Skip to content

טיפ/ זהירות, התות

יוני 4, 2015
פטריתות: כל הפרי, בלי יוצא מן הכלל, נגוע בפטריה

פטריתות: כל הפרי, בלי יוצא מן הכלל, נגוע בפטריה

מדי פעם אני פולט פה כמה מילים בגנותו של תות הגינה הנפלא, הגדול, האדום והריחני, ויש לי הרגשה שלא כל הקוראים יודעים על מה אני מדבר. ובכן, היום הייתי בשוק. מחירי התות ירדו לריצפה – 5 ש"ח לקילו, ובכל זאת הסתפקתי ב-300 גרם בערך. למה כל כך מעט? כי אני לא אוכל את הפרי הזה. אני מקלף רק את השיכבה החיצונית, האדומה, שעדיין יש בה מעט טעם ומעט צבע.

מה שהשאירה הפטריה מהפרי.

מבט מקרוב על מקום הפשע:במרכז: החלל שיוצר גז דו-תחמוצת הפחמן שמפיקה הפטריה בתהליך השוד של הסוכר. מסביב: הפטריה עצמה, לבנה ועצית.  וסביב-סביב - הקורים ששולחת הפטריה לתוך מה שנשאר מציפת הפרי.

מבט מקרוב על מקום הפשע. במרכז: החלל שיוצר גז דו-תחמוצת הפחמן שמפיקה הפטריה בתהליך השוד של הסוכר. מסביב: הפטריה עצמה, לבנה ועצית. וסביב-סביב – הקורים ששולחת הפטריה לתוך מה שנשאר מציפת הפרי.

כן, ככה זה. כבר לפני שנים רבות הקריבו החקלאים ומהנדסי הגנטיקה של מכון וייצמן את הפרי הזה לטובת "השיווק": חיצוניות נאה ומרשימה וריח מפתה.

הבעייה, שמדובר במשחק סכום אפס. את מחיר החיצוניות הנאה משלם הפרי הקטן הזה, ומשלם ביוקר: המערכת החיסונית שלו התמוטטה לגמרי. על כל הפרי, בלי יוצא מן הכלל, השתלטה פטריה, החודרת אליו מן המקום שבו מתחבר הפרי עם הגבעול.

הפטריה – בלבן או בוורוד – עושה מה שפטריות יודעות לעשות: היא משלחת לתוך הפרי את קוריה (אפשר לראות את הקורים בהיקף), שמצידם מפרקים את הסוכר הנמצא בפרי, ובתהליך הזה מופק גז דו-תחמוצת הפחמן, שמתבטא בפרי בצורת החללים שמרכז. התוצאה מבחינת הצרכן הרסנית: כל החלק הפנימי כבר אינו פרי עסיסי וטעים, אלא פטריה עצית וחסרת טעם, הפרי כבר חסר מתיקות.

ומה אתם שואלים אני הולך לעשות עם הפטריות שיישארו לי ביד אחרי שאקלף מהן, לטובת הגלידה, את שכבת פרי  התות המנוח שעדיין נותרה מתוקה במקצת?

אולי חביתת פטריות.

סתאאאם. ישר לפח.

בקרוב מתכונים לגלידה קלה-קלה.

מודעות פרסומת

From → טיפ, מטבח

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: