Skip to content

אובמה ונתניהו ראש בראש: על הנשיא שהחליט להאמין לד"ר ג'קיל האיראני הטוב, ולמר הייד הישראלי הרע

מרץ 27, 2015

הנשיא האמריקאי ברק אובמה יכול לספר לחבר'ה מה שהוא רוצה על הסיבות להתנפלות הנוכחית שלו על ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו, אבל אם תקראו כל פרשן אמריקאי סביר תדעו את התשובה: אובמה  נמצא בעיצומה של פעולת תגמול פוליטית בעלת גוון אישי ברור.

וחבל.

רמז למה שחושבים בחלונות הגבוהים של המימשל על נתניהו אפשר היה לקבל לא מזמן, עוד לפני הנאום בקונגרס,  במאמר שפרסם העתונאי ג'פרי גולדברג ב"האטלנטיק".

מילים קשות ומכוערות.

אבל נדמה לי שגם בבית הלבן וגם במשרד החוץ האמריקאי יודעים, גם אם לא מודים בכך, שלעמדה של נתניהו ולאיומיהם של ביבי  ואהוד ברק לנקוט בפעולה צבאית נגד הגרעין האיראני לפני שנים אחדות, היה תפקיד חשוב מאוד, אם לא מכריע, כאשר קיבלו המעצמות את ההחלטה להטיל סנקציות על איראן.

ראש ממשלה נתניהו: מוטט שני עמודים

ראש ממשלה נתניהו: מוטט שני עמודים

וההחלטה הזאת ומימושה הם שהביאו את האיראנים אל שולחן הדיונים, כאשר גישתם הפעם שונה מאוד מזו שגילו בסבבים הקודמים. הפעם הם רציניים יותר.

כלומר: אובמה וממשלו חבים לעמדה הישראלית, במידה רבה, את הסיכוי לחתימת ההסכם הגרעיני, יהיה טיבו מה שיהיה.

*****

ובאותה דרך אפשר היה להתייחס גם למאמצים שמשקיע לאחרונה ראש הממשלה הישראלי נגד חתימה על הסכם גרוע לדעתו.

כמנוף להשגת תנאים משופרים והסכם סביר עם האיראנים.

*****

אני לא קונה את הסיפורים על אובמה האנטי-ישראלי, האיסלמיסט בתחפושת, אוהב הערבים וכו'. לדעתי הוא מבקש, בכנות וברצינות, להשיג הסכם טוב עם האיראנים, והוא מאמין שהסכם כזה יהיה גם לטובת ישראל.

אלא שהוא סובל מעודף כוונות טובות. הוא מאמין לאיראנים במקום ובשעה שאין להאמין להם, ולכן עלול להגיע להסכם גרוע ביותר.

ובדיוק משום כך חשובה פעולתו של נתניהו.

ואובמה, אילו היה דג קר וחסר רגשות, תכונות שמייחסים לו, מי שאינו פועל על פי רגשות אלא מתוך חישובים קרים, היה יודע לנצל את מאמציו של נתניהו להשגת הסכם טוב יותר.

וחבל שבמקום זאת הוא פועל עכשיו נגד נתניהו.

*****

עכשיו כבר ברור  לכל איך תיכנן הנשיא האמריקאי ברק אובמה להעביר את הסכם הגרעין עם איראן, האמור להחתם בסוף החודש הזה בראשי תיבות.

השיחות ייערכו למעשה עמוק בצללים, בלי שהפרטים על ההסכם הצפוי ידלפו לידיעת הציבור ונבחריו.

ואז, כשהכל יהיה מוכן, יונחת ההסכם לחתימה לקראת סוף חודש מרץ 2015, בעוד ימים מספר, בבחינת עובדה מוגמרת, Fait Acomplli, כאשר כל "הפרטים הקטנים" שעדיין לא נסגרו, ילובנו מאוחר יותר ברוח טובה מאוד.

עכשיו כבר ברור שאובמה לא תכנן כלל להביא את ההסכם הזה לאישור הסנאט או בית הנבחרים האמריקאי.

נראה שעד היום הוא מנסה להימנע מזה.

*****

את התכנון הזה הרס למעשה בנימין נתניהו, וזה מקור זעמו של הנשיא האמריקאי.

דבר לא נשאר מהחשאיות ולא הרבה נשאר מתנאיו המקוריים של ההסכם הצפוי.

לא הרבה נשאר מהניסיון להרחיק את שני בתי הקונגרס האמריקאי ממעורבות בהסכם.

הקונגרס האמריקאי ודעת הקהל האמריקאית עמוק בעניינים.

סקר דעת קהל שערך מכון רסמוסן הידוע לאחר נאומו של נתניהו בקונגרס גילה ש-45% מהאמריקאים מצדדים בדעתו של ראש הממשלה הישראלי שמדובר בהסכם גרוע, בעוד' ש-35% בלבד תומכים בדעתו של הנשיא אובמה.

הציבור האמריקאי ברובו הגדול אינו מאמין בכנותם של האיראנים.

ונבחריו עוד פחות מכך.

תחילה הודיעה למשטר האיראני קבוצה של חברי הקונגרס של המפלגה הרפובליקאית שאם ההסכם לא יובא לדיון בקונגרס, לא תישאר ממנו אבן על אבן אחרי שיסיים הנשיא אובמה את תפקידו בינואר 2017.

נשיא ברק אובמה: עסוק אחרי הבחירות

נשיא ברק אובמה: עסוק אחרי הבחירות

ואחר כך  הודיעו  367 חברי בית הנבחרים שעל גבעת הקפיטול שהאיראנים יכולים לשכוח מביטול הסנקציות הכלכליות המוטלות עליהם אם יודר הקונגרס מהדיון בהסכם ומאישורו.*

כאשר ביטול הסנקציות דנן הוא-הוא הגזר שמבקשים האיראנים לכרסם במחיר השעיית תכניותיהם לכמה שנים. בלי זה אין מבחינתם הסכם.

*****

מן הון להון, ובמקביל להתפתחויות סביב הסכם הגרעין, התקיימו בחירות בישראל.

מותר להניח, בלי להסתכן הרבה, שהנשיא ברק אובמה (ולצידו חצי העולם ואשתו), ישב בבית הלבן ופילל לתבוסתו הצפויה של נתניהו. צפויה – על פי מיטב הסוקרים, הפרשנים והפוליטיקאים הישראלים, ובעקבותיהם בעולם כולו.

היו סמוכים ובטוחים שמנהל הסי.אי.איי., למשל, (איש הביון הבכיר היחיד בעולם שאינו מכיר בקיומו של טרור איסלאמי) לא הגיש לנשיאו הערכות סותרות.

אך נתניהו, כידוע, לא מילא אחר הציפיות המוקדמות, בבית הלבן, במשרד החוץ האמריקאי, ב"ניו יורק בטיימס" וב"הארץ".

הוא ניצח בבחירות.

*****

בדרך לניצחון מוטט נתניהו, כמו שמשון בשעתו, שני עמודים חשובים שעליהם, במידה רבה, נשענה מדיניות החוץ שלו – וסמכותו כראש ממשלה בתוך ישראל.

כדי להשיג את קולות הימין העמוק הוא אמר שבתקופת כהונתו לא תיכון מדינה פלשתינית, מה שעומד בניגוד לתוכנו של "נאום בר אילן", בו צידד בפתרון המבוסס על שתי מדינות לאום – התחמושת היחידה כמעט באמתחתו מול ההאשמות נגדו כמי שמתנגד לשלום ישראלי-פלשתיני.

והוא דיבר על המצביעים הערבים הנוהרים ב"כמויות" ו"באוטובוסים" לקלפיות, כדי להמריץ את מצביעיו להציל את נתניהו והמולדת – וכך חיבל בסמכותו כראש ממשלה של כו—לם.

ואחרי הבחירות, כדבר המובן מאליו, חזר בו, "הצטער שלא הובן כהלכה" וכו'.

מעשה של יום-יום אצל פוליטיקאים ישראלים ובכלל.

האם לא הבטיח לנו תומס ל. פרידמן מה"ניו-יורק טיימס", כפי שפורסם גם ב"הארץ", שלנשיא שלו, אובמה, לא יהיה פנאי לעסוק בישראל ובמזרח התיכון לאחר הבחירות, בתקופת כהונתו השניה, כי הוא "יהיה עסוק" בעניינים חשובים יותר (והמקור ידוע)?

נו, ומה נשאר מזה?

*****

אילו היה אובמה דג קר כמו שאומרים, פיסניק כמו שאני חושב, הוא היה נתלה בהכחשות של נתניהו שבאו אחרי הבחירות, מגלה קורת רוח ותובע מנתניהו לעמוד במילה שלו: שהוא דבק בנאום בר אילן, ושהוא רואה בפלשתינים הישראלים אזרחים שווי זכויות.

אך לצערי הרב, נראה שלאובמה חשוב יותר כרגע לנקום בנתניהו.

ולכן הוא בחר להאמין למה שאמר הפוליטיקאי לפני הבחירות.

*****

ומדובר בבחירה מוזרה.

כי גם איראן, כמו נתניהו לפני ואחרי הבחירות, מדברת בשני קולות.

אם כי היא עושה זאת במקביל.

מנהיג איראן עלי חמינאי: היתה פאתווה?

מנהיג איראן עלי חמינאי: היתה פאתווה?

מצד אחד טוענים מנהיגיה, במיוחד המימשל החדש והחייכני,  שאין בכוונתם לפתח פצצה גרעינית, ואין הם רוחשים אלא טוב לארה"ב, לנשיא שלה ולאזור בכלל, כך שאין מה לדאוג מהסרת הסנקציות, וכל הפיתוח הגרעיני – למטרות שלום.

ומצד שני, זועקים ההמונים בכיכרות "מוות לאמריקה", "מוות לישראל" וגם לכופרים נוספים. וגם מציגים את תמונתו של אובמה כשחבל תליה כרוך לצווארו. וכך זועקים מול המקרופונים גם כוהני הדת והגנרלים של משמרות המהפכה. על המשאית שנושאת הטיל הגדול שיהאב (המיועד לנשיאת נשק גרעיני) במצעדים החגיגיים של המשטר מתנוססת הכתובת "מוות לישראל", והספינה המוטבעת בתמרון הימי מדמה נושאת מטוסים אמריקאית.

ולמי מאמין אובמה? לד"ר ג'קיל האיראני הטוב והמיטיב, או למר הייד הרוצח המרושע?

ובכן,  שמעתי את אובמה אומר בקולו שהוא מאמין להייאטוללה חומייני, מייסד המשטר בטהראן, שאמר כי פיתוח פצצה גרעינית מנוגד לאיסלם. ואילו בנאום באו"ם, בסתיו של שנת 2013, הוא הרחיק לכת יותר מזה, וטען כי יש פסק הלכה מחייב – "פאתווה" של המנהיג הנוכחי עלי חמינאי, האוסרת על פיתוח נשק גרעיני איראני.

"פאתווה" שלא היתה ולא נולדה.

אבל אנחנו יודעים כבר איזה מין שירותי מודיעין מחזיק הנשיא האמריקאי.

כאלה שמספרים לו מה שהוא רוצה לדעת.

לא מה שיש.

*****

כלומר: הנשיא האמריקאי מוכן להיאחז בכל קש כדי להציל את ההסכם הגרעיני עם איראן, ובכלל זה להתעלם מאיומים מפורשים לגמרי.

אך לגבי בנימין נתניהו, ראש ממשלה של מדינה שהיא בעלת ברית של ארצות הברית, נוקט הנשיא בשיטה הפוכה מזו שהוא נוקט בה כלפי איראן:

הוא "תופס את נתניהו במילה", כדבריו, ומתייחס ל"מר הייד" הישראלי. לוקח כבסיס להתייחסות דווקא את ההצהרות שסיבותיהן הפוליטיות-אלקטורליות ברורות לגמרי.

מצער מאוד, כל זה, כשמדובר בנשיא שכוונותיו טובות.

נראה שרגשותיו, תאוות הנקם (המובנת) שלו וזעמו גוברים במקרה של נתניהו על השכל הישר שלו ועל מה שמתחייב מכוונותיו הטובות.

*****

והתוצאות של הבחירות הגרועות האלה – בנוגע לאיראן ובנוגע לישראל – עלולות להיות נוראות:

הסכם גרוע עם איראן יביא למירוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון, כאשר גם המעצמות הסוניות – טורקיה, מצרים וסעודיה, יבקשו להתגונן מפני הגרעין האיראני בפיתוח פצצה משלהן.

ואילו הסכסוך הישראלי-ערבי ידע עליה בדרגה בעקבות "הבחינה מחדש" של המדיניות האמריקאית, התפתחות שסכנותיה לעולם כולו ברורות,  באזור שמתנהל בו מירוץ חימוש גרעיני.

אני מתפלל שהנשיא האמריקאי יתעשת.

————————————————————————————————————–

* הנה קצת מידע מספרי שלא קיבלתם משום מה בתקשורת הממוסדת שלנו:

בבית הנבחרים האמריקאי, שם מיוצגות המדינות בנציגים בהתאם למספר הבוחרים בכל מדינה, יושבים 435 נבחרים. מהם, מאז בחירות האמצע בנובמבר האחרון, 246 רפובליקאים ו-188 דמוקרטים. בסנאט, על 100 חבריו, מיוצגת כל אחת ממדינות הברית על ידי שני סנאטורים. בסנאט מיוצגים הרפובליקאים על ידי 54 נציגים. 44 מייצגים את הדמוקרטים. 2 הם עצמאים.

59 הדמוקרטים, חברי בית הנבחרים והסנאט שנעדרו מנאומו של נתניהו בקונגרס (שם כולל לשני הבתים) מהווים 13.6% מחברי הקונגרס, ו-25.4% מהחברים הדמוקרטים בשני הבתים. כלומר: רק רבע מחברי מפלגתו של הנשיא בחרו ללכת בנתיב שהתווה להם סגנו, ג'ו ביידן, ולהעדר מהנאום של נתניהו.

יפה כתב YNET, ש-367 חברי בית הנבחרים שהזהירו את האיראנים כי הסנקציות לא יבוטלו, מהווים "יותר משני שלישים" מחברי הבית. YNET כתב אמת, אך מסיבותיו שלו, לא דייק. אם נדייק יותר נאמר ש"יותר מארבע חמישיות" מחברי הבית חתמו על מכתב האזהרה. ואם נדייק ממש, נקבל את המספר הבא: 84.4% מחברי בית הנבחרים האמריקאי תומכים למעשה בעמדתו של נתניהו, מול עמדת נשיאם.

ועוד: בהנחה שכל הרפובליקאים בבית הנבחרים חתמו על המכתב, מתברר שבהכרח חתמו עליו גם 120 דמוקרטים, מתוך 188 חברי המפלגה הזאת בבית התחתון. כלומר:  63.8% – כמעט שני שלישים מבין חברי מפלגתו של הנשיא בבית הנבחרים מצדדים בדעתו של נתניהו מול הנשיא איש מפלגתם!

 

מודעות פרסומת
5 תגובות
  1. הרבה זמן תהיתי ביני לבין עצמי לגבי המסתורין שנקרא 'ברק אובמה': איך זה יכול להיות שאיש כל כך מבריק וכריזמטי, שנבחר לנשיאות על תקן של משיח וקיבל פרס נובל עוד לפני שהספיק לחמם את הכיסא, מצליח להיכשל בצורה כל כך גסה ושלומיאלית בכל מקום שהוא נוגע בו?

    והנה, לפני כמה ימים קראתי שאחד ממוריו הרוחניים היה אדוארד סעיד, והחידה נפתרה. אם הייתי יודע את זה מראש אז הייתי יכול לחזות שהאיש הזה כלל לא ראוי לשמש בתפקיד 'מנהיג העולם החופשי'. כל תפיסת העולם שלו מעוותת. זה מסביר את כל מדיניות החוץ המתועבת שלו, מנאום קהיר הזכור לשמצה, דרך התמיכה באחים המוסלמים ועד הבחישה בבחירות אצלנו.

    וזה גם מסביר את היחס שלו לישראל: בניגוד למה שכתבת, אני לא חושב שמדובר בפיסניק הזוי במקצת אבל בעל כוונות טובות. לדעתי הוא שונא את ישראל עד עמקי נשמתו. אין לי ספק שכאשר הוא יפרוש מתפקידו אנחנו נחזה בלידתו של מין ג'ימי קרטר חדש, אין לי ספק שהוא יפתח בקריירה חדשה ככותב מאמרי שטנה וכנואם מבוקש בכל מיני ועידות אנטישמיות. גזור ושמור: אנחנו נאכל עוד הרבה מאוד חרא מהאיש הזה.

    אהבתי

    • יונתן, אתה בטוח בקשר ליחסי אובמה-סעיד? יש לך לינק רציני? כי אני קראתי את הביוגרפיה של דיוויד רמניק על אובמה, ושם מצויין אמנם שאובמה לקח קורס של סעיד בקולומביה, אבל לפי עדותו של שותפו לדירה של אובמה באותה תקופה, פיל ברנר, היה יחסו של אובמה לסעיד "צונן" והוא אף סבר שסעיד הוא "הזוי" (עמוד 103). גיגלתי קצת בקשר לנושא, וראיתי שני מקורות (גיא בכור ומישהו בניוז1) שבהם חושבים המחברים המכובדים שדי בעובדה שאובמה למד אצל סעיד, כדי לקבוע שהוא גם אוחז בדעותיו. אבל אם יש לך מקור רציני יותר משני אלה שאומר אחרת, אשמח לקרוא על כך. אני מקווה שברור לך שאיני חסיד שוטה של האיש, ובכל מקרה אני שמח כאשר מעמידים אותי על טעותי, ותמיד מודה למי שעושה לי את הטובה הזאת.

      אהבתי

  2. הוא למד אצל סעיד בתחילת שנות ה-80 ונשאר איתו בקשר עד סוף שנות ה-90, אבל אני מודה שזה לא אומר הרבה.

    מה שיותר משמעותי הוא הקשר של אובמה עם תלמידו המובהק של סעיד, הלא הוא אדון ראשיד חלידי, שמחזיק היום את הקתדרה על שם אדוארד סעיד באוניברסיטת קולומביה. אפשר לקרוא קצת רקע על הבחור הזה כאן:
    http://www.discoverthenetworks.org/individualProfile.asp?indid=1347

    אבל מה שהכי משמעותי זה מבחן התוצאה. כל הדברים המוזרים שאובמה עושה ואומר נראים פתאום הגיוניים אם מסתכלים עליהם מנקודת מבט 'אוריינטליסטית'. למשל, חוסר היכולת שלו לומר 'טרור' או 'איסלאם' כאשר הוא מדבר טרוריזם איסלאמי. למשל, זה שהוא 'מביע דאגה' לדמוקרטיה הישראלית בגלל איזה משפט של ביבי שלא לגמרי מסתדר עם חוקי הפוליטיקלי קורקט, אבל לא מביע שום דאגה לדמוקרטיה התורכית שבה כולאים קריקטוריסטים שמעליבים את ארדואן. למשל, מתוך נאום קהיר הזכור לטוב: "המתיחות (בין האיסלאם לעולם המערבי) ניזונה על ידי הקולוניאליזם ששלל את זכויותיהם של מוסלמים ועל ידי המלחמה הקרה שבה התייחסו למדינות מוסלמיות כאל מדינות חסות…," הרי זה סיכום של הספר 'אוריינטליזם' במשפט אחד!

    אהבתי

  3. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו .

    נא לדייק, נתניהו אמר במפורש ,שלעת הזאת בתנאים הקיימים היום, לא תקום מדינה

    מדינה פלשתינאית .לא פסל את רעיון שתי המדינות .גם אם הוא לא מאמין היום ברעיון

    ובצדק. בוא נשאל עצמנו מה הם עשו כדי לקדם מדינה ,שלא חותרת תחת קיומינו . נדה

    הם משחקים משחק ילדותי ,רצים אחרינו כשאנחנו מפנים להם עורף .

    אהבתי

    • ועם זאת, מנחמי, ראה נא את האיוולת של נתניהו. ברור שאבו מאזן מנצל היטב את אמירתו חסרת המחשבה מלפני הבחירות, ופתאום קופץ ומציע מו"מ בלי תנאים מוקדמים. ברור שהוא לא מתכוון לשום כלום. ברור שהוא רק מנסה להביך את נתניהו, הלכוד באמירתו האווילית. ומה עושה נתניהו? כמובן נופל בפח כמו תינוק מבולבל. מה, הוא יחזור בו? הוא לא גבר-גבר? והתוצאה ההכרחית: אבו מאזן מתקבל כשוחר שלום ונתניהו כסרבן שלום. (בשעה שהאמת המרה היא ששניהם סרבני שלום)

      אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: