Skip to content

מתווה הגז: נא לוותר על התמלוגים הגבוהים ולתת חשמל זול והורדת מחירים

יולי 3, 2015

יתכן שהפוסט הקודם שלי בעניין הגז לא היה די ברור, כי קיבלתי תגובה מחבר בפייס שהיו לו ערעורים, ואפילו הואשמתי בדמגוגיה. אז אני חש בצורך להבהיר את עמדתי.

קודם כל: בשטחה של מדינת ישראל נמצא אוצר. ולא משנה אם מדובר בזבל עופות, בגז או בזהב טהור.

והשאלה היא: איך נכון לחלק את האוצר הזה בין בעליו המאושרים – כלל אזרחי מדינת ישראל.

ברור שקודם כל יש להעניק תגמול נאות למוצאי האוצר. כמה? ובכן, מכיוון שישראל אינה המדינה הראשונה בעולם שבה נמצא אוצר כזה, בודקים מה נעשה בתחום הזה במדינות ישראל – ומשלמים את הממוצע.

ובאותה שיטה יש לשלם למי שמואילים לחפור את האוצר ולהעביר אותו לנקודות השיווק. אין צורך להתקמצן, אך גם לא נכון להיות נדיבים מדי, שהרי נדיבות כזאת היא על חשבון בעלי האוצר – אנחנו.

ועכשיו השאלה היא מה עושים עם שאר הסחורה.

באופן טבעי, תשאלו כל אדם סביר, בעלי האוצר – כלל התושבים – היו רוצים דבר פשוט, בסיסי, כמעט מובן מאליו: ליהנות מהאוצר הספציפי הזה – חומר בעירה המשמש לייצור חשמל ולהפעלת מנועי התעשייה – בצורת הורדת מחירים. זה טוב מאוד במציאות הישראלית, שבה משתולל יוקר מחייה בלתי סביר, שבין השאר מבריח מכאן תושבים ומבריח מכאן תיירים.

ראו כיצד רווח לנו כאשר הפסיק שר האוצר דהיום משה כחלון את שוד האוויר הגדול על ידי חברות הסלולאר החמסניות. ב-37 שקלים לחודש אני מדבר בלי הגבלה, מסמס בלי הגבלה (אך להפתעתי לא יותר מאשר לפי ההסדר הקודם שלי עם החברה, בתקופה שהוגבלתי) וגולש ללא הגבלה.  ואפשר להשיג חבילה דומה גם בחצי מהמחיר שאני משלם.

טוב, אז החשמל לא יהיה בחינם וגם לא בחצי חינם. אבל הקלה של מאות שקלים או קצת אלפים לשנה למשפחה ישראלית ממוצעת – בירידת מחירי החשמל ובהורדת כל מחירי המוצרים התעשייתיים – בכולם מעורבת צריכת אנרגיה – זה המון כסף.

זו הצורה הטבעית. היא מסתדרת יופי עם כל התיאוריות של מדע המדינה, עם כל תורות המוסר הדתיות, עם כל ערכי הדמוקרטיה, עם כל האידיאולוגיות החברתיות והכלכליות, מסוציאליזם עד קפיטליזם.

מגלים אוצר? מחלקים אותו בין בעליו. מה פשוט מזה?

למערכת הפוליטית שלנו יש בעייה גדולה עם הפיתרון הזה.

לפי התיאוריה, הדימוקרטיה היא שלטון העם, על ידי העם ולמען העם. אילו היתה פה דמוקרטיה מהסוג הזה, האוצר היה מתחלק כמו שצריך.

אבל בדמוקרטיה הישראלית, מדובר בשלטון העשירון העליון, על ידי העשירון העליון ולמען העשירון העליון.

והשלטון מטעם העשירון העליון – הממשלה שלנו – לא מסוגלת לסבול את הרעיון שהוא לא ייקח לעצמו – כרגיל – נתח גדול בהרבה ממה שמגיע לו מכל משאב ונכס של המדינה – וכמובן גם מן האוצר החדש, אוצר הגז.

גם אילו היתה חלוקת האוצר מתבצעת באופן שוויוני ומביאה להורדת מחירים, היה העשירון העליון נהנה הרבה יותר מכל האחרים באופן מוחלט. שהרי הוא צורך הרבה יותר ומשלם הרבה יותר על חשמל ומוצרים תעשייתיים. רק ההנחה שהיתה משפחה בעשירון העליון מקבלת על מחיר החשמל במקרה של הורדת מחירים משמעותית,  שווה בגודלה לכלל חשבון החשמל של משפחות בעשירונים התחתונים.

אבל זה לא מספיק לממשלת העשירון העליון שלנו.

הם רוצים שחלוקת האוצר תהיה לטובתם באופן הרבה יותר חמדני וחמסני.

ומכאן "מתווה הגז" המוצע עכשיו.

מחירים מופקעים לגמרי, שמאפשרים רווח אדיר בין מחיר ההפקה וההובלה ובין המחיר לצרכן.

רווח המאפשר לממשלה לעשות בוננזה על "התמלוגים" שהיא חומסת מהציבור, וגם להרוויח יותר על המיסים שהיא גובה מהחברות הזכייניות.

ומי שחושב שהקופון השמן מאוד שיגבו המעמד הפוליטי ומוטביו מהעשירון העליון  יותיר מקום להורדת יוקר המחייה, ולהטבה של כמה מאות או קצת אלפי שקלים למשפחה ישראלית ממוצעת,  חולם חלומות פז.

כי אילו זו היתה כוונתם, לא היה צורך בכל סיפור "התמלוגים" הגבוהים וכו'.

היו מורידים את המחיר, וגם בודקים בקפדנות ולאורך זמן שהוזלה לחברת החשמל ולתעשייה תגולגל במלואה לציבור.

ושימו לב, אגב, שגם מתנגדי המתווה הקיים במערכת הפוליטית, אינם מתנגדים כלל לשיטת "התמלוגים" הגבוהים של הממשלה, התורמת תרומה מכרעת לגובה המחיר. גם הם מעוניינים בתגמולים האלה, שוועדת הכספים מחלקת אותם בנדיבות בין מוטבי המערכת הפוליטית, קואליציה כאופוזיציה.

ותסלחו לי שאיני עוסק פה בכל שאר העניינים החשובים, כגון התחרות, המונופול וכיוצא באלה.

תנו חשמל זול. תנו מוצרים זולים. זה הכל.

ותפסיקו לגנוב לנו את האוצר.

אני מקווה שברורה עמדתי, שהבעייה העיקרית שלנו היא לא עם החברות הזכייניות, המונופוליסטיות וכו'. אפשר להוריד את מחיר הגז גם בלי לפגוע קשות ברווחים שלהן. אך צריך לתבוע מהן התחשבות. אם הממשלה תוותר על חלק ניכר מתגמוליה כדי להוריד את המחיר לצרכן, גם הם יכולים לוותר על חלק. ואפשר לפצות אותם חלקית בשיעורי המס.

הבעייה שלנו היא עם הממשלה הנבחרת שלנו. במיוחד עם ראש הממשלה.

 

 

מודעות פרסומת
2 תגובות
  1. אתה ממש פופוליסט. מי נהנה מהמיסים על הדלק. ברור. רק נתניהו. המיסים על הדלק הולכים רק בחלקם לכבישים. חלק לביטחון וחלק לדברים אחרים. אם מונופול הגז יקח מחיר יקר על הגז אחוז ניכר מהרווח ילך לממשלת ישראל שתוכל לצ׳פר למשל עסקים ולהוריד להם עליות. הקפיצו את מחיר הסולר אבל המובילים נהנים הטבות שונות דרך מערכת המס שלך שיש מכונית מונעת דיזל לא מקבל. הגז ישאר באדמה בגלל אנשים כמוך עם צדקנות מאוד מסויימת. שנובל אנרגי חיפשה פה גז בעומק של 2 קילומטר לא באת ואמרת אני משתתף. הם השקיעו וגם צריכים להרוויח. והם יגייסו את ה-30 מליארד שקל להוציא את הגז מהאדמה. ממש צדקן אמיתי ואין לי קשר לתעשיית הגז בכלל. מזל שביבי מקדם את העניינים ואני מקווה שיצליח 😊

    אהבתי

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    הממשלה רצתה לשאת בעלויות של חיפוש הגז? כמובן שלא; שכל היזמים הפרטיים יקחו את היוזמה. הרי ממילא אין משאבים טבעיים בארץ. מה שאתה אומר זה שעל המדינה להפר הסכם.
    וגם אם התמלוגים היו מגיעים ברובם למדינה, האזרח הקטן כמעט לא היה מקבל כלום.

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: