Skip to content

הגרעין האיראני/ הדמגוגיה של אובמה כשיטת מכירה של סחורה פגומה

אוגוסט 7, 2015

נראה שלא רק פה, אלא גם בארצות הברית עצמה, רובו של הציבור אינו קונה את הסחורה הפגומה שמנסים למכור לנו פה עיתונים כמו "הארץ" ו"ידיעות אחרונות", תחנת רדיו כגלצ ותחנות הטלוויזיה המסחריות. לא בעניין הצלחותיו המרעישות של הנשיא ברק אובמה בכלל, ולא בעניין הסכם הגרעין עם האיראנים בפרט.

פרשן קרוטהאמר: אז מה תפקיד הסנקציות?

פרשן קרוטהאמר: אז מה תפקיד הסנקציות?

קבלו למשל את תוצאותיו של סקר שערכה בתחילת השבוע (03.08.2015 ) באוניברסיטת קוויניפיאק:

שיעור המרוצים מנשיאותו מגיע ל-43%. בלתי מרוצים: 52%. ואלה מבחינת הנשיא החדשות הטובות.

כי בכל מה שנוגע למדיניות החוץ של הנשיא, מגיע שיעור תומכיו ל-39%. מתנגדים – 55%.

וגם אלה חדשות לא רעות כל כך. שכן בנוגע למדיניותו של אובמה כלפי איראן יורד שיעור תומכיו ל-35%, ושיעור מתנגדיו עולה ל-56%.

וכל אלה ביחד עדיין יכולים להוות נחמה גדולה לאיש בבית הלבן, כי באשר להסכם הגרעין מווינה, כאן מגיעות החדשות הרעות באמת:

28% מהציבור האמריקאי בעד ההסכם.

57% נגד.

שני מתנגדים על כל תומך.

רוב של שני שליש.

ולפי המגמה הנמשכת בסקרים בינתיים, זה עוד לא הסוף.

גם האמריקאים, כמו הישראלים, לא קונים את הסחורה הפגומה הזאת.

*****

אבל אם אובמה רוצה להתנחם בשעות קשות אלה, הוא תמיד יכול לחזור את הסקר האינטרנטי של ה"וושינגטון פוסט" ושל רשת ABC מאמצע החודש שעבר , שעל פי יש להסכם 57% תומכים, ורק 36% מתנגדים.

רק פרט קטן. שימו לב לשאלה שהופנתה למצביעים  בסקר הזה של העיתון והרשת:

"כידוע לכם,ארה"ב ומדינות נוספות הכריזו על הסכם שבמסגרתו  יוסרו הסנקציות מאיראן בתמורה להסכמה איראנית להימנע  מייצור נשק גרעיני. פיקוח בינלאומי  ינטר את המתקנים האיראניים ואם איראן תיתפס בהפרת ההסכם, יוטלו עליה שוב הסנקציות. האם אתה תומך בהסכם?"

נו, כשהדברים מוצגים כך, מתעוררת כמובן השאלה – מאיפה באו 37% המתנגדים, מטומטמים שכמותם, שמתנגדים לכל הטוב הזה?

הזכיר לי להפליא את "סקר האפרטהייד" הידוע של "הארץ" ו"הקרן החדשה לישראל", כשבעזרת שאלות מן הנוסח הזה בדיוק הסיקו הנוכלים מהקרן ומהעיתון שעם ישראל הוא בעד משטר של אפרטהייד.

*****

לינקים לשני הסקרים האמריקאים האלה מצאתי במאמר שכתב אתמול  בוושינגטון פוסט צ'רלס קרוטהאמר. הוא מתייחס במאמרו  לאחת הנקודות בנאומו השבוע של  אובמה, שבה התייחס הנשיא לסנקציות ולאפשרות שישובו ויוטלו על איראן אם תיתפס בהפרת ההסכם.

"חישבו על חוסר ההיגיון בטיעון של אובמה," כותב קרוטהאמר. "המוטיב של נאומו ביום רביעי באוניברסיטה האמריקאית היה, שהאלטרנטיבה היחידה למה שהביא עימו מווינה (הסכם הגרעין) – היא מלחמה. זה בגלל שסנקציות – אפילו חמורות יותר מאלה שתבע הקונגרס – לעולם לא יעצרו את האיראנים (בדרכם לפצצה)."

"אבל אם סנקציות לא עושות את העבודה," ממשיך קרוטהאמר ושואל, "איך אתה (הנשיא), יכול לטעון שמעתה (אחרי חתימת ההסכם) יימנעו האיראנים מהפרה ברמייה של ההסכם, מכוח איום ב…סנקציות (שיוטלו שוב)?"

*****

שאלה מצויינת, המתייחסת לתרגיל חוזר בנאום של אובמה ביום רביעי, כששוב ושוב הוא מנסה להחזיק בחבל בשני קצותיו.

למשל: מצד אחד הוא מתייחס בביטול לכוחה של איראן, שתקציב ההגנה שלה מגיע ל-15 מיליארד דולר, לעומת תקציב ביטחון בסך 600 מיליארד דולר של ארה"ב. מצד שני, איראן היא מעצמה אדירה, ששום סנקציות לא יכולות לעצור אותה, ושפעולה צבאית שתמנע ממנה להרכיב פצצה היא בגדר מלחמה נוראה שיש לעשות הכל (למשל ההסכם הזה) כדי למנוע אותה.

למשל: ישראל, מזכיר לנו אובמה כבר בתחילת הנאום, היא המדינה היחידה בעולם המתנגדת להסכם. אך בסוף הנאום, הוא טוען לפתע שלישראל יש זכות מלאה להתנגד להסכם הזה, שהרי איראן מאיימת עליה ישירות.

אז מה הפלא שישראל מעיזה להתנגד להסכם?

זוהי דרך הדמגוגיה:

הסנקציות לא מועילות כשזה מה שדורש הטיעון.

ומועילות כשדורש הטיעון.

איראן היא יבחוש בן ביצה כשדורש זאת הטיעון.

ומעצמה אדירה כמה דקות אחר כך.

ישראל היא איזה משוגע תורן שהעולם מתבונן בו ברחמים ובתמיהה כשהטיעון מצריך.

וכעבור חצי שעה מדינה מאויימת שמתגוננת בצדק.

הצורך בתרגילים האלה ודומיהם ברור וידוע.

הנשיא האמריקאי מנסה להגן על הסכם רע, שאינו בר הגנה. סחורה פגומה.

מודעות פרסומת
4 תגובות
  1. סחורה פגומה או לא, היא היחידה בשוק.

    אהבתי

    • את זה אפשר היה להגיד גם על ההסכם שחתם הנשיא קלינטון עם קוריאה הצפונית. שלא לדבר על הסכמים מוקדמים יותר בהיסטוריה, ופגומים לא פחות. מי שאוכל אבטיח מקולקל פשוט משום שהוא האבטיח היחיד שיש לו, גומר עם קלקול קיבה מונומנטלי.

      אהבתי

Trackbacks & Pingbacks

  1. הסכם הגרעין עם איראן/ הבעייה של אובמה היא לא עם הקונגרס. הבעיה שלו היא, שהוא איבד את דעת הקהל האמריקאית | מאפיהו

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: