Skip to content

משחקי קואליציה: כך תיחמן ביבי את נתניהו

מאי 5, 2015
ראש ממשלה נתניהו: תיחמונים

ראש ממשלה נתניהו: תיחמונים

אוי ביבי ביבי, בבת עיננו, מחמל נפשנו, בחיר ההיסטוריה והעם, העומד על משמר גבולותינו ונפשותינו, ראש ממשלתנו הנכסף אחורה וקדימה ככל אשר תראה העין.

תראו תראו מה הוא מעולל לעצמו במו ידיו ותעלוליו ותרגיליו, רק בגלל שהוא מאמין להתפארויותיו שלו עצמו ולדברי החנופה שמעטירים עליו אוהדיו הנלהבים, הפעם בעקבות "הניצחון ההיסטורי" שנחל בבחירות האחרונות.

איזה ניצחון היסטורי ואיזה נעליים.

במקום לעשות את המובן מאליו לנוכח תוצאות הבחירות של ה-17 במרץ, דהיינו להרכיב לעצמו בובה של ממשלה יציבה, עמידה, מוצקה וחביבה, שבמרכזה הליכוד והמחנה הציוני, עם כחלון והחרדים (ותהיו בטוחים שגם ליברמן היה מוצא לעצמו נישה בממשלה אשר כזאת) – מה הוא עשה?

חשב לתחמן ולהתחכם, להקים לעצמו ממשלונת-מעבר צרה, כדי להוזיל את המחירים  שיצטרך לשלם למפלגה כבדה כמו המחנ"צ – בקווי היסוד ובשרים וסגני שרים – ועוד שם ציפי חביבתו מימים ימימה.

ורק צרות צרורות יצאו לו מרעיון העיוועים הזה.

מחמת העצלות, תרשו לי לצטט את עצמי, מה שכתבתי בפוסט שפרסמתי כאן שבוע אחרי הבחירות, ב-23 במרץ השנה,  תחת הכותרת "למה (הצבעתי בשביל) כחלון ומדוע צריך ממשלת אחדות רחבה כדי להציל את ביבי מידי עצמו":

"בגיליון סוף השבוע של "ישראל היום", הביטאון של נתניהו, כתבו שניים, דן מרגלית ויוסי ביילין, בעד האפשרות של ממשלת אחדות. גם הנשיא ריבלין, כבר הזכרתי, בעד האפשרות הזאת. תרשו גם לי לחסות בצל האילנות הגבוהים האלה. ממשלת אחדות תציל את ביבי מידי נפתלי בנט, מידי אורי אריאל ומזרועות איילת שקד. היא תציל אותו מידי מירי רגב, יריב לוין ודני דנון.

והכי חשוב: היא תציל את ביבי מידי ביבי.

כי בימים האחרונים שלפני הבחירות נטע נתניהו את זרעי אובדנו, כשהחליט להתנער מנאום בר אילן שלו. משמעותה של ההצהרה הזאת פשוטה:

מדיניות "ניהול הסכסוך" ו"אין עם מי לדבר", כבר אינה מוצא של אין ברירה, עד שיימצא מישהו שאפשר יהיה להידבר עימו על שלום, על הסכם, על תקווה.

מדיניות "ניהול הסכסוך", הופכת להיות למדיניות הקבועה. אם תרצו – היא גם המדיניות וגם התקווה בעיסקת חבילה.

חבילה בנוסח נתניהו 2015.

המשמעות: קטטות אינסופיות בתחום הפוליטי, התעמולתי והצבאי בין ישראל ובין העולם הערבי הסובב אותה.

שום סיכוי למשהו אחר.

כשנתניהו אומר שלא תקום מדינה פלשתינית בתקופת כהונתו, מדובר בהכרזת מלחמה.

לא פלא שהנשיא האמריקאי ברק אובמה, שחיכה לנתניהו בסיבוב, עט על המציאה.

אם יישאר נתניהו לבדו בממשלת ימין צרה, לא יהיה מי שיציל אותו ומה שיציל אותו מעוללות פיו הגדול.

צריך ממשלה גדולה יותר כדי להציל את נתניהו מנתניהו."

עד כאן מה שכתבתי לפני כשישה שבועות.

רק שנתניהו, כמובן, בהתקפת האופוריה וההיבריס שפקדו אותו, בכלל חשב שהוא הולך לעשות בית ספר לכולם.

*****

שר חוץ ליברמן: ביי ביי ביבי

שר חוץ ליברמן: ביי ביי ביבי

מצחיק אותי כשאני שומע כל מיני פרשנים מומחים, שמסבירים שכן, ממשלת 61 יכולה לתפקד ושאר שטויות.

בטח. יכולה לקרטע, להזדחל, להתמרח ולהתמחות במשיכת שמיכה מצד אחד של המיטה לצידה האחר ולקבל דלקת ריאות בכל שבוע ושחפת סופנית לקינוח.

ממשלת 61 שמחציתם שרים וסגניהם, שיצטרכו לנהל את משרדיהם מהכנסת במשך שלושה ימים בשבוע (שבהם פועלת הכנסת),  שיעמדו במתקפה מתמדת של 59 אופוזיציונרים נזעמים שיציפו אותם בשאילתות, בהצעות חוק פרטיות ובהצעות אי אמון מכאן ועד הודעה חדשה. כשגורל הממשלה תלוי בכל רב חרדל"י נידח שיגיד לאיזה ח"כ מהבית היהודי להימנע, תלויה בכל ח"כ ממורמר מהליכוד שקיבל פחות ממה שהגיע לו לדעתו על פי תוצאות הפריימריס.

*****

ושלא תהיה טעות. ביבי אומנם הגיע למצב הזה בגלל כשליו בניהול המו"מ הקואליציוני – אבל לכשלים האלה יש שורשים עמוקים: לא רק הצורך של ביבי  בתיחמונים והתחכמויות, וניסיונות לזכות ביתרונות שאינם מגיעים לו בדין ובצדק,  אלא גם כתוצאה מכשל ביחסי האנוש שלו עם ידידו משכבר איווט ועם מנהלי לשכתו משכבר בנט ושקד – אך יותר מכל בגלל מה שהצבעתי עליו בסיפא של הפוסט מחודש מרץ שציטטתי כאן:

בגלל שאין לביבי מנדט מהעם ל"ניהול הסכסוך" בתור מדיניות ישראלית. דהיינו, מריחות והשהיות שעניינן להותיר את המצב הקיים בעינו. שהרי רבים מדי מבינים לאן מוליכה הדרך הזאת.

רק 38 ח"כים יש לרשות הדרך הזאת, של הליכוד ושל הבית היהודי. אפילו איווט נגד. אותו ליברמן שלכאורה עוקף את ביבי מימין, אבל בפועל שולח אותו גם הוא לממשלה רחבה עם השמאל הנורא של המחנ"צ, ובטח ישמח להצטרף בעצמו לממשלה אשר כזאת ולחבור לידידיו כחלון ודרעי.

אז מה יעשה הקוסם הדרדלה שלנו ביממה הקרובה?

אני כוסס צפורניים.

מודעות פרסומת
3 תגובות
  1. כבר היו ממשלות צרות יותר בהיסטוריה של ישראל והן תפקדו לא רע. למשל לממשלת רבין היו רק 59 מנדטים, וגם זה רק בזכות גונן 'אקסטזי' שגב, אלקס 'מיצובישי' גולדפרב ואסתר 'מי?' סלמוביץ'. אז נכון שהזמנים השתנו והיום כל ממזר הוא מלך, ונכון שביבי, עם כל הכבוד, הוא לא רבין, אבל בכל זאת צריך לתת לממשלה הזו הזדמנות.

    אהבתי

    • אילן permalink

      תראה. את הכסף סופרים במדרגות. עוד לא יתיבש הדיו ואתה כבר יודע מה יקרה. בתחום הכלכלי התקדמנו מצויין ונמשיך הלאה וגם בתחום המדיני ביבי בולם את ההזיות האמריקניות. יהיה טוב.

      אהבתי

      • אילן,יונתן, אני בכלל לא יודע מה יקרה. ברור לגמרי שככל שהממשלה צרה יותר סיכויי הישרדותה מצומצמים יותר. זו מתמטיקה, או פיסיקה, אפילו לא פוליטיקה. מזכירים את ממשלות רבין מהניינטיז וזו של בגין מהאייטיז. אבל הממשלה של בגין באה אחרי הסכם שלום היסטורי ולמהלך של לבנון היתה לה תמיכה אמריקאית. ולאילו לממשלה הצרה לכאורה של רבין היתה חגורת מגן של הח"כים של חד"ש והמפלגות הערביות, ובמהלך של אוסלו היתה לו תמיכה גם בעולם הרחב. לממשלת נתניהו הנוכחית אין שום חגורת מגן בכנסת, והיא לעומתית ביותר כלפי העולם הרחב. יהיה מעניין. באשר לעמדתי האישית, אני בחרתי כחלון, ומקווה מאוד שיצליח בתכניותיו בתחום הכלכלי למרות הממשלה הצרה. אבל אני מאוד חושש שזה יהיה בעייתי ביותר. זוהי הסיבה (בין השאר) שאני מאוד בעד קליטת המחנ"צ בממשלה, וברור שזו גם עמדתו של כחלון.

        אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: