Skip to content

הערות על הממשלה חסרת הסטייל של נתניהו (1)

מאי 18, 2015

איזה בלגן נהיה מהרכבת הממשלה? איזה לחיץ, מבולבל ומזיע התגלה ראש הממשלה היוצא והנכנס בנימין נתניהו? ברדק שעוד טרם נראה כמוהו. בושה למדינה. מזעזע. פשוט מזעזע לאן שהגיעה המדינה תחת שלטון הימין. יכול להיות שהכל בגלל הכיבוש. הכיבוש הורס אותנו מבפנים באלף דרכים.

אה?

לא ככה?

קדמון ב"ידיעות": גרוע מבזאר טורקי, פיאסקו, עליבות, בושה, קירקס, עצוב!

קבלו את סימה קדמון, פרשנית בכירה של "ידיעות אחרונות"
בסופהשבוע שאחרי הרכבת הממשלה:

"בזאר טורקי, כך כינה אחד מהשרים שהושבעו אמש את תהליך חלוקת התיקים למפלגה הגדולה בכנסת. למה להעליב את הטורקים?(שואלת קדמון) בבזאר טורקי יש איזה חן. כאן לא היה שום חן, רק עליבות ובושה. לא יאומן איך חודשים של משאים ומתנים מסתיימים בכזה אקורד צורם…כל מי שהיה עסוק באופן ישיר או עקיף…מודה שלא זכור לו פיאסקו כזה. מישהו כינה את זה קירקס, אבל נדמה לי שזה אירוע עצוב מכדי שנכנה אותו בתיאורי צבע עליזים…"

דברים כדורבנות.

בן כספית ב"מעריב": לא להאמין, פעם היה סטייל, ומה נשאר – אפר ועפר

והנה בן כספית ב"מעריב" באותו יום:

"להביט במראות, להאזין לקולות, ולא להאמין. היו פעם בליכוד קרבות מרהיבים, מחנות יריבים, מנהיגים בעלי גוף, קטטות פוליטיות אידיאולוגיות בין שווים…הם נלחמו זה בזה בשצף, כורתים בריתות, מאחדים מחנות, עורקים ובוגדים זה בזה, אבל היה להם סטייל. הייתה נוכחות. הם היו פוליטיקאים שעשו דבר או שניים בחייהם, מנהיגים עם תפיסת עולם, עם אישיות, עם חזון, או לפחות מראית עין של משהו שמזכיר חזון.

מה נותר מכל זה היום? אפר ועפר."

היו זמנים.

אומרים שהיה פה טוב לפני שנולדתי.

IMG_2133

רביב דרוקר ב"הארץ": בחילה, מבוכה, בושה, לא שלנו

ועכשיו, טרי מ"הארץ", אתמול ביום א' מתפייט לו האורח הנכבד רביב דרוקר מערוץ 10:

"אנחנו (הציבור) הכי פתטיים. שוב כותבים, שוב מבקרים, אבל בסוף אקוניס וסילבן ואדלשטיין  ונתניהו ימשיכו לנהל אותנו ואנחנו נישאר עם תחושת הבחילה, המבוכה, הבושה וההרגשה שהטקס, הממשלה הזאת, הדבר הזה – מה שזה לא היה – בכלל לא שלנו."

חבורת הזבל עושה את הקטע המבחיל שלה, ואנחנו הטובים, אנה נוליך את הבושה, מסביר לנו דרוקר.

שלא לדבר על מה שהלך בטוקבקים ובפייס.

בקיצור: ממשלה תת רמה. לא סטייל. בושה וחרפה.

המומחים לטקסים והליכות, לאיך שהדברים צריכים להתנהל במדינה מתוקנת, ותיקים ובקיאים שעדיין זוכרים איך שיחקו אותה פעם, בדור הנפילים. הברונית סימה דה קדמון, הגראף בן דון כספית, המרקיז רביב ואן דרוקר מחלקים ציוני נכשל לאספסוף הימני ולעומדים בראשו:

הם לא יודעים איך מרכיבים ממשלה בשיטת קום-אי-פו! רק הברונית, הגראף והמרקיז יודעים!

ובכן, חה-חה.

זוכרים את בראון-חברון? את התרגיל המסריח? את הגולדפרב והמיצובישי? את הפיאסקו של ממשלת נתניהו הראשונה, את הפיאסקו של ממשלת ברק האחרונה? את ליל הברווזים? את הקלטת הלוהטת?

וזה רק מהעשורים האחרונים. בלי להיכנס לענקי עידן הנפילים מתקופת היו זמנים. הפרשה והעסק ביש…משבר המניות הבנקאיות…נעצור כאן.

כל אלה שהיום נראים לגראף כספית  כענקים אדירי מעש ועמוקי אידיאולוגיה…מה שכתבו עליהם אז…בשעת מעשה…וואי-וואי-וואי.

*****

עוד אכתוב פה את דעתי על הדרך שבחר נתניהו להרכיב את ממשלתו, אבל בינתיים תרשו לי להביע דעה על מה זה באמת פיאסקו, מה זה באמת בזאר טורקי, מה מעורר אצלי בושה, בחילה ומבוכה.

קבלו, למשל את הברונית דה-קדמון מה-13 במרץ 2015, ארבעה ימים לפני הבחירות:

"בסוף השבוע האחרון למערכת הבחירות , מפלגת השלטון נמצאת במומנטום שלילי, והרושם הוא שראש הממשלה בנימין נתניהו לא מצליח בינתיים לייצר שום דבר שיכול לשנות את זה."

על סמך מה נכתבו הדברים האלה? מה יש בהם חוץ ממשאלות לב המתחזות להיות הערכה שקולה? מה יש פה חוץ מהטעייה של הקוראים המסכנים, ששילמו במיטב כספם תמורת העיתון שהחזיקו בידיהם? מה יש כאן חוץ מהליכה בקו של העדר המבקש לרצות את הבוס, המו"ל?

והנה הגראף כספית. הנבואה שלו שישה ימים לפני הבחירות:

"בקצב ומגמה הנוכחיים נתניהו גומר את הבחירות עם פחות מ-20 מנדטים."  

מה, באמת? מה ידע כספית על ה"קצב ו(ה)מגמה הנוכחיים"? הוא הסתובב בשווקים? הוא דיבר עם תושבי ירוחם ואשדוד? שכונת התקווה? או שהוא דיבר עם החברים בבית קפה וקרא סקרים?

והנה מה שהיה לו לומר ביום הבחירות עצמו:

יהיו אשר יהיו תוצאות הבחירות, יאיר לפיד יצא מהן מחוזק."

ומה יצא כולם יודעים.

אז על דעתו של הגראף הזה אנו אמורים לסמוך בענייני סטייל? בענייני תפיסות עולם של מנהיגים בימים עברו? "יהיו אשר יהיו". חה-חה.

ואילו ואן  דרוקר, הוא היה בטוח שבידו המפתח למהפך. כל מה שצריך: שציפי לבני תוותר על הרוטציה בראשות הממשלה מול בוז'י הרצוג. רק זה. קבלו את דרוקר ב"הארץ" כשבועיים לפני הבחירות במכתב גלוי ללבני (לפני שנענתה להפצרותיו):

"תחשבי איזו הבעת אמון זו תהיה במנהיגותו של הרצוג. זו יכולה להיות ההחלטה שתפריד בין עוד קדנציה של נתניהו למהפך, וזה רק בידיים שלך."

הגאון המומחה שיודע לספר לנו מה בין כישלון להצלחה, בין מהפך לעוד כהונה נוראה של נתניהו.

ועכשיו אנחנו אמורים לקבל את דעתו בענייני "הממשלה הזאת, הדבר הזה – מה שזה לא היה."

האם ברור, עבור?

השיטה שבה בחר בנימין נתניהו להרכיב את ממשלתו ראויה לכל גנאי. לא סטייל. בושה וחרפה. מעורר בחילה.

אבל הדרך שבה עושים את עבודתם שלושה העיתונאים החשובים האלה – אפשר להגיד המובילים – הברונית הגראף והמרקיז – ובכן, דרך העבודה הקפדנית הזאת שלהם, האחראית, המסורה, המסוגננת בחן – הכל בשרות הציבור הרחב של קוראיהם, העם והמדינה – דרך עבודתם זו, היא המכשירה אותם להעביר ביקורת על נתניהו, כמובן.

כמובן.

איזה חבל שלנתניהו לא היה פנאי להתייעץ איתם בדבר הדרך הנכונה להרכבת ממשלה (ובשלב זה אזהרה: שמחתם של אוהדי נתניהו לנוכח הכתוב בפוסט הזה תהיה קצרה).

פוסט ראשון, השני ממש בקרוב

מודעות פרסומת

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: