דילוג לתוכן

למה עולים מחירי הדיור למרות שכולם נגד? הנה פתרון התעלומה (1)

פברואר 26, 2015

אני קורא את דו"ח מבקר המדינה על "בעיית מחירי הדיור" וצוחק. אני שומע את השאלות של העיתונאים עם פקיעת האמברגו  ומחייך. אני שומע את ההסברים של "המומחים" ומגחך.  אני רואה את ההתפתלויות של הפוליטיקאים ולא יודע איפה לקבור את עצמי.

וכל זה למה? כי כל אשדי המילים שנשפכו ביממה האחרונה על הנושא,  לא מקדמים אותנו במילימטר בפתרון התעלומה האדירה הזאת:

איך זה, שמזה שנים, עולים מחירי הדירות בטירוף, חלק גדול של האוכלוסיה סובל, כולם יודעים, כולם טוענים שצריך לעשות משהו, נשמעות זעקות, המערכות מתגייסות, מתמנות ועדות, מתקבלוח החלטות  – וכלום! כלום אחד גדול! המחירים ממשיכים לעלות, כאילו שלענף הדיור יש רצון משל עצמו. אוטונומיה גמורה. אף אחד לא יכול להתערב במה שקורה שם.

ובכן, כן. אני מתיימר לפתור כאן למענכם את התעלומה המדהימה הזאת בכמה מאות מילים, וכמעט בלי מספרים וחישובים כלכליים מסובכים.

הכל משחק של אינטרסים.

ולא, אין שום כישלון, כמו שכותב המבקר בדו"חו, אין כשל, אין ליקוי ואין מחדל ואין בטיח.

הכל פועל כתקנו.

ולכן המחירים עולים.

*****

ונתחיל בסיפור קצר.

ביולי 2011 התחילה המחאה החברתית הגדולה של ישראל. היא התחילה כמחאה על מחירי הדיור. עוד לפניה היתה מחאה שלא תפסה בגדול, נגד מחירי המזון ("מחאת הקוטג"") אבל מחאת הדיור תפסה. דפנה ליף וחבריה נטעו אוהלים בשדרה כי מצאו את מחירי הדיור בלתי נסבלים. עד מהרה התברר, בסקרים, שרוב גדול של תושבי המדינה תומכים במחאה.

ואז הופיעו קברני המחאה.

האקדמים והמומחים.

שכמו בהרבה מקרים  קודמים התפצלו לשני ראשים:

1. האויב מבפנים: אלה שבאו "לעזור" למחאה. הפרופסורים והדוקטורים של "צוותי המומחים" שבראשם עמדו הרב הראשי האשכנזי, הפרופסור אביהו ספיבק, והרב הראשי המזרחי, הפרופסור יוסי יונה. מאותו שלב שאלה השתלטו על המחאה, תשכחו מבעיית הדיור, שכזכור היתה עילת המחאה: "המומחים" התפצלו לתשעה צוותים שונים, כל צוות ובעיה משקית, כלכלית וחברתית אחרת. ובאשר לבעיית הדיור, למרות זכות הראשונים שלה, "המומחים" לא חשבו שהיא ראוייה לוועדה משלה. היא נאלצה להתחלק באותה וועדה עם בעיית התחבורה, ומאותו רגע קיבלה 1 חלקי 18 מתשומת הלב של המומחים, כלומר, קצת יותר מ-5%.

וכשזו הגישה, תסלחו לי שלא אתייחס ל"המלצות" של "המומחים" האלה.

מומחים לקברנות של מחאה.

2 הקברנים מבחוץ: זו הוועדה שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו בראשות הפרופסור מנואל טרכטנברג והוועדה הזאת, כמו מקבילתה, האוייבת מבפנים, התעסקה גם היא בכל העולם ואשתו, ואי שם בשוליים גם בבעיית מחירי הדיור. וגם למסקנות ולהמלצות שלהם אין צורך להתייחס, כי הרי ברור ששום דבר לא יצא מזה.

והיום הפרופסורים שעמדו בראשן של שתי הוועדות באותה מפלגה. "המחנה הציוני". גיחי גיחי.

רק הדגמה לשיטה שבה השמאל, הימין והמרכז משתפים פעולה  בשרות הדמוקרטיה, זו הכוללת גם את זכות המחאה וגם את זכות הקברנות של המחאה. כי הדמוקרטיה היא שלטון העשירון העליון, על ידי העשירון העליון (וגם כל הפרופסורים הם בעשירון העליון) ולמען העשירון העליון. עשירון שהוא מומחה בקברנות של מחאות.

*****

ועכשיו לעניינים. פתרון התעלומה. איך מטפסים מחירי הדיור למרות שכולם טוענים שהם רוצים להוריד אותם.

הכל משחק של אינטרסים.

הנה מה שהסברתי לפני זמן לא רק לאחייני, עורך דין צעיר המתחלק עם שותף בדירה שכורה ויקרה בדרום תל אביב.

לממשלה אין שום עניין להוריד את  מחירי הדיור, והם גם לא חוששים מהציבור יעניש אותם בגלל זה, אמרתי לו.

ונתחיל בממשלה. בנימין נתניהו, למשל, כמו שלושת ראשי הממשלה שקדמו לו – ברק, אולמרט ושרון, הוא מיליונר כבד, שעיקר הונו מושקע בנדל"ן. גם זה כמו במקרה של שלושת ראשי הממשלה שקדמו לו. על פי המספרים האחרונים שמצאתי, 31 מיליוני שקלים מהונו של ראש הממשלה מושקעים בנדל"ן, בירושלים ובקיסריה. ומה עם שר האוצר היוצא, יאיר לפיד? גם לו יש השקעה של כמה מיליונים בנדל"ן. וכמה שווה המצודה האדירה של שר הביטחון משה (בוגי) יעלון? וכך אפשר לעבור על  חברי הממשלה, אחד אחד (פעם גיגלתי, ומצאתי שכל חברי הממשלה האחרונה, חוץ משניים, יעלון ופרי, שהם בני פועלים, באים ממשפחות של העשירון העליון, עם כסף מהבית).

ואם תמשיכו ותבדקו את התמונה בכנסת, ובצמרות של המשרדים הממשלתיים בתחומי הכלכלה, לא תהיה התמונה שונה בהרבה.

כל אחד שם מיליונר של נדל"ן.

אז מה אתה חושב, אמרתי לאחייני – שאלה יקבלו החלטות שיורידו את מחירי הדיור? החלטות שיגרמו הפסדים של מיליונים – מיליונים!!! – לכל אחד מהם, ובמצטבר – מאות מיליוני שקלים לצמרת הפוליטית כלכלית של ישראל? זה פשוט לא אנושי לצפות מהם שיעשו דבר כזה.

כאן התערב אחייני. הוא אדם שקול, לוגי, לא  נוטה לקיצוניות ולתיאוריות קונספירציה. אני לא מאמין, הוא אמר לי, שראש הממשלה והפוליטיקאים האחרים מקבלים החלטות בשיטה הזאת, שתועיל לאינטרסים הפרטיים שלהם.

גם אני לא! הפתעתי אותו. וזה גם לא מה שאמרתי.

הם לא צריכים לקבל שום החלטות כדי להעלות את מחירי הדיור.

הם רק צריכים לא לקבל החלטות שיורידו את המחירים, וזה דבר אחר לגמרי.

לכל אחד, כולל פוליטיקאים, הרבה יותר קל שלא לקבל החלטות, כך שיימשכו המצב הקיים והמגמה הנוכחית – מאשר לקבל החלטות שיביאו לשינוי, ולא כל שכן להיפוך של המגמה.

תמיד יש נימוקים טובים מאוד-מאוד להמשיך את המצב הקיים. קודם כל יש נימוקי ביטחון(!). המדינה צריכה ההמון כסף בשביל זה, ומכירת הקרקעות והמיסים על הנדל"ן מביאים המון כסף. שנית, יש לשמור על יציבות הבנקים. אם תהיה ירידה חדה במחירי הדיור, תהיה פגיעה קשה בכל הערבונות להלוואות וכמובן במשכנתאות . שלישית, יש המון פקידי ממשלה שצריכים  לשלם להם משכורת מבור השומן הזה.

ואם כל זה לא מספיק, תמיד יימצאו מומחים מהאקדמיה, מבנק ישראל ומהאוצר שיסבירו  לפוליטיקאים הנלהבים מדי ש"פגיעה פראית ובלתי מבוקרת במחירי הדיור תגרום להפרת האיזון העדין של המשק," או בלה-בלה דומה.

הנפקת אימרות כנף באלה היא תפקידם של "המומחים" בכוח.

בזכותן הם יגיעו לדירקטוריונים של התאגידים והבנקים.

אז מה דעתך, אמרתי לאחייני, יעשה ראש הממשלה בנימין נתניהו כשהוא עומד בפני דילמה כזאת? מצד אחד: רשת אדירה של אינטרסים ושל נימוקים מצויינים שאומרים לו: שמור על הקיים. ומצד שני – הגרוע מכל: לקבל החלטות שיביאו להיפוך במצב.

למשל: להוריד תוך שנה את מחירי הדיור ב-10%.

החלטה שאם תתבצע תגרום לנתניהו אישית הפסד של 3 מיליון שקלים.

3,000,000 שקלים!

תוך שנה!

ואם תתהפך המגמה והמחירים ירדו בתוך כמה שנים  ב-30% ויתקרבו טיפה לממוצע של המדינות המפותחות ב-OECD – יגיע ההפסד  של משפחת נתניהו ל-9,000,000 ש"ח!

לאאאאאאאא!!!!!

אתם יודעים מה זה 9,000,000 ש"ח בשביל בן אדם שלא יכול לשכנע את עצמו להכניס יד לכיס ולתת לעובד שהולך לקנות לו טיפות אף 17.4 ש"ח?

שהוא בעצמו יגרום לעצמו הפסד של 9 מיליון שקלים?

איזה דיסוננס קוגניטיבי זה?

אתם יודעים מה תעשה לו שרה?

כשכל מה שהוא צריך כדי להמנע מהזוועות האלה – הוא פשוט לעשות את החביב עליו מכל – לא לקבל החלטות?

ואתם חושבים שמישהו בממשלת העשירים שלו יתעקש להוריד את מחירי הדיור?

האם התנהגותה של החבורה הזאת מאז 2008 אינה מספקת את התשובה?

אמור מעתה: לא כישלון, לא ליקוי, לא מחדל.

מערכת מחירי הדיור עובדת בדיוק כמו שאדוניה רוצים שתעבוד.

בפוסט הבא: הצד השני של הבעייה: הציבור הרחב, והאם בכל זאת ניתן לעשות משהו.

 

One Comment

Trackbacks & Pingbacks

  1. התעלומה השניה של מחירי הנדל"ן: למה הציבור שותק? | מאפיהו

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: