Skip to content

פרשת הגז: מי את, "נובל אנרג'י"?

יוני 25, 2015

אז מהי ומיהי חברת נובל אנרג'י האמריקאית, שנראה שכדי להגן על רווחיה העצומים מתגייסים עכשיו במלוא המרץ ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלת ישראל? זו החברה שתמשיך לשלוט בשליש בערך (עכשיו 36% ואחר כך 31%) מן הגז שלנו, גם אחרי שחברת דלק ויצחק  תשובה יעופו לנו מהעיניים לפי המתווה המוצע בינתיים?

משוט וטייל בתקשורת הישראלית, למדתי לדעת בעיקר זאת, שחברת "נובל אנרג'י" (אנרגיה אצילית) היא חברת אנרגיה לא גדולה ולא חשובה במיוחד.

עוד התברר לי ששר החוץ האמריקאי ג'ון קרי החזיק עד לתום 2013 לפחות במניות של החברה הזאת, ובסוף השנה שעברה, 2014, הוא הגיע לישראל והתערב אצל נתניהו וממשלתו בנושאים הקשורים לחברת האנרגיה האמריקאית.

ואילו הח"כית שלי יחימוביץ גילתה גם שלמייקל מק'קול, יו"ר ועדת בית הנבחרים האמריקאית (שבעיתונות הישראלית מכנים אותו בטעות "הקונגרס") לביטחון המולדת, ותומך נלהב של נתניהו, מחזיק במניות של "נובל" בשווי של 2 מיליון דולר.

אלא שכל זה כסף קטן, כפי שמיד נראה.

*****

הרשיתי לעצמי להתעניין במבנה הבעלות של חברת "נובל אנרג'י" במשך כמה שעות, והנה מה שגיליתי:

חברת "נובל אנרג'י" מהווה למעשה מיזם של גדולי התאגידים האמריקאים בענפים שונים, שהמכנה המשותף להם הוא פשוט:

מדובר בתאגידים ובענפים שאינם פעילים כלל, בדרך העסקים הרגילה שלהם, בענפי הנפט והגז, כלומר באנרגיה.

תאגידים וטייקונים בתחומי המחשבים והתקשורת, הבנקאות והבורסה, המכוניות,  המטוסים והנשק, הסיגריות והתרופות.

והכי גדולים שיש.

ההיגיון של חברה מהסוג הזה הוא פשוט:

ענף האנרגיה – בעיקר נפט וגז – הוא אחד הענפים הרווחיים ביותר בעולם העסקים, רץ ראש בראש עם תעשיית הנשק במאבק על הבכורה. כשמחיר ההפקה של חבית נפט מגיע לכמה דולרים,  וחבית נמכרת ב-60 דולר, אחרי שהמחיר כבר הגיע ליותר מ-100 דולר – ברור מדוע.

אז למה להשאיר את מכרה הזהב השחור הזה רק לבעלים המסורתיים של הענף – נניח משפחת רוקפלר (סטנדרד-אויל, שברון, גולף-אויל, מובייל ועוד), או המיליארדרים מטקסס של "טקסקו" – כשבעצם כל אחד יכול?

לוקחים מנכ"ל וצוות ניהול מקצועי מענף הנפט או הגז – וגם האדונים ביל  גייטס מ"מיקרוסופט" או ג'ף בזוס מ"אמזון", וכן הבנקאים מבית מורגן ומבית מאלון, ותעשייני הרכב מ"דודג'" או הפינאנסיירים של "וולאס-פארגו" יכולים לעשות קופה.

ובמקרה של "נובל" הקופה היא על חשבון הגז הישראלי: מוציאים מקרקעית הים גז בחמישים סנט ליחידת אנרגיה, ומוכרים לנו אותו בקרוב ל-6 דולר – רווח של למעלה מ-1000 אחוזים.

נשמע עסק טוב.

במיוחד כשיש ראש ממשלה ישראלי שמאוד עוזר.

*****

אז מי זוכה לכל הדבש הזה?

נכנסתי לאתר המתאר את מבנה הבעלות של "נובל אנרג'י", ובדקתי תחילה את מבנה הבעלות של שש החברות הגדולות ביותר, אלה שמחזיקות ביותר מ-10 מיליוני מניות של החברה (השווי של נובל נע בין 17 ל-18 מיליארדי דולרים, בהתאם לתנודות במחירי האנרגיה).

ובכן, הנה רשימת ששת הגדולים:

Capital World Investors 46,412,450 11.99 2,100,700 03/31/2015
Fidelity Management & Research Company 36,467,574 9.42 -7,086,947 03/31/2015
The Vanguard Group, Inc. 22,636,851 5.85 2,591,877 03/31/2015
State Street Global Advisors (US) 18,485,464 4.78 1,191,938 03/31/2015
Eagle Capital Management L.L.C. (New York) 17,122,723 4.42 2,617,997 03/31/2015
BlackRock Institutional Trust Company, N.A. 16,698,678 4.31 1,557,269 03/31/2015

בטור המספרים הראשון: מספר המניות המוחזקות. בטור השני: האחוז מכלל מניות חברת "נובל". בטור השלישי: שינויים אחרונים בהחזקת המניות (מכירת מניות מסומנת במינוס. כשאין סימן מדובר בתוספת מניות)

אני מודה ומתוודה: למרות שאיני בור מוחלט בענייני כלכלה, השמות האלה לא אמרו לי דבר.

גם רוב השמות בתחתית הרשימה, כמה עשרות שבאים אחרי השמות האלה, לא אמרו לי הרבה.

300px-One_Lincoln_Street

התמונה השתנתה בתכלית כשהתחלתי להיכנס לכל אחד מהשמות האלה בנפרד.

קבלו את החברה מספר 1 ברשימה: "קפיטל וורלד אינווסטרס". זו המחזיקה 46.5 מיליוני מניות של "נובל".

ובכן, בעל המניות הגדול ביותר של "וורלד קפיטל" הוא מייקרוסופט. ביל גייטס. זוכרים? האיש העשיר בעולם. לפעמים מספר 2.

המשקיע מספר 2 ב"קפיטל" היא חברת "אמזון". החברה של המיליארדר ג'ף בזוס שקנה לאחרונה את העיתון מס. 2 בארה"ב מבחינת חשיבותו הפוליטית, ה"וושינגטון פוסט".

חברה מספר 3: "הום דיפו".

שמותיהן של חבורת מספר 4 ו-5  מורכבות מראשי תיבות שלא אמרו לי דבר. עוד נעסוק בהן. אבל אחר כך מופיעים עוד שמות מוכרים היטב:

מספר 6: יצרנית המטוסים והנשק "בואינג". מספר 7. חברת הבנקאות "וולאס פארגו". מספר 8. חברת הבנקאות והבורסה "ג'יי.פי. מורגן צ'ייס". מספר 9: חברת הסיגריות הענקית "פיליפ מוריס". מספר 10: יצרנית המטוסים והנשק "לוקהיד מרטין". 11. "קוקה קולה". 12. יצרנית המיכשור החשמלי והנשק (ועוד מגוון גדול של עיסוקים, החברה הגדולה בעולם) "ג'נרל אלקטריק".  מס. 13-14, יצרניות התרופות "יונייטד הלט'" ו"פייזר". 15: "פוקס המאה ה-21."

וקצת נמוך יותר ברשימה גם "אמריקן אקספרס".

ללא ספק צמרת העסקים האמריקאים.

כל חמש החברות הבאות ברשימת הגדולות של נובל אנרג'י  הן חברות אחזקות, חלקן פרטיות. באחת מהן מוחזקות 49% מהמניות בידי משפחת ג'ונסון מבוסטון. אחרת  נוסדה על ידי איש בורסה בשם ג'ון סי. בוגל שקנה את עיקר פרסומו כשכתב ספר יעוץ בענייני בורסה. חברה אחת, "סטייט סטריט" – הסתבכה בשורה ארוכה למדי של שערויות פינאנסיות במדינות שונות של ארצות הברית.

כשבודקים את מבנה הבעלות של חמש החברות האלה מתגלה תמונה מעניינת. מלבד החברה של משפחת ג'ונסון, מוחזק רוב גדול מהמניות של החברות האחרות – בין 75% ל-87% – בידי משקיעים מוסדיים.

ומיהם המשקיעים המוסדיים האלה?

ניחשתם:

המשקיעים המוסדיים ב"סטייט סטריט", למשל, הן חברת "קפיטל" (מס. 1 ברשימת 6 הגדולות של נובל), חברת "בלקרוק" (מס. 6 ברשימה), חברת "מורגן" שהוזכרה כבר. "בנק מאלון מניו יורק", "בנק אוף אמריקה" והבנקאים של "וולאס פארגו". חברת אחזקות בשם "וולינגטון" (שעוד נרבה להיתקל בה).

ואילו המשקיעים המוסדיים בחברת "בלקרוק" הם חברת "וולינגטון", חברת הבנקאות והבורסה "מורגן-סטנלי", חברת "סטייט סטריט",  וחברת "פידליטי" -מס. 2 ברשימת 6 הגדולות של "נובל".

התמונה חוזרת על עצמה גם כשבודקים מה קורה, למשל, ב"מייקרוסופט" עצמה: השותפים של מר גייטס הם כמובן חברת "ונגארד" (מספר 3 ברשימת 6 הגדולות של "נובל"), חברת "בלקרוק" (מספר 6),  "בנק מאלון של ניו יורק",  ו"הום דיפו".

התמונה חוזרת על עצמה  ב"אמזון". השותפות הגדולות של המילארדר בזוס הן חברת "קפיטל", חברת "ונגארד", חברת "סטייט סטריט" וחברת "בלקרוק".

*****

והבטחתי גם לעסוק בשתי החברות ששמותיהן מורכבים מראשי תיבות, מספרי 4 ו-5 של חברת "קפיטל", שהיא עצמה המשקיעה הגדולה ביותר ב"נובל".

ובכן, גם בשתי החברות האלה חוזרת התמונה על עצמה: מחזיקות המניות העיקריות של חברת MRCK (מספר 4 ב"קפיטל") הן "וולינגטון", חברת "קפיטל"עצמה, חברת "סטייט סטריט" וחברת "בלקרוק".  ואילו מחזיקי המניות העיקריים של חברה מס. 5 ב"קפיטל" , הלוא היא חברת COMCAST, הן, כמובן, שוב,  "קפיטל"…"ונגארד"…"סטייטסטריט"…"בלקרוק"…"וולינגטון"…

ועוד אפשר למצוא ברשימת בעלי המניות של "נובל", במישרין או בעקיפין, גם חברות כמו "הלווט-פקרד" (מדפסות ועוד שלל עיסוקים), "טיים-וורנר" (תקשורת וסרטים)  ואפילו את חברת "גוגל" שסייעה לי מאוד בתחקיר הזה מצאתי ברשימה. גם היא מרוויחה ותרוויח יפה על הגז הישראלי.

אני מקווה שלא הלכתם לאיבוד.

*****

חברת "נובל אנרג'י" היא שלוחה ענפית מטעם חברת גג של גדולי הטייקונים והתאגידים של ארה"ב. לשם ילכו עשרות ומאות המיליארדים של רווחיה מישראל. אלה הם האנשים ואלה הם התאגידים שלהם דואגים בנימין נתניהו וממשלתו.

יצרן המחשבים הגדול בעולם, גדול סוחרי הספרים באינטרנט ובעלי ה"וושינגטון פוסט" שברור כי לנתניהו חשוב לשמור על יחסים טובים עימו. בעלי הבנקים הגדולים ממשפחת מורגן ומשפחת מאלון ובעלי "בנק אוף אמריקה" ו"וואלס פארגו". יצרני המטוסים והנשק מ"בואינג" ו"לוקהיד מרטין" וגם מ"ג'נרל אלקטריק" (בעלת "בואינג"). אנשי הסרטים והתקשורת מ"פוקס המאה ה-21" ומ"טיים-וורנר", וכמובן יצרני הסיגריות מ"פיליפ מוריס", ויצרני ה"קוקה קולה". יצרני התרופות מ"פייזר" ומ"אמריקן הלט'.

כל אלה בקונגלומרט עיסקי ענק, אולי אחד הקונגלומרטים העיסקיים הגדולים בעולם, אם לא הגדול שבהם, שבא לרדות את מנת הדבש והזהב שלו גם מאיתנו.

עם משת"פ בצורת בנימין נתניהו, ראש ממשלה, ועוד כמה עשרות שרים וסגני שרים המשמשים לו ולאילי ההון מאמריקה כסנג'רים.

אז מה עוד חדש תחת השמש.

(תודה מיוחדת לקורא עודד תמוז שהעמיד אותי על כמה טעויות שהיו לי בכל הנוגע לחברות האמריקאיות)

 

 

מודעות פרסומת
11 תגובות
  1. החשיפה שלך, ללכת בעקבות הכסף, כמו בפרשה הידועה, וההסבר לצידה, נותנים ממד נוסף ועמוק לשוד הגז.

    אהבתי

    • הכל טוב ויפה ומאוד מעניין. אבל הגז יכול לשכב באדמה עוד מאה שנה ולא יכנס דולר או שקל אחד למדינה. מצד שני ככול שמחיר הגז גבוה יותר המדינה מקבלת תמלוגים גבוהים יותר. ימכרו ב-10 מליארד ואנו נקבל 6 מליארד. למה כואב לך?
      כל הצנרת להפקת הגז עולה 30 מיליארד שקל. מי יממן את זה. אתה?
      מצחיק מאוד ומאוד פופוליסטי. למה כואב לך שמישהו רוצה להרוויח כסף.

      אהבתי

  2. אילן, אני עומד להקדיש לזה פוסט, אבל תתעמק במתאבן: מצדדי ההסכם מצדיקים את המתווה הנוכחי, על מחיריו המופקעים, כפי שאתה עשית, בתמלוגים הגבוהים שמקבלת המדינה, וגם במיסים הגבוהים שישלמו בעלי הזיכיון על רווחיהם. אך לאזרח הקטן עדיף בהרבה שהמחיר ירד, למרות ש"המדינה" תפסיד בתמלוגים ובמיסים. זה לא בגלל שעינו של מישהו צרה בתשובה ובנובל (מצידי שיצמצמו את תמלוגי המדינה ואת שיעורי המס), אלא בגלל שרוב גדול של כספי המיסים והתמלוגים נעלמים בכיסי המעמד הפוליטי, בעוד שאת הורדת מחירי האנרגיה ירגיש האזרח הקטן מיד בכיסו במחירים של החשמל ועוד המון מוצרים תעשייתיים.

    אהבתי

  3. עמי permalink

    וולס פארגו היא אחד מהבנקים הגדולים – לא יצרנית רכב. כתב כמוך צריך לדייק בעובדות אחרת לא ייקחו אותך ברצינות.

    אהבתי

  4. אבי permalink

    כמה כמה שטויות אפשר לכתוב
    תשמע אני אעשה לך טובה וילמד אותך משהו מאפיהו. לך תלמד משהו בחיים לפני שאתה מקשקש. באמת.
    כמי שהתמחה בנושא שאתה כותב עליו והגיע לכאן במקרה תן לי לספר לך משהו. רובם ככולם של אותם משקיעים מוסדיים שאתה כותב עליהם לא מחזיקים את מניות נובל למען עצמם כהשקעה ספקולטיבית ( למרות שגם זה יכול להיות בשוליים, זה חוקי לגמרי) אלא מדובר למעשה על אחזקה של הציבור האמריקאי הרחב שחוסך דרכם. החברות שציינת הם בין השאר ענקיות של קרנות נאמנות, כספי פנסיה וכדומה שדרכם ובאמצעותם הציבור האמריקאי הרחב משקיע את כספו. מדובר בעניין סופר לגיטימי ומוסרי אלא אם אתה קומוניסט. אתה תמצא גם את אותו מבנה אחזקות בדמיון כזה או אחר גם אם תבדוק מאות חברות ציבוריות אחרות בארה"ב כמו ווולינגטון, ואנגרד, בלאקרוק ודומיהם. באמת שאין כאן כלום. סתם הזיות וקונספירציות.

    אהבתי

    • ראשית, אבי היקר, הואל נא להרשות לי להודות לך בשמי ובשם קוראי פה על שהסכמת להקדיש מזמנך היקר (ללא ספק) ולהאיר את עינינו, בלשונך הצחה והעדינה.
      שנית, כדי לקצר את יסוריך, אבקש להאיר מיד את עיניך באיזה עובדות-יסוד העושות את כל הטיעון העיקרי שלך לחוכא ואיטלולא שזה בעברית לצחוק גדול.
      לפי הידוע, מחזיק בידו המאיון העליון בארה"ב, 1% מהאוכלוסיה, יותר מ-35% מכלל הנכסים בארה"ב, וכשמדובר בניירות ערך הנסחרים בבורסה – בלמעלה מ-42%. המספרים פה הם מ-2010, אך מכיוון שהאחוזים במגמת עליה, יתכן שהיום זה קצת יותר. ואילו החמישון העליון האמריקאי, 20% מהאוכלוסיה, מחזיקים ב-85% מהנכסים ועוד יותר מזה במניות. הנתונים האלה, העושים צחוק מהסיפורים ההזויים שלך, מסבירים באותה הזדמנות מדוע ארה"ב היא המדינה הכי לא שיוויונית בין המדינות המפותחות (וישראל ממש בעיקבותיה). טוב, זה לא הכי נורא בעולם. בקטאר הקטנה, אולי הידידה הטובה ביותר של ארה"ב במפרץ, יש 250,000 אזרחים עשירים ו-1.5 מיליוני עבדים.
      אז מה אתה מספר לנו ש"מדובר למעשה על אחזקה של הציבור האמריקאי הרחב שחוסך דרכם"? מדובר בעשירים הגדולים ובסנג'רים שלהם במימשל ובענפי המשק השונים, בכלכלה ותרבות, מקבלי השכר הגבוה.
      בקיצור, חליק דאווין, אבי יקר, לך ותמצא לעצמך איזה טייקון שיסכים לנענע אותך תמורת איזה סכום, וככה נרוויח כולנו, כי לא יהיה לך זמן להקדיש מאמץ וזמן להסברת הוויות העולם והכלכלה האמריקאית לפופוליסט הזוי וקונספירטור קומוניסטי כמוני. עשית צחוק מעצמך, אבי יקר, גם אם נדמה לך שאתה אנונינמי.
      http://www2.ucsc.edu/whorulesamerica/power/wealth.html

      אהבתי

  5. nili permalink

    הדבר הבולט ביותר הנו העובדה שנובל אנרג'י מוחזקים על ידי חברות השקעה שמחוברים לבנקים להשקעות באמריקאיות. הדבר שהכי חשוב להבין הוא שמה עומד מאחרוי הערך של הדולר האמריקאי הנו השליטה של הדולר על מאגרי האנרגיה.
    כלומר אנרגיה אפשר לקנות רק בדולר. על פי הסדרי אופק את הנפט בכל העולם אפשר לקנות במקור אך ורק בדולרים. מדינות ערב אינן שולטות בנפט שלהם. הם נשלטות על ידי הדולר.
    ומאגרי הגז אינם שונים במהותם. יצוא בעבור דולר הוא האינטרס של הדולר האמריקני.
    מנהיגים שניסן לשנות את זה נפלו. סדאם חוסין רצה למכור את הנפט שלו בעבור היורו, מנהיג לוב רצה להנהיג מטבע מוצמד לזהב שרק בעבורו ניתן יהיה למכור את הנפט הלובי.
    במדינות דמוקרטיות הרבה יותר קשה לפעול נגד הציבור, הדרך היא להשפיע על דעת הציבור והעיקרון הכי חשוב זה להשאיר את הכל כמה שיותר חסוי באפלה ולשמור על השקט.
    הדבר הכי נורא למונופול הגז זה הרעש של הציבור וחשיפת האינטרס הכלכלי של ארצות הברית.

    Liked by 1 person

Trackbacks & Pingbacks

  1. מתווה הגז, דו"ח המבקר/ הגז הזה שלנו, ואנחנו רוצים אותו בחזרה | מאפיהו
  2. גזל הגז: המיליארדרים של הקרן החדשה לישראל נגד המיליארדרים של נובל אנרג'י | מאפיהו
  3. סטטוסים/ האם ראש הממשלה הוא משרתם של טייקונים זרים? בובות על חוט מסיתות ומדיחות, איך העלים קול ישראלי מיליוני שבדים וההומור המוזר של שלונסקי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: