אבו-מאזן כפרטנר לשיחות שלום? או, למעשה, לכל הערכה ולכל מידע שהיא מספקת בכל תחום פוליטי שהוא?

הבלותות מוחלטות – או שקרים מניפולטיביים?

 

מודעות פרסומת

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: