Skip to content

בחירות 2015: למה איש שמאל אינו יכול להצביע בעד הלאומנות הגזענית של "הרשימה המשותפת"

מרץ 8, 2015

הסירוב של  הרשימה המשותפת לחתום על הסכם עודפים עם מרצ העלה על פני השטח את ההתרוצצות הנוכחית בבני מעיו החמרמרים של השמאל הרחוק והעמוק:

1. הניסיונות להציל את מרצ מצפורניו החדות של אחוז החסימה הגבוה.

2. הנסיונות לרבע את המעגל, ולהצדיק הצבעה של אנשי שמאל בעד מפלגה לאומנית-גזענית – "הרשימה המשותפת".

בעוד שהמאמץ הראשון  פונה אל המתלבטים שבין מרצ ל"מחנה הציוני" בתחינה יבבנית, פונה המאמץ השני אל המתלבטים שבין מרצ  ל"רשימה המשותפת", ומציע להם בקריצה, בלי לומר את הדבר במפורש (וזה גם משתלב יפה עם הסירוב להסכם עודפים) שלא לבזבז את קולם היקר מפז למען מפלגה העלולה להימחק בבחירות הקרובות.

ובכן, לא הייתי מאמין שאגיע לכך, אך בפוסט שלפניכם אני מבקש להמליץ על הצבעה למרצ, לאותם 226 המתלבטים (הערכה זהירה) המצויים בינה ובין הרשימה המשותפת.

*****

ג'ורג' אורוול, עיתונאי, סופר והוגה חברתי אנגלי חשוב שפעל במאה הקודמת, גילה עניין רב במעמד האינטליגנציה הבורגנית של בני ארצו.

ב-1945, עם תום מלחמת העולם השניה, הוא כתב מסה שנשאה את השם "הערות על לאומנות", ובה עמד על היחסים המוזרים שבין האינטלקטואלים ובין הלאומנות.

טענתו היתה, שאף כי האינטלקטואלים מהאגף השמאלי נראים כמי שמתעבים את הלאומנות, יש להם בכל זאת יחס אוהד אליה, אם כי פרברטי.

לדברי אורוול*, האינטלקטואלים בני עמו וארצו  אינם יכולים להזדהות עם הלאומנות המקומית, האנגלו-בריטית. שהרי הם מכירים היטב את עמם, את ההיסטוריה ואת ההווה, ולכן אינם יכולים לקנות את דברי הרהב והשטויות הלאומניות הרגילות כאחד האדם.

אבל, ראו זה פלא.

ג'ורג' אורוול: כל אחד והלאומנות שלו

סופר ג'ורג' אורוול: העברה של לאומנות

אין להם בעייה להזדהות עם לאומנות של עמים אחרים. הם פשוט עורכים מעין "העברה" ללאומנות המקומית ומניחים לה לרעות בכיף בשדות זרים, כפי שכותב אורוול:

"באשר לאינטלקטואל, לתהליך ההעברה של הלאומנות יש תפקיד חשוב…היא מאפשרת לו להיות הרבה יותר לאומני – גס יותר, טיפש יותר, יותר זדוני ויותר נכלולי ממה שמתאפשר לו להיות למען ארץ מולדתו או למען כל קבוצת התייחסות שהוא מכיר היטב.
כאשר מישהו קורא את הזבל הפרו-סלאבי והרברבני שנכתב על סטאלין, על הצבא האדום וכו' על ידי אנשים רגישים ואינטליגנטיים למדי, ברור לך שזה אפשרי רק בזכות העובדה שהתרחש אצלם סוג מסויים של שיבוש מערכות.
בחברות כמו זו שלנו, אין זה רגיל שמישהו הניתן להגדרה כאינטלקטואל, יחוש בקשר עמוק ביותר לארצו שלו. דעת הקהל – כלומר, אותו חלק של דעת הקהל שבו הוא מכיר בהיותו אינטלקטואל – לא יתיר לו לחוש בקשר כזה.
רוב האנשים הסובבים אותו הם ספקנים ובלתי מושפעים, והאינטלקטואל ייאמץ אותה עמדה מתוך חיקוי או פשוט מתוך פחד: ובמקרה הזה הוא ינטוש את צורת הלאומנות המצוייה תחת ידו, בלי שיתקרב באמת להשקפה אינטרנציונליסטית. מכיוון שהוא עדיין חש בצורך בארץ אבות, זה טבעי בשבילו לחפש אחת כזאת במרחקים. ובמוצאו אותה, הוא יכול להתפלש באופן בלתי מרוסן בדיוק באותם רגשות שהוא מאמין כי הצליח להשתחרר מהם. אלוהים, המלך, האימפריה, הדגל – כל האלילים המנופצים יכולים לשוב ולהופיע תחת שמות אחרים, ומשום שהם אינם מזוהים ככאלה (כאלילים) יכול האינטלקטואל להעריץ אותם במצפון נקי."

*****

והנה, מי שמכיר את האגף השמאלי של האינטליגנציה הבורגנית המקומית, פה בישראל,  ואת הביטאון המרכזי  שלה ("הארץ") , יזהה מיד את הדמיון בין האינטלקטואלים הבריטיים בני האינטליגנציה הבורגנית ** מדורו של אורוול, ובין השמאל המזוייף המקומי.
הלאומנות, ואפילו הלאומיות היהודית נדחים מכל וכל כאמונות טפלות וחשוכות, כולל, כמובן, הדת היהודית. אלה ראויים לכל גנאי ולדחייה מוחלטת.
אך אין לשמאל המזוייף הזה שום בעייה לגלות הזדהות לוהטת עם הלאומנות הפלשתינית, או עם האיסלאם הקיצוני ביותר, כולל ההיבטים הקנאיים-דתיים, הרצחניים והאנטישמיים המובהקים ביותר.
"תורת המלך" של הקנאים הדתיים היהודים, משנתו של הרב כהנא, גוש אמונים הלאומני ודומיהם, כולל ראש ממשלה מהימין המתון יותר, נתפסים בשמאל המזוייף כאוואטרים של השטן עצמו.
אך המשטר התלייני של ההייאטוללות של איראן נתפס כ"רציונלי". ארגון  החמאס, על אמנתו האנטישמית, שלעומתם הימין הקיצוני הישראלי מורכב משיות תמימות, מבחינת האידיאולוגיה ועוד יותר מבחינת הביצועים בשטח, נתפס כארגון פוליטי סביר ובר שיח לגיטימי.

המסורת, הלאומיות, הדת (היהודית) – כמוהם בעיני איש האינטליגנציה הבורגנית כמוסיקה יבבנית ונחותה, כמימונה פולקלוריסטית, כשאריות מזוהמות של הגיטו הגלותי של מזרח אירופה, כאמונות טפלות, כהשתטחות על קברי צדיקים של מזרחיים פרימיטיבים. כל זה פשוט לא נאה לו.

אבל כשאיש השמאל הזה מזדהה עם הלאומיות הפלשתינית, הוא מבוטח היטב. מובטח לו שלא ימצא לצידו בהפגנה או בעצומה, בעצרת או בין מנויי העיתון שלו ("לאנשים חושבים"), שלא לדבר על פתק ההצבעה בקלפי,  אף אחד מבני עמו  הנחותים בעיניו, הפרימיטיבים  מן המעמדות הנמוכים.
שם, כאוהד ומעריץ של הלאומנות הזרה, וגם העויינת, שם מצוי השמאלני שלנו בדיוק באלמנט שלו.

*****

לא יכול להיות ספק באופי הלאומני והגזעני המובהק של "הרשימה המשותפת".

מה הייתם אומרים על מפלגה יהודית הטוענת שבין הים לנהר יש רק עם אחד ממשי ואמיתי, ששורשיו נטועים כאן – העם  היהודי – ולכן רק לו יש זכות להגדרה עצמית פה, במדינת לאום משלו?

ומה אם אותה מפלגה יהודית טוענת באותה הזדמנות שהעם האחר – הערבים הפלשתינים –  כלל אינם עם, אלא אוסף מקרי של מאמיני עדות דתיות הזרות לארץ אבותינו, שליחים של אימפריאליזם זר, עושי דברם של מיליארדרים עמוסים בפטרודולרים, מתנחלים חדשים בארץ לא להם (החל מהמאה השביעית) המאוחרת כל כך בהיסטוריה?

התשובה ברורה.

כל איש שמאל יהודי ואפילו ליברלים מהמרכז, וגם ימניים מתונים, היו מגדירים מפלגה יהודית כזאת במפלגה לאומנית-גזענית מובהקת (שלא לדבר על מחמאות נלוות  כמו אפרטהייד…פאשיזם…נאציזם…).

*****

אבל כשבדיוק בעמדות כאלה מחזיקה מפלגה לאומנית וגזענית ערבית – אנו מגלים למרבית הפתעתנו שמדובר בעמדה מתקדמת, נאורה, דמוקרטית וכיוצא באלה.

זה בעיני האינטליגנציה הבורגנית מן השמאל המזוייף שלנו.

בעוד שכל מי שעיניו בראשו יבחין מיד בכך ש"הרשימה המשותפת", על שלוש-ארבע מפלגותיה,  מתבוססת עמוק בתוככי האידיאולוגיה הלאומנית, הקנאית-דתית והגזענית ביותר.

כאשר מחילים עליה אותם קני מידה שבהם עשינו שימוש כשבאנו לדון את המפלגה היהודית מן הימין הקיצוני.

ימין ושמאל שהם מדירי זרים, מלבי שנאה ומחרחרי מלחמה.

אז מה הפלא שעסקני "הרשימה המשותפת" נתמכים  בכבדות על ידי הדולרים של המיליארדרים מקטאר  האיסלאמית (אותם דולרים שהעניקו לנו את הסטארט-אפ של דאעש, אותם דולרים שפירנסו את הטרור של החמאס) ועל ידי הדולרים של הטייקונים, התאגידים  והכנסיות מארה"ב וממערב וצפון אירופה, מעוזי  הקפיטליזם האימפריאליסטי.

אבל מכיוון שמדובר בלאומנות ערבית, בקנאות דתית מוסלמית ובגזענות אנטישמית, האינטלקטואל השמאלני מן הבורגנות מסוגל לבלוע את זה – הסיבות אצל אורוול – וגם להצביע בעד הרשימה הזאת.

*****

באשר לבל"ד, הגזענית חילונית, ובאשר לזרמים המוסלמיים הקיצוניים שברע"ם-תע"ל הדברים ברורים. הגזענות הלאומנית של הח"כית חנין זועבי למשל, שקופה וחשופה לגמרי. השנאה בלתי מוסתרת, מופגנת בכל נימה ובכל הבעה.

ח"כית חנין זועבי: שנאה בכל נימה והבעה

ח"כית חנין זועבי: שנאה בכל נימה והבעה

אך חד"ש, הדוגלת לכאורה ב"שותפות ערבית-יהודית" מנסה להתפתל, להסוות, לרמות ולערפל את עמדותיה.

ללא הועיל.

הפור נפל עוד בפילוג שחל במק"י (ראשי תיבות של המפלגה הקומוניסטית הישראלית) לפני 50 שנה, ב-1965.

פלג אחד דגל באינטרנציונליזם: זכויות הגדרה עצמית מקבילות לשני העמים, היהודי והערבי.

הפלג הזה, ביחד עם אנשי שמאל ממפ"ם ואנשי שי"ח (שמאל ישראלי חדש) יצרו את תנועת "מוקד", שלימים התגלגלה לשל"י ואחר כך למרצ בת ימינו.

הפלג האחר, שנודע בשם רק"ח (רשימה קומוניסטית חדשה ואחר כך, בשותפות עם גורמים לא-קומוניסטים – חד"ש).

רק"ח-חד"ש דחתה את עקרון השיוויון בין העמים.

מבחינתה הבכורה היתה לעם הערבי-פלשתיני.

היהודים היו והינם בעיניה סוג ב'. קולוניאליסטים, שליחי האימפריאליזם, זרים, עדה דתית ולא עם, וכו'.

כך עד היום.

אז מה יש לנו כאן, אם לא לאומנות גזענית המתחזה ל"קומוניזם", "סוציאליזם", "דמוקרטיה", "קידמה", "נאורות" ומה לא.

*****

הנה שתי דוגמאות לרמייה ולשקרים  של חד"ש (מתוך כתבה של ד"ר גדי טאוב), הפוצי מוצי של "המשותפת".

לכאורה, חד"ש היא בעד "זכות ההגדרה העצמית לשני העמים".

איזה יופי.

אלא ששני העמים, לפי חד"ש, אינם יהודים ופלשתינים.

אלא ישראלים ופלשתינים.

ו"העם הישראלי" מורכב מהיהודים ומפלשתינים שהם אזרחי ישראל.

ליהודים, ככאלה, אין זכות הגדרה עצמית.

כי הם לא עם. רק עדה דתית.

אך הערבים הפלשתינים הם בהחלט עם, ולא סתם עדה דתית (או שתיים).

ושלא נטעה:  "העם הפלשתיני" אינו כולל את היהודים הגרים בפלשתין הכבושה בשטחי הגדה..

לא דומה ל"עם הישראלי" הכולל יהודים וערבים מהעבר הזה של הקו הירוק.

דוגמית של דיאלקטיקה מרקסיסטית, או במילים אחרות – התפתלות של שקרנים מקצועיים.***

*****

והנה עוד דוגמא:

חד"ש היא בעד ה"מוקאומה" – ההתנגדות הפלשתינית.

ליהודים מסבירים שמדובר ב"התנגדות לכיבוש".

היהודים התמימים מבינים את "הכיבוש" ככיבוש של 1967: הגדה, הרצועה.

אך המצביעים הערבים של חד"ש יודעים היטב כי "הכיבוש" כולל גם את תל אביב, חיפה ואשקלון.

אז מה עוד חדש.

השקר והרמיה הם ברירת המחדל של השמאל המזוייף.

כי אין שום אמת שתעמוד להם.

*****

מסקנה:

מי שמגדירים את עצמם כשמאל, אנטי לאומני ואנטי גזעני, הדוחים קנאות דתית קיצונית, יהודית או איסלמית, אינם יכולים להצביע בעד מפלגה לאומנית וגזענית כמו "הרשימה המשותפת".

בדיוק כמו שאינם יכולים להצביע בעד "יחד" הגזענית יהודית, למשל, של אלי ישי-יוני שטבון-ברוך מרזל.

אלא אם כן, כמובן, מדובר בבני דמותם של האינטלקטואלים האנגלים מדורו של ג'רג' אורוול, המאמצים לאומנות גזענית פלשתינית עויינת, שאותה הם מעדיפים בתהליך זה של העברה.

 

———————————————————————————-

* דברי אורוול והקשר לשמאל המזוייף הישראלי מבוססים על פוסט שכתבתי ביולי 2014.

** ברור שפה ושם נמצאו גם אינטלקטואלים מבני מעמד הפועלים הבריטי  שאימצו את הלאומנות הקומוניסטית-סלאבית הסטליניסטית מתוך הצטרפות אל העדר שלתוכו הם נשאבו כלפי מעלה בתהליך המכונה "קואופטציה".

בדיוק כמו שהיום נמצאים בישראל אינטלקטואלים מזרחיים המצביעים חד"ש  (או עכשיו ל"משותפת", תוך אימוץ הלאומנות הערבית ותוך הצטרפות מגוחכת (מצידם) לבוז שמפגינה האינטליגנציה הבורגנית האשכנזית למעמדות הנמוכים בישראל, שבעיניה הם  לאומנים-דתיים-פרימיטיבים-מזרחיים.

*** לא מפתיע שבראש הממליצים על הצבעה ל"משותפת" בביטאון של האינטליגנציה הבורגנית שלנו, נמצאים אחד שקרן שהודיע לנו בזמנו כי ישראל היא זו שפתחה באינתיפאדה השניה (אינתפיאדה בערבית: התקוממות.) ואחד מסית לשפך דם, שממש לא מזמן טען כי ביצוע מעשי רצח נפשעים ביהודים אינו רק זכות, אלא ממש חובה של הצד הפלשתיני בסכסוך. וזה בעיתון שבעליו מגדיר אותו כ"ציוני", איזו בדיחה טפלה.

 

 

מודעות פרסומת
12 תגובות
  1. עידו לם permalink

    כל מה שאורוול כתב זה נכון אבל זה לא הכול : השמאל העלק אינטלקטואלי מרשה לעצמו להיות לאומן של מי שהוא תופס כהאנדרדוג קרי העמים נחשלים, הם עושים זאת כי הם מאמינים שזה מזכה אותם מהפשעים של ארצם והופך אותם לסוג של לוחמי חופש שעושים גזענות מתקנת לגזענים החזקים(קרי הגזענים הלבנים האירופים), זה נכון גם לשמאל הישראלי הפרובנציאלי שלמד את הפרינציפ, חוץ מזה שחשוב לי לציין שתמיד היו לא מעט אנשים משכילים ואמידים במעמד הבורגני שהיו ימין ולמרות זאת מנסים למכור את מצביעי הימין כקבוצה מוחלשת ופרימטיבית ממעמד סוציו אקונומי נמוך וזה שטויות, נא להפנים : בבורגנות ובעיקר החלק הפרודוקטיבי שלה(אנשי הייטק וכיוצא באלה בניגוד לאליטת מדעי הדשא משמאל) יש ייצוג חזק למרכז ולימין.

    אהבתי

    • עידו, אתה צודק, כמובן, בהערתך על הפטרונות המתנשאת של השמאל המזוייף על פני מי שהוא תופס כנחשלים.
      באשר לאינטליגנציה של הימין, לא התייחסתי פה, אך לפי מיטב זכרוני במסה שכתב אורוול הוא כותב גם על התמיכה של הימין האינטלקטואלי האנגלי בן אותה תקופה – השליש הראשון של המאה הקודמת – בלאומנות הגרמנית ובנציונל-סוציאליזם. וגם גרמניה, אחרי תבוסתה במלחמת העולם הראשונה, נתפסה על ידי המשכילים האנגליים מימין כנחשלת למדי, בדומה לרוסיה בעיני אם כי בתמיכה של האינטליגנציה השמאלנית המקומית בגזענות הלאומנית הערבית יש גם אלמנטים המזכירים את התנהגותו של הימין האינטלקטואלי של בריטניה.
      ובאשר לחלוקה של האינטליגנציה על פי אגפים פוליטיים – כמו ברבדים אחרים באוכלוסיה, הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני הם מיעוט בשכבה הזאת, הרוב מצויין במרכז, שזה הימין והשמאל המתונים. אם כי מדובר במיעוט קיצוני, לשני הצדדים, הגדול יותר מאשר בשכבות האחרות. זה בעקבות נטייתה של האינטליגנציה הבורגנית ללכת לקיצוניות, גם בגלל תלישות מסויימת, וגם בגלל הרצון ללכת "עד הסוף" בעקבות ההיגיון הצרוף.
      אתה צודק גם בהערתך על ההתנשאות של האינטליגנציה השמאלית כלפי "המעמד הסוציו אקונומי" הנחות של הימין, אבל הרי ההתנשאות הזאת היא עיקר העניין, ובדיוק מה שמביא אותם אל הגלישה (מה שאורוול קורא "העברה") לתמיכה בלאומנות של העם האחר – רוסים או גרמנים (באנגליה) או ערבים (פה).

      אהבתי

  2. למרות הערכה העצמומה שלי לאורוול, האיש עם היושר האינטלקטואלי העצום, והעין הרואה הכל, והעט היודעת לבטא, יש הבדלים בין ישראל של היום לאנגליה של אז.לכן לא רוצה להיכנס לוויכוח על דבריו של אוורול, בהקשר המקומי.
    אתה יוצא נגד התפיסה כי היהודים הם לא עם. רק עדה דתית.
    לדעתי זה בהחלט נכון. העם היהודי המציא את עצמו בארץ.
    במקומות אחרים הם היו יהודים בעלי לאום פולני- רוסי וכו'.
    נכון שמבחינה משפטית לא נתנו לאח דניאל להכריז על עצמו הכנצרי שדתו יהודית, ולא הסכימו לעתירה של סופרים ואחרים, להכריז על עצמם כישראלים ולא כיהודים. כמו תמיד לתקדימים לוקה זמן, ובתי משפט לא תמיד (הרבה פעמים כן) מרגישים את דופק החיים. למרות המשפט המוזר, 'בתוך עמי אני יושב'.

    אהבתי

  3. טוביה פרנקל permalink

    איך משום מקום גרבוז בא לעזרתך עם הבנות מפחידות

    אהבתי

  4. עמירם, אתה פשוט מקבל את העמדה הנוצרית/איסלמית ביחס ליהדות, כאילו היתה זו תורה מסיני. הם נטלו דת של עם, (כפי שהיה מקובל בתקופה שנעשו היהודים/עברים לעם) וניסו לעשות אותה אוניברסלית (ועדיין מנסים. מדובר בשתי דתות אימפריאליסטיות-מיסיונריות).. ברור שהיהודים שהתעקשו לדבוק בשלהם קילקלו להם את החגיגה. בתנ"ך ההתייחסות למה שמאחד את שבטי העברים הוא כאל עם ולא דת, והם אף מכונים גוי, ככל העמים האחרים. ההוכחה הטובה ביותר לחוסר השחר של העמדה שלך הוא דווקא קיומם של האתאיסטים בישראל,.שמשום מה מגדירים את עצמם יהודים. אם היהדות היא עדה דתית – מה עושה אותם יהודים? נתתי די פעמים את הדוגמא המשעשעת של הסופר ניר ברעם, שבפאנל טלוויזיוני אמר שהיהדות אינה אלא דת, והוא אינו מאמין באלוהים, ואז שאל אותו אפי איתם ישירות: אתה יהודי? וברעם השיב: כן. לכן ברור, עמירם, שהעמדה שלך היא סתם בדיחה נוצרית.

    אהבתי

  5. גם היהדות היתה בראשית דרכה אימפריאליסטית-מיסיונרית.
    וגם היהדות בנויה שאבה לתכה מאפיינים פאגנים. אין לי אחריות, ישרה או עקיפה לתפישת עולמו של ניר ברעם, או של כל אחד אחר.כך שאולי אין בדיחה ולא עצב גדול. מכל מקום הטענות שלך מסתמכות על התנ"ך. לגבי התנ"ך זהה למיתולוגיות אחרות.

    אהבתי

    • עמירם, הטענות שלך מסתמכות על הברית החדשה. ועל העמדות הנוצריות הנובעות ממנה באשר ליהדות, עטויות בכסות המדעיסטית של כנסיית השכל.

      אהבתי

  6. למאפיהו
    הגיע הזמן שאני אדע מהיכן הדעות שלי, ושהן עטויות את בגדי המלך החדשים.

    אהבתי

    • נכון, עמירם. כוהני הדת הנוצרים שבאו בעקבות ישוע, ואחריהם השלטון הקיסרי הרומי, ביקשו לשחרר את האלוהים של היהדות מן הקשר אל היהודים כלאום, כדי לייצר דת "בינלאומית" או "רב לאומית" חדשה, שלפיה אינך צריך להיות בן העם היהודי כדי להיות מאמין באותו אלוהים. ואת החידוש הזה ירשה לימים האקדמיה – מה שאני קורא כנסיית השכל – כאילו היתה זו תורה מסיני, ומכאן שהיהדות אינה אלא עדה דתית., בעוד שהתורה מסיני היתה הפוכה: קשר גורדי שאינו ניתן לניתוק בין העם לדתו. ואתה, עמירם היהודי (?) פשוט מקבל את העמדה הלכאורה אקדמית ולמעשה דתית של הנצרות, ולמרבה האירוניה אף נדמה לך שאתה חילוני נאור, בעודך אוחז בהשקפה נוצרית-רומית (כלומר, קתולית).

      אהבתי

  7. כנראה שיש עניין של פרשנות לעובדות היסטוריות. לפי תפיסות מסוימות ישו הוא הקומוניסט הראשון, לכן אני קומוניסט קתולי יהודי? . כלומר יש קשר גורדי, נגיד בין הכוזרים לבין התורה מהר סיני. האם הם לא יכולים לחזור בהם.

    אהבתי

    • לא יעזור לך,עמירם. ישוע היה יהודי. הנצרות באה לעולם אחרי מותו. ומה עניין הכוזרים לכאן לא הבנתי.

      אהבתי

  8. אין ויכוח שישו היה יהודי. זהה למה שכתבתי יהודי וקומוניסט. תפישת העולם שלי לדעתך קתולית-רומאית מכן הקתוליות שבי. לגבי הכוזרים, אסוציאציה שלי. מצטער שהגבתי רק עכשיו, כשכתבות אחרות שלך כבר 'רצות'.

    אהבתי

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: