Skip to content

בחירות 2015/ מתלבט בין דרעי וכחלון

מרץ 15, 2015

מעולם לא היה מצבנו גרוע כל כך, טוענים בוז'י, לבני והגנרלים. ישראל מבודדת. סכנות חמורות מכל עבר. העולם הערבי רוטט וכועס עלינו. איראן מעבר לאופק ואי אפשר לעצור את הגרעין שלה. החרם. הוי החרם. ידידינו בעולם נטשו אותנו בהמוניהם.

אך גם: אין להתרגש מההפחדות של נתניהו. ישראל היא מעצמה אדירה. שום דבר לא יכול לאיים על קיומנו. כל הברבורים של נתניהו על הגרעין האיראני, על דאעש מעבר לגבעה, על טילים לעבר נתב"ג – הכל קשקושי בחירות.

האם לא ברור שבוז'י והגנרלים חושבים שהם פונים לקהל של מטומטמים? שאם בין גירסה א' וגירסה ב' של מצבנו מבדילים שניים-שלושה עמודים בעיתון, או שעה–שעתיים בשידורי התעמולה – הקהל הטיפש יקנה את הבשורה הכפולה והסותרת הזאת?

או גם נתניהו והכלכלנים: אין שחר לתעמולת הזוועה של השמאלנים בקשר למצבנו הכלכלי, הם אומרים. איפה כל העניים שמדברים עליהם, כשהטיסות לחו"ל מלאות? כשיש תורים בסלונים שבהם מוכרים את היגואר, המרצדס והוולוו? תראו את היציבות של המשק. תעסוקה מלאה, תמ"ג אדיר. הכל דבש. חיים בגן עדן.

וכמו כן, כעבור שניים-שלושה עמודים או שעה-שעתיים בשידורים: טוב, נכשלנו רק בשתי בעיות קטנטנות, יוקר הדיור (140 משכורות לדירה) ויוקר המחיה (כל מיני מחירים בשמיים לעומת מדינות אחרות ב-OECD), אך יש פיתרון: ניתן לכחלון להיות שר האוצר והכל ייפתר.

גם ביבי והכלכלנים בטוחים שיש להם עסק עם מטומטמים שבויים בתור מצביעים.

ואכן: לדעתי כל מי שמצביע "רק לא ביבי" או "רק ביבי", ואינו נטוע עמוק במעמקי העשירון העליון, לא יודע מה הוא עושה.

*****

בערך  מאז שהוכרז על הבחירות אני מתלבט בשאלת ההצבעה, ויתכן מאוד שאחליט על דרכי בתוך הקלפי.

מועמד אריה דרעי: הלב במקום הנכון

מועמד אריה דרעי: הלב במקום הנכון

קוראי הקבועים פה בטח מבינים שאני לא חולם להצביע על המפלגות שמייצגות את העשירון העליון והאינטרסים המובהקים והטיפה מגוונים שלו – הליכוד והעבודה (עכשיו "המחנה הציוני") "יש עתיד" ומרצ.

אני בטח לא מצביע למפלגה כמו "יחד" של ישי ומרזל הלאומנית, גזענית וקנאית-דתית מהצד היהודי, או "הרשימה המשותפת" המייצגת בדיוק את העמדות האלה מהצד הערבי.

וגם לא למפלגות גזעניות טיפה פחות כמו זו של אביגדור ליברמן או של נפתלי בנט.

ואם תביאו בחשבון שחלק ניכר מהמפלגות האלה גם נתמכות על ידי כספים כבדים ומפוקפקים מאוד בעיני מחו"ל – כל מיני מיליארדרים ותאגידים, ממשלות זרות וארגונים דתיים שונים ומשונים –

– ברור שהן ומנהיגיהן נתפסים בעיני כבובות על חוט, ולהשקפתי מי שמצביע בעד בובה על חוט, אף הוא בעצמו בובה על חוט.

נתניהו הוא בובה  על חוט של שלדון אדלסון.

הרצוג ולבני, גלאון ממרצ והרשימה המשותפת מתוחזקים על ידי כל מיני טייקונים מהמפלגה הדמוקרטית בארה"ב, קצת פצ'ה-מצ'ה מהאיחוד האירופי, קצת סטיפות של יורו מכנסיות קתוליות מאירלנד ומספרד או מקהילות פרוטסטנטיות משוויץ או משוודיה.

ו"המשותפת" קרובה איכשהו גם לבנדולרות של פטרודולרים מצד האמיר מקטאר.

מה לי וכל המריונטות המגוחכות האלה.

*****
וניגש לעניין: אני מתלבט בין הצבעה לאריה דרעי ובין הצבעה למשה כחלון.
בכוונה אני נוקב בשמות האנשים העומדים בראש המפלגות, ש"ס ו"כולנו" שאת פתק ההצבעה של אחת מהן יהיה עלי לשלשל במעטפה לתיבת הקלפי.
לדרעי אני שוקל להצביע למרות ש"ס.  מפלגה מדירת נשים, חשוכה, שבראשה עומדת איזו פסאדה מגוחכת בדמותו של מוסד רבני, שבכל יומיים או שבועיים צריך מישהו שם להתנצל על איזו שטות שפלט איזה רב טיפש ששכח בסך הכל שדרך ארץ קדמה לתורה.
אז אני שוקל להצביע לדרעי למרות המפלגה האומללה הזאת. למה? כי האיש ראוי.

אני אוהד של דרעי  עוד מהתקופה שהיה צעיר מאוד ושימש כמנכ"ל משרד הפנים. עדיין זכור לי היטב כיצד פעל למען האוכלוסיה הערבית המקופחת (והיא מקופחת עד עצם היום הזה). לדעתי הוא פוליטיקאי משכמו ומעלה, וליבו עדיין במקום הנכון. למרות הבית היקר, למרות התמיכה מצד המילארדר מרטין שלאף. אין שם שיות תמימות, בפוליטיקה.

יש רבים המעקמים את אפם כשהם שומעים על דרעי. "עבריין", "מושחת", "שוחד" וכו', הן המילים שזורמות מן התקשורת. אני לא מתרגש. כל זה איוולת צבועה בעיני. האיש סרח. האיש נשא בעונשו. האיש נשא בתקופת הקלון שנגזרה עליו. אין שום דבר בחוק או בנוהג שימנע ממנו תפקיד ציבורי. כל אלה החושבים אחרת מעמידים את עצמם מעל החוק. בדרך כלל מדובר בחבורת מתנשאים, לא מעט מהם גזענים, כמעט כולם מוטים פוליטית.

אני צוחק כשאני מזהה בין הטהרנים  את אלה מהשמאל שתמכו בכל לב בשחרור רוצחים נתעבים מהחמאס כמו שהם רואים ברוצחים האלה ברי-שיח. אלה שמעלימים עין מבוז'י וזכות השתיקה. ממקורות ההכנסה של זהבה גלאון בתקופה שלא היתה בכנסת. למה? כי זה מתאים להם לאג'נדה.

מועמד משה כחלון: המהפכה הגדולה

מועמד משה כחלון: המהפכה הגדולה

או תאומיהם הקדושונים מהימין של הטהרנים האלה, שאין להם שום בעיה עם משוחררי "המחתרת היהודית", למשל. ושם היה מדובר בדיני נפשות, לא בדיני ממונות. וגם לא שוכחים לשכוח את טוב הלב המפליג של היועץ המשפטי לממשלה בזמנו (והיום שופט עליון) כלפי עלילותיו המוזרות של בנימין נתניהו באחת מתקופות הכהונה הקודמות שלו.

כל הגישה הזאת, של רדיפת אנשים בשם איזו טהרנות מוסרית באה אלינו משיטת המשפט, המוסר והפוליטיקה האנגלו-אמריקאית, העמוסה בפוריטניות צבועה, מסיתה אנשים זה בזה ומעודדת פשע (לא מפתיע שבארה"ב נמצא את מספר האסירים הגבוה בעולם, יחסית לאוכלוסיה ובכלל).

הצטערתי על שקרה עם דרעי מה שקרה, ושמחתי שבתום הפרשה החליט לשוב לתחום הפוליטי. כי הוא איש מוכשר מאוד. כי ליבו במקום הנכון. כי אין לי ספק שבכנסת הבאה, אם רק יינתן לו, הוא יביא הישגים רבים לאותם תשעת עשירונים שאינם מיוצגים על ידי נתניהו והרצוג,  לפיד או גלאון.

*****

ולכן אני חושב גם על כחלון. עוד אחד מהבודדים שיש סיכוי גדול וטוב שלא ישרתו, כמו ביבי או בוז'י, לפיד או גלאון את האינטרסים של מצביעיהם הנאמנים מקיסריה ומרחביה, מרמת השרון ומרמת אביב ג'.

גם איתו יש לי בעיה, בדמות הרשימה לכנסת שהוא נאלץ להרכיב בחיפזון רב, כי הפתיעה אותו הקדמת הבחירות לכנסת.

וגם זה ששמעתי שראש עירית חיפה, יונה יהב, תומך בו. מה לי ולאיש הזה, המשת"פ של הטייקונים המרעילים  מאות אלפי אנשים בכל רחבי מפרץ חיפה והסביבה.

אבל כבר הסברתי: אין מושלמים בפוליטיקה. זה מה יש. צריך לבודד את העיקר.

והעיקר בעיני הוא שכחלון הוכיח כבר איפה נמצא ליבו. אין שום צעד כלכלי שנעשה בשנים האחרונות למען תשעה העשירונים התחתונים באוכלוסייה הישראלית, המתקרב למהפכת הסלולרי של כחלון. כאלכסנדר שכרת את הקשר הגורדי באיבחת חרב, הפסיק כחלון את הבוננזה הפרועה של חברות הסלולר ששדדו את האוויר ובאמצעותו מיליוני ישראלים, בחסותם של ביבי ואולמרט, שרון וברק.

במהלך השנים שחלפו מאז החלה המהפכה חסכו מיליוני ישראלים אלפי שקלים כל אחד (ובזכותו של כחלון קיבלנו גם את היזם מיכאל גולן. כן, גם אני גולנצ'יק גאה, וטמבל מי שלא, אלא אם כן הוא עובד עם רמי לוי, שגם זה בסדר גמור ומאותה משפחה).

וכחלון מבטיח שמה שעשה בתחום הסלולרי הוא יעשה  בתחום הבנקאות (המניות שלהם כבר ירדו בבורסה, הללויה, כי כולם יודעים שכחלון רציני), בתחום יוקר המחייה ובמיוחד יוקר הדיור.

ואני לא רואה שום סיבה לפקפק בכוונותיו הטובות.

*****

אז כן. מול הרמייה של ביבי את בוז'י, לפיד את גלאון, המשרתים הנרצעים של החזירון העליון ובשר מבשרו – אני מתלבט בין אריה מכלוף דרעי ובין משה כחלון. ומי שלא אבחר – אני מאחל הצלחה גדולה גם לזה שלא אוכל להצביע בשבילו, כי יש לי רק פתק אחד.

אני גם מקווה ששניהם, או לפחות אחד מהם, יהוו את ההפתעה הגדולה של הבחירות.

ואני בטוח שהם ישתפו פעולה בכנסת הבאה.

ואולי (אני לא מזלזל בכוחם של משרתי החזירון העליון) משהו יזוז פה.

אולי.

מודעות פרסומת
4 תגובות
  1. יונתן permalink

    הבעיה עם דרעי: הוא מנציח עוני, ניזון מעוני ומתפרנס מעוני. בכל הקריירה הארוכה שלו הוא לא עשה אפילו פעולה חיובית אחת ששיפרה את מצבו של מישהו בארץ (הגדלת קצבאות=הנצחת עוני, כאמור). מה שכן, הוא אכן חזק בקמפיינים של אכלו לי שתו לי.

    אהבתי

    • תקן אותי אם אני טועה, יונתן, אבל משהו בדברים שלך גורם לי לחשוב שלא ממש היית בגיל המתאים כדי לעקוב אחרי מעשיו של דרעי בשנים שהיה מנכ"ל משרד הפנים ושר הפנים בשנות השמונים. נראה לי שהרושם שלך הוא תוצר של קריאה בכתביהם של אנשים שלא אוהבים את דרעי, או מפני שהוא מזרחי, או מפני שהוא דוס, או מפני שיש להם אינטרס כלשהו שיזכרו את הקרדיט שיש להם בפרשה הקרויה על שמו. אני טועה?,

      אהבתי

      • יונתן permalink

        אין לי בעיה עם זה שהוא דוס ובטח שלא עם זה שהוא מזרחי. בבחירות האחרונות הצבעתי לרב אמסלם ואני עדיין חושב שהמדינה הייתה היום במצב הרבה יותר טוב אם הוא היה נבחר. הבעיה שלי עם דרעי זה שהוא עושה שימוש ציני במזרחיות שלו ומלבה רגשות קיפוח בזמן שלמעשה הוא ליטאי לחלוטין ולא מביא שום בשורה אמיתית לכלל. קמפיין של מסכנות זה לא בשורה

        אהבתי

  2. אני מצטער שדרעי ואמסלם לא מצאו דרך להשלים וללכת יחד.

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: