Skip to content

דו"ח לוקר: מה פתאום שבעלי זכויות היתר יסכימו לוותר על הנתח שלהם

יולי 22, 2015

בכל פעם שמתקיים דיון בקיצוצים במשרדים ממשלתיים – וזה הרי עניינו של דו"ח לוקר – אני נזכר במיכאל צור ז"ל. מיכאל צור הוא שם למיטיבי לכת. הוא היה מנכ"ל "החברה לישראל" שהסתבך בפרשת שחיתות בשנות השבעים, ונידון לשנות מאסר ארוכות. כשהשתחרר מהכלא באמצע שנות השמונים, נוצר בינינו קשר. הייתי אז עורך של מדור כלכלי באחד העיתונים, צור טילפן והעיר לי משהו על כתבה שלי שנגעה ל"חברה לישראל", והצעתי לו מיד לכתוב טור מדי פעם במדור שלי בעיתון. כבר אז חשבתי שמי שסיים את תקופת עונשו, לא רק שאין להמשיך ולרדוף אותו, כתביעת אלה אצלנו הרואים בעצמם אנשי מוסר ושומרי החומות, אלא להיפך – יש לסייע לו.

ולא הצטערתי על הגישה הזאת, כי לפחות תובנה אחת של מיכאל צור המנוח אני נושא עמי עד היום.  הוא הסביר פעם לקוראי באחד מטוריו, מדוע כל כך קשה, עד בלתי אפשרי, לבצע קיצוצים במשרדים ממשלתיים. הסיבה, כך צור, היא פשוטה ביותר: כמעט תמיד אלה המכריעים בשאלת הקיצוצים, הם בדיוק אלה שבתנאי השכר והפנסיה שלהם עצמם, ובאחוזות הממשלתיות שהם שולטים בהן, צריך לקצץ.

כך שמה פתאום שהם יסכימו? הם יעלו כמובן את הטיעונים הכי מופרכים, מהגורן ומהיקב (עתיד המדינה, ביטחון המדינה, ציפור הנפש, קודשי האומה וכו') ובלבד שלא ייגעו להם בפצ'ה-מצ'ה.

וברור שזה מה שאנחנו רואים גם הפעם כשמדובר בדו"ח לוקר, המציע בעצם דבר פשוט: קחו מהתנאים, החריגים לגמרי, במשק הישראלי ובשוק העולמי בכלל (חוץ ממדינות הנשלטות בגלוי על ידי חונטות צבאיות): כוח אדם, שכר ופנסיות של כל אלה שאינם מהווים את חוד החנית של הצבא – הקרביים –  והעבירו את הסכומים שייחסכו להתעצמות צבאית אמיתית של הצבא.

מה הגיוני מזה?

ומי אמור להחליט בדבר הצעתו של לוקר? מיהם ראשי המתנגדים?

ובכן, זה ברור. לא הקרביים, שבהם לא מציע לוקר לפגוע, אלא הכלכלנים, אנשי המטה, פקידי הקרייה. אלה המציעים את הנימוקים הרגילים לרמטכ"ל. וברור שההתנגדות באה גם ממשרד הביטחון. שהרי גם שם, בשב"כ ובמוסד ובמשרד עצמו, לא חסרים אנשי מטה ופקידים, שהתנאים שלהם, שכר ופנסיות,  קשורים תמיד איכשהו וצמודים למה שמקבלים בצה"ל, ואם יקצצו בצה"ל, הם הבאים בתור.

וברור שגם בין הפוליטיקאים לא תמצאו תומכים רבים מדי. שהרי מאיפה בדיוק מסריח כל דג, אם לא מהראש? השוו-נא את השכר ותנאי הפנסיה המפליגים שסידרו לעצמם הפוליטיקאים היקרים שלנו למה שקורה בעולם הגדול, ומיד תבינו את החששות של הח"כים. היום יש דו"ח לוקר שמציע לקצץ בפנסיות המטורפות של צה"ל? מחר יהיה דו"ח שוקר שיציע לקצץ בפנסיות המטורפות של הח"כים.

לכן כל כך ברור לכולם שדו"ח לוקר עומד להיקבר.

שהעשירון העליון של בעלי השכר והפנסיות יסכים, מרצונו הטוב, לפגוע בשכר ובתנאים המפליגים שהוא מקבל? היה לא יהיה. כך שברור כי הדו"ח חובבני…פגיעה אנושה בבטחון המדינה…לוקר לא יודע מה הוא שח…הזוי…ציפור הנפש של צה"ל…בלה-בלה, בלה-בלה

רק אל תגעו להם בפצ'ה מצ'ה.

פוסט לזכרו של מיכאל צור.

 

מודעות פרסומת

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: