Skip to content

סטטוסים/ 1-3 ציידי כותרות מטרללים אותנו, נמאס ממשקם העבריינים לפיד, בורג והלאומנות הערבית ומה למדה התקשורת מתוצאות הבחירות

מרץ 26, 2015

סטטוסים שכתבתי בפייסבוק מאז הבחירות

הטרלללה מנצחים גם בבחירות

א. אין דבר סביר יותר מן ההנחה שבמדינה בת 8,000,000 אנשים (ועוד צאצאים לגזע פטפטני כיהודים וערבים) יימצאו בכל רגע נתון 1-3 ציידי כותרות, חסרי שליטה על הלוע או על אצבע המקלדת, שיפיקו איזה דבר איוולת פוגעני, גזעני, לאומני, מעליב, מטריד או סתם מעצבן.

ב. במדינה שבה יש מאות או אלפי כלי תקשורת זמינים מתחומי הנייר והאלקטרוניקה, שלא לדבר על רשתות ענפות של אינטרנט, אין דבר סביר יותר מן ההנחה שלפחות ל-1 מהאמורים בסעיף א' יימצאו במה או אולפן או טור בעיתון שיביאו את דברי איוולתם לידיעת הרבים.

ג. אין דבר סביר יותר מן ההנחה שמאותו רגע שפורסמו בתפוצה רחבה דברי האיוולת של האמורים מסעיף א', הם יזכו מיד ל"פולואו-אפ" ותהודה, ציטוטים, פרשנויות, מאמרים שינתחו את התופעה, עצומות בעד ונגד, שבחים והוקעות.

ד. אין דבר סביר יותר מן ההנחה שהתוצאה מהגל שנוצר על ידי 1-3 הפרסונות מסעיף א' לעיל, תתורגם לשורה של תובנות מעמיקות בדבר "שסעים ומתחים בחברה הישראלית", ו/או "שובו של השד העדתי" וכן גם "חברה בתר-קולוניאלית במשבר" בשלב ד'.

ה. השבח לאל, אנחנו כבר מצויים עכשיו בשלב ד' של הגל הנוכחי, ואולי נזכה בקרוב לכמה ימים או שבועות של שקט יחסי, עד שיתעוררו 1-3 מחפשי הכותרות מתוך ה- 8,000,000, שיביאו עלינו את הגל הבא.

מה רוצה השקרן לפיד מדרעי

די, נמאס לי מהמרדף שעורך יאיר לפיד אחרי אריה דרעי. אין לזה קשר עם החוק, כי דרעי נשא בעונשו ונשא בקלונו. אין לזה קשר עם הנוהג, כי אפילו בממשלה שבה כיהן לפיד כיהן במשרה מיניסטריאלית (אמנם כסגן-שר) ח"כ שהורשע בפלילים ונשא בעונשו בלי שלפיד יפצה פה ויצפצף. יש מיעוט של מדינות ששמות מכשולים בפני מי שהורשעו, ואין שום הוכחה שהן טובות מהאחרות שנוהגות כמו אצלנו. אז מה יש לו, ללפיד?

כלומר, מלבד זה שהוא שונא חרדים וגזען קטן ("הזועביס").

וחוץ מזה הוא שקרן קטן ופחדן. זה אמנם טיעון לגופו של הטוען, אבל במקרים של צדקנות וצביעות מדובר בטיעון לגיטימי מאין כמוהו. אני מתכוון להכחשה של לפיד באשר לעישון סמים קלים (אין לי שום בעייה עם זה שלפיד עישן. החוק האוסר זאת הוא בבחינת גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, וכל מטרתו של החוק הזה לשרת את חברות התרופות החמסניות. מצד המהות החוק הוא עברייני ומשרת את הפשע המאורגן, והקרויים עבריינים מצד הציבור הם קורבנות של שרירות, רשע ופשע).

ולמה אני טוען שלפיד הוא שקרן קטן בהקשר הזה? כי בכל הפעמים ששמעתי אותו מתגונן מפני העדויות על העישון שלו, הוא שב וחזר על הסיפור הבא: שבגימנסיה שבה למד בת"א בשנות התיכון שלו, "הרצליה" עישנו רבים בשכבה שלו, אך הכל ידעו שלפיד ג'וניור לא מחשש.
אלא מה, שהעדות על כך שעישן, ואף היה סוחר זעיר בסמים, מדברת בתקופה שבה כבר התגורר ברשות עצמו, אחרי שרותו הצבאי. כלומר: מדברים איתו בחיטים והוא משיב בשעורים, בבחינת השקרן המרחיק את עדותו (ובאותה הזדמנות גם מתמאנייק בקטנה על חבריו מהגימנסיה).

כך שאפילו מכלל ההכחשה שלו וצורתה, ברור שהוא משקר.
כמו שאמרתי: שקרן קטן ופחדן.

וחוץ מזה היה לפיד גם שר אוצר עלוב ביותר, בור ומבולבל, שטורטר ופורפר על ידי יועציו העשירים והאינטרסנטים מחד ועל ידי פקידי האוצר מאידך. לכן הוא הציע פתרון למחירי הדיור (מע"מ אפס) שכל עניינו לשמור על מחירי הדיור הגבוהים בעזרת הפטנט של "סובסידיה לנצרך". וכך גם חשב לשמר את מחירה הגבוה של הווילה שלו ברמת אביב ג', כמה מיליוני שקלים.
אז די ממך, לפיד.

בורג מעדיף את הלאומנות הערבית על הלאומנות היהודית

בתחילת ינואר השנה השתתף אברום בורג בכנס חד"ש בנצרת ואמר כך: "מבחינה פוליטית עזבתי את המרחב הלאומי היהודי כי הוא נהיה לאומני, ולא עשיתי את כל הדרך המבורכת עד הנה רק כדי להתחבר ללאומנות אחרת".
כרגע ראיתי את בורג אצל רינה מצליח בערוץ 2 מודיע לאומה שעשה בדיוק את זה: הצביע ל"רשימה המשותפת". כלומר, עזב את ה"המרחב הלאומי היהודי" שנהיה לאומני (גם מרצ לאומנית לדעתו) – כדי להתחבר ללאומנות הערבית-פלשתינית.
זה על פי עדותו.
אברום בורג הוא עוד הוכחה מהלכת ומחרטטת לצידקתו של ג'ורג' אורוול שאמר כי לאינטלקטואל של השמאל המזוייף הרבה יותר קל להתחבר ללאומנות של עם אחר מאשר ללאומנות של העם שלו, כי שם הוא לא מוצא לצידו את בני המעמדות הנחותים מבני עמו, שעליהם הוא מתנשא ושאותם הוא מתעב.

מוחות תקשורתיים בערפל סמיך

שמעתי עכשיו ב"מחשבות בע"מ" בגלצ את משה שלונסקי (שמאל) ויעקב ברדוגו (ימין) מתווכחים: האם המוני העיתונאים שכתבו במהלך מערכת הבחירות שנתניהו הוא סוס מת ושהלך עליו (והביאו ציטטות מצחיקות לאללה מ"העין השביעית" וממאמר של קלמן ליבסקינד) שיקרו (ברדוגו) או אמרו אמת לשעתה (שלונסקי).
הגירסה שלי: לא זה ולא זה. לא שיקרו ולא אמרו אמת לשעתה.
הם רק החליפו בין משאלות הלב שלהם ותקוותיהם הכמוסות או הגלויות ובין המציאות.
במקום להודיע שהם מקווים לתבוסתו של נתניהו, אבל אין להם מושג מה קורה או מה יקרה, כפי שאמור לעשות עיתונאי רציני והגון, הם תיארו את תקוותיהם כאילו הן מתגשמות במציאות.
סוג של אלוהימים בזעיר אנפין.
זה קורה להם כבר עשרות שנים, לא רק בענייני בחירות. הם ממשיכים בזה ולא ירפו מזה. מה שנקרא WISHFUL THINKING. לא שקרים, אבל בטח לא אמת.
אורח פעולה של מוחות המתפקדים בערפל סמיך.

מיהם המנותקים האמיתיים

אני מאזין עכשיו לשני הכוכבים של גלצ ביחד, רזי ברקאי בעל התכנית ואילנה דיין כוכבת אורחת, מדברים על הבחירות. סותמים את הפה ולא נותנים למרואיינים שלהם לסיים משפט, כשמדובר בכאלה מהימין שמנסים להשיב על השאלה: איך זה קרה.

הם לא רוצים באמת לדעת איך זה קרה.

הם האשימו את נתניהו לאורך חודשים שהוא מנותק ומה לא. עד עכשיו הם לא מבינים שזה הם המנותקים. הם לא ידעו דבר. הם לא למדו דבר. הם לא יודעים דבר. הם לא לומדים דבר. הם לא ידעו (בעתיד) דבר והם לא ילמדו דבר.

ולזה קוראים אצלנו עיתונאים. שתי הברות: חה-חה.

מודעות פרסומת

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: